שור ומועד: מי השחקן ששיקאגו העדיפה על דני?

כשאוהדי שיקגו פינטזו על דראפט 2020, רבים מהם דמיינו את אדם סילבר קורא בשמו של דני אבדיה. חלק אף פצחו בקמפיינים ברשתות להבאת הישראלי לאילינוי, בעוד אחרים הסתפקו בגרפיקה מושקעת שלו לבוש בחולצה מספר 8 של הבולס. בפועל, אחרי שמינסוטה, גולדן סטייט ושארלוט לא סטו מהתכנית - שיקגו הפתיעה ובחרה את פטריק וויליאמס.

עד השבוע שקדם ללילה הגדול של אבדיה, לפחות על פי התחזיות, וויליאמס לא נספר בצמרת הדראפט. יתרה מזאת, עד לפני כמה חודשים הוא אפילו לא היה השחקן הכי טוב בפלורידה. הרי מדובר בסך הכל בבחור שהשלים 29 משחקים באוניברסיטה המקומית ובאף אחד מהם אפילו לא פתח בחמישייה. הוא אמנם נבחר לשחקן השישי של העונה, אבל העמיד ממוצעים סולידיים של 9.2 נקודות ו-4 ריבאונדים למשחק. ועדיין, משהו בבחור הזה גרם לארתוראס קרנישובאס, הג'נרל מנג'ר של הבולס, לקחת סיכון, לוותר על אבדיה, אובי טופין, אייזק אוקורו והחברים - ולהמר.

הניצנים להחלטה של הבולס התחילו לצוץ בשבוע שקדם לדראפט. לפתע, וויליאמס, שהיה הפרוספקט השני בטיבו בפלורידה (אחרי דווין ואסל, שנבחר לבסוף במקום ה-11 על ידי סן אנטוניו), קיבל מקום של כבוד בתחזיות ולאוהדי הבולס ניתן קצת זמן להבין במי מדובר. העיתונאים, לעומת זאת, כבר ידעו במי מדובר והופתעו לגלות לאן נושבת הרוח.

"הם בחרו בחור שאפילו לא פתח בפלורידה", הזכיר טוני קורנהייזר מ-ESPN בליל הדראפט, "סלחו לי על ההפרעה, אבל זו הבחירה הרביעית בדראפט. הילד הזה היה על הספסל. אני רואה פה שתי אפשרויות - או שזו בחירת הדראפט הגרועה בהיסטוריה, או שצריך לפטר כל מאמן בפלורידה. לא ייאמן שהיה להם ילד שנבחר בבחירה הרביעית בידיים והוא אפילו לא שיחק".

אם לומר את האמת, וויליאמס אכן לא היה בראש ההיררכיה של פלורידה. אולי זה בגלל אופיו הצנוע או אולי בגלל גילו הצעיר (שחקן הקולג'ים הצעיר ביותר בדראפט), אבל בשורה התחתונה תפקידו ההתקפי היה מוגבל. הוא עסק בעיקר בהנעת הכדור, חיתוכים לסל, סיום התקפות מעבר וחיפוש אחר הזדמנויות שניות. למעשה, ארבעת הקריטריונים הללו תפסו 76% מ-294 הפוזשנים ההתקפיים שלו במהלך העונה. לעומת זאת, ב-26 פוזשנים בלבד (8.8%) וויליאמס שימש כיוצר בפיקנרול.

מה שמפתיע זה שבפיקנרול, וויליאמס, שרגיל להוביל כדור עוד מימי התיכון, היה יעיל יותר מאשר בשאר האספקטים (90%) - תוך שהוא מספק כמה הברקות עם הכדור, ומפגין יכולת קליעה לא רעה (35.6% ל-2, 32% ל-3 ו-83.3% מהעונשין). "ככל שאתה חוקר אותו יותר, אתה מבין שזה מה שמחפשים היום ב-NBA", הסביר קרנישובאס אחרי הדראפט. "אנחנו צריכים שחקנים שיודעים לשחק בכמה עמדות, והוא מסוגל לעשות זאת. הטיפול שלו בכדור לא מוערך. לא ראו את זה בקולג', אבל כשראיתי את רמת המיומנות שלו בתיכון הבנתי שהוא לא סתם אתלט. ככל שחפרנו יותר, כך הבנו שזה הבחור שלנו".

