הגל השני: כספי שבר את הקרח, למקל יש הזדמנות להאפיל עליו

עומרי כספי נהנה מהספק. כשהוא לבש לראשונה את הגופיה הסגולה של סקרמנטו קינגס, נכנס לצ'סאפיק אנרג'י ארנה וקלע 15 נקודות מול אוקלהומה סיטי ת'אנדר, הוא שבר קרח שהישראלים לפניו הצליחו רק לשרוט. באופן טבעי, כל הישג שלו ב-NBA, קטן או גדול, התקבל בחגיגה של תשבוחות מכל כיוון. ובצדק. אף אחד לפניו לא עשה את זה. שום ישראלי מלבדו צלף שלשה תחת שמירה של לברון ג'יימס, שם גוף על כרמלו אנת'וני או הטביע על הראש של דנילו גלינארי.

• פרשנויות, דעות וכתבות צבע נוספות באיזור הצבע שלנו

אלא ששנה עברה ועוד אחת, והיכולת של כספי רק צנחה וצנחה. הממוצעים הצטמקו כמו דוגמנית על, דקות המשחק פחתו כמו הצופים ביציעי טדי מאז הגעת הצ'צ'נים, והתסכול התגבר כמו, ובכן, כמו התסכול של שחקן שכולם ציפו ממנו להפוך לשחקן משמעותי אך התרומה שלו לקבוצה מסתכמת בהיי-פייב עם קיירי ארווינג. אז האם, אחרי ארבע שנים, אפשר לכנות את קריירת ה-NBA של כספי כמוצלחת?

קצת קשה לקבוע, כי חסר דבר אחד חשוב במיוחד כאשר מנסים להעניק ציון לדבר מה: מקור להשוואה. כספי הוא אולי הראשון, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הראשונים הם אלו שבאמת זכורים. כלומר, רוברט ג'ונסון היה נהדר, אבל לד זפלין פשוט לקחו את המוזיקה שלו לרמה אחרת; קופרניקוס הוא אולי אבי המדע המודרני, אך הגאון המפורסם מכולם הוא אלברט איינשטיין; ביל ראסל זכה ב-11 אליפויות אי שם בסיקסטיז, בעוד שמייקל ג'ורדן הוא הגדול בכל הזמנים. הבנתם את הפואנטה. עד שלא יגיע ישראלי אחר לפרקטי הליגה הטובה בעולם, דירוג הקריירה של כספי לעולם יהא לוקה בחסר.

אל דאגה. לא רחוק היום שלכספי יהיה חבר במועדון. ואם הכל ילך כשורה בקיץ הנוכחי, אל תתפלאו אם גל מקל יעשה פיק-אנד-רול עם דירק נוביצקי, דווייט הווארד או רוי היברט. מבחור שאיכזב בארבע שנותיו בוויצ'יטה סטייט הקטנה, הרכז פרץ בצורה מטאורית בשנים האחרונות כדי להפוך ל-MVP פעמיים ולהוביל קבוצות שלא עונות לשם מכבי לזכייה באליפות. מבחור אלמוני, מקל נכנס לפנקס של כמעט כל סקאוט באמריקה ושידרג את עצמו לסחורה חמה בשוק השחקנים החופשיים.

השאלה היא כזאת: במידה ואכן יהיה חלק מסגל של קבוצת NBA ביום הפתיחה של העונה הבאה, האם יש לו סיכוי להאפיל על כספי ולהצליח יותר ממנו? מבט על כמה אלמנטים חשובים להצלחה של כל ספורטאי מעידים שכן, בהחלט.

1. היכולת האישית
במבט לאחור, יש רק אספקט אחד של המשחק בו כספי באמת הצטיין ב-NBA, וגם זה בא והלך: קליעה ממרחק. כשהוא היה חם, הפורוורד מיבנה היה מסוגל לצלוף כמו מיטב קלעי הליגה, ואפילו הייתה תקופה קצרה בה הוא הופיע בצמרת טבלת אחוזי הקליעה ל-3 בליגה. מלבד זאת הוא ניצל את הגובה שלו יחסית לעמדה 3 כדי לקצור ריבאונדים מעל הממוצע, אבל לא הרבה יותר מזה. ההגנה קירטעה יתר מדי פעמים, הוא עשה יותר מדי טעויות מנטאליות ועל חדירה לסל או מהלכי פוסט-אפ בכלל אין על מה לדבר. לאורך זמן, בלי שיפור משמעותי בפרמטרים הללו, אי אפשר לשמור על מקום ברוטציה של קבוצת NBA.

