תגיות: NBA, דירוג עוצמה
מלבד “הגשש החיוור”, מעולם לא הייתי חזק במיוחד בזכירת משפטי מחץ. אבל ביטוי אחד שנחקק לי בזכרון מהילדות שייך לפיליאס פוג, שנהג להזכיר לעוזרו פספרטו “לא לקפוץ למסקנות, אחרת המסקנות יקפצו עליך”. עם המוטו הזה צריך לגשת לדירוג העוצמה אחרי שבוע וחצי בלבד בליגה הטובה בעולם. כי אמנם הצטברו קצת ראיות, אבל כל בלש מתחיל יודע לחקור לעומק.
ובלי דיחוי, הנה הדירוג השני של העונה:
1. גולדן סטייט ווריירס0:5 | אין שינוי“אנחנו יותר טובים השנה”, אמר סטף קרי. ולעזאזל, יש מצב שהוא צודק. בטח שהם יהיו יותר טובים כשקרי עצמו מאיים לשבור כל שיא אפשרי, גם כאלה ששייכים לו בלאו הכי. זה אמנם מוקדם, אבל בקצב הרצחני שהוא עומד עליו, קרי יגיע ל-459 שלשות העונה. בשנה שעברה הוא קבע את השיא על 286.
2. קליבלנד קאבלירס1:4 | אין שינויההפסד לשיקגו במשחק הפתיחה היה מאכזב, אבל מאז ראינו מהקאבס את מה שהרבה אנשים ציפו לראות כשדייויד בלאט הגיע בקיץ שעבר. הנעת כדור, פחות מזמוז של לברון, יותר קווין לאב והתוצאות בהתאם. מעניין מה יקרה כשקיירי ארווינג ואימאן שאמפרט יחזרו.
3. לוס אנג’לס קליפרס1:4 | +4שנת המבחן של הקליפרס החלה בצורה מצויינת, ורק התפוצצות של סטף קרי ברבע האחרון מנעה מהם להדהים באורקל. נראה שדוק ריברס טיפל בסוגיה הכי בעייתית של הקבוצה שלו בעונה שעברה - הספסל - אבל אם הפציעה של כריס פול תרחיק אותו מהפרקט, העומק יעמוד במבחן.
4. טורונטו רפטורס0:5 | +9לא משנה מה הקנדים יעשו העונה, מידה כלשהי של ספקנות תתלווה אליהם לכל מקום בגלל הכשלונות האחרונים בפלייאוף. אבל ההגנה השתפרה בזכות דמארה קארול וטורונטו רושמת את פתיחת העונה הטובה בתולדותיה.
5. סן אנטוניו ספרס2:3 | -2קטונתי מלייעץ לגרג פופוביץ’, אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה, אבל יש נתון אחד מדאיג מאוד לגבי הספרס - רק 3 קבוצות קולעות פחות שלשות מהם. בעידן הנוכחי, הדבר שקול לקמיקאזה. רגע, אמרתי למי ששירת בחיל האוויר האמריקני את המילה קמיקאזה? ועוד אחרי שביקרתי אותו? אני הולך להתחבא.
6. אטלנטה הוקס1:5 | +4מי שחשש שהעזיבה של דמארה קארול תפגע במשחק ההגנה של ההוקס, מגלה בינתיים שהם מסוגלים להסתדר טוב מאוד גם בלעדיו, תודה רבה. קואץ’ באד רושם כבר 5 ניצחונות רצופים ובלו”ז לא רואים באופק יריבה קשה באמת עד הביקור בקליבלנד ב-21 בחודש.
7. אוקלהומה סיטי ת’אנדר3:3 | -2אם הייתי מבצע את הדירוג בדיוק שבוע מתחילת העונה, הת’אנדר היו מועמדים אפילו לעקוף את הקאבס - וזו בדיוק הדוגמא למה אסור למהר למסקנות בשלב הזה של העונה. אחרי 3 ניצחונות מרשימים הגיעו 3 הפסדים מרגיזים, ושוב נשאלת השאלה: כמה אפשר להצליח עם שני סייחים דומיננטים כל כך?
