"לטראמפ יש פה מלוכלך, הוא דוגמא רעה לצעירים"

לא כל יום יוצא לראיין אגדת NBA ואת אחד השחקנים הגדולים שידע המשחק. כארים עבדול ג'באר אומנם בן 70, אבל את המורשת שלו בליגה הטובה בעולם כשחקן וכאדם כולם מכירים וזוכרים, גם אנשים שמעולם לא זכו לראות אותו משחק. תפסנו את סנטר העבר לראיון בלעדי בו דיבר על השנים שלו ב-NBA, הדעות הפוליטיות ששולטות כיום בארה"ב והשווה בין יאניס אנטטוקומפו למג'יק ג'ונסון.

אנחנו מגיעים ליום השנה ה-30 שנים לאליפות האחרונה שזכית בה. אתה אדם נוסטלגי? אתה מעלה זיכרונות לפעמים?
"לפעמים. זה נחמד להיזכר בחלק מההצלחות בחייך, זה נחמד לזכות בהצלחה. בדרך כלל כשאני מעלה זיכרונות מדובר בחוויה נעימה, אבל אני לא נתקע בעבר. אני חייב לחיות את חיי בהווה. זה נחמד שעברתי את כל מה שעברתי בקריירת הכדורסל המקצוענית שלי. אני מרוצה מאוד מהדרך שבה היא התנהלה".

כשאנחנו מדברים על היריבות המשוגעת שהייתה לכם עם הסלטיקס בזמנו. אתה מעריך לפעמים כמה זה היה גדול לצופים בכל רחבי העולם?
"כן, אני מעריך את זה. כשאני הייתי ילד ואהבתי בייסבול זה היה זהה, חוויתי יריבות כזאת בתור אוהד".

יש לי תחושה שבימינו אין בנ.ב.א יריבות כזאת. אולי זה ענף לכל המשפחה כיום, אולי הוא יותר מוכתב ע"פ הכסף מאשר בתקופתך.
"אני חושב שזה התפתח לתעשיית בידור גדולה מאוד. לבידור יש סוג שונה של איכות ולא רק לספורט טהור. השחקנים המובילים של ימינו הם כמו כוכבי רוק. יש שינוי כלשהו בדרך שבה תופסים את הספורטאים ובאופן התגמול שלהם כיום".

אתה אוהב את השינוי הזה?
"בד"כ ניראה שכולם מרוצים. הספורטאים מקבלים הרבה כסף, הציבור נהנה. אז אני חושב שזה מה שהגענו אליו. ואתה יכול לשפוט את זה לפי ראות עיניך".

שיחקת במשחק האולסטאר 19 פעמים, אתה אוהב איך שמשחקים אותו עכשיו? שמדי שנה הם שוברים אותו את שיא הנקודות, השלשות, ההטבעות וכו'
"אני חושב שבזמנו המשחק היה טוב יותר, כשהחבר'ה נשארו ללמוד זמן ארוך יותר בבית הספר. אני חושב שהשחקנים שהגיעו לנ.ב.א היו הרבה יותר מוכנים לעומת היום. אני חושב שכיום לוקח זמן לשחקנים להבין מה זה כדורסל מקצועני. היה שינוי במובן הזה. יחד עם זאת, האוהדים אוהבים את המשחק והוא מעולם לא היה פופולרי יותר".

הזכרת שהמשחק השתנה כ"כ בעשורים האחרונים. גם השחקנים שונים, גם הכסף מכתיב הרבה. אמרת לפני כ-20 שנים: "אני יודע הרבה דברים על המשחק שלטעמי השחקנים הצעירים צריכים ללמוד. הם מגיעים לנ.ב.א משוכנעים שהם יודעים הכל, גידלו אותם באווירה כזו שאמרו להם שכל מה שהם עושים הוא נהדר. כשצריך לעבוד עם אנשים כאלו זה לוקח זמן, הם לא בוגרים במובנים רבים ואלו שמגיעים לכאן בלי מוסר עבודה טוב"  - במידה מסוימת זה אפילו גרוע יותר כי הקולג' הופך לנטל בעבור השחקנים.
"ללא ספק זה יכול להיות ככה. השחקנים המוכשרים ביותר רוצים להגיע ישר למקום שבו הם יכולים לקבל את כל הכסף הזה. זה הופך את זה למצב קשה. האנשים הכי מוכשרים במשחק במכללות, הם אלו שסביר להניח שלא יישארו שם לזמן רב. זה מצער לכדורסל המכללות ובכדורסל המקצועני, לוקח לשחקנים האלה זמן רב יותר ללמוד את המשחק בצורה מתוחכמת שמאפשרת להם לתרום לקבוצה מקצוענית".

