המנצחים והמפסידים של הטרייד דדליין ב-NBA

הלייקרס עברו שבוע נורא (לפחות עד הסל של רונדו), הקומישינר יכול לחגוג, במזרח מתנהל קרב מוחות מסקרן ועומרי כספי עדיין לא צריך להרים ידיים. סיכום כל האקשן

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  09.02.19 - 14:14

זהו. אפשר לנשום. לרגע קצר, אבל אפשר לנשום. הטרייד דדליין ב-NBA עבר ואחרי כמה ימים סוערים, עכשיו כולם יחכו להמשך הדרך ומעל הכל לתחילת יולי, שם שוק השחקנים החופשיים צפוי להיות מדהים במיוחד. עד שזה יקרה, הנה כמה ממנצחי ומפסידי הימים האחרונים בליגה.

הלייקרס - מפסידים

מזל שמדי פעם עוד נזכרים שגם צריך לשחק כדורסל בליגה הזו, ולא רק להתעסק בכל מה שמסביב. ככה, הלייקרס הצליחו, עם קאמבק גדול וסל ניצחון אחד של רייג'ון רונדו על האקסית והיריבה השנואה בוסטון להשכיח לרגע קט את כל הצרות, שלהם ושל העיר כולה אחרי שזו חטפה מהקבוצות של בוסטון כמה כאפות כואבות לאחרונה.

אלא שלמרות הניצחון היפה, אנחנו מדברים פה על פלסטר לרגל שבורה. הקבוצה של לברון יוצאת די חבולה מאירועי השבוע האחרון וזה מבלי להזכיר את ה-42 הפרש שספגה מאינדיאנה נטולת ויקטור אולדיפו.

עד לרגע מסוים, הכל עבד בהתאם לתכנית של לברון והסוכן/שותף ריץ' פול. אנתוני דייויס הצטרף לסוכנות קלאץ', ובתזמון המדויק יצאה ההודעה לפיה הוא רוצה לעזוב. אלא שמאותו רגע, כל התכניות הללו החלו להשתבש. ללייקרס היה שבוע וחצי לפתות את הפליקנס עם הצעה שלא יוכלו לסרב לה, כזו שתמנע מאותה בוסטון להיכנס לתחרות על AD בקיץ.

אלא שלא רק שבניו אורלינס לא התרגשו והעלו את הדרישות למחוזות קיצוניים (שש עד שמונה בחירות דראפט, פלוס כל הצעירים של הלייקרס, פלוס כמה ותיקים, כך על פי הדיווחים), הם גם החליטו להתעלל קצת בלוס אנג'לס והדליפו כל הזמן את השמות שהלייקרס היו מוכנים להעביר. חדר ההלבשה המתוח גם כך של LA התפוצץ עד כמעט מכות בין השחקנים ללוק וולטון והתבוסה באינדיאנה, בה כולם נראו עושים דווקא.

אז בסוף דייויס לא בא. אולי יגיע בקיץ. אולי אם המשחק של ליל חמישי בבוסטון, בו קייל קוזמה, ברנדון אינגרם ורונדו נתנו הצגה, היה נערך יום-יומיים לפני, ניו אורלינס הייתה מתעוררת, אבל גם התזמון לא עבד לטובת הלייקרס. עכשיו, הם צריכים למשוך עד סוף העונה עם סגל עצבני, שלא יודע מה יהיה בעתידו ועל הדרך, גם נאלצו לבצע כמה שיפוצים בסגל. מייקל ביזלי, זה שהסתבך עם וולטון, גורש לקליפרס, אבל עמו עזב גם איביצה זובאץ', שיכול להתאים לדוק ריברס כמו כפפה ליד ונתן העונה רגעים נהדרים אצל הסגולים-צהובים.

