נתן קפיצה: זאק לאבין הפך לכוכב מהשורה הראשונה

אלוף ההטבעות לשעבר הפך את הדאנקים המפורסמים לתחביב ישן, והתפתח לסקורר הכי גדול של שיקגו מאז מייקל ג'ורדן. השינוי ב-2018, המכשולים והמטרה. סיפורו של אולסטאר

יואב מודעי
יואב מודעי  26.02.21 - 16:06
תחילת כתבה

"דוקטור ג'יי לא מאמין למראה עיניו, והוא ראה הכול בחיים שלו", נאמר בשידור האמריקני של תחרות ההטבעות באולסטאר 2015. בעוד שכל הצופים באולם (ובעולם) קמו על הרגליים אחרי ההטבעה הראשונה של הרוקי, השופט ג'וליוס ארווינג לא הזיז אף שריר בפניו. זה היה הרגע בו אלוף ההטבעות הראשון אי פעם הבין שהוא נחשף לתופעת טבע שלא רואים כל יום. תופעת טבע בשם זאק לאבין.

לאבין לא התרגש מאור הזרקורים של ניו יורק, ובגיל 19 בלבד הטביע את חותמו עם כמה דאנקים מרהיבים שהיממו את ה-NBA, הכתירו אותו כאלוף התחרות ובעיקר פתחו את התיאבון לקראת ה'שואו' הגדול שיגיע מול ארון גורדון בשנה שלאחר מכן.

רגע לפני שלאבין ריחף באוויר כדי לגנוב את ההצגה, המוזיקה המפורסמת של "ספייס ג'אם" נשמעה ברקע. עם הרבה אומץ, הגארד הצעיר של מינסוטה לבש את הגופייה של מייקל ג'ורדן מהסרט, ואיתה התחיל את התחרות שהכניסה אותו לתודעה.

שש שנים אחר כך, אותו ילד שהיה ידוע כאתלט על הפך לכוכב על, והשבוע - גם לאולסטאר בפעם הראשונה. מי שאז לא פחד לשלוף את הגופייה הקדושה של ג'ורדן, היום יכול להסתכל על 20 השנה האחרונות ולהגיד שהוא הסקורר הכי קטלני שידעה שיקגו מאז ג'ורדן.

עונה מהסרטים
שיקגו אמנם חוותה ימים אפלים ולא הצליחה להתקרב לטבעת מאז עידן מייקל, אבל היא כן יצרה/החזיקה בכמה כוכבים שנשלחו למשחק האולסטאר, חמישה ליתר דיוק: דרק רוז, לואול דאנג, ג'ואקים נואה, ג'ימי באטלר ופאו גאסול. עם כל הכבוד לחמישה, ביניהם ה-MVP של 2011, אף אחד מהם לא הזכיר את לאבין של העונה הנוכחית בכל הנוגע למטרת העל של המשחק עם הכדור הכתום - לשים נקודות על הלוח.

לפני שנסתכל על המספרים הבלתי נתפסים של הגארד בן ה-25 העונה, שרושם אותם באלגנטיות מדהימה, צריך לציין שיכולת הקליעה שלו הייתה שם מאז ומעולם (השתפרה פלאים עם השנים), אבל ללאבין תמיד היו שתי בעיות עיקריות: הנקודות לא תורגמו לניצחונות, וחוץ מלהוסיף את אותן נקודות לדף הסטטיסטיקה - התרומה שלו על הפרקט הייתה אפסית.

השנה לאבין הצליח גם לפתח תכונות של פליימייקר, וגם לקלוע ביעילות יוצאת דופן. ולהלן המספרים: 28.8 נקודות למשחק ב-52% מהשדה, 44% משלוש ו-87% מקו העונשין, לצד 5.3 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. בכל אחת ואחת מהקטגוריות האלו, הממוצעים מייצגים את שיא הקריירה שלו.

