תגיות: קליבלנד קאבלירס
פיגור 2:0 בסדרת פלייאוף של הטוב מ-7 ב-NBA הוא בור גדול. כמה גדול? מתוך 301 סדרות הטוב מ-7 שהגיעו לאורך ההיסטוריה של הליגה למצב של 2:0, רק ב-20 מקרים הצליחה הקבוצה שנקלעה לפיגור הזה לעשות מהפך ולקחת את הסדרה. בסדרות גמר, המאזן הזה עומד על ארבעה מהפכים מוצלחים בלבד, מתוך 33 סדרות בהן קבוצה כלשהי ניצחה את שני המשחקים הראשונים.
קליבלנד תתייצב מחר בלילה (בין רביעי לחמישי, 4:00, SPORT5) למשחק מספר 3 בסדרה, בבית, כשהיא ניצבת בפני מה שנראה בלתי אפשרי. מעבר למספרים היבשים שהוצגו כאן, אלה גם פערי הרמות הניכרים כמובן ובכל זאת, אולי יש תקווה לקאבס? מתוך אותן 20 סדרות בהן הושלם קאמבק כזה, לא פחות משלוש שייכות לקינג ג'יימס וקליבלנד. ב-2007 מול דטרויט, ב-2016 בגמר מול הווריירס ולפני שבוע בלבד, נגד בוסטון בגמר המזרח.
אז לקראת משחק 3 בגמר, הנה מבט על מה שקרה במשחקי 3 ואחריהם, בארבע סדרות הגמר בהן כן הושלם הקאמבק המדהים הזה.
צפו בקאבס חוגגים ב-2016
1969: עם כל הכבוד לסדרה בין הקאבס לווריירס מלפני שנתיים, ועם כל הכבוד לכמה סדרות גמר מדהימות אחרות, זו אולי הצמודה והמרתקת ביותר שהייתה. הלייקרס, עם ווילט צ'מברליין, אלג'ין ביילור וג'רי ווסט בשיאם, דרסו את המערב עם 55 ניצחונות. בוסטון, בקצה קצהו של עידן ביל ראסל, גירדה רק את המקום הרביעי במזרח ולכן, אף אחד לא הופתע כאשר LA ניצחה, אומנם בקושי (2 ו-6 הפרש) את שני המשחקים הראשונים בבית.
הסלטיקס התייצבו למשחק 3 בבוסטון גארדן עם הפתעה והמאמן/שחקן ראסל החליט להציב דאבל טים קבוע על ווסט, מה שתקע מעט את ההתקפה של הלייקרס, שירדו מ-120 ו-118 נקודות ל-105 והפסידו בשש הפרש. במשחק הבא, בוסטון המשיכה לכער את הסדרה וניצחה 88:89, אבל הלייקרס חזרו הביתה והשיבו את היתרון עם ניצחון ב-13 הפרש (המשחק היחיד בסדרה שנגמר בפער דו ספרתי). הסלטיקס נשארו בחיים עם ניצחון ביתי במשחק 6 והדהימו ב-LA עם 106:108 במשחק 7, באחת ההפתעות הגדולות אי פעם.
ווסט הפך ל-MVP הראשון בתולדות סדרות הגמר וליחיד עד היום שמגיע מהקבוצה המפסידה (עד לברון השנה?), אבל זה בטח לא ניחם אותו והוא פספס את הצ'אנס הכי גדול שלו להיות גורם משפיע בקבוצה אלופה, ושוב נכנע לראסל ובוסטון.
צפו בדרמה מ-1969
1977: העונה הטובה בקריירה של ביל וולטון כמעט הסתיימה במפח נפש מול פילדלפיה המצוינת בראשות ד"ר ג'יי, אחרי שהסיקסרס ניצחו בבית את שני המשחקים הראשונים, תחילה בשש הפרש ולאחר מכן ב-18 הפרש.
אלא שדקות הסיום של משחק 2 גם סימנו את המהפך המתקרב, לאחר מהומה בין דריל דוקינס מפילי לכמה משחקני פורטלנד ובראשם, מוריס לוקאס. השניים הלכו מכות והורחקו, אבל מאותו רגע הבלייזרס נכנסו להילוך גבוה. משחק 3, באורגון, היה צמוד עד לרבע האחרון, בו פורטלנד התפוצצה עם 25:42 בדרך לניצחון ב-22 נקודות. הסיקסרס לא עמדו בקצב גם במשחק 4, שנגמר ב-98:130 מוחץ לפורטלנד.
