חזרו לטרוף: ממפיס וכספי נהנים מפתיחת עונה מצוינת

אחרי עונת התרסקות איומה, ממפיס מרימה את ראשה מחדש ומשקיפה על כל המערב מלמעלה. מה סוד הקסם, כמה זמן ההפתעה תימשך והאם כספי סופסוף ישחק בפלייאוף?

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  23.11.18 - 16:05

השחרור הכואב מגולדן סטייט באפריל האחרון, שני משחקים בלבד לפני סיום העונה הסדירה, קבע שני דברים עבור עומרי כספי: ראשית, הוא לא יהיה חלק ממסע הפלייאוף של הווריירס, מסע שהסתיים בטבעת אליפות (אותה הוא דווקא כן קיבל). שנית, הוא ממשיך לשמור על ה"תואר" המפוקפק מאוד - השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקי עונה סדירה ללא אף הופעת פלייאוף.

הערב (בין שישי לשבת, 22:30), כספי אמור לערוך את הופעת ה-NBA ה-564 בקריירה שלו ולהשתוות במקום הרביעי ברשימה הנ"ל לסבסטיאן טלפייר, שכמוהו, שיחק בליגה עשר עונות ולא טעם את טעמה של הופעת פלייאוף. הרחק במקום הראשון ברשימה הזו נמצא טום ואן ארסדייל, עם 929 הופעות ונכון להיום לפחות, נראה שכספי לא ממש הולך להדביק אותו. נכון להיום, נראה שהוא משחק אצל הפתעת העונה ב-NBA ופתאום, הפלייאוף נראה ריאלי מתמיד.

עד העונה שעברה, ממפיס הייתה אחת הקבוצות היציבות ב-NBA בעשור הנוכחי. לא אימפריה, אבל שבע הופעות פלייאוף רצופות. בתקופה הזו, בארבע ליגות הספורט הבכירות בארצות הברית, רק לניו אינגלנד פטריוטס, סן אנטוניו ספרס ואטלנטה הוקס היו שבע הופעות פוסטסיזן ברצף. בתקופה הזו, הדובים הגיעו פעם אחת (2013) לגמר המערב, פעמיים עברו שלב אחד ועוד ארבע פעמים הודחו בסיבוב המוקדם.

לעונה שעברה הם נכנסו עם הציפיות הרגילות, מקום טוב באמצע צמרת המערב פחות או יותר. עם המאמן המבטיח דייויד פיזדייל, בעונתו השנייה במועדון, אולי אפילו אפשר היה לחלום על קפיצה קדימה, אבל מגדל הקלפים קרס בבת אחת.

פיזדייל רב עם מארק גאסול ופוטר אחרי 19 משחקים בלבד, הכוכב השני מייק קונלי נפצע אחרי פחות מחודש ולא שיחק יותר עד סוף העונה, צ'נדלר פרסונס המשיך לתת מספרים מביכים ביחס לחוזה העצום והמגוחך שלו והאור היחיד במנהרה היה זה של טייריק אוואנס, שמשום מקום הפציע ונתן עונה מצוינת, רגע לפני שהפך לשחקן חופשי. מה עשו הגריזליס? התעקשו משום מה לשמור אותו בטרייד דדליין ואיבדו אותו ללא תמורה בקיץ, כצפוי.

זה נגמר עם מאזן 60:22 מזעזע, שווה לשתי העונות הגרועות ביותר של המועדון (2006/07 ו-2007/08) מאז המעבר מוונקובר בתחילת המילניום. פתאום, ממפיס נאלצה לחשב מסלול מחדש ולעונה הנוכחית היא נכנסה עם ציפיות הרבה יותר נמוכות מאלה שהיו לה וממנה בשנים קודמות: בסך הכל לעמוד שוב על הרגליים, לתת עונה סבירה עם גאסול (בקרוב בן 34) וקונלי (בן 31) המזדקנים ואולי לצרף בקיץ עוד בחירת דראפט איכותית לרוקי המוכשר ג'ארן ג'קסון ג'וניור, שנלקח רביעי בדראפט האחרון.

הבעיה היא שגם כאן מדובר באיזון עדין והגריזליס ידעו שאם הם לא יחזיקו באחת משבע הבחירות הראשונות של הדראפט, הבחירה שלהם בקיץ הקרוב תעבור לבוסטון. הסיטואציה שכולם ציפו שתתממש עבורם, חצי בנייה מחדש, הייתה הגרועה ביותר. בחירת מקום 8-14 אומרת שהם גם יישארו בלי רוקי טוב וגם בלי מקום בפלייאוף. אז לפחות לפי החודש הראשון של העונה, נראה שהם הולכים על האופציה של הפלייאוף, בכל הכוח.

