סיום הוליוודי: 24 מסקנות מהאליפות של לוס אנג'לס

עם הזכייה הרביעית שלו באליפות, לברון עשה עוד צעד במסלול של הגדולים ביותר. רונדו עקף את ג'ינובולי ובעיר המלאכים הקדישו את החגיגות לקובי. וגם: מה חיסל את מיאמי?

יואב מודעי
יואב מודעי  12.10.20 - 16:02

אם תשאלו את התסריטאים המובילים ביותר בהוליווד, הם יגידו לכם שעונת 2019/20 הסתיימה באופן מושלם. כוכבי הלייקרס הקדישו את האליפות לקובי בראיינט, קייל קוזמה הניח בד עם המספר 24 על הגביע ואוהדי LA יצאו למרפסות בעיר המלאכים כדי לצעוק "קובי". אם היינו בקולנוע, זה היה הרגע בו הקהל היה קם מהמושבים כדי למחוא כפיים. והכל בזכות, או בגלל, רגע אחד. איש אחד. איש אחד שגרם לכך שה-NBA תהיה הליגה היחידה בעולם בה עונת 19/20 תיזכר קודם כל כעונה שלו, של קובי. ורק אחר כך כ"עונת הקורונה".

כל אחד ואחד שקורא את השורות האלו זוכר איפה הוא היה ואיך הגיב ב-26 בינואר כשנודע לו על המוות של קובי. כל אחד זוכר עם אילו תובנות הוא קם למחרת, וכל אחד גם צריך לזכור איך אותו אירוע טראגי השפיע על העונה הזאת בכלל ועלינו כחברה בפרט. כשקובי הלך לעולמו, רבות דובר על ה"ממבה מנטליטי" ועל כך שאסור לתת למכשולים לעצור אותנו מלהמשיך את חיי היום-יום, כמו לשחק כדורסל למשל.

כתשעה חודשים לאחר אותו יום שחור, ה-NBA הוכיחה שהיא הצליחה להתגבר על שלושה מכשולים: על המוות של בראיינט, על הקורונה ועל אירועי האלימות בארצות הברית. כי כמו שאמר פרדי מרקורי, ההצגה חייבת להימשך. ואנחנו קיבלנו חתיכת הצגה בבועה. אז עכשיו, שעות ספורות אחרי סיומה של העונה הכי מטלטלת שידעה הליגה, הגיע הזמן לסכם את סדרת הגמר ולהביט קדימה אל העתיד עם 24 נקודות.

1. יום חג למורשת של לברון. אחרי שבחר בשכל במיאמי, ואז בקליבלנד, ג'יימס הוכיח שהוא לא התבלבל גם באותה בחירה בלייקרס בקיץ 2018. לברון זכה בטבעת האליפות הרביעית שלו, והפך לשחקן הראשון אי פעם שזוכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר במדי שלוש קבוצות שונות. למשחק המכריע הוא הגיע עם אש בעיניים, והפציץ טריפל דאבל של 28 נק', 14 ריבאונדים ו-10 אסיסטים.

בשונה מאליפויות אחרות שלו, מה שהכי 'מפחיד' הפעם, זה שלברון חוגג יומולדת 36 עוד חודשיים. מה שיותר מפחיד זה שהוא מעולם לא שיחק טוב יותר (לאחר המשחק טען שהוא היה מפרק את הגרסה בת ה-27 שלו במיאמי). ומה שעוד יותר מפחיד, זה שבסיום משחק 6 הוא סיפק את המשפט הבא: "נשארו לי עוד הרבה שנים על הפרקט". זה אומר שהוא ישחק עד גיל 40? ישתף פעולה עם הבן שלו ברוני? שום דבר לא ברור, חוץ מדבר אחד: אי אפשר שלא להעריך אותו. ובמילותיו - "תנו לו קצת כבוד, לעזאזל". ואף מילה על מייקל, כן?

