תגיות: קארים עבדול ג'באר
לא משנה באיזו רשימת "שחקני הכדורסל הגדולים אי פעם" תסתכלו, שמו של קארים עבדול ג'באר תמיד יצוץ בטופ. שני, שלישי, חמישי אולי, אבל תמיד שם למעלה, ובצדק. הבחור המשונה, הלא ידידותי בעיני רבים, שיחגוג בעוד כמה ימים את יום הולדתו ה-71, היה פשוט מכונת כדורסל.
ב-1966 הוא הצטרף למאמן האגדי ג'ון וודן ב-UCLA ויחד, השניים חיברו 88 ניצחונות ורק שני הפסדים ביזאריים מאוד לאורך שלוש שנים, שכולן הסתיימו באליפויות. בין לבין, הוא גם התאסלם ואחרי כמה שנים שינה את שמו מלו אלסינדור לקארים עבדול ג'באר וב-1969 נבחר ראשון בדראפט על ידי מילווקי באקס, תוך שהוא מוותר על הצעה של מיליון דולר מה"הארלם גלובטרוטרס", שרצו לראות אצלם את הסקיי-הוק המיתולוגי.
גם ב-NBA המשיך קארים להיות סופר דומיננטי, תחילה עם מילווקי, אותה הוביל לאליפות ב-1971 ולאחר מכן עם הלייקרס, שם לקח יחד עם מג'יק ג'ונסון עוד חמישה תארים לאורך שנות ה-80'. עד היום, קארים הוא היחיד שהוכתר כ-MVP של סדרת גמר הליגה בהפרש שנים כל כך גדול: תחילה ב-1971 ולאחר מכן ב-1985.
וזה גם מה שמייחד אותו אולי יותר מכל: בעידן בו כוכבים בליגה התקשו להחזיק מעמד יותר מדי שנים (לארי בירד למשל), קארים היה מכונה, סוס עבודה. הוא השלים שני עשורים שלמים ב-NBA, כאשר בעונתו האחרונה רשם 74 משחקים ובשתי עונות בלבד ירד מהכמות הזו. בסך הכל, קארים רשם 1,560 משחקי עונה סדירה, שיא ליגה שנשבר לאחר מכן על ידי רוברט פאריש. עד היום, הוא ראשון בכמות הדקות בכל הזמנים (57,446) ובסלי השדה בכל הזמנים (15,837), שניהם בפער גדול וכמובן, ראשון בכמות הנקודות בכל הזמנים, עם ה-38,387 המפורסם שלו, אותו מאיים לברון ג'יימס לשבור יום אחד.
ממש היום, ב-5 באפריל 1984, קארים טיפס למקום הראשון. הלייקרס התארחו אצל הג'אז, במשחק שנערך בכלל בלאס וגאס וניצחו 115:129, כאשר קארים קולע 22 נקודות ומשאיר מאחור את השיאן עד לאותו רגע, ווילט צ'מברליין, שנעצר על 31,419 נקודות בקריירה. מאז, גם קרל מאלון, קובי בראיינט ומייקל ג'ורדן עקפו את ווילט, אבל אף אחד מהם לא הצליח להגיע לקארים (מאלון היה הכי קרוב עד כה, עם 36,928 נקודות בקריירה). דירק נוביצקי כבר לא יסגור עליו וכאמור, לברון הוא ה"איום" הממשי היחיד וגם הוא זקוק לעוד ארבע שנים טובות פחות או יותר.
הסל עמו קארים עקף את ווילט היה סקיי-הוק, איך לא. מצד ימין, על הראש של מארק איטון הצעיר. המשחק הופסק, מג'יק חיבק וכולם קפצו על מספר 33, שכמו לאורך כל הקריירה, בעיקר קיווה שההמולה תיפסק ואפשר יהיה לחזור לשחק כדורסל (בסופו של דבר הוא שיחרר איזו תנועת ניצחון). הקהל הריע, דייויד סטרן הצעיר ירד לפרקט והעניק לקארים את כדור המשחק והסנטר רק מלמל כמה מילות תודה למשפחה ולאוהדים, שהרעישו עולמות.