8. שיקגו בולס2:4 | -2משהו אצל השוורים נראה מהצד מאוד שביר - ולא מדובר רק בברכיים של דריק רוז. היחסים של פרד הויברג עם ג’ואקים נואה לא החלו ברגל ימין, וההתקפה לא השתדרגה מספיק כדי לכפר על ההיחלשות ההגנתית פוסט-ת’יבודו. מצד שני, כשרוז נראה כמו שהוא נראה נגד הת’אנדר, יש מקום לתקווה.
9. דטרויט פיסטונס1:3 | +14ללא ספק, ההפתעה הנעימה ביותר של העונה הצעירה. זה מזכיר את התקופה המטורללת של הפיסטונס עד הפציעה של ברנדון ג’נינגס אשתקד, אבל הפעם הבוכנה מאחורי הניצחונות הוא אנדרה דראמונד המפלצתי, שכאילו השתחרר מכבליו של גרג מונרו. הוא כבר מועמד לפרס השחקן המשתפר.
10. וושינגטון וויזארדס1:3 | +1בדבר אחד כבר נראה שהוויזארדס השכיחו את הפרידה מפול פירס - ג’ון וול ובראדלי ביל הראו שגם הם מסוגלים להכריע משחקים בקלאץ’. אבל כמה שהקו האחורי נהדר, כך הקו הקדמי מדאיג - מרצ’ין גורטאט וננה רחוקים משיאם.
11. פיניקס סאנס2:3 | +9מה שמטריה אווירית יכולה לעשות. טייסון צ’נדלר נדד הרבה בשנים האחרונות, אבל הוא שידרג לג’ף הורנאסק את יכולת הריבאונד ואת משחק ההגנה, שני דברים שהיו בעייתים במדבר בעונה שעברה. רק דטרויט קולטת עד כה יותר כדורים חוזרים בממוצע.
12. יוסטון רוקטס3:2 | -8כבר בטח הספקתם לשמוע את הנתון שגרם אפילו לזקן של ג’יימס הארדן להאפיר - אף קבוצה לא פתחה את העונה עם שלושה הפסדים בפער של 20+, עד שהרוקטס עשו זאת השנה. יוסטון הצליחה להתעשת מאז, אבל הארדן נראה רע: הוא מדייק רק ב-29.4 אחוזים מהשדה.
13. יוטה ג’אז2:3 | -1לפני העונה הבטחנו לכם שבסולט לייק סיטי ישחקו הגנת-על, ועד כה לא טעינו. החבורה המלהיבה של קווין סניידר סופגת רק 86.2 נק’ בממוצע למשחק - הקבוצה הכי קרובה, קליבלנד, סופגת 4 נק’ יותר. וכל זה עם רכז פותח רוקי שאף אחד לא שמע עליו עד לפני שבועיים (ראול נטו הברזילאי).
14. מיאמי היט2:3 | -5אפשר לדבר על דוויין ווייד שמזכיר נשכחות, אפשר לדבר על כריס בוש שחזר מהמחלה ואפשר לדבר על הספסל המשודרג. אבל האס האמיתי של אריק ספולסטרה הוא חסן ווייטסייד, שבניגוד לג’רמי לין מוכיח שהטירוף סביבו לא היה לחינם. הלו”ז בפתיחה היה קשה במיוחד, אבל ההיט עברו אותו בצורה יפה.
15. פורטלנד טרייל-בלייזרס2:4 | +13אם הפיסטונס הם ההפתעה של המזרח, הרי שבמערב מדובר כמובן בבלייזרס. סי.ג’יי מקולום פורח לצד דמיאן לילארד והרכז עצמו עושה בדיוק את מה שציפינו שיעשה - יקלע בכמויות. מה שהיה פחות צפוי, הוא שזה יספיק כדי לרשום ניצחונות. כמה זמן זה יחזיק מעמד?