ועדיין, על הנייר, אבדיה בשל יותר מוויליאמס. בין אם כמוביל כדור משני, או בכלל, כמקצוען. צריך לזכור: היהלום הישראלי שימש בתפקיד מרכזי בקבוצת יורוליג מצליחה, בעוד וויליאמס היה שחקן שעולה מהספסל בקולג'ים. אז למה בכל זאת לקחת את הסיכון? "הדבר המרשים ביותר זה הלך הרוח איתו הוא הגיע", ניסה מאמנו בפלורידה, לאונרד המילטון, להסביר."הוא היה מנהיג בתיכון, שחקן עם מוניטין די טוב, אבל הגיע לקולג' להוט ללמוד ולא עם אובר ביטחון. הוא שאל שאלות, היה צנוע וקשוב וראה את עצמו כחלק מקבוצה, לאו דווקא ככוכב. הוא רק רצה לעזור לקבוצה לנצח, לא היה מודאג מכמה דקות ישחק".

המילטון העיד שהיה רואה את וויליאמס נשאר אחרי אימונים להתאמן עם וואייט ווילקס, חברו לקבוצה, על כל עמדה בנפרד. דווין ואסל, חבר נוסף לקבוצה, הוסיף ש"הוא כל הזמן היה בחדר הכושר או מתאמן על הקליעה". ואכן, ככל שהעונה התקדמה - וויליאמס השתפר. הוא הפך דומיננטי כריבאונדר בהתקפה, השתלב נהדר בסכמה ההגנתית של פלורידה בזכות האתלטיות וידיו הארוכות, הפך לחוטף טוב יותר (2.5 חטיפות בכל 100 פוזשנים), לחוסם טוב יותר (2.6 חסימות בכל 100 פוזשנים) וכמעט שילש את כמות הפעמים בהם עמד על קו העונשין (מ-1.7 ל-4.2).

נכון, אבדיה עשה התקדמות דומה ובטוח שהוא עבד קשה לא פחות, אבל פוטנציאלית - אי אפשר שלא להבחין בכך שוויליאמס נראה יותר כמו ארכיטיפ של "כוכב NBA" מאשר אבדיה. והציפייה מבחירה רביעית בדראפט, איך שלא תהפכו את זה, היא להפוך לכוכב בסופו של דבר. "אנחנו צופים בהמון ראיונות, עוד לפני שהם מגיעים לקולג'", הסביר קרנישובאס. "להשיג שחקן שזה עתה מלאו 19, ברמה כזו של בגרות ונכונות ללמוד, קשה למצוא. ראיתי איך הוא צומח בשנה האחרונה, איך הוא לוקח אחריות, נעשה אגרסיבי יותר, תוקפני יותר. זו הייתה הזדמנות, הציפיות מהחמישייה הראשונה גבוהות הרבה יותר. רצינו לעשות את זה נכון".

בהתחשב בסגל הצפוף אליו וויליאמס נכנס, ומה שתוכל שיקגו להציע לפרוספקט שלה בעונה הראשונה, המילים של המילטון הם מוזיקה באוזניי הצוות המקצועי של הבולס. אפילו קרנישובאס אמר בליל הדראפט שאין לו מושג על איזה תקן וויליאמס מגיע, אבל עושה רושם שלבחור יש סבלנות. "ב-NBA הכל קשור בתפקיד", אמר וויליאמס כשנשאל על כך שעלה מהספסל בפלורידה סטייט. "זה לימד אותי איך לעשות את החלק שלי, אימצתי את התפקיד הזה. לא כולם יכולים להיות לברון ג'יימס או מייקל ג'ורדן מהיום הראשון".