אבל ניראה לנו שהם לא מתייחסים לתופעה שאתה מדבר עליה כרגע.
"אלא אם כן הם רוצים לשנות את זה, זה הדבר שנתמודד איתו. אני חושב שלתת לשחקנים לעבור מהתיכון ישירות לליגה זו אולי לא הדרך הטובה ביותר אולי צריך לתת להם לחכות קצת יותר. הגיל הנוכחי הוא 19 ייתכן שזה צעיר מידי, אולי גיל 21 מתאים יותר".

שינוי נוסף במשחק הם בעמדת הגבוה. סנטרים הם זן נכחד כיום, מה אתה חושב?
"קצת. לסנטרים שיכולים לעשות דברים מסוימים תמיד יהיה מקום במשחק, אבל לפי הדרך שבה מתנהל המשחק היום, האסטרטגיה היא שהסנטרים בחוץ וזורקים ל-3 בכל פעם שיכולים. נראה שזאת ההסתגלות האסטרטגית למשחק המודרני. בעבר לפני שאנשים זרקו את כמה שיותר ל-3, היה איזון בקבוצות. אני חושב על סן אנטוניו. הם שיחקו משחק מאוזן מאוד, היה להם איזון בין זריקות מבחוץ לבפנים והם ניצלו מצבים שונים בזכות זה. אני לא חושב שתלות מוחלטת בזריקות מחוץ לקשת היא לטובת הקבוצה, אבל מה כבר אני יודע?

איזה שחקן היום מזכיר לך אותך, אם בכלל
"אני לא חושב שיש סנטרים היום שמשחקים רק עם הגב אל הסל ונמוך. הסנטרים נכסים ויוצאים. בשלב מסוים, הם זורקים כשהם עם הפנים לסל, על חשבון משחק עם הגב לסל. אימנתי את פאו גאסול במשך כמה שנים. הייתה לו רבגוניות כזאת. הוא היה יעיל מאוד בשתי קבוצות שזכו באליפות עם הלייקרס".

אתה חושב שעם הכישורים שלך היית יכול לשחק באותה רמה כיום?
"אני חושב שכן, אבל לא נדע לעולם. אני צריך לעלות לפרקט ולהיות בן 25 ולשחק נגד שחקנים אחרים בני 25. לעולם לא נדע, אבל זה נחמד לתהות על זה. יש שחקנים שיכולים לשחק בכל זמן נתון, למשל אוסקר רוברטסון היה יכול לשחק בכל התקופה, גם לארי בירד היה יכול לשחק בכל תקופה. יש אנשים מסוימים שיש להם כישורים שמתעלים על התקופה שבה הם שיחקו".

אני רוצה לעבור איתך לפוליטיקה ברשותך, אתה רואה לאן העולם מתקדם והנה כמה מהדברים שאמרת בקיץ 1997: "השחקנים החדשים הם רק השתקפות של החיים באמריקה למדנות משמעת וערכים דומים לוקים מאוד באמריקה". אמריקה נעשתה מקום וולגרי יותר. ועכשיו ייתכן שהאדם הוולגרי ביותר הוא הנשיא שלכם.
"ללא ספק, יש לו פה מלוכלך. זה מצער. הדוגמה שהנשיא של המדינה שלנו נותן משפיעה על החיים ועל הבחירות של אנשים צעירים. זה מצער לפעמים שיש להם דוגמה גרועה כ"כ מול עיניהם".

מה אתה חושב על המצב החברתי בארה"ב כרגע?
"התרחשו שינויים רבים במהלך ימי חיי. כשנולדתי עדיין עשו לינץ' באמריקנים שחורים, זה השתנה. אני לא יכול להתלונן שהכל רע, אבל לפעמים, לאחר שרואים שנעשתה התקדמות רבה ואז חווים חזרה מסוימת לאחור, זה מדכא. זה עלול לגרום לך לרצות להרים ידיים, אבל אסור לעשות את זה. צריכים להמשיך להילחם למען מה שאנחנו יודעים שהוא הדבר הנכון, זה מה שאמר ד"ר מרטין לותר קינג. אני חושב שהשקפתו על הנושא היא עדיין ההגיונית ביותר".

אני רוצה לשאול אותך על קולין קאפרניק. אתה חושב שהוא גיבור אמריקני?
"כן, אני חושב שמה שקולין עשה הצריך הרבה אומץ, הוא איבד את עבודתו בגלל זה, אבל הוא חשש בגלל מה שהוא ראה שקורה עם זה שנהרגים ברחוב צעירים שחורים בלי הצדקה ע"י שוטרים שקיבלו, כך ניראה, הכשרה מאוד לא טובה. זה לא בסדר להרוג אנשים ללא הצדקה. קולין משך תשומת לב לזה והרבה אנשים לא אהבו את הדרך שבה הוא בחר לעשות את זה, אבל הוא דיבר על נושא מאוד חשוב".

