תגיות: NBA, פורטלנד בלייזרס
בווידאו: כשלילארד, מקולום ופורטלנד הדהימו את גולדן סטייט
ה-30 באוקטובר 2013. במשחק הבכורה שלו ב-NBA, מייקל קרטר-וויליאמס הימם את כולם. עם הופעה של 22 נקודות, 12 אסיסטים, 7 ריבאונדים ו-9 חטיפות, הוא הוביל את פילדלפיה הנמושה לסנסציה של ממש מול לברון ג’יימס והאלופה ממיאמי.
באותו זמן, רבים בפורטלנד גירדו את הפדחת וניסו להבין אם שוב הם נפלו בדראפט. הבלייזרס החזיקו בבחירה ה-10 בדראפט של אותו קיץ, והחליטו לקחת את סי.ג’יי מקולום, גארד שהפך לשחקן הראשון אי פעם ממכללת ליהיי שנבחר בדראפט. הבחירה הבאה הייתה של הסיקסרס, ועימה הם שלפו את קרטר-וויליאמס, שנראה כמו הגניבה הגדולה של מחזור 2013. באותו הזמן ש-MCW כיכב בפילי, מקולום שכב בחדר הטיפולים וניסה להשתקם מפציעה ברגל שדחתה את הבכורה שלו עד ינואר.
גם כשהוא כבר עלה לפרקט והחל לשחק עבור הבלייזרס, מקולום התקשה להצדיק את הבחירה הגבוהה. היה לו קשה להרוויח דקות משחק כשבחמישייה של טרי סטוטס כיכבו דמיאן לילארד ו-ווסלי מת’יוז. בעונה שעברה הוא ראה רק 15.7 דק’ למשחק ותרם 6.8 נק’ בלבד. על פניו, הוא היה סתם עוד שחקן. הפרשנים האשימו את הספסל החלש של פורטלנד, ובכלל זה את מקולום, בהדחה המוקדמת של הקבוצה מהפלייאוף האחרון.
אבל הג’נרל מנג’ר ב”ריפ סיטי”, ניל אולשי, זיהה משהו מיוחד במקולום. בדיוק כמו לילארד, שהגיע ממכללת וובר סטייט האנונימית והפתיע את כולם בליגה הטובה בעולם, גם לגארד מליהיי היה מעין יצר תוכחה. קוף על הגב. הרקע הדומה קירב מאוד את לילארד ומקולום. “אנחנו חברים - אני רוצה לראות אותו מצליח והוא רוצה לראות אותי מצליח”, חשף לילארד, “אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן ביחד וזה הופך הכל ליותר קל ומהנה”.
כאשר אולשי ראה את החמישייה הקבועה של הקבוצה שלו מתרוקנת יותר מהר מהכנרת בחודש אוגוסט, הוא לא נלחץ. הוא ידע שיש לו נשק סודי שרק ממתין לפריצה. הג’נרל מנג’ר, יחד עם המאמן סטוטס, הניחו את הכדור בידיים של מקולום. לילארד נותר הכוכב הבלתי מעורער והאיש שאמור להוביל את הבלייזרס. אבל אם הוא באטמן, הרי שסי.ג’יי מונה רשמית לרובין שלו. יש הרבה שחקנים שמסתובבים ב-NBA ומסוגלים להפוך לכוכבים, אם רק מעניקים להם את ההזדמנות עליה הם חולמים. הגארד קיבל אותה בענק, ואחרי שנתיים בהן בעיקר עקב מהצד אחרי לילארד וראה כיצד מישהו ממכללה קטנה מוכיח לכל העולם מה הוא שווה, הוא לא התכוון לאכזב.
קרטר-וויליאמס - ההוא שנבחר אחריו ומיד הפגיז - פתאום לא עמד בציפיות והחל להיעלם מהמפה (הוא אפילו נשלח בטרייד באמצע עונתו השניה). מקולום? את משחק הבכורה שלו כשחקן החמישייה החדש של הבלייזרס מעטים באורגון ישכחו - 37 נקודות היו לו, כולל 6 שלשות, בהצגה מול ניו אורלינס. זה היה האות לעונה חלומית, בה הוא ירד מ-10 נקודות רק במשחק אחד מתוך 78 בהם שותף.
מי שציפה מפורטלנד להתחיל בתהליך בניה מחדש סביב לילארד, למד שהתהליך הזה כבר התרחש מאחורי הקלעים. אולשי התכונן לאפשרות שלמרכוס אולדריג’, ווסלי מת’יוז וניקולה באטום יעזבו וישאירו אחריהם בור, ונערך בהתאם כדי ליצור קו אחורי קטלני. דיים וסי.ג’יי הם לא הספלאש בראדרס, אבל מדובר בגרסה הכי קרובה לכך מחוץ לאוקלנד. למעשה, הם זוג הגארדים הפותח הראשון בתולדות פורטלנד שקולע 20 נק’ למשחק כל אחד במשך עונה שלמה.
“דמיאן וסי.ג’יי הם שני השחקנים הכי טובים שלנו”, סיפר אולשי בפברואר האחרון, “הם שני המוסרים הכי טובים, שני הקלעים הכי טובים ושני הסקוררים הכי טובים. האירוניה היא שאלמלא הפציעה של סי.ג’יי במחנה האימונים כשהיה רוקי, היינו מדברים עליו כבר לפני שנתיים. הוא היה עד כדי כך טוב”.
יחד, לילארד ומקולום סחפו קבוצה בינונית למדי עד למקום החמישי במערב המסובך, גבוה בהרבה מהתחזיות של כולם, חוץ מאנשי פורטלנד. “יש לנו פחות איבודים כשאנחנו ביחד על המגרש, אחוזי הקליעה גבוהים יותר כשאנחנו ביחד על המגרש. יש לנו כימיה טובה ואנחנו יודעים היכן נמצא כל אחד”, אמר סי.ג’יי הנלהב. שיתוף הפעולה הזה איפשר למקולום לסיים את העונה עם מספרים נהדרים - 20.8 נק’, 4.3 אס’, 3.2 ריב’ ו-1.2 חט’ למשחק, כל זאת עם 41.7 אחוזים מעבר לקשת. הבחירה בו לשחקן המשתפר של העונה הייתה קלה במיוחד.
עדיין, למקולום יש על מה לעבוד. הוא לא סוחט מספיק עבירות, והשילוב ההגנתי שלו ושל לילארד עודנו בעייתי. את שני משחקי הבכורה שלו בפלייאוף כשחקן חמישייה הוא יעדיף למחוק (9 מ-28 מהשדה). יש מי שעדיין טוען שפורטלנד צריכה לנצל את ההצלחה שלו העונה כדי למקסם את הרווח שאפשר להשיג עבורו בטרייד. אבל אל תגידו את זה לאולשי, אפילו לא בצחוק. הוא פגע בינגו בשתי בחירות דראפט, שנה אחרי שנה, ועכשיו קוצר את הפירות. פורטלנד החדשה היא לילארד ומקולום.