לעומת זאת, למקל יש משחק הרבה יותר שלם בשלב זה של הקריירה. קשה למצוא תחום אחד ספציפי שבו הוא ברמה עולמית, אבל הגארד של מכבי חיפה עושה הרבה דברים בצורה טובה וזה ישרת אותו בסיטואציות שונות. הפיק-אנד-רול שלו מצוין, הוא יודע לחדור לסל וגם לקלוע מבחוץ, משחק ההגנה שלו נהדר, במיוחד במשחק המעבר, ויש לו אינטליגנציה גבוהה. הוא אולי לא מהיר, גבוה או אתלטי במיוחד, אבל הוא מפצה על כך בהרבה נחישות ועבודה קשה. עושה רושם שיש בו את מה שמחפשים ברכז ב-NBA, ושסגנון המשחק שלו מתאים לליגה של הגדולים. רק נותר לחכות ולראות, אם וכאשר ישחק שם, האם כל זה אכן מתממש במציאות.

2. הסיטואציה
לכאורה לכספי יש עדיפות בנושא הזה. הוא נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט, מה שהבטיח לא רק חוזה ל-4 שנים, אלא גם שהוא יקבל את כל ההזדמנויות שבעולם להוכיח את עצמו, מאחר והקינגס השקיעו בו הרבה. אלא שבפועל הוא נחת בקבוצה מירכתי הליגה, שלא התאימה לסגנון המשחק שלו בעיקר בגלל שהגיע לצד שחקן אנוכי כמו טייריק אוואנס. התוצאה הייתה טרייד לעוד קבוצת תחתית, קליבלנד, בה היכולות של כספי באו עוד פחות לידי ביטוי.

במקום להיות משענת, החוזה של כספי דווקא כבל אותו לספסל של הקאבס, והותיר לו רק לפנטז על טרייד לקונטנדרית. כעת הוא יהפוך לשחקן חופשי, אבל יכול להיות שהרכבת כבר חלפה על פני הרציף דווקא כשהמניות של עומרי נמצאות בשפל. אל תתפלאו אם בסופו של דבר נראה אותו באירופה, אולי אפילו במכבי ת"א.

למקל אין את הפריווילגיה של חוזה או מעמד מובטחים, והוא יצטרך להילחם עבור כל שלב בסולם הסגל של הקבוצה בה ינחת. עם זאת, יש לו כמה יתרונות בולטים על פני כספי. הוא יכול להחליט על עתידו ולבחור את הקבוצה שבה יהיו לו את סיכויי ההצלחה הכי גבוהים, מאחר והוא שחקן חופשי. קבוצה כמו דאלאס למשל, אצלה הוא התאמן, מחזיקה רק ב-6 שחקנים עם חוזה לעונה הבאה, ולמקל יש הזדמנות נהדרת לשכנע את ריק קרלייל שמגיע לו מקום. בנוסף, מקל יגיע ל-NBA בוגר ומלוטש יותר, כשהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו. הוא אסף יותר קילומטרים באודומטר בשנה האחרונה מכספי וזה בדיוק הזמן להכות בברזל בעודו חם. מה זה חם? לוהט.

3. הלחץ
כאמור, כספי נבחר בסיבוב הראשון על ידי סקרמנטו, מה שגורר עימו לא מעט ציפיות לספק קבלות, ובהקדם. אבל זה עוד כלום לעומת הלחץ של היותך השחקן הישראלי הראשון ב-NBA. כמו בכל תחום בתרבות שלנו, אוהדי כדורסל רבים חיכו לכספי בפינה כדי לזהות בתקצירים בבוקר איזו מעידה פה או החטאה שם. יחסית לפורץ דרך, שגם העמיד ממוצעים טובים בעונה-שתיים הראשונות, כספי כמעט ולא זכה לפרגון.

ותוסיפו לזה את המחויבויות הבלתי נגמרות שהתלוו להיותו ישראלי ויהודי. בכל עיר בה הקינגס ביקרו, כספי הוזמן לאירועים קהילתיים ואחרים, התחכך ביהודי אותו מקום והקדיש הרבה מזמנו לדברים שבכלל לא קשורים בכדור הכתום. חייבים לציין שהוא התמודד עם זה בצורה יפה, אבל באותו הזמן זה בוודאי העמיס יתר על המידה על הפורוורד הצעיר.

ומקל? לא רבים בכלל מצפים ממנו להגיע ל-NBA. רק לפני שנתיים הוא כמעט ונעלם בבנטון טרוויזו, וגם קריירת המכללות שלו לא הייתה מרשימה. להיות השחקן הישראלי הראשון ב-NBA הוא כבר לא יהיה, והוא יכול להתרכז רק בכדורסל. אין לו מה להפסיד. במקרה הכי חלומי הוא יהפוך לשחקן רוטציה בקבוצה לגיטימית, ובמקרה הרע הוא יחזור לארץ כדי לקחת ממכבי תל אביב עוד אליפות.