מהפכה של שמחה: על קליבלנד והטרייד דדליין

ב-30 השנים האחרונות, רק פעם אחת הייתה קבוצה שנפרדה ביום הטרייד דדליין משישה שחקנים. קראו לה קליבלנד קאבלירס וזה קרה ב-21 בפברואר 2008, כאשר הקאבס שלחו כמעט חצי מהסגל שלהם לסיאטל ושיקגו במסגרת טרייד משולש.

קליבלנד ההיא סיימה את העונה הקודמת עם הופעה מפתיעה בגמר ה-NBA, בהובלת המלך הצעיר והטרי של הליגה, לברון ג'יימס. הקאבס קיוו לייצר מומנטום, אך בנקודת השני-שליש של העונה הסדירה מצאו את עצמם במאזן עגום של 24:30 והבינו ששינוי חייב להיעשות, ובדחיפות. קליבלנד ביצעה מהפכה בסגל שלה, התקשתה להרים את הרמה עד לסיום העונה וסיימה רק במקום הרביעי במזרח בדרך להדחה בחצי הגמר מול בוסטון אחרי שבעה משחקים נהדרים.

עשור חלף, וכאילו כלום לא השתנה. או לפחות כמעט כלום. שני-שליש מהעונה מאחורינו, הפלייאוף באופק וקליבלנד, עם מאזן 22:31, הבינה שהיא צריכה שוב ללכת על כל הקופה. כנראה שככה זה כשיש לך את לברון ג'יימס בקבוצה.

וכך, בפעם השנייה תוך עשור, הקאבס נפרדו ביום אחד משישה שחקנים. תוך שעה אחת מטורפת, קליבלנד של קיץ 2017 מתה, קליבלנד של חורף 2018 נולדה.

Cheat sheet. pic.twitter.com/uqFwtlAtIf

— Dave McMenamin (@mcten) February 8, 2018

זו הייתה שעה מדהימה, חוויה של טוויטר ואדריאן ווג'נאוסקי מ-ESPN, ניסיון להבין בזמן אמת מה הקאבס עושים, הלם מכל מהלך נוסף שהם ביצעו ולבסוף, נשימה עמוקה ובחינה של הדברים בצורה מפוכחת. גם הכתבים שמלווים את קליבלנד ואת לברון ג'יימס במשך שנים התקשו להישאר אדישים למראה המהפכה שהתרחשה לנגד עיניהם, כאשר קובי אלטמן שלח מאוהיו את דרק רוז, דוויין וייד, אייזיאה תומאס, ג'יי קראודר, אימאן שאמפרט, צ'אנינג פריי ושתי בחירות דראפט והביא את ג'ורדן קלארקסון, לארי נאנס ג'וניור, רודני הוד, ג'ורג' היל ובחירת דראפט.

אלטמן הוא הסיפור הגדול של הטרייד דדליין. האיש שהיה העוזר של דייויד גריפין הפך די במפתיע בקיץ ליורש שלו, אחרי שצ'ונסי בילאפס (ואולי גם אחרים) סירב לתפקיד. המהלך הגדול של אלטמן בתור ג'נרל מנג'ר הקאבס היה לשלוח את קיירי אירווינג דווקא לבוסטון, תמורת אייזיאה, קראודר, אנטה ז'יז'יץ' והבחירה של הנטס. בדיעבד, העסקה הזו נראית כמו אחת הגרועות שנעשו ב-NBA, בטח שבשנים האחרונות ואולי אי פעם. בגלל זה, אתמול, אלטמן החליט שהגיע זמנו להשתלט על העסק באמת.

מעבר למהלך שהעביר את הנכס השני הכי גדול של הקבוצה ליריבה, תמורת שחקנים שלא השתלבו לרגע ועכשיו כבר לא נמצאים עם הקבוצה (חוץ מז'יז'יץ', שלפחות בינתיים לא מהווה פקטור), גם שאר המהלכים של קליבלנד בהובלת אלטמן נראו ביזארים. ההתמה של דרק רוז, שגמור כבר כמה שנים או הצירוף ברגע האחרון של דוויין וייד, שלא רק שנראה רע ולקראת סוף הקריירה, אלא גם עירער את ההיררכיה בחדר ההלבשה במסגרת תפקידו כ-BFF של לברון. אף אחד בקאבס בחצי העונה הראשונה לא ממש אהב אף אחד אחר, ואף אחד לא ניסה להסתיר את זה. התוצאות היו בהתאם.

