תגיות: סן אנטוניו ספרס, מיאמי היט, לברון ג'יימס, גרג פופוביץ'
היריבות בין מיאמי היט לסן אנטוניו ספרס ממשיכה לספק משחקים לפנתיאון ולא מפסיקה להפתיע. אם המשחק הקודם נתן תחושה שלברון וחבריו נמצאים בשליטה, התגובה של הספרס הייתה מהירה וכואבת בעזרת המחצית ההתקפית הטובה ביותר בתולדות גמר הפלייאוף מאז השואו-טיים של הלייקרס (1987) ובכלל, אחת מהתצוגות המרשימות שנראו אי פעם בגמר כלשהו.
השחקנים של גרג פופוביץ' הביאו לשלמות את משחקם הקבוצתי האופייני עם כדורסל שצריך להראות לילדים באקדמיות ובמחלקות הנוער. תנועה בלתי פוסקת בלי כדור, הנעת כדור מופלאה ואומנות ה"אקסטרה פס" - עוד מסירה ועוד מסירה עד שהשחקן הפנוי ביותר, במצב הטוב ביותר, מקבל את הכדור. הספרס שיחקו כדורסל מושלם ושלטו בכל הפרמטרים של המשחק. להבדיל משני המשחקים הקודמים, הם לא איבדו כמעט כדורים וניצלו את איבודי הכדור הרבים של ההיט כדי לקלוע במחצית הראשונה 10 נקודות במתפרצת לעומת 0 עגול של האלופה.
זאת הייתה מסיבה התקפית של סן אנטוניו וקוואי לנארד ודני גרין היו אורחי הכבוד. המאצ' אפ בין לנארד ללברון הוא אחד המפתחות הראשיים לסדרה. במשחק הקודם, לברון חיסל את לנארד אבל הנקמה הגיעה מהר. כשהכוכב הגדול של מיאמי קולע פחות מלנארד ומאבד 6 כדורים יותר ממנו, להיט אין סיכוי. מומחה כדורסל מקומי אמר לי לפני שבוע שאם זה היה תלוי בו, הסמול פורוורד המעופף של הספרס היה מקבל חוזה מקסימום. לפי היכולת שלו הלילה, הוא בהחלט ראוי לכך. זה אומנם היה המשחק הכי טוב שלו בקריירה אך צריך לזכור שהוא רק בן 22.
האיש עם כפות הידיים הגדולות ביותר בענף הוא הברומטר של הספרס לכל אורך העונה אבל גם את גרין אסור לשכוח. כשהכדורים שלו נכנסים, היריבה יכולה להיות בטוחה שזה הולך להיות ערב ארוך. אם במשחק הראשון הוא חיכה עד לרבע האחרון כדי להתחיל לצלוף ובמשחק השני זרק מעט מדי, הפעם הוא היה בשיאו ולא רק בהתקפה. מלבד 15 נקודות עם 7 מ-8 מהשדה, גרין רשם שיא קריירה של 5 חטיפות בהגנה.
מצד שני, מיאמי נתנה את הכדור ללברון או לווייד והתפללה. לפעמים זה באמת נגמר בסל וגם רשארד לואיס המשיך לצלוף מבחוץ אבל שני הסופרסטארים איבדו המון כדורים וכריס בוש, שהצטיין במשחק הקודם, הפעם לא הורגש בכלל. למחצית השנייה, כצפוי, ההיט עלו עם אנרגיות חדשות. הגנת הברזל התחילה לעבוד ואם במחצית הראשונה האורחים מצאו פעם אחר פעם את האיש החופשי, ברבע השלישי זה כמעט ולא קרה. כאילו שההיט הכניסו שחקן שישי שיעזור. אבל זה לא החזיק יותר מרבע אחד. הספרס הגיבו בזמן - העלו בעצמם הילוך בהגנה, לנארד עצר את המומנטום של לברון והאלופה התעייפה ונכנעה.
ולסיום, הקהל של מיאמי. הנטישה ההמונית של האוהדים כארבע דקות לסיום הוכיחה שוב למה הם נחשבים לבדיחה בקרב אוהדי כדורסל רבים. בשנה שעברה, רבים מהם נטשו לפני סוף המשחק השישי ופספסו את השלשה ההיסטורית של ריי אלן והמהפך המטורף. אבל זה לא רק זה. בחייאת, זאת בדיוק הנקודה שהשחקנים שלכם צריכים אתכם. אפשר להבין את תחושת ההשפלה אבל זה בסך הכל 2:1 והסדרה עוד ארוכה. אתם לא חושבים שדווקא אחרי משחק כזה, לברון וחבריו זקוקים לעידוד? בקצב הזה, שלא יתפלאו אם ג'יימס יארוז את הפקלאות בסוף העונה ויחפש מקום אחר, שבו יעודדו אותו גם בהפסדים.