הקרב ייגמר לפני שהתחיל?

לברון רוצה שליטה שתקרב אותו לטבעת אליפות רביעית, מיאמי תקווה לאסוף את השברים ולקבל בחזרה את הפצועים וגם: האם ספולסטרה בכל זאת יכול להיות מרוצה מההגנה שלו?

יואב מודעי
יואב מודעי  02.10.20 - 20:00

גם בסיוטים הכי גרועים של פאט ריילי, הוא לא דמיין כזאת פתיחה בגמר ה-NBA. יכולת חלשה? יש. פיגור 32 במהלך הרבע השלישי? יש. אחוזים רעים? יש. ושחקנים? אין. למרות משחק ראשון מזעזע, ולמרות הפציעות של גוראן דראגיץ' (בספק למשחק מספר 2) ובאם אדבאיו (ייעדר ממשחק מספר 2), מיאמי תהיה חייבת להתרכז במה שהיא עושה הכי טוב בליגה: לנצח כשאף אחד לא מאמין בה.

בצד השני, הלייקרס ירצו להמשיך את המומנטום ולעשות עוד צעד משמעותי במרדף אחר טבעת האליפות. הפעם, שחקני לוס אנג'לס יעלו לפרקט עם גופיות ה"ממבה", במטרה להקדיש ניצחון נוסף לקובי בראיינט ועל הדרך לשפר את המאזן שלהם עם המדים הללו ל-0:4 בפלייאוף. ללברון ג'יימס יש הזדמנות מושלמת לעשות את מה שלא עשה עד כה בקריירה, וזה להוביל 0:2 בסדרת גמר. עד הפלייאוף הנוכחי, אגב, אפילו בגמרים האזוריים לברון הוביל 0:2 רק ארבע פעמים.  

  • 04:00 שידור ישיר ב-5SPORT: משחק 2 בגמר ה-NBA בין לוס אנג'לס לייקרס למיאמי היט

להאכיל את המפלצת
הבכורה של אנתוני דייויס בגמר ה-NBA הייתה לא פחות מהיסטורית. "הגבה" רשם 34 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 חסימות בניצחון הגדול של הלייקרס. לאריק ספולסטרה פשוט לא היו תשובות אליו, וכמו שזה נראה, בטח לאור הפציעה של אדבאיו, אפשר לצפות שהשורה הסטטיסטית של דייויס תישאר די זהה. אם כוכב הלייקרס ימשיך לספק מספרים כאלה ולהוביל את רשימת הקלעים של קבוצתו, קיים סיכוי גבוה שיזכה בתואר ה-MVP. הגבוה האחרון, אגב, שזכה ב-MVP של סדרת הגמר, היה דירק נוביצקי ב-2011. זאת גם השנה האחרונה שלברון ג'יימס הוביל 0:1 בגמר.

"יש לנו עוד כל כך הרבה עבודה", אמר לברון שיודע היטב כמה סדרות גמר יכולות להיות דינמיות. "לא סיימנו את העבודה שלנו ואנחנו לא מסתפקים בניצחון אחד. זה עד כדי כך פשוט". ג'יימס סיים את המשחק הראשון עם 25 נק', 13 כדורים חוזרים ו-9 אסיסטים, אבל נראה היה שהוא לא באמת מתאמץ. לפחות לא כמו שהוא הרגיל אותנו בשלבים האלה. במשחק 2 הוא יצטרך להמשיך להתקיף את הטבעת, ולחתור בכל הזדמנות לחילוף בחסימות שיסדרו לו טיול עם דאנקן רובינסון או טיילר הירו.

במסיבת העיתונאים לקראת המשחק, לברון ג'יימס הבהיר שאין אפילו טיפת דם רע בינו לבין דייויס: "אנחנו יודעים מי אנחנו ומה אנחנו. אין שום קנאה אחד בשני, אנחנו מכבדים זה את זה והשמיים הם הגבול". במשחק הקודם, הצמד הזה המשיך להוכיח לנו שהוא שייך לארכיון הזהב עם הגדולים ביותר. שני כוכבי הלייקרס הפכו לצמד הראשון של LA שקולע 25 נק' כ"א במשחק גמר, מאז קובי ושאקיל אוניל במשחק 2 של גמר 2004. בנוסף, זאת הייתה הפעם השביעית (!) בפלייאוף 2020 ששניהם רשמו 25+ נק' ב-50% מהשדה. השיא הקודם של צמד כלשהו, היה שייך למייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן, שעשו זאת חמש פעמים בפלייאוף 1992. 

