הטוב, הרע והמכונה: מחלקים את פרסי הבועה

רגע לפני שהחלק השני של המסיבה הטובה בעולם יצא לדרך, זמן בחירות: בוקר או לילארד ל-MVP? יאניס או הארדן לחמישיית הבועה? ומי המאכזבת? חלוקת הפרסים המלאה בפנים

יואב מודעי
יואב מודעי   15.08.20 - 16:31

תגיות: NBA

Getting your Trinity Audio player ready...

לאחר 16 ימים גדושים בכדורסל בשעות שלא הכרנו ופורמט שלא דמיינו, אפשר להגיד עם חיוך גדול על הפנים - החלק הראשון של "הבועה" עבר בהצלחה. מסיבת הכדורסל באורלנדו נפתחה בסערה עם סל ניצחון של לברון ג'יימס בדרבי של LA, שמיד פתח לכל העולם את התיאבון. בשלב הטעימות, לוקה דונצ'יץ' חילק קצת מאכלים בין הרגליים ופילדלפיה אכלה את הלב ברגע שבן סימונס נפצע. אחר כך טי ג'יי וורן עשה לא מעט רעש, קוואי לנארד שמר על פרופיל נמוך ויאניס אנטטקומפו עשה סימנים שהפעם הוא ישאר עד סוף המסיבה, בניגוד לזאיון וויליאמסון שחתך מוקדם. ובזמן שטורונטו שמרה מחוץ למועדון, על רחבת הריקודים כיכב דמיאן לילארד שהצליח לא להסתנוור מפיניקס המושלמת.

אז רגע לפני שאנחנו ממשיכים עם החלק השני של המסיבה - טורניר ה"פליי אין", הגיע הזמן לחלק את המגנטים, ואת הפרסים. קבלו את פרסי הבועה: ה-MVP, החמישייה המצטיינת, הקבוצה המאכזבת ועוד.

ה-MVP: דמיאן לילארד
אחרי שלושת המשחקים האחרונים אי אפשר באמת היה לתת את התואר הזה למישהו אחר: 51 נקודות, 61 נק' ו-42 נק' במשחק המכריע שסידר לפורטלנד את המקום השמיני. לילארד העמיד בשבועיים האחרונים ממוצעים של 37.6 נק' ו-9.6 אסיסטים למשחק, תוך כדי שהוא סוחב את הקבוצה שלו במו ידיו לפליי אין. חוץ מזה, ברוקלין הביאה עליו עזרה כפולה לפני שהוא עבר את החצי, זה לא אמור אוטומטית להכריע את הדיון הזה?

המאמן: מונטי וויליאמס (פיניקס סאנס)
איך אמרו בעמוד הטוויטר של פיניקס? "אנחנו לא רואים את הסיכויים, כל מה שאנחנו רואים זאת הזדמנות". ובכן, ע"פ כל התחזיות לפני שבועיים, הסיכויים של הסאנס להעפיל לפלייאוף היו מתחת ל-1%. אבל זה לא עניין את החבורה של מונטי וויליאמס, שעשתה את הבלתי יאמן, סיימה את הבועה עם מאזן 0:8 והייתה מרחק זריקה מוצלחת אחת של כריס לאברט מהפליי אין. גם אם פיניקס הייתה מפסידה את כל המשחקים שלה, סיכוי סביר שוויליאמס היה מקבל מאיתנו את התואר, רק על הנאום המדהים הזה שלפניכם.

הרוקי: מייקל פורטר ג'וניור

פורטר ג'וניור סוף סוף הראה לנו למה המילה "פוטנציאל" דבוקה לשם שלו מהשנייה שדנבר לקחה את ה'סיכון' ובחרה בו בדראפט 2018. הרוקי קיבל קרדיט ממייק מלון והחזיר על המגרש עם 22 נקודות ו-8.6 ריבאונדים למשחק. שימו לב לאחוזים: 55% מהשדה ו-42% מחוץ לקשת.

