מייקל ג'ורדן וג'רי סיינפלד: על הקשר בין שתי אגדות הניינטיז

"זו הקבוצה של הניינטיז, זו הסדרה של הניינטיז, ואני שוקל להפוך את העזיבה לצעד של הניינטיז..." (ג'רי סיינפלד)

לשנות התשעים היו הרבה מאפיינים ולא מעט גיבורים, אבל בסוף - כנראה שלא היו גדולים משני אלה. אחד קומיקאי מברוקלין, השני כדורסלן מצפון קרוליינה. אחד לבן והשני שחור, אבל שניהם סימלו את ארה"ב בשיא עוזה - את החלום האמריקני, שחדר לכל בית. שניהם היו הכי טובים במקצוע שלהם, מאז ועד היום, ושניהם גם חוו רנסנס מרתק לקריירה, דווקא עכשיו - ג'רי סיינפלד ומייקל ג'ורדן.

• מחול אחרון ופרידה - סופ"ש מייקל ג'ורדן בערוץ הספורט עם אורחים, כתבות מיוחדות והמשחקים הבלתי נשכחים מהקריירה של הכדורסלן הטוב בכל הזמנים

וכשחושבים על זה, הם היו שני הנכסים הגדולים ביותר של רשת "NBC", שהפיקו שני פרקי פרידה - בפרק זמן של חודש אחד. במאי 1998 שודר הפרק האחרון של "סיינפלד", שזכה לרייטינג שיא. חודש בדיוק אח"כ, ביוני, מייקל ג'ורדן קלע את הסל הבלתי נשכח בסולט לייק סיטי וזכה באליפות השישית. את שניהם לא מעט אנשים ניסו להניא מההחלטה שתשבור את לב המעריצים - אבל שניהם ידעו גם ללכת בדיוק בזמן, כל עוד זוכרים אותך בצורה הכי חיובית שאפשר, שניהם פרשו בשיא.

יחידים בתוך הקבוצה
גם סיינפלד וגם ג'ורדן הם אולי הסמל הכי גדול לאינדיבידואל - היחיד שעומד על הבמה והופך לאייקון (בד"כ שניהם הגיעו לשיאם במדיסון סקוור גארדן...). הם היו הכי עשירים ומצליחים במקצועם, המודל של כל ילד שישב מול הטלוויזיה. הם היו הסמל הגדול ביותר למושג "הצלחה", שני האנשים המוכרים ביותר בעולם. ג'רי כקומיקאי החד, עם הבדיחות השנונות והאבחנות המרתקות; מייקל עם יכולת הכדורסל העילאית, ששבתה לבבות ברחבי העולם. אבל לשניהם היה טיפוס לא קל לפסגה - וגם הם, על כל כישרונם, היו זקוקים לעזרה מכמה חברים.

סיינפלד החל את דרכו כקומיקאי, כבר בסוף שנות השבעים. ב-1981, הוא הופיע לראשונה בתכניתו של ג'וני קארסון, ונחשב לכישרון העולה בתחום הסטנד-אפ. שלוש שנים אח"כ, ג'ורדן נבחר בדראפט של ה-NBA ע"י שיקגו בולס. סביב שניהם עמד סימן שאלה אחד: ברור שהם מעולים במקצועם, אבל האם הם באמת יכולים להצליח? בסוף האייטיז, הגיע רגע המפנה - בדראפט 87', הבולס צירפו את סקוטי פיפן והוראס גרנט באותן שתי החלטות דראפט היסטוריות; שנתיים אח"כ, ברשת NBC החליטו לאשר את הדראפט של סיינפלד וחברו לארי דייויד. "סיינפלד" עלתה לאוויר.