16. שרלוט הורנטס3:2 | +2את מירב הפוקוס בגזרת החיזוק של שרלוט הקיץ, תפסו ניקולה באטום וג’רמי לין. אבל עם כל הכבוד, על המגרש מי שמככב הוא ג’רמי לאמב, שהצטרף מהת’אנדר. הוא קולע 14 נק’ בממוצע ב-60 אחוז מהשדה וכבר זכה להארכת חוזה זריזה. והוא רק בן 23, למרות שזו כבר עונתו הרביעית בליגה.
17. ממפיס גריזליס3:3 | -9לזכות הגריזליס נגיד שהם חברים קבועים בצמרת של המערב בשנים האחרונות, ולכן עוד איכשהו נתנו להם ליהנות מהספק. אבל ההתפרקויות שלהם מול הקאבס, הווריירס ורחמנא ליצלן, הבלייזרס, בלתי ניתנות להסבר. יש אפילו מי שהמילים “טרייד” ו”מארק גאסול” עומדות על שפתיו.
18. דאלאס מאבריקס3:2 | +3ההתקפה הייתה אמורה להיות נקודת החוזקה של המאבס, אבל הכשלונות בפרי-אייג’נסי ממשיכים לקחת את הקבוצה הזו אחורה. אולי כשצ’נדלר פארסונס יחזור לכשירות מלאה זה ייראה טוב יותר, אבל בינתיים רק 3 קבוצות קולעות פחות נקודות פר פוזשן בליגה.
19. מילווקי באקס3:2 | -3החבורה האתלטית של ג’ייסון קיד הפכה לחביבת הקהל בשנה האחרונה, אבל קשה להתקיים מדיאטה של מחמאות בלבד. צריך תכל’ס. ודווקא אחרי שבשנה שעברה הם עשו הגנה נהדרת, השנה הבאקס מתקשים. רק אורלנדו סופגת יותר נקודות למשחק - וגם זה בגלל שהמג’יק עברו שתי הארכות מול ווסטברוק ודוראנט.
20. ניו יורק ניקס3:2 | +5הניקס והלייקרס התחרו בעונה שעברה מי יורדת לשפל יותר נמוך, אבל בתפוח הגדול הפסיקו לשחק ולא סיפרו לחבר’ה מקליפורניה. זה אמנם עוד רחוק מלהשיב תהילה ל-MSG, אבל הכדורסל של הניקס זורם יותר, שמח יותר, וכל זאת למרות שכרמלו אנתוני עדיין לא איפס את הכוונת.
21. אינדיאנה פייסרס3:2 | +1מקבוצה גבוהה שהתבססה על הסנטר והפורוורדים כל הדרך לגמר המזרח, הפייסרס הפכו לקבוצה של גארדים שהפאוור פורוורד שלה מרגיש נוח יותר בעמדה 2. בינתיים זה לא כל כך מצליח לפרנק ווגל, שיודע שעתיד הג’וב שלו תלוי ביכולת של מונטה אליס לסייע לפול ג’ורג’ הרבה, אבל הרבה יותר.
22. מינסוטה טימברוולבס2:2 | +7צריך להוריד את הכובע בפני החבר’ה הצעירים ממינאפוליס הקפואה - אחרי הטרגדיה שעברו עם מותו של פליפ סונדרס, הם הגיבו בצורה בוגרת וניצחו פעמיים. ועדיין, גם עם הפתיחה המבטיחה של קארל-אנתוני טאונס, אין שם מספיק ארטילריה כדי להתמודד עם אריות המערב.