מייק מוסקלה והאבא השנוא שלו הגיעו ללייקרס במקום וזה גם פינה ללברון את המקום להביא, כך נראה, את החבר כרמלו אנתוני. בדיוק מה שהלייקרס היו צריכים - גם שחקן זקן מדי ודי גמור, גם כזה שלא יודע שהוא כזה וממשיך לזרוק בלי סוף מבלי לעשות הגנה, וגם עוד מישהו שידליף מתוך חדר ההלבשה לטובת קינג ג'יימס. כאמור, זה היה שבוע רע ללייקרס, שיצטרכו עכשיו לשכנע את כל הנכסים שלהם לשחק מספיק טוב כדי שבקיץ אפשר עוד יהיה להילחם על דייויס. בהצלחה עם זה.

אדם סילבר - מנצח

כאמור, מדי פעם צריך לשחק גם כדורסל בליגה הזו וכשזה קורה, יש גם משחקים אדירים כמעט כל לילה, אבל הזינוק שה-NBA עשתה בשנים האחרונות הוא מעל הכל מחוץ למגרש ושם, המנצח הגדול הוא הקומישינר.

קודם כל, שבוע הסופרבול הפך לשבוע אנתוני דייויס. ההחלטה המבריקה להקדים את הטרייד דדליין מסופ"ש האולסטאר (זוכרים איזה מוזר היה כשקאזינס נשלח בטרייד לניו אורלינס שניות לאחר שהמשחק נגמר?) הובילה לכך שבמקום לדבר רק על המשחק הגדול של השנה בספורט האמריקאי, מהדורות חדשות הספורט והתכניות המקומיות פה בארה"ב נפתחו לא פעם עם ספקולציות לגבי דייויס. ה-NBA השתחלה חזק לתוך השבוע הקדוש של הפוטבול.

זה נמשך עם אירועי אמש. ההחלטה להציב את בוסטון - לייקרס בפריים טיים הייתה בינגו, עוד לפני המשחק הגדול והסיום הדרמטי. המשחק הזה, עם כל אינספור המשמעויות שבו, הגיע אחרי כמה שעות של טרפת סביב הטריידים עד הדדליין, שהיה בשלוש בצהריים שעון מזרח. סילבר נתן לכולם כמה שעות להירגע, לעכל ולנתח את כל השינויים ואז הגיע דראפט האולסטאר ושוב, הליגה פוצצה את הרשתות החברתיות עם מוצר טלוויזיוני מושלם, כולל בדיחות של יאניס על חשבונם של לברון ודייויס והטמפרינג המפורסם.

ל-NBA אין את הכסף של הפוטבול. בחיים לא יהיה לה. גם לא את נתוני הצפייה המשוגעים של ה-NFL. אבל עם מה שיש, הליגה עושה כבר לא מעט שנים עבודה נהדרת ואתמול היא הגיעה לפסגה חדשה.

מרקל פולץ - מנצח

יש סיכוי סביר שבקיץ הקרוב כל שלוש הבחירות הראשונות של דראפט 2017 יחליפו קבוצה. לוואר בול רוצה את לונזו בפיניקס וחזר לטנף על כל מה שזז בלייקרס אחרי שתיקה ארוכה וג'ייסון טייטום עשוי להישלח לניו אורלינס עבור AD. אבל הראשון שזז, וזה שהיה במצב הכי דחוף לשנות כיוון, הוא הבחירה 1, פולץ.

זה פשוט לא הלך בפילי. מה שהוא לא ניסה ומה שהם לא ניסו, כלום לא הסתדר. פציעות ביזאריות, היעלמויות, שינויי זריקה, סרטונים שהפכו אותו לבדיחת רשת. לשני הצדדים היה ברור שצריך להיפרד. אם לסיקסרס היה עכשיו את אמביד, סימונס ופולץ בפול פאוור, הם לא היו צריכים למכור את כל העתיד שלהם בשביל שני שחקנים עם חוזים נגמרים כמו ג'ימי באטלר וטוביאס האריס, אבל זה המצב ופולץ יקבל הזדמנות שנייה, אצל מאמן טוב בדמות סטיב קליפורד, עם קבוצה חביבה בדמות אורלנדו, בלי יותר מדי שאיפות ובעיקר בלי יותר מדי תקשורת.

