ה"אס" של וושינגטון: מי אתה דניאל גאפורד?

הוא התחיל לשחק כדורסל בכיתה ח' לאחר שהוצא מתזמורת ביה"ס בגלל גובהו, לפני חודשיים הבולס לא ספרו אותו והיום הסנטר בן ה-22 מככב בוויזארדס. סיפורו של הבינגו שסידר פלייאוף

יואב מודעי
יואב מודעי  23.05.21 - 14:00
תחילת כתבה

וושינגטון וויזארדס הגיעה אל היום האחרון של חלון ההעברות ב-NBA עם ידיים כבולות. בראדלי ביל הודיע להנהלה שהוא לא מתכוון לעזוב את בירת ארצות הברית, אבל להנהלה לא הייתה דרך לערבב את החלקים בסגל כדי להנחית לצדו כוכב נוסף. שעות בודדות אחרי הטרייד דדליין וושינגטון הפסידה לניו יורק ניקס ומצאה את עצמה במאזן 28:15, מרחק ארבעה משחקים משיקגו העשירית.

זה היה היום בו אוהדי הוויזארדס התחילו לאבד תקווה. בזמן שהקבוצה שלהם השתרכה בתחתית המזרח ולא עשתה שום מהלך גדול בשעות המכריעות של מועד ההעברות, היריבה הישירה שלהם על הכרטיס לפליי-אין צירפה את ניקולה ווצ'ביץ' מאורלנדו. בן רגע יחסי הכוחות השתנו: הפער שעמד על ארבעה משחקים מהבולס הרגיש כמו עשרה, ואף אחד לא העז להמר שהצמד זאק לאבין את ווצ'ביץ' לא יסיים בעשירייה (בסקר שנערך כאן באתר שיקגו נבחרה למנצחת של אותו יום).

חודשיים חלפו ואפשר להגיד שכולנו צדקנו, בערך. בדיעבד, ההחתמה הכי משמעותית של הטרייד דדליין באמת הייתה קשורה לשיקגו ולסנטר, רק שלסנטר הזה קוראים דניאל גאפורד. במהלך שנראה כמו טיפה בים של טרידיים, וושינגטון שלחה את טרוי בראון ומו ואגנר לשיקגו תמורת גאפורד וצ'נדלר האצ'יסון. לולא המהלך הזה שלא עניין אף אחד לפני חודשיים, ייתכן שהוויזארדס לא היו היום בפלייאוף.

"האנרגיה של גאפורד מדבקת", אמר רובין לופז, וכל מי שראה לאחרונה את וושינגטון - יסכים. ב-25 משחקים במדי הוויזארדס, הסנטר בן ה-22 מעמיד ממוצעים מדהימים של 10 נקודות (ב-69% מהשדה), שישה ריבאונדים ושתי חסימות ב-*18* דקות למשחק. בקרב על המקום השמיני נגד אינדיאנה, שהיה המשחק הכי חשוב של הקבוצה מהבירה מאז 2018, גאפורד היה האקס פקטור כשחסם חמש פעמים ב-12 הדקות הראשונות שלו וסיים עם 15 נק' ו-13 ריב' ב-22 דק'. לפעמים כל מה ששחקן צעיר צריך זה הזדמנות, וכל מה שאנחנו צריכים זה לשכוח מההיגיון וליהנות מהסיפור.  

אם גאפורד לא היה 2.08 מ', הוא לא היה כדורסלן. עד כיתה ח' גאפורד בכלל לא חשב על הענף הזה עם הכדור הכתום, כי היו לו תחביבים אחרים, אבל לפתע הגיעה הקפיצה ששינתה לו את החיים וגרמה לו להסתכל על כל שאר הילדים מלמעלה. גאפורד היה גבוה מדי בכדי להמשיך לשחק פוטבול וגבוה מדי בשביל תזמורת בית הספר, שנאלצה לוותר על המתופף ונגן הקלרינט שלה.

