שנייה, לסיום: על הניצחון הפרוע של בוסטון

הקאמבק הענק של הסלטיקס מול הת'אנדר קריטי לפלייאוף. חוויות מהגארדן

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב   21.03.18 - 11:11

תגיות: NBA, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, בוסטון סלטיקס

Getting your Trinity Audio player ready...

טום ווסטרהולם, אחד העיתונאים הצעירים והכי מעניינים שמסקרים כיום מקרוב את הסלטיקס, נעמד, הרים את המחשב האישי שלו מהשולחן והחל לעשות את דרכו לכיוון המעלית שיורדת מתא העיתונאים לאזור חדרי ההלבשה.

אפשר להבין אותו. חצי אולם כבר היה ריק בשלב הזה. בכל זאת, התוצאה הייתה 94:99 לזכות אוקלהומה סיטי, 16.8 שניות לסיום, אחרי שראסל ווסטברוק קלע אחת משתיים מהקו. ב-884 המשחקים הקודמים העונה בליגה, בהם קבוצה כלשהי הייתה בפיגור של חמש נקודות ומעלה, עם 20 שניות או פחות על השעון, היא גם הפסידה.

אלא שאז, טרי רוז'יר טס קדימה, עבר שני-שליש מהמגרש תוך ארבע שניות וצלף שלשה. רק שתיים הפרש. בוסטון איחרה לעשות את העבירה וכרמלו אנתוני נשלח לקו כדי לסגור את המשחק. מלו, בעוד הופעה שהזכירה למה הוא הפך מסופרסטאר לסוג של רול פלייר, החטיא פעמיים מהקו ובראד סטיבנס ("מתי ראיתם את כרמלו מחטיא פעמיים מהקו לאורך הקריירה שלו?", תהה המאמן בסיום) לקח פסק זמן.

"השחקנים שלנו לא עמדו בדיוק בעמדות שלהם אחרי הטיים אאוט הזה, אז התרגיל שתיכננו נשבר", אמר סטיבנס המחויך במסיבת העיתונאים בסיום. הוא היה מחויך, כי למרות שהתרגיל נשבר, הכדור איכשהו הגיע למרקוס מוריס, שעשה הטעייה קטנה ועלה לשלשה גדולה, שצללה פנימה. ווסטברוק עוד החטיא זריקת ניצחון די אפשרית על הבאזר (דומה מאוד לזו שהוא קלע לפני כמעט שנה בדנבר) ובוסטון השיגה את אחד הניצחונות הכי פחות צפויים והכי מוזרים שלה העונה, ובכלל כנראה.

יומיים אחרי שחטפו 19 הפרש בניו אורלינס, הסלטיקס שוב התייצבו עם רשימת פצועים בלתי אפשרית. קיירי אירווינג, שמתקשה להתאושש מהבעיות בברך שמאל והלילה נודע כי הוא יחפש חוות דעת רפואית שנייה בתקווה להבין מה מפריע לו, ג'יילן בראון שעוד מושבת מאז זעזוע המוח שחטף, מרקוס סמארט שאולי יצליח לשוב בזמן לפלייאוף אחרי הניתוח שעבר, דניאל תייס שגמר את העונה וכמובן גורדון הייוורד, שבקושי התחיל אותה, הרכיבו רשימת פצועים שהייתה יכולה להרכיב חמישייה שבקלות מגיעה לחצי גמר הפלייאוף במזרח.

בלי כל אלה, ועם אל הורפורד שרק החלים ממחלה ועדיין נראה די חלש, הסלטיקס התייצבו מול אוקלהומה סיטי, ששוב נכנסה לאחרונה לכושר טוב. העונה של הת'אנדר הייתה רוויית עליות וירידות, אבל לפני המשחק אלכס אברינס נשמע אופטימי ואמר לי: "אנחנו בתקופה הכי טובה שלנו העונה. עברנו הרבה שינויים, אבל בשבועות האחרונים אנחנו טובים גם בהגנה וגם בהתקפה סופסוף".

OKC הגיעה לעיר השעועית עם רצף של שישה ניצחונות ועם המקום השלישי במערב לנגד עיניה, אבל כמו שקרה לה יותר מדי פעמים העונה, היא התקשתה לשמור על יציבות, אפילו בתוך 48 הדקות ולא רק בין משחק למשחק. "בניגוד לשנה שעברה, בה היינו תלויים בעיקר בווסטברוק, הפעם יש לנו גם את פול ג'ורג' ואת מלו וזה בא לידי ביטוי", הוסיף אברינס, אבל מאז פגרת האולסטאר, התלות בווסטברוק חזרה להיות גדולה מדי.

כשהוא חד, כמו בטורונטו ביום ראשון, הת'אנדר כמעט בלתי עצירים. אבל כשהוא במשחק בינוני בסטנדרטים שלו (וקרדיט עצום לשיין לארקין, שגם קלע כמה סלים גדולים וגם הוציא ל-MVP המכהן את הנשמה בהגנה במחצית השנייה), אוקלהומה סיטי פשוט לא יודעת למי ללכת, למרות שהעונה אוטוטו נגמרת. לצורך העניין, מאז האולסטאר הת'אנדר שיחקו 14 פעמים. במשחקים בהם ווסטברוק רשם טריפל דאבל, המאזן שלהם עומד על 0:6. במשחקים בהם לא הגיע לטריפל דאבל, כמו הלילה בבוסטון, הת'אנדר רק במאזן 4:4.