LeBron and Ty Lue walking into work today. pic.twitter.com/SRvbFGqZLO

— Bleacher Report (@BleacherReport) February 9, 2018

אתמול כאמור, אלטמן לא רק הודה בטעות שלו, אלא גם השתיק את אלה שאמרו לאחרונה שה-GM האמיתי של הקבוצה הוא דן גילברט, אם לא לברון. ביד אמן ניהל אלטמן משא ומתן עם ארבע קבוצות שונות (הלייקרס, יוטה, סקרמנטו ומיאמי) ובסוף היום, לא רק נפרד משני השחקנים המרכזיים שהגיעו בטרייד עם בוסטון ושנאו כל רגע בקאבס (תומאס וקראודר), אלא גם מהחבר'ה של לברון (וייד ורוז) ומשני עודפים מיותרים על הסגל (שאמפרט ופריי). במקומם, הוא הביא לקליבלנד בדיוק את שני השחקנים שלברון רצה (היל והוד) ועוד שני צעירים בני 25 (קלארקסון ונאנס ג'וניור).

עד כמה מדובר במהפכה? קליבלנד שלחה שישה שחקנים בגיל ממוצע של 30.7 והביאה ארבעה בגיל ממוצע של 27. היא נפרדה מ-30.9 אחוז לשלוש והביאה 37.9 אחוז לשלוש ומעל הכל, היא אמרה שלום לשחקנים שפתחו ב-29 אחוז מהחמישיות ושיחקו 31 אחוז מהדקות של הקבוצה העונה. בניגוד לבלגן של הקיץ, בו כל מיני שחקנים נאספו לסגל בגלל ובזכות לברון, הרי שהפעם הזו המהפכה חתומה על שמו של אלטמן (מתוך כל מי שהגיע בקיץ, רק חוזה קלדרון וג'ף גרין נשארו). אם יצליח ויציל את העונה של קליבלנד (קצת מצחיק להגיד את זה על קבוצה במאזן 22:31 ובמקום השלישי במזרח, אבל קליבלנד זקוקה להצלה), הוא ייצא גדול. אם ייכשל, יכול להיות שהוא לא יהיה שם בקרוב מאוד. או הוא, או לברון.

כל צעד שקליבלנד עשתה בקיץ, וכל צעד שהיא ביטלה מהקיץ ועשתה אתמול, משתקף על לברון וההחלטה שלו אם להישאר או לא אחרי העונה הזו. אף אחד לא יודע מה קינג ג'יימס אמר או לא אמר לקאבס לגבי העתיד שלו והמהלכים הפרועים של הקבוצה אתמול צריכים להיבחן לא רק בראייה עכשווית, אלא גם במבט קדימה.

הדבר הכי חשוב שקליבלנד עשתה זה לשמור על הבחירה של ברוקלין, אותה כבר לא תוכל להעביר מעכשיו ועד אחרי הדראפט. הבחירה הזו, שכנראה תהיה באזור המקום השביעי-תשיעי (אבל יכול להפוך לטובה יותר אם הנטס ימשיכו להתפרק), היא הנכס השני הכי חשוב של קליבלנד כרגע אחרי לברון. היא תאפשר לקאבס להביא כוכב צעיר אם לברון יעזוב, או לחלופין, לבחור בשחקן ולהחליף אותו בטרייד תמורת שחקן מנוסה (כפי שעשתה לפני כמה שנים עם אנדרו וויגינס וקווין לאב), במקרה שלברון יישאר.