פולץ נראה די מרוסק בימים אלה, אבל יכול להסתכל לכיוון ברוקלין ולראות איך דיאנג'לו ראסל, הבחירה 2 בדראפט 2015, שאחרי שנתיים די רעות גורש מהלייקרס, הפך לאולסטאר בסיטואציה הנכונה. המחשבות על האולסטאר עוד רחוקות מאוד מפולץ מן הסתם, אבל בנקודה זו, גם לקלוע איזה לייאפ יכול להיות התחלה טובה.

דני איינג' - מפסיד (זמני?), פילדלפיה, מילווקי וטורונטו - מנצחות (זמניות?)

ספיקינג אוף פילדלפיה... המזרח, שגם כך הצמרת שלו נראית העונה חזקה הרבה יותר מבשנים עברו, דווקא אחרי שלברון עזב (או בגלל זה?), התחזק. עם העזיבה של קינג ג'יימס, שעלה לגמר שמונה שנים ברציפות, כולם מריחים דם ואת האופציה לעשות משהו גדול. טוב, כולם חוץ מהג'נרל מנג'ר של בוסטון.

איינג' רץ לטווח ארוך כבר הרבה זמן. הוא אף פעם לא מיהר להשתמש בשלל הקלפים המעולים שצבר ובטח שלא היה עושה זאת הפעם, כל עוד הלייקרס לא עשו טרייד על דייויס והוא נשאר אופציה לקיץ. אלא שבזמן שכל היריבות התחזקו, בוסטון נשארה בשלה ונראית כרגע במקרה הטוב הקבוצה הרביעית בטיבה במזרח, רחוק מאוד מהמקום שחשבו שתהיה בו עם קיירי והייוורד שחזרו מהפציעות. מהבחינה הזו, ההפסד הביתי ללייקרס, אחרי שאלה חטפו 42 באינדיאנה, הגיע בתזמון נורא עבור איינג', שכבר שומע לא מעט מרמור מסביב. כאמור, הוא מפסיד כרגע, אבל אולי רק זמני. עדיין יש לו קבוצה שיכולה להגיע לגמר כבר העונה וכמובן, בקיץ הוא יוכל לעשות את המכה הגדולה שלו.

עד שכל זה יקרה, שלוש היריבות המרכזיות שלו, טורונטו, מילווקי ופילדלפיה (אינדיאנה בלי אולדיפו אומנם משחקת טוב השבוע, אבל קשה להאמין שתאיים באמת במזרח. היא עדיין הצליחה להשיג את ווס מת'יוז בבייאאוט וזה לא רע), הלכו בגדול והסכימו למכור לפחות חלק מהנכסים שלהם (שגם כך היו פחות טובים מאלה של הסלטיקס) בשביל זה.

עוד נצטרך זמן כדי לראות מי משלושתן עשתה את המהלך הכי טוב. פילדלפיה ויתרה על מעט כדי להשיג את טוביאס האריס (מעל הכל, על לנדרי שאמט, שעוד יכול להפוך לצלף מדופלם בעתיד), שחקן ברמה של אולסטאר העונה, אבל גם כזה שיצטרך להתרגל לפיחות קיצוני במעמד שלו פתאום, ועדיין להיות מספיק שמח כדי להישאר כשיהפוך לשחקן חופשי בקיץ. העפלה לגמר יכולה להיות הדרך לשם, אבל זה לא יהיה פשוט, למרות שפילי מעמידה עכשיו את החמישייה הפותחת השנייה בטיבה בליגה כנראה, אחרי הווריירס.

טורונטו ניצלה את השוק החלש סביב מארק גאסול ולא נאלצה להיפרד מיותר מדי (דלון רייט הלא רע, סי ג'יי מיילס ויונאס ולנצ'יונאס המזדקן), אבל גם לא קיבלה יותר מדי. גאסול נתן את הנשמה בחודשיים הראשונים, אבל הכוח שלו נגמר מהר מאוד בגיל 34 וממפיס התרסקה מאותו רגע. לא ברור כמה אנרגיות יש לו עכשיו להתרגל לעיר חדשה ולקבוצה חדשה ולא בטוח שהוא עד כדי כך שדרוג על חשבון ולנצ'יונאס).

