בקו האש: רגע האמת של הספורט בארה"ב

סטיב קר צעד אל תוך הסקוטיה בנק ארינה בטורונטו לקראת משחק מספר 2 בגמר ה-NBA האחרון כשהוא לובש חולצה בעלת מסר פשוט: "ההצבעה עבור חיינו".

יומיים קודם לכן, דוויין אנטוניו קראדוק בן ה-40, מהנדס לשעבר בעיריית וירג'יניה ביץ', ירה למוות באדם שישב במכוניתו מחוץ לבניין העירייה, אחר כך בעוד אחד במדרגות ואז צעד פנימה, ריסס לכל עבר בשלוש הקומות והרג עשרה אנשים נוספים.

מאז אותה טרגדיה, נרשמו בארצות הברית יותר מ-100 (מאה!) מקרים שנכנסו לקטגוריית ה"ירי ההמוני", המוגדר לרוב כאירוע ירי בו נפצעים או נהרגים שלושה או ארבעה אנשים ומעלה.

לאורך הרבה זמן, הרבה יותר מדי זמן, קר, שאביו מלקולם נורה למוות על ידי מחבלי הג'יהאד האיסלאמי בעת ששימש כנשיא האוניברסיטה האמריקאית בביירות ב-1984, היה הקול המשמעותי היחיד שקרא להפסקת הטירוף ולחוקי נשק רציניים יותר בארצות הברית. לעיתים הצטרפו אליו עוד כמה בודדים, אך נדמה שאירועי השבוע האחרון, המדמם במיוחד, יכולים לעורר שינוי כלשהו במסר שמועבר מעולם הספורט לכיוון מקבלי ההחלטות.

מציאות מדממת
ביום ראשון, ה-28 ביולי, נכנס יורה לפסטיבל השום בגילרוי, קליפורניה והרג שלושה אנשים, ביניהם שני ילדים. בשבת, 3 באוגוסט, צעד אדם לתוך סניף של וולמארט באל פאסו, טקסס וטבח ב-22 בני אדם. 13 שעות לאחר מכן, מישהו שלף נשק מחוץ לבר בדייטון, אוהיו, אחרי שלא הירשו לו להיכנס. הוא השאיר אחריו תשע גופות ו-27 פצועים.

מבלי להיכנס לפוליטיקה אמריקאית ולשאלת זהותם ודעותיהם של חלק גדול מן היורים, הרי שהעמדות בארצות הברית, לאורך זמן רב ובעיקר בעקבות אירועי השבוע האחרון, נחלקות בין אלה שדורשים חוקי נשק נוקשים לבין אלה שטוענים, וביניהם דונלד טראמפ, שהבעיה היא אנשים עם הפרעות נפשיות. למה לאנשים הללו יש גישה פשוטה כל כך לנשק חם? זו כבר שאלה מורכבת יותר ומתאימה לדיונים אחרים כנראה.

בכל מקרה, בשבוע האחרון קר שוב היה אחד הקולות המרכזיים שהביעו את זעמם על המצב הקיים. למרות שהוא מוביל מותג בינלאומי בדמות הווריירס, למאמן לא ממש אכפת להבהיר באיזה צד של הדיון הוא נמצא והוא השתמש בחשבון הטוויטר שלו לשורה ארוכה של ציוצים בנושא, כולל מתקפה ישירה על אחד מבכירי הרפובליקנים, מיץ' מקונול, שנחשב לגורם המרכזי במניעת חוקי נשק שיפגעו בארגון הרובאים. אלא שכאמור, קר כבר לא לבד.

2019 mass shootings:

🇦🇹 0
🇩🇰 0
🇫🇮 0
🇩🇪 0
🇮🇹 0
🇮🇪 0
🇱🇺 0
🇨🇭 0
🇬🇧 0
🇭🇺 0
🇪🇸 0
🇵🇹 0
🇸🇬 0
🇸🇦 0
🇧🇪 0
🇸🇪 0
🇦🇺 0
🇫🇷 0
🇳🇿 1
🇳🇱 1
🇧🇷 1
🇨🇦 1
🇲🇽 3
🇺🇸 249

— Keith Edwards (@keithedwards) August 3, 2019

Our government’s policy guideline: pic.twitter.com/6LB2ejISM4

— Steve Kerr (@SteveKerr) August 4, 2019

הצעקה של באדויה
סביר להניח שמעט מאוד אמריקאים יזהו את אלחנדרו באדויה אם יחלוף על פניהם ברחוב. זאת למרות שהוא שיחק 66 פעמים במדי הנבחרת הלאומית (כולל במונדיאל 2014), נהנה מקריירה מעניינת בשבדיה, גלזאגו ריינג'רס ונאנט ובשנים האחרונות משחק במדי מוליכת המזרח, פילדלפיה יוניון.