נסו להיכנס לנעליים של הורה במצב הזה. מה אתה אומר לילד שלך שמנודה מכל מסגרת רק בגלל הגובה שלו? ובכן, אמו של גאפורד האמינה שכדורסל בין הידיים של בנה יפתור הכל, והיא צדקה. גאפורד התאהב בענף ובכיתה י"ב הפך לשחקן התיכונים הבכיר ביותר במדינת ארקנסו שבדרום ארה"ב. הכישרון הצעיר נשאר בבית גם במכללות, לאחר שקיבל מלגה מארקנסו ובמשחקו הראשון בחמישייה סיים עם 8 מ-8 מהשדה, שבעה ריבאונדים ושש חסימות.

בעונתו הראשונה במכללות גאפורד הטביע 75 פעמים ב-35 משחקים, יותר משש קבוצות בקונפרנס הדרום מזרחי. בעונתו השנייה בארקנסו הוא סיים כקלע השישי הכי יעיל בליגה הבכירה של ה-NCAA עם 66% מהשדה ובסיכום השנתיים במכללות קלע 378 סלי שדה, מתוכם 163 (!) דאנקים. 

לקראת דראפט 2019 גאפורד הושווה לא פעם לקלינט קאפלה ובאירוע עצמו נאלץ להמתין עד הבחירה ה-38 כששיקגו הרימה את הכפפה ושמו נקרא על ידי סגן הקומישינר מארק טייטום. אחרי ילדות לא פשוטה, במהלכה חזה במראות קשים בשכונה שלו ושקל לפרוש מכדורסל - המוזיקאי הביישן נחת ב-NBA, וגם הדמעות לא איחרו לבוא.  

שיקגו לא האירה פנים לגאפורד, שלא באמת קיבל הזדמנות. הסנטר הצעיר שיחק 14.6 דקות למשחק ב-54 משחקים כרוקי והעונה ממוצע הדקות שלו ירד ל-12.4. הוא קלע חמש נקודות למשחק והאוהדים היחידים שהכירו אותו היו אלה של הבולס ואולי גם של וושינגטון. למה של וושינגטון? כי שניים מתוך ארבעת המשחקים שלו העונה בספרות כפולות עד הטרייד דדליין, הגיעו מול הקבוצה מהבירה.

כשנותרו שלוש שעות לחלון ההעברות, גאפורד בכלל לא התרכז במה שמתחולל ב-NBA. הוא יצא לטיול עם שני הכלבים שלו וכשחזר הביתה ראה שתי שיחות שלא נענו, אחת מהבולס והשנייה מהסוכן שלו. גאפורד מיד הבין שקרה משהו וכשנכנס להודעות גילה את החדשות: "אתה עובר בטרייד לוויזארדס".

זאת הייתה ההודעה ששינתה לו את החיים. "הטרייד עורר אצלי משהו, התחלתי לקחת הרבה דברים יותר ברצינות", סיפר גאפורד. "ברגע שעליתי על המטוס לוושינגטון שיניתי גישה, ידעתי שאני חייב לעשות את הרושם הטוב ביותר כי לא רציתי להפוך לשחקן שעובר מקבוצה לקבוצה. אף שחקן ב-NBA לא רוצה שזה יקרה לו".

השינוי ניכר כבר במשחקו הראשון מול דטרויט כשרשם 13 נקודות ב-86%, חמישה ריבאונדים ושלוש חסימות ב-13 דקות. גם במשחק השני שלו (שניהם הסתיימו בניצחון) הוא הרשים עם 11 נק', 6 ריב' ו-2 חס' ברבע שעה, ועד שאוהדי וושינגטון חשבו שמשהו טוב קורה בעונה הזאת - גאפורד נפצע ופונה מהפרקט על כיסא גלגלים. 

בניגוד לאותה פציעה של תומאס בראיינט בתחילת העונה זו של גאפורד לא הייתה כל כך קשה, ואחרי שישה משחקים, מתוכם וושינגטון הפסידה ארבעה ברציפות, הוא חזר לעניינים. גאפורד המשיך מאותה נקודה בה עצר ורק הגביר קצב. הוא הפך לאחד החוסמים הטובים בכל הליגה ולאהוב הקהל בקפיטל וואן ארנה, ועם הנתון הבא אפשר להבין את האוהדים: הוויזארדס מחזיקים העונה במאזן 32:17 בלי גאפורד ו-7:18 איתו.