2. הגמר ההיסטורי של ג'ימי באטלר. כוכב מיאמי, באטלר, הפך לשחקן השני בהיסטוריה אחרי לברון שמוביל את הקבוצה שלו בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וחסימות בסדרת גמר. בגמר הזה בכלל ובפלייאוף בפרט באטלר לימד אותנו מהי תשוקה אמיתית למשחק, מהי לחימה ומהי מנהיגות. הוא הגיע לבועה כעוד שחקן מוביל בליגה, ויצא ממנה כסופרסטאר שכל העולם מעריץ. לאחר ההפסד הוא הצהיר שמיאמי תחזור לגמר, ובעקבות הפלייאוף האחרון, יש באמת מישהו שמוכן להמר נגד ההבטחות שלו? ובכן, אולי קווין דוראנט וקיירי ארווינג שיצטרפו לחגיגה במזרח בעונה הבאה.

3. המחצית המטורפת של הלייקרס. לוס אנג'לס הובילה ב-28 הפרש בחצי הראשון של משחק 6. זה ההפרש השני הכי גדול בהיסטוריה בהפסקה של משחק גמר, אחרי שבוסטון הוליכה ב-30 הפרש בהפסקה של משחק 1 נגד הלייקרס בגמר 1985.

4. העייפות חיסלה את מיאמי. אפשר לנתח לעומק את ההיעלמות של ההיט במשחק 6, אבל אחת הסיבות, היא העייפות. בהמשך ישיר לסעיף 3, החבורה של ספולסטרה לא עמדה על הרגליים אחרי הריצה הראשונה של LA, ומהר מאוד הסיפור נגמר. אולי עכשיו זה הזמן להבין את הטעות בדיעבד של ספולסטרה, שהחל מהמשחק השני בסדרה לא שיתף (מינימום 4 דק') באף משחק יותר משלושה שחקני ספסל? במשחק החמישי, אגב, שותפו רק שבעה שחקנים בשורות מיאמי.

5. חילוף מנצח בדקה ה-90. בדרך כלל מאמנים לא נוטים לעשות יותר מדי התאמות בשלבים מאוחרים של סדרות, אבל במשחק המכריע פרנק ווגל החליט לפתוח בחמישייה עם אלכס קארוסו במקום דווייט הווארד. מעבר לכך שדייויס שוב נראה כמו מפלצת מתחת לסלים, קארוסו נתן משחק הגנתי אדיר וסיים את המשחק עם מדד הפלוס מינוס הגבוה ביותר, 20+.

6. שיחק בשביל הרצף. טיילר הירו קלע בספרות כפולות בכל 20 המשחקים הראשונים של הפלייאוף, ובכך הפך לרוקי הראשון שעושה זאת. במשחק 5 הירו עקף את השיא של של אלוון אדאמס מ-1976, ודווקא במשחק 6 הוא נעצר על שבע נקודות. הרוקי בן ה-20 איבד ארבעה כדורים וקלע ב-30% בלבד. אבל זה לא יפריע לו לחזור הביתה עם חיוך ותחושת גאווה ענקית, ובצדק. אנחנו נזכור לו את ה-37 נקודות מול בוסטון בגמר המזרח.

7. כבר לא רק אגדת שאקטין? ג'בייל מגי קטף את תואר האליפות השלישי בקריירה שלו, ובכך יש לו יותר אליפויות מכל אחד מהשחקנים הבאים: ווילט צ'מברליין, קארל מלון, האקים אולג'ואן, פטריק יואינג, דייויד רובינסון, ביל וולטון, דירק נוביצקי וקווין גארנט.

8. העונשין של מיאמי במשחק השישי. במשחק החמישי בסדרה ההיט קלעו 21 מ-22 מהקו, שבאחוזים - זה טוב מאוד. אולם, במשחק המכריע הם איבדו ריכוז ודייקו ב-13 מ-22 הזריקות שלהם. באטלר, שקלע 12 מ-12 במשחק 5, סיים עם 1 מ-3 מהקו.