השחקן המשתפר: טי ג'יי וורן

אחד הסיפורים המדהימים של הבועה. הפורוורד של אינדיאנה תמיד היה סקורר (19.8 נק' למשחק העונה), אבל בדיסני וורלד הוא קיבל כוחות על. וורן קלע 31 נק' למשחק ב-58% מהשדה ו-52% לשלוש, כאשר במשחק הראשון של הפייסרס הוא הפציץ 53. במפגש נגד לברון ג'יימס והלייקרס, הוא סיים עם 39 נק' ושלשה מכריעה בשניות הסיום שהבטיחה ניצחון מרשים.

השחקן השישי: גארי טרנט ג'וניור

אם וורן לא היה בבועה, סביר להניח שגם תואר השחקן המשתפר היה הולך לגארד בן ה-21 של פורטלנד, אבל הוא יאלץ להסתפק בשחקן השישי. במשחק האחרון של הבלייזרס לפני "פגרת הקורונה", טרנט ג'וניור שיחק 18 דקות וקלע 0 נק' (0 מ-5 מהשדה). ב-13 משחקים הוא בכלל לא שותף, ובאלה שכן, הוא קלע 7.7 נק' למשחק. באורלנדו הוא הפך לנשק הסודי של טרי סטוטס מהספסל, כשהוא הקפיץ את ממוצע הנקודות שלו ל-16.9 למשחק. טרנט ג'וניור הוא השחקן שקלע הכי הרבה שלשות בבועה (34 ב-50%) אחרי חברו לקבוצה דמיאן לילארד (44). הבא בתור, אגב, הוא באדי הילד עם 27 בלבד.

שחקן ההגנה: מארק גאסול

בשבועיים האחרונים קיבלנו בעיקר תצוגות התקפיות* מרהיבות, עם סלים מדהימים ואחוזים גבוהים שמעידים על רמת הכישרון של שחקני ה-NBA. וזה לא משנה אם קוראים לך דמיאן לילארד או ג'בון קארטר.

* טורונטו לא מסכימה עם האמירה הזאת. הראפטורס ניצחו שבעה מתוך שמונה משחקים בבועה, והם עשו זאת הרבה בזכות ההגנה שלהם. אין הרבה קבוצות שיכולות להגיד את המשפט הזה, לא את החלק הראשון ובטח לא את השני. לאלופה יש את המדד ההגנתי הטוב בבועה, הרבה בזכות העוגן שלה מארק גאסול, שמביא המון רוח לחימה ו-ווינריות, בדיוק כפי שעשה בממפיס.

הקבוצה המפתיעה: ברוקלין נטס

אין כאן באמת ספק שהתשובה האמיתית היא פיניקס, אבל על הסאנס כבר דיברנו בהקשר של מונטי וויליאמס שקיבל מאיתנו בקלות את תואר מאמן הבועה, אז בואו נדבר קצת על ז'אק וון והנטס. ללא קיירי ארווינג, ספנסר דינווידי, דיאנדרה ג'ורדן, טוריאן פרינס וכמובן קווין דוראנט - ברוקלין לא הייתה אמורה להגיע לפלייאוף אחרי חמישה ניצחונות בשמונה משחקים, כשהיא מפסידה את המשחק האחרון לפורטלנד 134:133. אבל עם הרבה לב ורעב של שחקנים צעירים, הנטס הוכיחו שלדוראנט וקיירי מחכה אחלה צוות מסייע בעונה הבאה.