מה אתה חושב על החיבוק החם שישראל מחבקת את טראמפ והממשל שלו?
"אני לא נמצא עם היד על הדופק בנוגע לפוליטיקה הישראלית, אבל מר טראמפ באמת הקשה על קידום תהליך השלום. במשך זמן רב ארה"ב ניסתה להיות מתווך אובייקטיבי בסכסוך הזה ועכשיו אחרי שיצאנו בהצהרה הזאת (בעניין ירושלים) יהיה קשה יותר לאמריקה לגשר. אני חושב שזה נעשה קשה יותר, אבל אני מקווה שבשלב מסוים הישראלים והפלסטינים יוכלו להגיע להבנה ולהסדר שלום. זאת הדרך היחידה שבה אפשר לפתח את העתיד. אפרטהייד או מלחמה או כל פיתרון אחר לעולם לא יוביל לפתרון של שלום".

עברו 20 שנה מאז ביקרת לאחרונה בי-ם, היית באל אקצא, ובכותל המערבי, מה אתה זוכר מהביקור הזה?
"אני זוכר כמה היה מדהים להיות בארץ הקודש, לראות חלק מהדברים שראיתי. זה מקום שבו כ"כ הרבה אנשים שקוראים עליהם בקוראן ובתנ"ך הלכו ודיברו וחיו את חייהם. זאת חוייה מדהימה למי שלא היה שם מעולם. ככה אני זוכר את זה".

בוא נעבור לרשתות החברתיות, אתה חושב שהיית יכול לשרוד בבדיקה המעמיקה הזאת? בעובדה שכל שחקן מסוקר 24 שעות ביממה, יש אלף כתבים שונים שמסקרים כל קבוצה.
"כן, הייתי צריך להתמודד עם כך שכל כך הרבה עיניים נשואות אליי כל הזמן, אבל אני חושב שזה מעניק לשחקן אפשרות לפרסם את הסיפור שלו בעצמו. הוא לא יכול להתלונן שעיוותו את דבריו אם הוא מקבל הזדמנות לייצר את המילים האלה ולוודא שהן מבטאות את מה שהוא מרגיש ומה דעתו על דברים".

במובן הזה, האם אתה מכבד את לברון יותר מאשר אתה מכבד שחקן כמו מייקל ג'ורדן למשל? כולנו זוכרים את הציטוט המפורסם "גם רפובליקנים קונים נעלי ספורט". ג'יימס הרבה יותר מעורב בפוליטיקה מאשר שהיה ג'ורדן.
"אני חושב שזה קשור לבחירות האישיות שלהם. כמובן, צריך להבין שמייקל השתנה. כעת הוא מבין שהוא חי בקהילה גדולה יותר. הוא תרם כסף לקרן ההגנה המשפטית של האיגוד הלאומי נגד גזענות. הוא מבין שהקהילה שלו צריכה אותו. אני חושב שמייקל השתנה, אבל לפעמים זה דורש זמן. הוא היה צריך לחיות את חייו, לראות את הבחירות שלו ואיך הם השפיעו על הקהילה שלו. אני בטוח שזה היה חלק מהתהליך שהוא עבר להגיע לנקודה שהוא נמצא בה היום".

אבל בצד השני של התופעה הזאת, נמצאים לבאר בול ולונזו בול שיש להם משפחה באור הזרקורים בלי שאנחנו רואים אפילו עונה טובה של כל אחד מהשחקנים.
"העובדה שלמישהו יש יכולת למשוך תשומת לב באמצעות הצהרות שערורייתיות, לא הופכת את הבנאדם הזה לבעל תוקף. זה לא אישור, זה רק מישהו שמושך תשומת לב לעצמו. כמו שאומרים חובת ההוכחה היא עליו".

לפני 20 שנים בראיון עם עופר שלח התייחסת לכך שכוכב נ.ב.א משלם מחיר מסוים, האם בדיעבד היית פועל בצורה אחרת?
"אף אחד לא חי חיים מושלמים, כמובן, תמיד יש בחירות טובות יותר שיכולת לבחור. רוב הזמן ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי. אבל כן, ברור שיש בחירות טובות יותר שיכולתי לעשות, יש עליות ומורדות בחיים, זה קורה לכולנו, אני לא שונה".

סילבר ביקר בקיץ האחרון בארץ, הוא ליברלי והוא אמר גם שה- נ.ב.א בודק לאפשר שימוש בקנאביס רפואי כפיתרון לכאבים ששחקנים סובלים מהם ולא במשככי כאבים שהם ממכרים. מה אתה חושב על זה?
"אני לא יודע מה עמדת הסמכות המדעית בנושא הזה, אבל מוצאים פתרונות חדשים למחלות קשות מאוד מדי יום. שרדתי לוקמיה בזכות הטיפולים החדשים במחלה. מצאו דרכים לטפל במצבים שהיו מסכני חיים. יש עוד הרבה דברים שלא גילו, נראה מה יקרה".