רק שלושה גארדים מחזיקים בממוצע נקודות גבוה יותר למשחק מלאבין העונה (בראדלי ביל, סטף קרי ודמיאן לילארד), אבל הכוכב של שיקגו קולע באחוזים הרבה יותר גבוהים, גם מהשדה וגם מחוץ לקשת. למעשה, רק שני שחקנים לאורך ההיסטוריה העמידו ממוצע עונתי של לפחות 28 נק', 5 ריב', 5 אס' ו-50/40/80%, וקוראים להם סטף קרי ולארי בירד. אם ישפר מעט את האחוזים מהקו, לאבין יהפוך לשחקן התשיעי אי פעם שנכנס ל"מועדון ה-50/40/90".

לאבין קולע 3.8 נק' יותר מרוז בעונת ה-MVP שלו (Getty)
לאבין קולע 3.8 נק' יותר מרוז בעונת ה-MVP שלו (Getty)

הקפיץ האנושי ממינסוטה הפך למכונת שלשות בשיקגו (זורק למעלה משמונה פעמים מחוץ לקשת במשחק), ואם תשלבו בין השניים - תקבלו שחקן שלא ראינו אף פעם. כזה שיכול גם לזכות בתחרות ההטבעות וגם בשלשות, ואף אחד לא יופתע. ביחד עם השיפור האדיר בשלוש העונות האחרונות לאבין הצליח לשנות את התדמית שלו ולהפוך את סימן ההיכר שלו, הדאנקים, ל"תחביב" מן העבר. אם תהיתם, זה לא מקרי.

מאמנו האישי של לאבין, דרו האנלן, החליט בקיץ 2018 שלשחקן אסור יותר להטביע במהלך הפגרה. האנלן רצה שלאבין יתרכז באספקטים נוספים של המשחק מלבד האתלטיות, ובנוסף - לטענתו, בכל פעם שההטבעות של הגארד היו מתפרסמות באינטרנט, הנרטיב שלאבין 'רק מטביע' היה מתחזק יותר ויותר. בדיעבד, הוא צדק.

אותם דאנקים מרהיבים שהראה מגיל צעיר שיחקו תפקיד בהחלטה של מינסוטה לבחור בו במקום ה-13 בדראפט 2014, אבל לקראת עונת 2018/19 השינוי היה בלתי נמנע. מאז האנלן התמקד עם לאבין ב'פליימייקינג', קליעה, ועוד היבטים במשחק ההתקפה. כמו כן, המאמן עבד איתו על אותה תכנית אימונים שנתן לביל וג'ייסון טייטום, והשנה לאבין קוטף את הפירות.

לאבין קלע 16.7 נקודות למשחק ב-38% מהשדה ב-24 משחקיו הראשונים בשיקגו, שהגיעו לקראת סוף עונת 2017/18. מאז קיץ 2018, לאבין העמיד ממוצעים של 23.7 נק' ב-2018/19, 25.5 ב-19/20 ו-28.8 העונה. בשלוש העונות האחרונות, אגב, לאבין לא ירד מ-45% מהשדה.

הרצון העז להגשים את החלום ולשלב בין שלשות להטבעות לא התחיל ב-2018, אלא הרבה לפני כן, בחצר האחורית של משפחת לאבין בחוף המערבי של ארצות הברית. בגיל 7 זאק הצעיר החליט ללכת בעקבות הוריו הספורטאים (אביו פול היה שחקן פוטבול ואמו שריל הייתה שחקנית סופטבול), ובחר להיכנס דווקא לעולם הבייסבול.

אחרי זמן קצר לאבין ויתר על הבייסבול ועבר לכדורסל, בגלל סרט אחד שמשך אותו לענף. סרט בשם ספייס ג'אם (את תחרות ההטבעות ב-2015 זוכרים?). הוא היה רואה את הסרט שוב ושוב כדי לחקות את המהלכים של ג'ורדן, וכך התאהב בכדורסל.

בזכות תכנית האימונים של אביו שהייתה מיועדת לשחקני פוטבול, לאבין הפך לאתלט מטורף ובגיל 14 כשהיה 1.72 מטר הטביע בפעם הראשונה. בנוסף, הוא היה דואג לקנח כל אימון שלשות בחצר בסדרת הטבעות. במקביל הוא היה לומד את צורת המשחק של גיבור הילדות שלו, קובי בראיינט (אחת הסיבות שהוא לובש היום את הספרה 8), שהוא גם אלוף ההטבעות הצעיר בהיסטוריה. מיד אחריו במקום השני: זאק לאבין.