ביום ראשון לעומת זאת, שעות ספורות אחרי מקרי הירי בטקסס ואוהיו, באדויה הפך לפתע לשיחת היום. זה קרה כבר בפתיחת משחק החוץ בו הביסה פילדלפיה 1:5 את DC יונייטד. בדקה השלישית, הוא שלח בעיטה לקורה ופנימה ורץ לחגוג עם החברים והאוהדים. אלא שמיד לאחר החיבוקים הקבועים, בזמן שחבריו עשו את דרכם בחזרה אל מחצית המגרש שלהם לקראת חידוש המשחק, באדויה רץ לפתע למיקרופון שהציבה רשת FOX ספורטס, אשר שידרה את המשחק בשידור חי מחוף לחוף.

במשחק שנערך בוושינגטון, בחצר האחורית של כל הפוליטיקאים האמריקאים, באדויה צווח לתוך המיקרופון ולאוזני כל הצופים במשחק: "קונגרס, תעשו משהו עכשיו! תפסיקו את אלימות כלי הנשק! קדימה!"

בליגה שקלו להעניש את הקפטן של היוניון על המהלך שלו, אך בחרו לבסוף שלא לעשות זאת. "זו הייתה ההחלטה החכמה", כתבה נסני ארמור ב-USA טודיי. "ה-MLS, בדיוק כמו ליגות הבייסבול והפוטבול, עושות מאמץ גדול על מנת שלא לפגוע בצופים שדורשים מהספורטאים להתעסק רק בספורט ולא בכל מה שמסביב, אבל יש מלחמות ששווה להילחם אותן". ולא רק שבליגה גיבו את באדויה ואמרו שהם מבינים שמעשי הטבח הללו מובילים לרגשות, כמה שעות לאחר מכן הם גם העניקו לו את פרס שחקן השבוע.

לא יכול להימשך
עם כל ההערכה לרצון של באדויה לשנות משהו, הרי שהוא דג פצפון בבריכה עצומה ורוב חובבי הספורט בארצות הברית לא ישימו לב לשחקן MLS, לא משנה כמה חזק או איפה הוא יצעק.

גם ספורטאים "צנועים" אחרים החלו להשמיע את קולם יותר בעקבות אירועי השבוע הטראגיים. אנס קאנטר, שתמיד אוהב להביע את דעתו, צייץ: "מספיק זה מספיק. חייבים להתאחד. לטרוריזם אין מקום בעולם". כוכב הפוטבול קני סטילס ממיאמי דולפינס, אחד מאלה שכרעו ברך בהמנון בשנים האחרונות, תקף את הפולטיקאית הרפובליקנית קנדיס קלר מאוהיו לאחר שזו כתבה בפייסבוק שהאשמים במקרי הירי ההמוני הם "הספורטאים המקצועניים ששונאים את הדגל וההמנון שלנו, ואת ותיקי המלחמות שלנו".

Enough is Enough !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! pic.twitter.com/Yh7hHnXpce

— Enes Kanter (@EnesKanter) August 4, 2019

אפילו אגדת האתלטיקה קארל לואיס העביר ביקורת על המצב ומתוך כך, גם על טראמפ, אותו כינה במסיבת עיתונאים "בעל דעות קדומות ומיזוגן. נשיא גזען שלא מעריך אף אחד חוץ ממנו". אבל לואיס הוא שחור, ומבוגר ולצד השני בדיון הזה יהיה קל מאוד לקטלג אותו ולהתעלם מדעותיו, למרות ההיסטוריה המפוארת שלו.

השאלה היא האם בקרוב אנחנו עומדים לקבל שיטפון, האם יותר ויותר ספורטאים שיהיה קשה יותר לקטלג אותם צפויים להצטרף לקריאה הזו לחוקי נשק. גם ב-2019, לספורטאים באמריקה יש המון כוח בהשפעה על דעת הקהל. תמיד יהיו את הקיצוניים, שיבטלו כל קריאה לשינוי, אבל ישנם אמריקאים רבים שנהנים להחזיק בכלי נשק למטרות שונות. צריך לזכור שלמרות כל מה שקורה, רוב בעלי כלי הנשק אינם רוצחים המוניים. אפילו אחוז אחד מתוכם איננו כזה.

והרוב הזה, אם ה"דגים הגדולים" בקרב הספורטאים יחליטו שזה המהלך החברתי הבא שהם רוצים לנסות להוביל, עשוי להתחיל לשנות את דעתו לאט לאט, ולהסכים לסוג של פיקוח, אפילו צנוע, על כלי נשק. קווין דוראנט, טום בריידי והספורטאים האולימפיים המובילים שעומדים לכבוש את המסך האמריקאי בטוקיו בעוד כשנה, הם דוגמאות לכאלה שיכולים לעמוד בראש המהלך הזה. בכל מקרה, כולם כבר מבינים - ככה זה לא יכול להימשך.