הקבוצה המאכזבת: ניו אורלינס פליקנס

הכל היה מוכן לקרב בין לברון ג'יימס לזאיון בסיבוב הראשון. לוח המשחקים היה לטובת ניו אורלינס, סוכנויות ההימורים האמינו בהם ואפילו ה-NBA באה עם הרעיון של ה"פליי אין" שאמור היה להגדיל את הסיכויים של הפליקנס להעפיל לפלייאוף. מה קרה בפועל? ניו אורלינס סיימה את הבועה במאזן 6:2, הרבה בגלל שהיא פשוט לא שמרה. אחרי שניצחו את ממפיס ועשו סימנים של חזרה לחיים, הפליקנס פגשו את סקרמנטו למשחק שהיו חייבים לנצח, וספגו 140 נקודות. זה די מספר את הסיפור. תוסיפו לזה את זאיון, שחודש לפני הבועה העיד על עצמו שהוא במצב גופני מצוין, ובבועה - אמנם סיפק תפוקה בהתקפה, אבל נראה כבד מתמיד, שיחק תחת מגבלת דקות ולא הצליח לשמור על אף אחד (לא חטף או חסם פעם אחת באורלנדו). היכולת החלשה של לונזו בול גם כן לא עזרה לניו אורלינס להתחמק מהתואר הזה.

 החמישייה הראשונה: דמיאן לילארד, דווין בוקר, לוקה דונצ'יץ', טי ג'יי וורן ויאניס אנטטקומפו.

החמישייה השנייה: ג'יימס הארדן, קוואי לנארד, מייקל פורטר ג'וניור, קריסטפס פורזינגיס וניקולה יוקיץ'.

החמישייה השלישית: כריס פול, כריס לאברט, דמאר דרוזן, ברוק לופז ויוסוף נורקיץ'.

ראויים לציון:

* בול בול - הלהיט הויראלי של הבועה. לא ממש הכרנו אותו לפני כן, ובטח שלא ידענו איך הוא יסתדר ב-NBA, אבל הסנטר/פורוורד (!) הצעיר של דנבר סיפק כמה מהלכים שלא ראינו מעולם משחקן במימדים שלו.

* השלישייה של בוסטון - שלישיית הפורוורדים של הסלטיקס נראית מדהים. ג'ייסון טיטום, ג'יילן בראון וגורדון הייוורד הציגו יכולת נפלאה בבועה, אבל אם נחליף לרגע את היוורד בקמבה ווקר, נראה שבוסטון גם עשתה היסטוריה. בוסטון הפכה לקבוצה הראשונה במזרח מאז פילדלפיה ב-1984, שמסיימת עונה עם שלושה שחקנים שקולעים 20 נק' ומעלה בבמוצע למשחק (ווקר, בראון וטייטום).

* כרמלו אנתוני - בגיל 36, "מלו" הגיע בכושר נהדר לבועה, קלע 16.5 נקודות למשחק, סיפק כמה סלים מכריעים ועל הדרך עלה למקום ה-15 ברשימת הקלעים בכל הזמנים. נקבל דו קרב של כרמלו נגד לברון בסיבוב הראשון?

* רודי גובר - הסנטר הצרפתי לא עשה איזה משהו יוצא דופן, אבל חשוב להזכיר שגובר, האיש שהוציא את הליגה לפגרת הקורונה, היה זה שקלע את הנקודות הראשונות במשחק החזרה והוסיף שתי קליעות מהעונשין שניצחו את משחק החזרה. איך לא.

המהלך של הבועה: סל הניצחון של דווין בוקר נגד הקליפרס

הדמיון לקובי, רמת הקושי, הנרטיב, השכיבה. סל שייזכר הרבה שנים קדימה.

ולסיום, לפני שפרסי הבועה הרשמיים יחולקו, ולפני שפורטלנד וממפיס יתנו לנו הרגשה של משחק 7 בגמר NBA - זה הזמן להגיד תודה ל-MVP האמיתי של כל הדבר הזה: אדם סילבר. בזמן שכל העולם עולה בלהבות, ובפלורידה סופרים כבר למעלה מ-563,000 מקרי קורונה, הקומישינר של הליגה הטובה בעולם הצליח להפוך את הבועה למקום הכי בטוח בעולם. ציון 10/10 בניהול ומנהיגות. רק בריאות.