המספרים נחשפים: הצד הכלכלי של עסקת אבדיה

(הכתבה פורסמה ב-6.3.2020)

בליגה כמו ה-NBA, על כל סכומי העתק המשולמים בה, קיימת ציפייה טבעית שיהיה מקום למסחר. לאו דווקא בין קבוצות הליגה, אלא גם עם קבוצות אירופאיות שמשביחות פרוספקטים. הרי אם בכדורגל, שחטאר דונייצק יכולה לענות על דרישותיו של אבי לוזון ולשלם 6 מיליון יורו על שחקן שגדל במכבי פ״ת, אז גם האמריקאים יכולים. אבל תתפלאו, דווקא באחת הליגות העשירות בעולם, זו שמתהדרת בתקציבי ענק, זה לא בדיוק עובד ככה. התסריט עתיק היומין של קבוצה קטנה שמטפחת כישרון צעיר כאילו היה סטארט-אפ ומוכרת אותו, כמעט ולא קיים מעבר לים. שם אין מקום לחמדנות, בטח לא לסחטנות, אלא נטו לכישרון.

וממש בקרוב, הליגה הזו, שמקדשת איכות ומקצוענות יותר מכל, תאמץ לחיקה אחד משלנו - דני אבדיה. כל התחזיות, ללא אף יוצאת מן הכלל, מנבאות לכישרון הצעיר של מכבי ת״א חוזה מובטח ב-NBA, אבל רגע לפני שהוא עוזב - לטובת קריירה ארוכה ויציבה, אנחנו מקווים - אי אפשר שלא לתהות מי המרוויחים והמפסידים מעסקת דני אבדיה ל-NBA. מה הרווח של מכבי ת״א? בכמה יתוגמל דני אבדיה? ובכלל, כיצד תתבצע העסקה? כל התשובות לפניכם.

סעיף ה"ביי-אאוט" והגבלת ה-NBA: מה מכבי מרוויחה?
קבוצה אירופאית, בטח אחת עם פאסון כמו של מכבי ת"א, לא תוותר בכזאת קלות עם פרויקט שהשקיעה בו זמן יקר ולא מעט כסף. בייחוד לא כדי לראות קבוצה אחרת, ממדינה אחרת, קוצרת את הפירות. במקרים קיצוניים יותר זו סיטואציה שאפילו עלולה להביא לפיצוץ בין הקבוצות, פיצוץ בו רק השחקן יוצא מופסד. לכן, ברוב המקרים, השחקן מקדים תרופה למכה ומגיע להסכם מוקדם מול קבוצתו בנוגע לסכום עבורו יימכר ל-NBA. לסכום הזה קוראים האמריקאים סעיף ה"ביי-אאוט".

כעת, נסו לשים את עצמכם בנעליים של מכבי ת"א לרגע: נניח והיה לכם בידיים יהלום כמו דני אבדיה - שחקן עם פוטנציאל כלכלי לא קטן, שיכול לנסוק ולהגיע אפילו לכמה מיליוני דולרים - הייתם מנסים למקסם את הרווחים עליו, לא? בדיוק בשביל זה ב-NBA החליטו להטיל על הקבוצות מגבלת ביי-אאוט, לפיה הן לא מורשות לשלם סכום העולה על 650 אלף דולר (שלא נכללים בתקרת השכר). אם סעיף היציאה של השחקן יהיה גבוה מהסכום הזה, יהיה עליו לשלם את ההפרש מכיסו.

קיימות שתי סיבות שהביאו את ה-NBA להגיע להחלטה הזו: ראשית, הרצון ליצור שוויון כלכלי בין קבוצות הליגה, בדיוק כפי שעשו כשחוקקו את תקרת השכר. שנית, וזו כנראה הסיבה המרכזית, כדי למנוע מקבוצות אירופאיות להחזיק בפרוספקטים כ"בני ערובה" למטרת רווחים. או במילים אחרות, כדי למנוע סחיטה.

מכבי ת"א מגיעה לעולם העסקים האמריקאי עם לא מעט ניסיון - זכר לעסקת דראגן בנדר - מה שהביא אותה להחתים את אבדיה על חוזה עד 2023 מבעוד מועד. וכיוון שהם קשורים איתו בחוזה - בהנחה שהסיכויים שהוא ימומש עד לסיומו נמוכים עד לא קיימים - האינטרס של הצהובים הוא שאבדיה יבחר כמה שיותר גבוה בדראפט. למה? מהסיבה הפשוטה שחוזה מובטח וביקוש גבוה יבטיחו כמעט ודאית את תשלום הביי-אאוט של אבדיה, שעומד על כמיליון דולר. 650 אלף דולר מקופת המועדון שיזכה בו, ו-350 אלף דולר ממשכורתו העתידית של הנער.

