NBA: חמשת הטריידים הכושלים בתולדות הליגה

ה-NBA מכיר לא מעט סיפורי העברות מוצלחים. מקרים בהם הצליח GM מבריק לבצע מהלך שהיה מסוגל לשנות קבוצה, לעתים גם כזה שמשנה מועדון. אבל לא תמיד זה מצליח; ובארה"ב חזרו היום (ראשון) אל חמשת ה"טריידים" הכושלים בתולדות ליגת הכדורסל הטובה בעולם - כך קבוצות איבדו שחקנים שהיו אצלם בידיים, לעתים בצורה ממשית למדי.

במקום החמישי: דירק נוביצקי, לא מה שחשבתם
נוביצקי הפך ברבות השנים לאחד השחקנים המזוהים ביותר עם דאלאס מאבריקס. בתור אחד השחקנים האירופאיים הגדולים (אם לא הגדול) שנחת בליגה, הפורוורד הגרמני העביר לא פחות מ-21 עונות בטקסס, כולל 14 הופעות במשחק האול סטאר, ארבע הופעות בחמישיית העונה, זכייה אחת בתואר ה-MVP של העונה הסדירה וכמובן, הזכייה ההיסטורית באליפות היחידה של המאבס אי פעם (פלוס תואר המצטיין של סדרת הגמר).

אבל לא הרבה יודעים שזה, בכלל, לא היה אמור לקרות: בדראפט 1998, מי שבחרה אותו היתה בכלל מילווקי באקס. אלא שהאיילים, ממש ביום הדראפט, הצליחו לבצע טרייד מעורר מחלוקת, במסגרתו נוביצקי נשלח לטקסס, ותמורתם הגיע בחור בשם רוברט טריילור. מה תרם הסנטר שגדל במישיגן? שנתיים בלבד במילווקי, אחריהן התגלגל לשלל קבוצות, בהן קליבלנד, שארלוט וניו אורלינס, עד שעזב את הליגה ב-2005, למועדוני משנה בספרד ואיטליה, עד הפרישה ב-2011 בליגה בוונצואלה. מהלך שייזכר לדורות, ספק אם מהצד הנכון.

במקום הרביעי: בוסטון סלטיקס מסתבכת
בשנת 2013 הסלטיקס חשבו שהם הולכים על העתיד: במהלך אחד, הם ויתרו על שלושה מהאנשים שהביאו לה את תואר האליפות שלוש שנים קודם, קווין גארנט, פול פירס וג'ייסון טרי שעברו לברוקלין נטס, הפרנצ'ייז הטרי יחסית - בסה"כ בשנתו השנייה. מה בוסטון קיבלה בתמורה? בעיקר בחירות בדראפטים של 2014, 2016 ו-2018, וגם חמישה שחקנים אלמוניים למדי. עם זאת, ואולי זו הסיבה לבחירה היותר נמוכה, היא שבטווח הקצר בוסטון לא הרוויחה מהמהלך, אבל בטווח הארוך היא הצליחה להשיג שני שחקנים מהדראפטי העתידיים: ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון, מי שהפכו לשחקנים הבולטים של הסלטיקס היום. אז אולי, בדיעבד, לא כזה גרוע.

במקום השלישי: סקוטי פיפן? באמת?
בדראפט 1987, סיאטל סופרסוניקס התמודדה עם דילמה שמאפיינת לא מעט קבוצות כשהן מגיעות למעמד היוקרתי: האם ללכת על השחקן השלם הטוב יותר, או דווקא על השחקן שמספק לך את התמורה המהירה יותר: זה שמחזק את הקבוצה בעמדות הדרושות תיקון. השעון הלך ואזל, כשבמקום החמישי הסוניקס בחרו את... סקוטי פיפן, סמול פורוורד מ-ממכללת מרכז ארקנסו.

אלא שהסוניקס לא התלהבו מהבחירה, והחליטו ללכת עם הטווח הקצר. הם מיהרו להעביר בטרייד, באותו יום ממש, את פיפן לשיקגו בולס תמורת אולדן פולייניס, שדורג שלוש מקומות מתחת לפיפן בדראפט. איך זה נגמר? כולם זוכרים. פיפן חבר לג'ורדן בבולס וזכה איתו בשש אליפויות, פולייניס עזב את סיאטל אחרי ארבע שנים, נפלט מה-NBA בשנת 2001, ופרש חמש שנים אח"כ בקבוצות חובבניות.

במקום השני: כשלשארלוט היה בידיים את קובי
לוולאדה דיבאץ יש הרבה זכויות בקריירה. הוא שחקן עם רקורד אירופי מפואר, שגם עשה לא מעט דברים יפים גם בליגה הטובה בעולם. אבל קשה להסתכל על הטרייד שנערך ב-1996 ולא לתהות (בדיעבד, כמובן) על המהלך המשונה: שארלוט הורנטס בחרה (רק במקום ה-13, צריך לציין) את בראיינט הצעיר, שהיה בסה"כ בן 18 אחרי שרק סיים תיכון; ולא זו אף זו, גם העבירה אותו בטרייד תמורת דיבאץ ללייקרס.

המועדון בצהוב-סגול הרוויח פעמיים: גם את אחד הכוכבים הגדולים שהליגה הצמיחה, וגם פינתה מקום בתקרת שכר שאפשרה את ההחתמה השנייה בגודלה של אותו קיץ, העברתו של שאקיל אוניל מאורלנדו מג'יק. קובי ושאק הובילו את הלייקרס לשלוש זכיות רצופות באליפות, בין 2000 ל-2002, קובי המנוח פרש מעיר הכוכבים כשהוא מחזיק בלא פחות מחמישה תארי אליפות, פעמיים MVP של סדרת הגמר ולא פחות מ-18 הופעות באול סטאר.

ודיבאץ? עם כל הכבוד, ויש כבוד, הוא העביר בשארלוט בקושי שנתיים. את ההישגים הגדולים, כולל הופעה בסדרת הגמר, הוא עשה בכלל בסקרמנטו, ובסוף ב-2005 הוא בכלל חזר לסיבוב אחרון בלייקרס. לא מהמהלכים המוצלחים, בלשון המעטה.

ובמקום הראשון: קארים עבדול ג'באר. אצלך בקבוצה. איך?!
זה הגיע למקום הראשון, ובצדק. זו ללא ספק ההעברה התמוהה בתולדות הליגה. כאן לא מדובר בפוטנציאל שלא ברור אם יתממש, אלא בהצלחה מוכחת, שעליו מועדון מוכן לוותר לטובת עתיד לא ברור. חמש עונות שיחק עבדול ג'אבר, שנבחר ב-1969, במדי המילווקי באקס. אפילו הצליח לזכות איתם באליפות אחת, אבל בעיקר הפך לשחקן משמעותי ומרכזי בחיי הקבוצה.

אבל ב-1975 היא החליטה למסור אותו, ביודעין, ללוס אנג'לס לייקרס. תמורתו עברו ארבעה שחקנים: אלמור סמית', בריאן ווינטרס, דייב מיירס וג'וניור ברידג'מן. כמה מהם אתם מכירים? חשבנו כך. עבדול ג'באר הוסיף בלוס אנג'לס לא פחות מחמישה תארי אליפות שונים כשחקן (ואפילו שניים כעוזר מאמן). הבאקס, שבוודאי יתחרטו על המהלך, לא זכו בתואר אליפות נוסף מאז לעולם.