בצד המנצח, מלבד הגיבור מוריס, המחמאות הלכו בעיקר לג'ייסון טייטום: "אחרי שהמהלך האחרון שתכננו נהרס בגלל החילופים המהירים שלהם, ג'ייסון עשה משהו בלתי ייאמן ואיכשהו הצליח להוציא את הכדור למרקוס, למרות שהיו סביבו שלושה שחקנים", פרגן טרי רוז'יר, שממשיך להתעלות בהיעדרם של שני הגארדים המובילים ולספק מהלכים שמעירים את הקהל, בהגנה ובהתקפה.

טייטום, רוקי בן 20 וקצת למי ששכח, סיים עם 23 נקודות באחוזים נהדרים (8 מ-12 מהשדה, 3 מ-6 לשלוש) וצלף במהלך הקאמבק שלשה שהשאירה את בוסטון בחיים: "זרקנו אותו 'לזאבים' בגלל הפציעה של הייוורד, והוא מגיב טוב כל העונה למצב הזה", אמר סטיבנס לאחר המשחק, "הוא רק חזר מהספסל וכבר קלע את השלשה הנהדרת הזו, בתנועה. הוא עושה עבורנו דברים מיוחדים".

הרוקי, שלראשונה בקריירה סיפק שני משחקים רצופים של 20 נקודות ומעלה (אחרי 23 גם מול ניו אורלינס), הודה שהתרגש: "פול ג'ורג' וכרמלו הם שניים מהשחקנים האהובים עליי כבר שנים, אז היה לי כיף לשחק מולם". כמו רוקים רבים, גם הוא חווה עונת בכורה מלאה בטלטלות, עם לידת בנו הבכור, פציעה באצבע שקצת פגעה לו בקליעה ובכדרור וכרגיל, חומת הרוקיז והעייפות שמגיעה לפתע בחצי השני של העונה. אבל נדמה שהוא מתאושש בדיוק בזמן לפלייאוף (בכל ארבעת המשחקים האחרונים הוא הגיע ל-15 נקודות לפחות, אחרי שעשה זאת רק פעם אחת בתשעת המשחקים שקדמו לכך) ויכול להיות אקס פקטור משמעוי עבור הסלטיקס, יחד עם הספסל של גרג מונרו שמשתלב מצוין ולארקין (הספסל של הסלטיקס סיפק 35 נקודות מול 10 בלבד שקלעו שחקני הספסל של הת'אנדר).

וכך, איכשהו, בוסטון יצאה עם ה-W ממשחק שכבר היה אבוד ומעלה מבחינתה. בדומה לגולדן סטייט, שסובלת אף היא ממכת פציעות נדירה דווקא לקראת הפלייאוף, גם הסלטיקס די ויתרו על האפשרות לרדוף אחרי המקום הראשון והעדיפו להשבית את הכוכבים שלהם, כדי שיגיעו מוכנים למאני טיים של העונה. אלא שבניגוד לווריירס, הרי שבמזרח עוד הייתה תחושה שבוסטון יכולה לאבד את המקום השני לקליבלנד, מה שעלול היה להוות בעיה גדולה מבחינתה.

בעוד מיאמי ומילווקי מסתמנות כמקומות 7 ו-8 בסדר מסוים, הרי שנפילה למקום השלישי במזרח יכולה לשלוח את בוסטון ככל הנראה לסדרה קשה מול אינדיאנה, וושינגטון או פילדלפיה וגם אם תעבור אותה, תגיע לסדרה אפשרית מול קליבלנד בלי יתרון הביתיות. זה נשמע רחוק, אבל אם הסלטיקס היו מפסידים הלילה, הפער שלהם מהקאבס היה צונח ל-5.5 משחקים בלבד, עם עוד 12 לקליבלנד בקופה ולו"ז הרבה, הרבה יותר קל מאשר זה של בוסטון וגם מחזיקה בשובר השוויון מול הסלטיקס.

התחושה, אחרי הניצחון הסופר-דרמטי הלילה מול אוקלהומה סיטי, היא שזה הניצחון שהסלטיקס היו צריכים כדי לשמור על המקום השני, למרות ההיעדרויות, למרות הפציעות, למרות הכל. אחרי כמה שבועות די מתסכלים (שלושה הפסדים בארבעת המשחקים הקודמים, ארבעה הפסדים בשבעת המשחקים הראשונים של חודש מרץ), השלשה של מרקוס מוריס תתן המון אוויר לנשימה לבראד סטיבנס והשחקנים שלו. עכשיו, כך נראה, קיירי, בראון וסמארט יוכלו לנוח בשקט ולהגיע לפלייאוף מהמקום השני וזה עלול להתברר כקריטי.