תגיות: כריס פול, לוס אנג'לס קליפרס, ראסל ווסטברוק
הוא רכז שמשחק בקבוצה עם שאיפות רציניות במערב. הכוכב הנוצץ שלידו נפצע והתחזיות ניבאו שבעקבות זאת יבואו הפסדים רבים. אז הוא החליט לסחוב את החברים על הגב ולהתעלות בשבועות האחרונים.
לא, אני לא מדבר על ראסל ווסטברוק.
מאז שבלייק גריפין נפצע במרפק ועבר ניתוח, לא רק שהלוס אנג'לס קליפרס לא קירטעו, אלא נראה שהם משחקים את הכדורסל הכי טוב שלהם העונה. הכל מתחבר להם - ההגנה הדוקה יותר, ההתקפה זורמת יותר. למרות לוח משחקים סופר-קשה דווקא בתקופה שבה גריפין נעדר, הקליפרס ניצחו יריבות כמו ממפיס, יוסטון, אוקלהומה סיטי, שיקגו וסן אנטוניו וטיפסו למקום החמישי במערב.
על החתום: כריס פול.
אין לו את המספרים של ווסטברוק (אבל מצד שני, לאף אחד בהיסטוריה אין את המספרים שהוא העמיד בחודש החולף), אבל ל-CP3 יש משהו אחר, לא פחות חשוב - איזון. בזמן שווסטברוק מאיץ מ-0 ל-100 קמ"ש ב-3 שניות ולא מוריד את הרגל מהדוושה עד לבאזר האחרון, פול שומר על קור רוח ויציבות. הוא לא משתולל ולא מתפרע, אלא פשוט משחק כדורסל נכון.
מאז שגריפין נפצע, המספרים של רכז הקליפרס מרשימים בפני עצמם. 21.2 נקודות, 12.4 אסיסטים בממוצע - זה מה שהוא מספק עבור קבוצתו. סקורר כמו ווסטברוק הוא מעולם לא היה, כך שאי אפשר להשוות את זה ל-30.9 הנקודות שרכז OKC רושם העונה במשחקים בהם דוראנט חסר. אבל מה שיותר חשוב הוא אחוז הקליעה: ווסטברוק מדייק ב-44.4% בלי KD, בעוד שפול מדייק ב-50.4% בלי גריפין.
אבל אלה לא רק המספרים ההתקפיים. לא מדברים הרבה על היכולות ההגנתיות של פול, אבל הוא אחד השומרים הטובים ביותר בעמדת הרכז. בשני המשחקים האחרונים של ווסטברוק נגדו, כולל זה הלילה, הוא נעצר על 33.3% מהשדה. ראס הגיע אחרי רצף של חמישה טריפל-דאבלים בשישה משחקים, אבל מול פול העמודה היחידה בה הוא הגיע לדאבל פיגרס מלבד הנקודות, לא הייתה עמודת האסיסטים או הריבאונדים, אלא עמודת האיבודים.
מאז 2008, כשהפסיד לקובי בראיינט ברגע האחרון במאבק על ה-MVP, שמו של פול כמעט ולא מוזכר בהקשר הזה. איכשהו, למרות שהוא שומר על רמה גבוהה במיוחד וכמעט תמיד הוביל קבוצה מנצחת - CP3 הפך לסוג של אנדר-רייטד. עם כל ההתלהבות מקרי, ווסטברוק או וול, אם אני רוצה לבנות קבוצה מאפס, אני קודם כל לוקח את פול.
"לא אכפת לי", הוא אמר לפנות בוקר על כך שהוא לא מועמד ל-MVP, "אני רק רוצה לזכות באליפות. אתם יכולים לשמור לעצמכם את כל שאר הדברים. לא אכפת לי. תשמרו לעצמכם את תארי האסיסטים והחטיפות, את הכל, אני רק רוצה אליפות".
בשלב זה של הקריירה, כשפול כבר רואה מעבר לפינה את יום הולדתו ה-30, נראה שהוא מרוכז במה שבאמת חשוב. בניגוד לווסטברוק, הוא משחק בתוך השטף של הקבוצה, לא חוצה את הקו שבין נטילת ההנהגה לבין הפיכה למופע של איש אחד. זה מה שגרם לקליפרס לנצח בתשעה מתוך 13 המשחקים האחרונים בלי גריפין - למרות היריבות הקשות.
ווסטברוק? אוקלהומה סיטי במאזן בינוני של 10:12 כשהוא משחק ודוראנט חסר. ולמעשה, כשמולה נעמדת יריבה עם מאזן חיובי בסיטואצית הללו, OKC ניצחה רק ב-3 מ-12 משחקים. תחת "שלטונו" של ווסטברוק, הת'אנדר ירדו למקום ה-9 שלא מוביל לפלייאוף. אז אולי הוא יודע להטריף את האוהדים עם מבצעים אקרובטיים, אולי הוא מטאטא מספרי ההיסטוריה שמות כמו מייקל ג'ורדן ואוסקר רוברטסון. אבל מה כל זה שווה אם ווסטברוק עדיין לא למד כיצד להוביל את הקבוצה? שייקח שיעור מכריס פול.