תגיות: אטלנטה הוקס, דייויד בלאט, לברון ג'יימס, קיירי ארווינג, קליבלנד קאבלירס
הוא עשה את זה. בעונתו הראשונה ב-NBA, דייויד בלאט עלה לגמר ה-NBA ונכנס לספרי ההיסטוריה, וכל שנותר לנו הוא להריע לו. המאמן הישראלי, הנציג שלנו בליגה הטובה בעולם, השלים עם קליבלנד סוויפ של 0:4 על ההוקס לפנות בוקר (בין שלישי לרביעי), וחגג את זה בסטייל. הקאבס דרסו 88:118 את היריבה מאטלנטה והבטיחו את מקומם בגמר לראשונה מאז 2007. היריבה בסדרה שתחל ב-4 ביוני: גולדן סטייט או יוסטון.
כשבלאט ויתר על ההצעה של סטיב קר להיות עוזרו בווריירס ומונה למאמן הראשי בקאבלירס, הוא היה בטוח שהוא מתחיל פרוייקט ארוך עם סגל צעיר וחסר ציפיות. אבל שבועיים לאחר המינוי, נפל לידיו לברון ג'יימס. הקינג הבלתי מעורער של ה-NBA אמנם עשה למאמן חיים קשים לאורך כל הדרך, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו - הוא הפך את קליבלנד למועמדת לאליפות. וכנראה שגם היחסים בין המאמן לכוכב התחממו, כי בדקות האחרונות, כשהמשחק היה לפרוטוקול בלבד, בלאט ולברון התחבקו על הקווים, המאמן בירך את הכוכב ואז "ייבש" אותו כשזה ניסה לתת כיף (אבל לא בכוונה).
מה כל כך היסטורי בהעפלה של בלאט? הוא המאמן ה"רוקי", כלומר מאמן בעונת הבכורה בליגה, הראשון שמעפיל לסדרת הגמר מאז פול ווסטפאל מפיניקס ב-1993. תהיה לו הזדמנות להיות המאמן הראשון שלוקח אליפות בעונת הבכורה מאז פט ריילי האגדי ב-1982. מלבד זאת, הקאבלירס לא זכו מעולם בתואר והעיר קליבלנד לא חגגה אליפות באחת מהליגות הבכירות מאז 1964, כך שהרבה דברים מוטלים על הכף.
משחק מספר 4 היה המשך ישיר לכל מה שראינו עד כה בסדרה. ההוקס עשו עונה גדולה מבחינתם, ניצחו 60 משחקים והגיעו עד לגמר המזרח, אבל את הסיום הם ירצו לשכוח - אחרי ההפסד בהארכה במשחק ה-3, הם פשוט הגיעו מרוסקים לקוויקן לואנס ארינה הלילה. מהפתיחה, לברון עשה כל מה שהוא רוצה, יחד עם קיירי ארווינג שחזר משני משחקים בחוץ וזכה לדקות של הרצה.
בלאט והקאבס מגיעים לגמר כאשר נראה שהכל עובד ומתקתק כמו שעון. קינג ג'יימס בכושר שיא, לארווינג יהיו 9 ימים לנוח עד שהגמר ייפתח כדי להתגבר לחלוטין על הכאבים בברך, והצוות המסייע לא מפסיק להתעלות. מי זוכר שבאמצע חודש ינואר, היו כאלה שדרשו לפטר את המאמן בשל מאזן מאכזב של 20:19? העונה הזו עוד עשויה להסתיים עם טבעת.
אה, כן, והיו גם קלעים במשחק הזה, למרות שבלילה שכזה מדובר בעניין שולי. לברון סיפק 23 נק', 9 ריב' ו-7 אס', כל זאת ב-29 דק' בלבד - ועל הדרך הוא הפך לשחקן הראשון שאינו מהסלטיקס של שנות ה-60 שמופיע בחמישה גמרים רצופים. ארווינג נראה רענן וקלע 16 נק' ב-22 דק', וגם לטריסטן תומפסון היו 16 נק' עם 11 ריב'. ג'יי.אר סמית' סיפק 18 נק' ו-10 ריב' מהספסל. אצל אטלנטה, הקלעים הבולטים היו ג'ף טיג (17) ופול מילסאפ (16 ו-10 ריב').
מהלך המשחק:
ארווינג הסיר את כל הספקות מיד בהתחלה עם 5 נקודות מהירות, ושלשה של שאמפרט קבעה 4:12. דלאבדובה עלה מהספסל כדי להעניק לארווינג מנוחה וקלע 5 נקודות בעצמו. קיירי המשיך להיראות רענן ועוד שני סלים שלו קבעו 16:26. הרבע הראשון ננעל עם ריבאונד התקפי של תומפסון, אותו הוא ניצל לקליעה על הבאזר, והקאבס ב-20:32.
לברון התחיל להשתלט על העניינים כמו שהוא יודע, ויחד עם שלשה של ג'יי.אר סמית' היתרון גדל ל-28:41. קינג ג'יימס המשיך לעשות כל מה שהוא רוצה וזה כבר 33:53 באמצע הרבע השני. מילסאפ וטיג עוד הצליחו איכשהו למנוע התבזות, ובמחצית קליבלנד הוליכה 42:59.
את הרבע השלישי הקאבס פתחו פחות חדים, ומילסאפ צימק למינוס 15, אבל ארווינג חדר לטבעת בצד השני כמו שהתרגלנו לראות ממנו. שתי הטבעות רצופות של טריסטן תומפסון הקפיצו את הקהל וקבעו 57:77. את הרבע השלישי הקאבס נעלו עם יתרון של 60:85, שבעצם סוגר עניין.
כצפוי, הרבע האחרון היה שייך לשחקני הספסל, אבל גם במצב הזה הקאבס המשיכו לחגוג ולהגדיל את הפער, גם בזכות סל גדול במיוחד של דלאבדובה (72:101). גם קנדריק פרקינס עלה לפרקט וקלע נקודות ששימחו את כל האולם, שפתח במסיבה ענקית. זה נגמר ב-88:118 מהדהד.