23. דנבר נאגטס3:2 | +1יתכן שמשחק הפתיחה של הנאגטס יהיה גם המשחק הכי טוב שלהם העונה, כי יהיה קשה להתעלות עליו. מאז הניצחון ב-20 הפרש על יוסטון, החבר’ה מקולורדו חזרו למימדים טבעיים יותר והובסו מול מינסוטה, OKC ויוטה, והניצחון הנוסף היה על הלייקרס החלשים.
24. בוסטון סלטיקס3:1 | -7אחוזי הקליעה של בוסטון מדורגים במקום השלישי בליגה. מהסוף. אם רק הזריקה של ג’יי קראודר מהוצאת החוץ הייתה נחשבת… וברצינות, הסלטיקס מגלים שבעונה הסדירה, לשרוט ולהרביץ לא תמיד מספיק - לפעמים צריך דווקא כישרון טהור. משהו שקצת חסר בסגל של בראד סטיבנס.
25. אורלנדו מג’יק4:1 | +2בשני המשחקים מאז שהמג’יק ויתרו על הארכת החוזה שלו בדד-ליין, אוון פורנייה קלע 30 ו-29 נקודות, ואפילו סידר לקבוצה ניצחון בכורה. רק תעשו לעצמכם טובה, אל תחפשו בגוגל את שם המשפחה שלו באנגלית. באמת, שלא תעזו. Never Google זה הכינוי החדש והמדויק של הצרפתי.
26. סקרמנטו קינגס4:1 | -12הזהרתי בדירוג העוצמה שלי בערב הפתיחה שהסגל שנבנה בסקרמנטו הוא בבחינת “הכל או כלום”. בינתיים זה כלום, בעיקר בגלל הגנה נוראית, משבר בגזרת בן מקלמור ופציעה של דמרכוס קאזינס. ניתן לג’ורג’ קארל עוד קצת זמן כדי לחבר את העסק.
27. ניו אורלינס פליקאנס4:0 | -12אולי הפציעות המרובות בסגל של אלווין ג’נטרי יכולים להוות תירוץ, אבל אוי ואבוי לקבוצה שבכל אחד משלושת המשחקים הראשונים מאפשרת לגארד של היריבה לקלוע לפחות 22 נקודות ברבע אחד. ואנתוני דייויס? עדיין בגדר נעלם.
28. לוס אנג’לס לייקרס4:0 | -9אוי קובי קובי. מי היה מאמין שאחד הסקוררים הכי גדולים שידע הענף יהפוך למושא לעג בדיוק בגלל יכולת הקליעה שכאילו נלקחה ממנו ע”י החייזרים בספייס ג’אם. הגיע הזמן שלו להפוך למנטור כמו קווין גארנט במינסוטה, וללמד את דיאנג’לו ראסל וג’וליוס רנדל את כל מה שהוא שכח.
29. ברוקלין נטס5:0 | -3אני לא רוצה להשתמש במילים קשות מדי, אבל ההתקפה של הנטס פשוט מצחינה. מיכאיל פרוחורוב העביר את הקבוצה לברוקלין, בנה אולם מטורף, השקיע מיליונים על הסגל וכעבור כמה שנים הנטס מגרדים את רצפת ה-NBA. לא פלא שהבעלים הרוסי מחפש בנרות רוכש אחר.
30. פילדלפיה סוונטי-סיקסרס 4:0 | אין שינוילא רק שהבחירה הבכירה של הסיקסרס בדראפט אשכרה משחקת מיד (זה חידוש רציני), אלא גם משחקת מצוין. ג’ליל אוקפור מרשים מאוד בצעדיו הראשונים ב-NBA, אבל מה לעשות שהכשרון סביבו עדיין מוגבל ומיועד לסדר ל-GM סם הינקי עוד בחירה גבוהה בדראפט הבא?
הקופצת הגדולה: דטרויט +14 | הנופלות הגדולות: סקרמנטו וניו אורלינס -12
חושבים שאין לי מושג? קדימה, הכו אותי בטוקבקים