בהשפעת לברון, קליבלנד לא מתאמנת במהלך העונה, כך שהבאתם של שני צמדי שחקנים, שניים מיוטה ושניים מהלייקרס, תקל ולו במעט על התיאום המסובך גם כך בקבוצה הזו. מעבר לכך, יחד עם היל והוד, ששיתפו פעולה בצורה טובה בעונה שעברה ביוטה ב-33 המשחקים בהם הספיקו לשחק זה לצד זה (ה-Net rating המשותף שלהם היה פלוס 8.5 ויחס האסיסטים היה השני הטוב ביותר בג'אז עבור שני שחקנים) ועם שני הצעירים שבאו מהלייקרס והבחירה של ברוקלין, קליבלנד לא רק נראית כמו מי שיכולה לחזור עוד העונה להיות קונטנדרית, היא בעיקר נראית הרבה יותר מוכנה לעתיד, עם או בלי לברון.

We'll never forget the Isaiah Thomas Era in Cleveland pic.twitter.com/eGHiX7mVPl

— Sports Illustrated (@SInow) February 9, 2018

וקצת על הצד השני של המהפכה:

הלייקרס אומנם ספגו את תומאס וקראודר ונאלצו להיפרד מנאנס ג'וניור (את קלארקסון הם בכל מקרה פחות רצו), אבל הם בעיקר פינו מקום לשני חוזי מקסימום, בקיץ הקרוב או בקיץ הבא. אם תכנית "לברון ופול ג'ורג'" תיכשל, הלייקרס מוכנים עכשיו לתכנית "קליי וקוואי" ב-2019. בעוד שהקאבס עשו דאונגרייד בקיץ מגריפין המנוסה בתפקיד ה-GM לאלטמן, שרק עכשיו התחיל לחבר את הנקודות, הרי שהלייקרס ביצעו צעד מעניין עם המעבר ממיץ' קופצ'ק המזדקן לסוכן לשעבר רוב פלינקה, שניקה את המועדון מחוזים מטורללים ושאר הדברים שתקעו את הלייקרס. עכשיו, בלוס אנג'לס יצטרכו להוכיח שהם גם מסוגלים לתחזק מועדון מסודר, כזה שלא שומעים בו כל שבועיים את הקשקושים של לוואר בול. אם זה יקרה, הדרך לחזרה לגדולה נסללה אתמול סופית.

אייזיאה תומאס מקבל צ'אנס, כנראה אחרון, להציל את הקריירה. בקבוצה הצעירה והמפוזרת של לוק וולטון, IT יזכה להרבה חופש ויוכל להוכיח שהוא מסוגל לייצר משהו עבור קבוצת כדורסל, בניגוד למה שראינו ממנו בתקופה הקצרה בצל של לברון. תומאס, שרק שלשום טען ש"נמאס לו לעבור בטריידים" והבהיר שהוא רוצה להישאר בקליבלנד למרות הכל, שוב קיבל את הקוף על הגב שהוא כל כך אוהב. הבעיה: בניגוד לפעמים הקודמות, הוא מגיע ל-LA ככוכב והסוכן שלו כבר הספיק להצהיר שהוא ממש לא הולך להיות המחליף של לונזו בול, ואחר כך גם להתקפל מההצהרה הזו. ממועמד ל-MVP, הפך תומאס מהר מאוד לשחקן בעייתי וכדי לא לאבד סופית את מעמדו בליגה ובהנחה שהלייקרס לא יהיו בפלייאוף העונה, יש לו קצת פחות מ-30 משחקים בחודשיים הקרובים גם להשתלב וגם להרשים.

דוויין וייד יסגור (כנראה) את הקריירה במיאמי. פלאש סידר את ענייניו עם פאט ריילי לאחרונה, אחרי הפיצוץ ביניהם שגרם לו לעזוב לשיקגו לפני שנה וחצי. כעת הוא יזכה לסגור את המעגל שלו כמו שצריך, למרות שכמו שהוא נראה העונה, לא בטוח שיש לו יותר מדי מה לתרום להיט. מה שכן, סדרת פלייאוף בין קליבלנד למיאמי, תרחיש ריאלי לסיבוב הראשון, הפכה לעוד יותר מעניינת אם וכאשר.