והנה הנמשל: בסופו של דבר, ג'ורדן זכור בהיסטוריה בזכות ההישגים שלו: הישגים, שלא היה מגיע אליהם אלמלא היתה קבוצה טובה ומערכת נהדרת סביבו (מישהו אמר ג'רי קראוס?). בלי פיפן וגרנט, ואח"כ בלי רודמן וקוקוץ', הוא לא היה מצליח לגעת בתואר האליפות, שנה אחר שנה. וגם סיינפלד, שהיה ידוע בתור האינדיבידואל הגדול, ההדוניסט - בסוף היה צריך קבוצה. צעד אחר צעד התקבצו סביבו מייקל ריצ'רדס, שבכלל היה שחקן תיאטרון, ג'ייסון אלכסנדר, שעד אז היה זכור בתור עורך הדין הנוירוטי מ"אישה יפה", וג'וליה לואיס-דרייפוס, שכיכבה עד אז ב"SNL". יחד, הם עזרו להפוך את "סיינפלד" ללהיט הגדול שהייתה. לצד, כמובן, הלהיט הנוסף ששודר באותה רשת טלוויזיה אמריקנית - NBA On NBC.

הריקוד האחרון
וגם לסיינפלד, כמו לג'ורדן, זה לא היה קל בהתחלה. גם ל"סיינפלד" וגם לבולס היו מתחרים לא קלים בראשית הדרך, ואצל שניהם היתה תחושה שזה לא מספיק טוב. אלא ששניהם ידעו להמשיך ולהשתפר, להמשיך בדרך הארוכה לפסגה. כמו ג'ורדן והבולס, שזכו באליפות הראשונה רק ב-1991, גם "סיינפלד" פרצה לתודעה רק בעונה הרביעית שלה. רק אז, היא הצליחה לפרוץ אל טבלאות הרייטינג, כמו ג'ורדן שהצליח לעלות במסגרת הפלייאוף. אבל מהרגע ששניהם נגעו בפסגה, לא היה לאחרים שום סיכוי.

לאורך השנים, מסתבר, השניים גם נפגשו. סיינפלד מספר על כך בהרחבה, בראיונות הקידום לספיישל האחרון שהעלה לנטפליקס: "אלה היו השנים ש-GQ (מגזין נחשב) בחר את אנשי השנה שלו. וב-1996 אלה היו אני, מל גיבסון ומייקל ג'ורדן - גיבסון בקולנוע, אני בטלוויזיה וג'ורדן בספורט. אז פשוט דיברנו, הדלקנו סיגרים ביחד.. אח"כ הוא הזמין אותי לשיקגו, ראיתי אותו משחק..."

סיינפלד גם הזכיר את ג'ורדן לא מעט בסדרה. בפרק "The Limo", ששודר בעונה השלישית, ג'רי וג'ורג' קוסטנזה (ג'ייסון אלכסנדר) מקבלים שני כרטיסים למשחק של הניקס מול - תחזיקו חזק - הבולס. שניהם, כצפוי, מתלהבים מאוד מהאפשרות לראות את מייקל ג'ורדן, מה שהוביל גם למונולוג הנהדר הזה של קריימר >>

ואז, כמובן, הגיע הסוף - סוף שרבים רצו למנוע. גם ג'ורדן וגם סיינפלד רצו לפרוש הרבה לפני שההחלטה הסופית התקבלה. אצל שניהם הייתה עייפות גדולה, אבל הם המשיכו - כי לא מחליפים סוס מנצח. ואז, ב-1998, כמו "הריקוד האחרון" של ג'ורדן, הגיע גם הריקוד האחרון של ג'רי: שניהם ידעו שהעונה, ששודרה בערך באותו פרק זמן, תהיה האחרונה בהחלט שלהם. הם גם, במידה רבה, הכינו את הקהל מראש.

אני זוכר את עצמי, בתור ילד בשנותיו הראשונות, מסתכל עליהם כמו על שני גיבורי על: האיש הכי מצחיק והאיש שקופץ הכי גבוה. שתי דמויות גדולות מהחיים, שכאמור, ברגע אחד, החליטו לעזוב הכל וללכת נגד האינסטינקט האנושי, להמשיך ולחגוג את מה שעובד - ולהשאיר חותם אחרון של גדולה, על המסך, שהותיר את הצופים משתאים.