אם דייויס ימשיך לשלוט בצבע ולהוציא עבירות מוקדמות מאדבאיו (נכון, השנייה הייתה גבולית בלשון המעטה) או מכל סנטר חלופי אחר שיעלה במקומו, מיאמי תהיה בצרות. תוסיפו לזה את קרב הריבאונדים שהיה חד צדדי במשחק הראשון (36:54 ללייקרס), ותקבלו, כנראה, סדרת גמר חד צדדית.

חכו עם הגרזנים
אין דרך לעדן את העובדה שמשחק מספר 1 בגמר 2019/20 היה קטסטרופלי עבור ההיט. הם חטפו 116 נקודות, ספגו 11 שלשות בחצי הראשון וכמעט כל שחקן בצהוב שנעמד על קשת השלוש פגש את הרשת. שימו לב לנתון הבא: פרנק ווגל שיתף תשעה שחקנים בחצי הראשון. שמונה מהם קלעו לפחות שלשה אחת, כאשר היחיד שלא צלף מבחוץ היה דווייט הווארד.

אז איך בכל זאת ספולסטרה יכול להיות מרוצה (ולו טיפה) מההגנה שלו? שאלה מצוינת. באנגלית אומרים "בחר את הרעל שלך", ובקרב מול המפלצות מהוליווד - הוא נאלץ לבחור רעל אחד מבין שניים: "לתת" ללייקרס לנצח אותו בצבע או להמר על השלשות מבחוץ. ובכן, לא צריך להחזיק במשרת המאמן של מיאמי ולקבל מיליוני דולרים, כדי לדעת שהאפשרות השנייה עדיפה בהרבה. במשחק הקודם הוא לצערו טעם את שני סוגי הרעל, אבל בשלב הזה נתרכז בנקודת האור.

בפלייאוף הנוכחי, הלייקרס זורקים 32.3 שלשות למשחק (רק פילי, אינדיאנה ופורטלנד זרקו פחות), כשהאחוזים שלהם מהטווח הזה עומדים על 35.8% (האחוז החמישי הכי נמוך בפלייאוף). אם הייתם אומרים לספולסטרה לפני המשחק שלוס אנג'לס תזרוק 38 פעמים לשלוש, הוא היה מרוצה. הוא גם כנראה היה אומר לכם שתוכנית המשחק שלו עבדה בהגנה, אבל אתם יודעים איך זה - כשהיריבה שלך פותחת את המשחק עם 13 מ-19 לשלוש (68.4%), גם גרג פופוביץ' היה נראה חסר מושג על הקווים.

אם לא יקרה משהו מפתיע, הסטטיסטיקה של LA תתיישר וככל הנראה לא נקבל משחק נוסף שייראה כמו נוער נגד בוגרים. למעשה, הלייקרס סיימו את המשחק האחרון עם אחוזים מזוויעים של 2 מ-19 מחוץ לקשת (10.5%), כך שלמרות הכל, הם אנושיים. ומי יודע מה היה קורה אם חלק מההחטאות הללו היו מגיעות בחצי הראשון. בכל מקרה, מכיוון שכבר בהפסקה של משחק מס' 1 העסק היה גמור, הנה כמה דוגמאות להגנה טובה של מיאמי, ולהתקפה עוד יותר טובה של הלייקרס, שהרסה להיט את התוכניות.   

כאן אפשר לראות אחד על אחד פשוט של לברון, שעולה לשלשה מול אחד השומרים הטובים בליגה - באם אדבאיו. מיאמי יכולה לחיות עם זריקות כאלה.

הבלגן מתחיל לאחר שמתבצע חילוף וג'ימי באטלר נשאר על אנתוני דייויס. מיאמי לא אוהבת את זה, קראודר מגיע לעזרה כפולה והרדיפה יוצאת לדרך. זה נגמר בשלשה של קאלדוול פופ, אבל עדיין, ספולסטרה מעדיף זריקות כזאת מאשר דייויס נגד באטלר ב'פוסט' או חדירה קלה של קוזמה (שקראודר והירו מנעו)

מיאמי אומרת - לא משנה מי יקבל את ההחלטות בלוס אנג'לס, העיקר שלא יקראו לו לברון ג'יימס. רובינסון ובאטלר קופצים על לברון בחסימה, מה שמשאיר את קבלת ההחלטות לדני גרין, והקלע של ווגל מספק מסירה מדהימה ביד שמאל לדייויס שתופר שלשה. סיבות לאופטימיות:
1. גרין לא יחלק מסירות כאלו כל התקפה
2. קראודר עשה את הדבר הנכון כשהעדיף לעזור בצבע ולהשאיר את דייויס פנוי מחוץ לקשת