הגריזליס היו נמרצים עם פתיחת השוק החופשי. כספי היה אחד השחקנים החופשיים הראשונים בליגה שמצאו קבוצה חדשה (המאמן ג'יי בי ביקרסטאף, שירש את פיזדייל, היה העוזר של קווין מקהייל בעונה בה כספי שיחק ביוסטון, העונה בה הוא התקרב הכי הרבה עד כה להופעת פלייאוף) וכמה ימים לאחר מכן, קייל אנדרסון קיבל הצעה שהספרס בחרו לא להשוות. הצעד הבא היה טרייד עם סקרמנו שהנחית את גארט טמפל ובתחילת אוגוסט גם שלווין מק חתם וכך, נבנה לו סגל די אפרפר, אבל גם די מנוסה.

בדיוק מה שב"גריינד סיטי" אוהבים, בדיוק מה שהיה להם בשנים הגדולות בהן גם טוני אלן וזאק רנדולף הסתובבו בעיר. מתוך עשרת שחקני הרוטציה של הדובים אחרי כמעט רבע עונה, רק ארבעה הם בני 25 ומטה ואחד מהם, דילון ברוקס, בכלל פצוע וייעדר תקופה ארוכה.

הניצחון הדרמטי בליל רביעי בסן אנטוניו, מעבירה שסחט מארק גאסול בשנייה האחרונה מהאקס רודי גיי והתבוסה של פורטלנד במקביל במילווקי, שלחו את ממפיס למנוחת חג ההודיה כשהיא במקום הראשון והמפתיע מאוד במערב החזק. בזמן שהווריירס קורסים, יוסטון מנסה להתאושש מפתיחת עונה רעה, דנבר ויוטה לא יציבות ולברון עוד מנסה להבין את הלייקרס, ממפיס עקצה, ועקצה, ועקצה וחיברה 12 ניצחונות מ-17 משחקים עד כה.

ערב הפתיחה שלה, ה-111:82 שחטפה באינדיאנה, לא בישר על הבאות, לא של הקבוצה ולא של כספי, שלא שותף במשחק ההוא. הלילה, הדובים מגיעים לסטייפלס סנטר, למשחק מול קבוצת צמרת מפתיעה אחרת, עם רצף של חמישה ניצחונות, כולל במילווקי (הפסד הבית היחיד של הבאקס העונה), במינסוטה ובסן אנטוניו.

כספי, שספג פציעה בירך מג'ו אינגלס בניצחון על יוטה בתחילת החודש והחמיר אותה במהלך ה"שמגוד" הנהדר שלו בהפסד לפיניקס יומיים אחר כך, נותר בחוץ במשך כשבועיים, אבל חזר לא רע בכלל ונגד הספרס הזכיר את הימים הכי טובים שלו בעשור בליגה: יעיל, תוקף את הסל, נע ללא הפסקה וחותך את ההגנה. כמעט כל הנקודות שלו היו קלות והוא סיים עם 11 בסך הכל, ב-5 מ-6 מהשדה פלוס שתי חסימות מצוינות בהגנה.

שלושת השחקנים המובילים של ממפיס כרגע הם קונלי, שנמצא בכושר משוגע (58 נקודות בשני המשחקים האחרונים ושליטה אבסולוטית בקצב), גאסול וג'קסון, שמשתלב בליגה בדיוק כמו שאפשר לחלום שבחירה מספר 4 תעשה. וההגנה, מעל הכל ניצבת ההגנה, עם רייטינג של 103.2, השלישי הכי טוב בליגה אחרי אוקלהומה סיטי ובוסטון. ממפיס לא גבוהה או פיזית מדי והיא במקום הלפני אחרון בריבאונד הגנה, אבל במקום השני בחטיפות (9.4 למשחק) בזכות חוכמת המשחק של לא מעט מהשחקנים שלה, כולל כספי. גאסול נועל את הצבע הרמטית ואי אפשר לקלוע סל מולו. כרגע, הספרדי הוותיק מוביל את הסנטרים של הליגה ברייטינג הגנתי מבין אלה שמשחקים 20 דקות ומעלה.
בכושר מצוין. קונלי (צילום: Edward A. Ornelas/Getty Images)
בכושר מצוין. קונלי (צילום: Edward A. Ornelas/Getty Images)

כמה רחוק יכולה ממפיס לקחת את ההצלחה הזו? סביר להניח שעם כל הכבוד להצלחה הנוכחית, הגריזליס לא ישמרו על המקום הראשון במערב יותר מדי זמן. מתישהו הווריירס יתעוררו וגם אוקלהומה סיטי, יוסטון, פורטלנד שהובילה עד אתמול וכנראה שגם הלייקרס, דנבר ואולי אפילו ניו אורלינס והקליפרס ישאירו את ממפיס מאחור.

אלה שמונה קבוצות, שכדי להשתחל לפלייאוף הגריזליס יצטרכו לסיים לפחות מעל אחת מהן וזה בלי שהזכרנו את יוטה, כך שפשוט זה לא הולך להיות. מצד שני, בשתיים מתוך שלוש העונות האחרונות, 41 ניצחונות הספיקו כדי להשיג את המקום השמיני במערב. ממפיס נראית בדרך הנכונה לשם. כספי סופסוף ישבור את הנאחס?