הסדרה חזרה לפנסילבניה והבלייזרס ניצחו 104:110, למרות קאמבק גדול של המארחים והשלימו את העבודה בבית עם 107:109, במשחק עצום של וולטון, שסיים עם 20 נקודות, 23 ריבאונדים, 7 אסיסטים ו-8 חסימות וצירף את תואר ה-MVP של הגמר ל-MVP של העונה הסדירה. אגב, זו הייתה השנה הראשונה בה הוענק הגביע כפי שאנו מכירים אותו כיום.
צפו בהיילייטס מ-1977
2006: כמעט שלושה עשורים חלפו עד שקבוצה חזרה שוב מ-2:0 בגמר ומי שעשתה זאת הייתה מיאמי של דוויין וייד ושאקיל אוניל, על הראש של דירק נוביצקי ודאלאס (שהשיגו את הנקמה שלהם בגמר חמש שנים לאחר מכן).
ההגנה הנהדרת של המאבס בשני המשחקים הראשונים עצרה את מיאמי על 80 ו-86 נקודות וסידרה לדאלאס צמד ניצחונות ביתיים. בטקסס כבר החלו להריח את האליפות כאשר המאבריקס עלו ליתרון 13, שש דקות לסיום משחק 3 שנערך במיאמי.
ואז הכל השתנה. וייד התפוצץ עם 42 נקודות ו-13 ריבאונדים וההיט השלימו קאמבק מדהים עם סל של גארי פייטון, 9.3 שניות לסיום. נוביצקי נשלח לקו כדי להשוות, אבל דווקא אז רעדו לו הידיים והוא החטיא אחת משתי הזריקות והמשחק ברח.
נישאת על גל המומנטום, מיאמי עצרה את דאלאס על 7 נקודות בלבד ברבע האחרון של משחק 4 והמאבס גם ראו את ג'רי סטקהאוס מורחק אחרי עבירה מלוכלכת על שאק וחטפו 24 הפרש. משחק 5 היה השערורייתי מכולם וההיט ניצחו בו 100:101 בחוץ לאחר הארכה, כאשר וייד קולע 43 נקודות ונשלח לקו לא פחות מ-25 פעמים (כולל שתי זריקות שהכריעו את המשחק, 1.9 שניות לסוף הארכה), כמו כל המאבריקס גם יחד, מה שעורר זעם גדול בדאלאס. החגיגה של ההיט הושלמה עם 92:95 ביתי במשחק 6.
צפו בווייד מככב ב-2006
2016: אם מישהו איכשהו הספיק לשכוח, הפעם האחרונה בה קיבלנו קאמבק מ-2:0 בגמר הייתה לפני שנתיים בלבד. טיירון לו החליף את דייויד בלאט באמצע העונה והווריירס, עם 73 הניצחונות שלהם והקאמבק האדיר מ-3:1 מול אוקלהומה סיטי ודוראנט בגמר המערב, טיילו ל-15 הפרש במשחק הראשון ולא פחות מ-33 הפרש במשחק השני.
הסדרה עברה לקליבלנד ו-62 נקודות משותפות של לברון וקיירי עזרו לקאבס למחוץ את הווריירס ב-30 הפרש, השינוי הגדול ביותר אי פעם בגמר מהפסד במשחק לניצחון במשחק הבא. האופטימיות של קליבלנד נעלמה במהרה לאחר שגולדן סטייט השתלטה על המחצית השנייה במשחק 4 וניצחה 97:108, אבל שם גם השתנתה הסדרה, לאחר שדריימונד חבט באשכיו של לברון ונזרק מהמשחק הבא.
לברון וקיירי קלעו 41 כל אחד במשחק 5 ועם ניצחון מוחץ ב-15 הפרש, החזירו את הסדרה לאוהיו, שם הקאבס ניצחו שוב בלי בעיות (101:115). ואז הגיע משחק 7 הבלתי נשכח, עם ה-89:93 מהשלשה המכריעה של קיירי והשאר היסטוריה.