מילווקי, כך נראה, עשתה את הדיל הכי טוב מהשלוש. ניקולה מירוטיץ' מתאים לה כמו כפפה ליד עם הסגנון שלו וההתלהבות שהוא מביא, כזו שעזרה לניו אורלינס להתאושש מהפציעה של קאזינס כאשר הוא הגיע בטרייד באמצע העונה שעברה משיקגו, ולהעפיל עד חצי גמר המערב. הבאקס בקושי ויתרו על משהו (ג'ייסון סמית', ת'ון מאקר שעבר במסגרת הטרייד לדטרויט אחרי שלרגע לא מצא את עצמו במילווקי תחת בודנהולצר) וכמה בחירות דראפט. כרגע לפחות, נדמה שמילווקי היא המועמדת לייצג את המזרח בגמר העונה.

ניק סטוסקאס ו-וויד בולדווין - מנצחים

עוד כמה קטנות לסיום. "לא משנה מה כותבים עליך, העיקר שמאייתים את השם שלך נכון". סטאוסקס שחקן קצת יותר מוכר בליגה, בולדווין פחות ובכל מקרה, בשבוע האחרון כולם שמעו עליהם אחרי שהחוזים שלהם נשלחו תוך שלושה ימים מפורטלנד לקליבלנד ליוסטון לאינדיאנה. בסופו של דבר, אחרי כל הטיילת הוירטואלית הזו, שניהם שוחררו וזכו לשלל כתבות בתקשורת האמריקאית. אז עכשיו הם גם חופשיים, וגם מאושרים. מה רע?

אנס קאנטר ושות' - מנצחים

לא רק סטאוסקס ובולדווין שוחררו. לא מעט קבוצות השאירו מקומות פנויים בסגל לקראת האקשן הבא - שוק הבייאאוטס. בעונה שעברה למשל, פילדלפיה רשמה הצלחה גדולה עם ארסן איליאסובה ומרקו בלינלי, שבאו לסתום חורים בכלום כסף והפכו לשחקני רוטציה משמעותיים עמוק לתוך הפלייאוף.

קאנטר למשל, אהב את ניו יורק ושנא את הנהלת הניקס. המלחמה ביניהם כבר הפכה למגוחכת דרך הטוויטר של הטורקי עם הפה הגדול ובסופו של דבר, הוא הצליח למצוא את דרכו החוצה ויכול להפוך ליופי של תוספת לקבוצה כלשהי. את מת'יוז כבר הזכרנו ושמות מעניינים אחרים הם רובין לופז שהווריירס רוצים אם יעזוב את הבולס, וויין אלינגטון שיכול להשתלב היטב בלא מעט קבוצות צמרת, מרקיף מוריס שינסה להתגבר בזמן על הפציעה, כרמלו שכאמור עשוי למצוא את עצמו בלייקרס בקרוב ואחרים כמו מייקל ביזלי, בן מקלמור, מרצין גורטאט וגרג מונרו.

שוק הבייאאוטס, שעבר לרבים כמו זמזום ליד האוזן עד לפני כמה שנים, פתאום הפך לכוח רציני ולאופציה "לעשות טרייד" אחרי הטרייד דדליין ולהביא חיזוק לא צפוי. אם אתה שחקן שלא מרוצה/לא רצוי בקבוצה שלו, זה אחלה מקום להיות בו כרגע.

וושינגטון - מפסידה

הקלעים שהובילו את וושינגטון בעונה שעברה היו: בראדלי ביל (עדיין בקבוצה, בקושי), ג'ון וול (נתראה בעוד שנה, במקרה הטוב), אוטו פורטר (נשלח לשיקגו בטרייד דדליין), קלי אוברה (נשלח לפיניקס מוקדם יותר העונה), מרקיף מוריס (נשלח לניו אורלינס בטרייד דדליין) ומרצין גורטאט (נשלח לקליפרס בקיץ, שוחרר אתמול. אולי עכשיו כשוול פצוע הוא יכול לחזור?).