היום שאחרי
באופן צפוי, לשניהם היה לא פשוט לחדש את ההצלחה. ג'ורדן ניסה את כוחו כבעלים, סיינפלד הנחה תכנית אחרת ברשת "NBC" ולשניהם אלה היו נסיונות לא קלים. בסופו של דבר, סדרה מוצלחת כמו "סיינפלד", או קבוצה מוצלחת כמו הבולס של שנות התשעים, לא הייתה להם. וכנראה שקשה מאוד להגיע לרף הזה בכל מקרה. ובכל זאת, נראה שזה לא פגע בהם. סיינפלד עדיין משודרת וזוכה להצלחה גדולה, גם 22 שנה אחרי שירדה מהאוויר, בעוד "הריקוד האחרון" עדיין מעוררת עניין ודיונים מכאן ועד הודעה חדשה.

הם כנראה המנפצים הכי גדולים של הקלישאה "אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך". הרי שניהם חוו לא מעט כשלונות, ב"ימים שאחרי", ועדיין, זה לא מוריד ולו במעט מגדולתם או מההילה שאופפת אותם. שני הלהיטים הגדולים של שנות התשעים, ששודרו זה לצד זה על אותו מסך טלוויזיה, באותן תשע שנים גדולות מהחיים - נשארו להיטים עד היום. והם? הם ממשיכים לחיות על ההצלחה ההיא, ממשיכים לעשות עליה כסף - ובעיקר, ממשיכים לסמל את הניצחון והווינריות, כל פעם מחדש.

"האם אני מייקל ג'ורדן של הקומדיה?", ענה סיינפלד בתשובה לשאלה שנשאלה כלפיו בצחוק, "זה מאוד מחמיא, אבל אני לא יודע. ניסיתי לפרוש בשיא, כמוהו. מאוד רציתי שהסדרה תסתיים כשאנחנו הכי חזקים, ולא אם היינו מתחילים להיחלש. לפעמים אני מסתכל על ספורטאים, כדי לראות מה יבחרו - האם לסחוט כל טיפת אנרגיה, או ללכת כשאתה בשיא כוחך. וזה מה שעשיתי".

שני האנשים שהחלו בקטן, סבלו מקשיים בדרך לפסגה, ואז שלטו בטלוויזיה - היום, מחזיקים בשני מוצרים נצפים במיוחד ב"נטפליקס". מייקל עם "הריקוד האחרון", ובמקביל, סיינפלד השיק - ואולי לא במקרה - ספיישל חדש בשם "23 שעות להרוג". 23... מספר מוכר... הם כבר מבוגרים, להרבה אנשים הם נראים הרבה פחות זוהרים ביחס לכשרונות החדשים בשכונה (לברון ג'יימס או סטף קרי בכדורסל, וכריס רוק בקומדיה), אבל בסוף - כשאתה מגיע אל אותם כוכבים, הם תמיד זוכרים לתת כבוד למי שסלל להם את הדרך.

ובסוף, הם היו שני אנשים שהגדירו ביחד עשור. אי אפשר להיזכר בשנות התשעים, ביופי שלהן, בלי לחשוב על סצנה מ"סיינפלד", או על מהלך גדול של הבולס. כשאתם חושבים ניינטיז, אתם חושבים קודם כל עליהם. אי אפשר להגיד את זה על הרבה אנשים, אבל עליהם - אפשר.

מיום שישי: סופ"ש מייקל ג'ורדן. ערוץ הספורט במחווה לכדורסלן הגדול בכל הזמנים. לכבוד האירוע שדרי ופרשני הערוץ ינתחו את הקריירה המפוארת של מספר 23. אורחים מיוחדים: עודד קטש, דורון שפר, תומר שרון, מוני מושונוב, אמארה סטודמאייר וח"כ עופר שלח.