9. האיבודים של מיאמי. בהמשך לנקודה הקודמת, ההיט לא שמרו על ריכוז וגם לא על הכדור כמו בשאר המשחקים בסדרה. במשחקים 1-5, מיאמי איבדה בממוצע 11.8 כדורים, ואילו רק בחצי הראשון של משחק 6, היו לה כבר תשעה איבודים. בתגובה, כל 16 הנקודות הראשונות במתפרצת במשחק נקלעו ע"י LA, וככה, לאף קבוצה אין סיכוי מול החבורה מהוליווד.

10. נקודה למחשבה. תחליפו את משחק 6 במשחק 5. לברון מנצח את הסדרה 1:4, כאשר שלושה משחקים הם חד צדדיים, מיאמי ובאטלר עוזבים את הבועה עם תחושת אכזבה גדולה ועל לברון יגידו שהוא ניצח יריבה לא ראויה בגמר. הרבה דברים יכלו להיראות אחרת בטווח הארוך.

11. הסיפור של דווייט הווארד. הוא היה רגל וחצי מחוץ ל-NBA, אף קבוצה לא רצתה אותו ואף אוהד לא באמת אהב אותו, בטח שלא בסטייפלס סנטר. 'סופרמן' נפל, אבל קם כמו גדול בפלייאוף 2020, וצריך לראות את הסרטון הבא כדי באמת להתרגש ביחד איתו. "לעולם אל תוותרו על החלומות שלכם", הוא אומר. הווארד בסופו של דבר כן זוכה באליפות באורלנדו. איזה סיפור.

12. נוק-אאוט. השבוע ראינו את הנוק-אאוט המטורף של חואקין באקלי ב-UFC ואת זה של רפאל נדאל על מגרש החימר נגד נובאק ג'וקוביץ'. הלילה (בין ראשון לשני), קיבלנו משהו דומה על מגרש הכדורסל. בפעם השלישית בלבד בתולדות ה-NBA, קבוצה זכתה בטבעת אחרי שבמשחק האליפות היא הובילה לכל אורך הדרך. זה קרה רק ללייקרס ב-1982 ולבוסטון ב-1986.

13. הלב עם דראגיץ'. זה היה הגמר הראשון של הרכז הסלובני מאז יורובאסקט 2017. אז הוא ניצח על זכייה היסטורית כ-MVP, ולגמר הזה הוא הגיע אחרי הפלייאוף הטוב בקריירה שלו. במקום ליהנות מהבמה ולנסות לעשות את הבלתי יאומן עם החברים שלו, דראגיץ' בן ה-34 נפצע בכף רגלו במשחק הראשון ולא באמת חזר לסדרה (קיבל כמה דקות הלילה). אריק ספולסטרה סיפר שכמה שעות אחרי הפציעה, ב-04:15 בבוקר, דראגיץ' כתב לו: "קואץ' אל תוותר עליי". לצערנו, ספק אם הוא אי פעם יחזור למעמד הזה בקריירה שלו, בטח בכושר איתו הגיע לגמר 2020.

14. העזרה הכפולה על באטלר. ווגל הבין שהצבת דייויס על באטלר לא באמת עוזרת לעצור את הכוכב של מיאמי, אז הוא החליט להפתיע ולתקוף אותו בהגנה עם עזרה כפולה. קארוסו עשה עבודה נפלאה בהקשר הזה, כפי שניתן לראות בדוגמא כאן, ובזכות אותו שפן מהכובע באטלר מעולם לא נכנס למשחק הכי גורלי בקריירה שלו.

15. 'פלייאוף רונדו'. רונדו חילק 105 אסיסטים בפלייאוף 2020, והפך לשחקן הספסל שמסר הכי הרבה אסיסטים בפלייאוף אחד מאז 1970/71. הוא עקף, אגב, את מאנו ג'ינובולי שחילק 95 אסיסטים ב-2014. שני דברים מטורפים לגבי רונדו, זה שהוא בכלל לא שיחק בסיבוב הראשון, וגם, הקליעה שלו. הגארד, שהפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה באליפות גם במדי הלייקרס (מאז שעברו ללוס אנג'לס) וגם במדי בוסטון, צלף 20 שלשות בפלייאוף ב-40% מחוץ לקשת. את המשחק המכריע סיים עם 19 נק' (8 מ-11 מהשדה ו-3 מ-4 משלוש).