מוסר העבודה היה שם לאורך כל הדרך, הגנטיקה בוודאי, אבל לאבין היה צריך לעבור לא מעט מכשולים במסלול שלו כדי להגיע למקום שהוא נמצא בו היום. מעבר לכאוס שחווה על הקווים בדמות שישה מאמנים תוך שבע שנים, לאבין עבר פציעה שרבים אחרים לא חזרו ממנה.

בפברואר 2017, בעיצומה של עונת הפריצה שלו במינסוטה (18.9 נקודות למשחק אחרי שקלע 14 בזו שלפני כן), לאבין קרע את הרצועה הצולבת. לפרקט הוא חזר בינואר 2018, כאשר באמצע הוא הספיק לעבור לבולס בטרייד הגדול של ג'ימי באטלר.

"אף שחקן בהיסטוריה של ה-NBA לא קרע את הרצועה הצולבת וחזר עם אותן יכולות אתלטיות כמו זאק לאבין", טען הכתב האגדי של שיקגו סאם סמית'. לאבין, שבאותו משחק ב-2017 נשאר על הפרקט לשש דקות נוספות לאחר שקרע את ה-ACL, מוכיח לנו מדי לילה שעם האופי והגוף שלו אפשר להתגבר על הכול. 

והאמת? אי אפשר היה שלא להתרגש ביחד עם לאבין כשהוא נבחר לאולסטאר. ואם לא התרגשתם, תקדישו כמה דקות לסרטון הבא...

אבל אם נגיד את האמת, אותם חיוכים שראיתם בשיחת זום לא תמיד מופיעים על הפרקט, בטח שלא בצד ההגנתי. לפני רגע החמאנו ללאבין על האתלטיות היוצאת דופן, ובדיוק בגלל זה לא מובן איך הוא שחקן הגנה כל כך חלש ביחס לפוטנציאל שלו.

מבחינת המדד ההגנתי, זאק לאבין (מדד 115.3) מדורג במקום ה-428 ב-NBA מתוך 489 שחקנים, ובמקום ה-229 מבין שחקני החמישייה בליגה. אם לאבין רוצה לעשות עוד צעד בקריירה שלו, הוא יצטרך להמשיך לשפר את ההגנה שלו, וגם מאמנו בילי דונובן יודע את זה: "אמרתי לו שהשחקנים הגדולים בליגה יודעים לשחק בשני צדי המגרש. אתה פשוט לא יכול להיות שחקן חד ממדי, ואני חושב שזאק מתחיל להיות מחויב גם בהגנה".  

הזכרנו קודם את השינוי התדמיתי של זאק לאבין, שהצליח לגרום לעולם שלם להסתכל עליו ככוכב כדורסל ולא כמכונת הטבעות, אבל האתגר האמיתי עוד לפניו. עד העונה לאבין נחשב לעוד אחד מאותם כוכבים שיכולים להתפוצץ עם 40 נקודות, אבל להפסיד. "שחקני סטטיסטיקה", אם תרצו.  

עד העונה, המאזן הכי טוב של לאבין היה 51:31 (37.8% הצלחה) בעונת 2016/17, וזה הביא אותו למקום ה-13 במערב. בשיקגו, כמנהיג הקבוצה, הוא לא ניצח למעלה מ-27 משחקים באף עונה. בקיצור, הביקורות מובנות וכאן בדיוק נכנס האתגר התדמיתי של לאבין. אתגר שהוא מצליח לעמוד בו, לפחות בינתיים.

אחרי כמה שנים גרועות במיוחד שביזו את הבולס, לאבין הופך מכוכב על דף הסטטיסטיקה לכוכב על הפרקט, לכזה שסוחב את הקבוצה שלו והופך את חבריו לטובים יותר. בלי ששמנו לב השוורים רחוקים ניצחון אחד מהמקום הרביעי במזרח, ואם הם ימשיכו ככה, כולנו נוכל להביט באולסטאר הטרי ולומר שהאיש שהחייה את תחרות ההטבעות ב-2015, מצליח להחיות ב-2021 את שיקגו.

ההצגה של לאבין רק התחילה (Getty)
ההצגה של לאבין רק התחילה (Getty)