עץ הדעת: אדם סילבר הפך לשריף ב-NBA

1. האירוניה. מקרה דונלד סטרלינג הוא הפעם השנייה בלבד בה ה-NBA לוקחת את הבעלות על קבוצה מבעליה המקוריים. בפעם הקודמת, בשנת 2011, נקלע ג'ורג' שין, בעלי ניו אורלינס הורנטס, למצוקה כספית חמורה. הקומישינר דאז דייויד סטרן החליט להעביר את הקבוצה לבעלות משותפת של כל 29 המועדונים האחרים – כאשר הוא מקבל זכות וטו על ההחלטות המקצועיות – עד שנמצא רוכש חדש. מיד עם סיום ההשבתה, החליטו מנהלי ההורנטס להעביר את כריס פול ללוס אנג'לס לייקרס בעסקת חליפין בה היתה מעורבת גם יוסטון. רק שסטרן הטיל וטו "מטעמי כדורסל", ולא פירט למשך מספר ימים – בצעד שהדהים ולעתים הכעיס את פול ואת ציבור חובבי הליגה.

• בצל הפרשה: הקליפרס ניצחו. כריס פול: "מהלילות המרגשים בחיי"
   
  כעבור מספר ימים אישר סטרן טרייד אחר, בין היתר מכיוון שאיזן הרבה יותר את "שיווי המשקל התחרותי בליגה". פול עבר לאחת הקבוצות המקוללות ביותר בליגה, והפך אותה מיד למועמדת לגיטימית לאליפות. זו היתה לוס אנג'לס קליפרס, הקבוצה של דונלד סטרלינג – אותו סטרלינג שמוצא את עצמו מושעה לכל חייו. בין הגורמים הראשונים, אגב, שדרשו צעדים חריפים, היה ארגון השחקנים. ובראשו עומד אחד, כריס פול.
   
  2. השריף. מאז החליף אדם סילבר את סטרן, ביצע עורך הדין הצעיר מספר רפורמות שנועדו להגביר את השקיפות בליגה. הוא מאפשר לקבוצות לקבל יותר מידע על החלטות שיפוט הנוגעות למשחקיהן, מפרסם פרוטוקולים של דיוני בעלי הקבוצות ובחירות עיתונאים בתארים האישיים באתר הליגה ונותן תחושה כללית של אווירה ציבורית פתוחה יותר לדיון. כחלק מהעניין, כך נראה, הרשו לעצמם בימים האחרונים כוכבי ה-NBA, המאמנים הבולטים, וגם חלק מבעלי הקבוצות – עם כח חלוץ מרשים בדמות הכדורסלן המפורסם בהיסטוריה, מייקל ג'ורדן - ליצור לחץ ציבורי אדיר על כתפיו הצנומות של סילבר. מעולם - לא בהשבתות, לא מול חוקים מעוררי מחלוקת – לא הפגינה ליגת הכדורסל הטובה בעולם קונצנזוס גלוי, מהיר, עוצמתי וחד-משמעי שכזה.