16. רק בן 23. הוא אמנם נפצע וכששיחק היה די חלש, אבל במשחק האחרון של הסדרה, עם 25 נק' ו-10 ריבאונדים, באם אדבאיו הזכיר לנו את האיכויות שלו. האולסטאר הצעיר הציג פלייאוף מדהים, והוא עוד הולך לעשות הרבה רעש בשנים הקרובות.

17. העתיד של דייויס. הוא רק זכה באליפות הראשונה בקריירה, ובעולם הכדורסל כבר חושבים על היום של אחרי. "הגבה", שיכול לממש את אופציית השחקן שלו ולהפוך לשחקן חופשי, נשאל על המהלך הבא שלו מחוץ לפרקט וענה שהוא "לא יודע" מה יקרה. כפי שזה נראה כרגע, לו אין סיבה ללכת וללייקרס אין סיבה לחשוש. אגב, גם לקאלדוול פופ, רונדו, בראדלי ומגי יש אופציית יציאה, כך שהנהלת הלייקרס לא תנוח בחודשים הקרובים.

18. שכחו אותו בבית. אייברי בראדלי הודיע שהוא לא יגיע לבועה מסיבות אישיות, אבל אסור לשכוח אותו ואת העונה הנהדרת שהייתה לו לפני שהעטפלים הסינים השתלטו על העולם. הוא היה הקלעי החמישי בטיבו בקבוצה, וכהרגלו תרם כמו שהוא יודע בחלק ההגנתי. לאקס הפועל ירושלים יש אליפות NBA, והלייקרס יצטרכו לדאוג שהוא יישאר בקבוצה גם בעונה הבאה.

19. מי מצטרפות למירוץ בעונה הבאה? ב-2020/21 יש כמה קבוצות חדשות/ישנות שיתחרו שוב על תואר האליפות. בראש ובראשונה - גולדן סטייט. בנוסף, האקס שלהם דוראנט ינסה להוביל את ברוקלין ביחד עם קיירי לגמר, ולוס אנג'לס קליפרס צפויה להיות קבוצה הרבה יותר מסוכנת. 

21. על פי מחקר לא מבוסס, לפחות 90% מהאנשים שקמו בלילות בחודשים האחרונים כדי לצפות ב-NBA, לא שמו לב שדילגנו על נקודה מספר 20. אתם פחות מרוכזים ממיאמי מקו העונשין, לכו להשלים שעון שינה.

22. הבועה של סילבר. במשך כמעט שלושה חודשים, בעיצומה של הקורונה, אדם סילבר הצליח לרתק אותנו למסך ולנתק אותנו מהמציאות. הוא הצליח להפוך את הבועה באורלנדו למקום הכי בטוח בעולם, כאשר מסביבה במדינת פלורידה כבר סופרים 734 אלף הידבקויות. ועל כך, מגיעה לו תודה מכל אחד ואחת מאיתנו.

23. הקהל. בניגוד לענפי ספורט אחרים וליגות אחרות בתוך הענף, ב-NBA בסך הכל הסתדרנו בסדר גמור ללא הקהל. עם הטכנולוגיה החדשה והרמה הגבוהה על הפרקט, היו רגעים בתוך הבועה שהשכיחו לגמרי את התקופה בה אנחנו חיים. יחד עם זאת, בעיקר בסדרת הגמר וברגע הזכייה, אותו קהל היה חסר מאי פעם. כעת, נותר רק להחזיק אצבעות שבעונה הבאה (שאנחנו לא יודעים מתי היא תתחיל) הקהל יחזור למגרשים.

24. יש במה להתנחם. אי אפשר לדעת אם יהיה קהל בעונה הבאה, אבל כן אפשר לדעת דבר אחד: בפעם הבאה שתצפו במשחק NBA, דני אבדיה יהיה חלק מהליגה הזאת.