שוב חוזר הניגון - 'דאבל טים' על אנתוני דייויס. קראודר שואל את עצמו מה עדיף, דייויס על איגודלה או שלשה של מרקיף מוריס, ומוריס כבר עונה על השאלה במקומו. על כל פנים, למרות יציאה לא מספיק טובה של קראודר, ספולסטרה יכול להיות מרוצה מהחשיבה ההגנתית של שחקניו

באטלר טיים
הכוכב של מיאמי, ג'ימי באטלר, שמר על הביטחון הגבוה שלו גם לקראת משחק 2, שיכול להכריע את גורל העונה של ההיט: "כולם גם ככה חשבו שהלייקרס יפרקו אותנו במשחק הראשון. אותם אנשים גם בטח חושבים שהם יעשו לנו את אותו דבר בשלושת המשחקים הבאים, אבל אני חולק עליהם. אף אחד לא האמין שנהיה פה. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לנצח, אך נצטרך לשחק מושלם".

בראש ובראשונה, בטח אם דראגיץ' ואדבאיו לא יקחו חלק במשחק, באטלר יהיה זה שיצטרך להציג משחק מושלם. הגארד פתח את הופעת הגמר הראשונה שלו בסערה, עם 16 נק' ב-70% מהשדה ו-4 אסיסטים אחרי שני רבעים. לעומת זאת, בחצי השני הוא זרק שלוש פעמים בלבד מהשדה (1 מ-3) קלע 7 נק' ב-13:28 דקות וחילק אסיסט בודד.

יכולת טובה של באטלר יכולה לתת ביטחון ולהדביק שחקנים אחרים, כמו למשל את שלישיית הרוקיז של מיאמי, שתשחק תפקיד משמעותי במשחק מספר 2. ראשית, דאנקן רובינסון יהיה חייב להתעורר, אחרי שסיים את המשחק הקודם עם 0 נק' ב-27 דקות. טיילר הירו אמנם קלע 14 אבל האחוזים שלו עמדו על 33.3% והוא סיים עם מדד הפלוס מינוס הנמוך ביותר במשחק גמר מאז שנת 2000 (מינוס 35). והרוקי האחרון הוא קנדריק נאן, שהפציץ 18 נקודות (8 מ-11 מהשדה) בחצי השני, ובעברית, או באנגלית בעצם, בגארבג' טיים. עם הפציעה של דראגיץ', קיימת אפשרות סבירה לחלוטין שנאן יפתח במשחק גמר, אחרי שנמחק כמעט לגמרי מהרוטציה.

אם כבר דיברנו על מדד הפלוס מינוס הגרוע של הירו, אי אפשר שלא להזכיר את קלי אוליניק. אוליניק, שמתנשא לגובה 2.11 מטרים, שיחק 18:04 דקות בחצי השני (0 בראשון) וסיים עם הפלוס מינוס הגבוה במיאמי - 14+. במשחק הקודם ראינו שאיגודלה / קראודר בעמדת הסנטר לא באמת יכולים להתמודד עם דייויס, וזה אולי הסימן מבחינת ספולסטרה להשתמש לפחות באחד משני השפנים שלו, שרק מחכים לצאת מהכובע ולקבל הזדמנות אמיתית - אוליניק ומאיירס לנארד.

לסיכום, ספולסטרה צריך לקוות לשני דברים. קודם כל שהלייקרס ימשיכו להפציץ מחוץ לקשת, כי כטבעו של עולם, האחוזים מתיישרים. ובנוסף, מאמן מיאמי יחזיק אצבעות לשחקן השישי של הקבוצה שלו - הרופאים. כי בכנות, עם כל הכבוד לרוח הלחימה של ההיט, ולאופי המיוחד של באטלר, בלי דראגיץ' ואדבאיו, אין כאן באמת סדרה.

מצד אחד, מיאמי שניצחה 5 מתוך 7 משחקיה האחרונים אחרי שפיגרה 1:0. ומצד שני, לוס אנג'לס לייקרס שניצחה 62 מתוך 69 סדרות (הטוב מ-7) בהן הובילה 0:1. מי תנצח את משחק 2? הצביעו בסקר>>>