וושינגטון פתחה את העונה נורא, המשיכה נורא ועדיין נמצאת במצב נורא, כזה שמצד אחד גרם לה לוותר על כל שחקן נורמלי שהיה לה ומצד שני, לא אפשר לה לוותר על ביל, מהלך שהיה נותן לה הכי הרבה נכסים בתמורה. אז עכשיו יש לוויזארדס בסגל את טרבור אריזה שבכלל רוצה להיות בלייקרס, את דווייט הווארד הלא מתפקד, את ג'בארי פארקר הבלתי נסבל ואת בובי פורטיס, שלפחות יקלע נקודות, אבל כמו שמירוטיץ' יעיד, הוא לא בדיוק החבר הכי נחמד לקבוצה. לוויזארדס אין כלום בהווה ועם החוזה המחריד של וול, אין גם כלום בעתיד. ניפגש ב-2024 בערך.

ממפיס - מפסידה, עומרי כספי - אולי מנצח

לסיום, קבוצתו (לשעבר) של עומרי כספי והישראלי עצמו. הפרידה הפכה לרשמית כמה שעות אחרי הטרייד דדליין ומבחינת הגריזליס, שאחרי כל הטריידים שעשו נשארו עם 16 שחקנים בסגל, כספי היה האופציה הריאלית היחידה בגלל הפציעה שלו.

הוא לא הסיפור המרכזי כמובן של ממפיס, שהתרסקה לחלוטין העונה. למייק קונלי לא מצאו הצעה מפתה מספיק והוא נשאר, בעיקר כדי לחנוך את ג'ארן ג'קסון ג'וניור. מארק גאסול כן עזב, אבל הדובים בקושי קיבלו תמורתו משהו רציני, כי הפרידה ממנו נעשתה באיחור גדול (היו צריכים לעשות את זה לפני חודש וחצי במקרה הכי מאוחר), ממפיס ניסתה בכוח לא ללכת למוד מלא של בנייה מחדש, אבל זה מה שקורה עכשיו והיא תקועה כרגע במצב ביניים, בלי יותר מדי כישרון וכשהיא לא יודעת מתי תצטרך להעביר לבוסטון את הבחירה שלה - העונה, עוד שנה או עוד שנתיים. קשה לבנות קדימה ככה.

כספי עצמו שוחרר בפעם השלישית ברציפות באמצע העונה. זה קרה לו כששבר את האצבע בהופעת הבכורה בניו אורלינס וכמובן, בעונה שעברה רגע לפני הפלייאוף עם הווריירס. למרות זאת, לא בטוח שהסיטואציה הנוכחית כל כך גרועה מבחינתו. לפני שנתיים, אחרי מה שקרה עם הפליקנס, הוא החלים מהר מהצפוי וחודש בערך אחרי ששוחרר, חתם במינסוטה (אחרי שמשך עניין גם מכמה קבוצות פלייאוף).

הדקות שהצליח לצבור בזמן הקצר שלו במינסוטה היו תחילת הדרך שהובילה אותו לווריירס כמה חודשים לאחר מכן ועכשיו, כשהוא שוב חופשי, הכל תלוי בו ובעיקר, בקצב ההחלמה שלו מהפציעה והניתוח. אם יספיק לחזור בזמן (יש לו עוד חודשיים בדיוק עד לתום העונה הסדירה), יש סיכוי שאחת הקבוצות, אפילו כזו שתשחק בפלייאוף, תיקח אותו להזריק קצת אנרגיות כמו שהוא יודע. מצד שני, בגיל 30 פלוס ואחרי לא מעט פציעות בשנים האחרונות, יכול להיות שיהיה לו קשה למצוא עוד קבוצה, העונה וגם בתחילת העונה הבאה. נחזיק אצבעות.