חשיבות המיקום וקווי הדמיון לכספי: מה אבדיה מרוויח?
העונה של אבדיה החלה עם המון סימני שאלה, ולאט לאט עלתה על מסלול חיובי. יחד איתנו הצופים הוא עבר תהליך התבגרות מזורז, שהפך את כל הדיון סביבו להרבה יותר רגשי עבור חובבי הכדורסל הישראלי. אבל איפשהו בדרך, קצת אחרי שהבנו שהתחזיות לא משקרות, הוטמעה בנו ההנחה הרווחת שלא באמת משנה באיזה מקום הוא יבחר - העיקר שזה יהיה בקבוצה המתאימה. שלא תטעו, זו חשיבה נכונה ומוצדקת, אבל למיקום יש משמעות נוספת מלבד התהילה וזהות הקבוצה - המשמעות הכלכלית.

כשעומרי כספי נבחר בדראפט, אי שם ביוני 09', הסכומים היו הרבה פחות מנקרים עיניים. לצורך העניין, כספי, שנבחר במקום ה-23, הרוויח בעונת הרוקי שלו כמיליון ו-150 אלף דולר, על פי 'Real GM'. מי שייבחר במקום ה-23 בדראפט הקרוב עתיד להרוויח כשני מיליון דולר, כמעט כפול. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקנים שעתידים להיבחר בלוטרי, כמו אבדיה. למעשה, בחירות הלוטרי המיועדות ישתכרו בין שלושה מיליון דולר לשמונה מיליון וחצי דולר בעונת הרוקי שלהם.

צריך להבין: מעבר לקריירה יציבה, בארה"ב מצפים משחקן שנבחר בלוטרי, ביום מן הימים, להפוך ללא פחות מסופרסטאר, או לפחות להיות שחקן משמעותי בקבוצה שלו. לא בהכרח מוביל, אבל אחד שאי אפשר לוותר עליו. לכן, התגמול יהיה בהתאם. אם וכאשר יקרא אבדיה ל'גרין רום' על ידי אדם סילבר, הוא יקבל חוזה מובטח לשלוש שנים עם אופציה לעונה נוספת (ששייכת לקבוצה). המשמעות היא שיהיו לו שלוש עונות להוכיח לאמריקאים שהוא באמת ראוי להיות במקום שהוא נמצא בו ולהרוויח את השכר שהוא מרוויח - והוא צפוי להרוויח סכומים שלא מוכרים לכדורסל הישראלי.

נחזור לדוגמא של כספי, האיש שפרץ את החומות לאבדיה ואולי גם לאחרים בעתיד. בכל עשר שנותיו מעבר לים, כספי הרוויח מעל 18 מיליון דולר מכדורסל נטו. בלי פרסומות ובלי עסקים מהצד. אבדיה לעומתו, אם אכן ייבחר במקום החמישי כפי שניבאו לו ב-ESPN, ירוויח קרוב לשישה מיליון דולר רק בעונת הרוקי שלו. למעשה, עד תום חוזה הרוקי, שנמשך כאמור שלוש שנים ומשודרג מעונה לעונה, אבדיה כמעט וידביק את כלל הכנסותיו של כספי מכדורסל נטו ב-NBA.

וזה מחזיר אותנו לשאלת חשיבות גובה הבחירה, איתה פתחנו את החלק הזה. בואו נסתכל על המספרים של הדראפט הקודם: ההבדל בין זאיון וויליאמסון (בחירה ראשונה) לג'ה מוראנט (בחירה שנייה) עומד על מעל מיליון דולר. ההבדל בין אר ג'יי בארט (בחירה שלישית) לדריוס גרלנד (בחירה חמישית) הוא כמיליון דולר וחצי. ההבדל בין אותו גרלנד לרוי האצ'ימורה (בחירה תשיעית) מתקרב לשני מיליון דולר. אז נשאלת השאלה, המיקום כן חשוב? כנראה שזהות הקבוצה עדיין חשובה יותר, כי עושה רושם שלאבדיה יהיה עוד מספיק זמן ב-NBA כדי לבסס את עצמו כלכלית. אבל דבר אחד בטוח: גם אם הוא ייבחר כמה מקומות נמוך יותר, מהעסקה הזאת כולם מרוויחים.