אבדיה והוויזארדס כבר הכירו את גאפורד (Getty)
אבדיה והוויזארדס כבר הכירו את גאפורד (Getty)

יש שיגידו שאחוזי ההצלחה המטורפים של וושינגטון עם גאפורד הם מקריים למדי, משום שלטענתם הניצחונות הגיעו אך ורק בזכות ראסל ווסטברוק. אז קחו עוד שני נתונים: למרות שהוא משחק פחות מ-18 דקות לערב, גאפורד הוביל את הוויזארדס בעונה הסדירה במדד הפלוס מינוס עם 2.7+ למשחק, לפחות 0.8 יותר מכל שחקן אחר בקבוצה. בנוסף, וושינגטון עלתה מהמקום ה-26 במדד ההגנה לפני הטרייד, למקום השישי בליגה מאז הטרייד.

גאפורד כמובן לא היה עורך הערב את הופעת הבכורה שלו בפלייאוף אלמלא ווסטברוק, אבל גם הריצה המדהימה של ווסטברוק לא הייתה מסתיימת בכרטיס לשמינייה ללא גאפורד. השילוב של השניים קטלני בצורה יוצאת דופן מהסיבה הפשוטה שלראסל כמעט ולא יצא לשחק עם סנטר שכל כך מתאים לו.  

העונה הנוכחית של ווסטברוק (החצי השני שלה יותר נכון) נכנסת לאותה רשימה לצד העונות הגדולות ביותר שלו באוקלהומה סיטי, ואם נביט בסנטרים ששיחקו איתו הכי הרבה באותם שנים, נמצא את ננאד קרסטיץ', ניק קוליסון, קנדריק פרקינס, סטיבן אדאמס ואנס קאנטר. סנטרים שהולכים ומתיישנים בימינו. ווסטברוק למעשה מעולם לא היה ב"ביסט מוד" המפורסם שלו ובמקביל שיחק עם סנטר אתלט שמשלים אותו. עד שהגיע גאפורד. (צריך לומר שהוא כן שיחק עם קאפלה, אבל ווסטברוק של יוסטון היה רחוק שנות אור משיאו). 

ווסטברוק לא צריך יותר מגאפורד בעמדה 5. סנטר נייד שמכניס אנרגיות למשחק כמוהו, מסדר לו מתפרצות בזכות חסימות ותופס כל כדור אווירי שנשלח אליו לאלי-הופ. כמו רובין לופז, רק הפוך. מתוך 81 סלי השדה של גאפורד בוושינגטון שהגיעו אחרי אסיסט, ווסטברוק אחראי על 45 מהם. לשם השוואה, כל שחקני שיקגו ביחד העונה (ביותר משחקים) חילקו לו 39 אסיסטים.     

"דאנקים הם התרפיה שלי", סיפר הסנטר. "כשאתה מטביע הכי חזק שאתה יכול אתה מרגיש סוג של הקלה. אני מרגיש את ההקלה הזו כשאני מוציא את כל האנרגיות שלי עם צעקה אחרי ההטבעה". נשמע לכם מוכר?  

בבירת ארה"ב מתייחסים לגאפורד בתור גניבת המאה, לא פחות. במאמר שעלה ב-NBC המקומי תחת הכותרת המפוצצת הזו, נכתב שגאפורד "בנה קיר מאחורי ההגנה של הוויזארדס על הפרימטר". כשלוקחים בחשבון את גילו הצעיר, ייתכן שמהעונה הזאת של וושינגטון יזכרו דווקא את אותה גניבה בטרייד דדליין. ובמקרה הזה הקרדיט מגיע לג'נרל מנג'ר של המועדון טומי שפרד.

זוכרים את החוזה המגוחך של דאוויס ברטאנס? בזמן שהפורוורד הלטבי ירוויח 32 מיליון דולר בשתי העונות הבאות, גאפורד ישתכר כ-3.5 מ' דולר. חוזה הרוקי של אבדיה, אגב, שווה כ-9.5 מ' דולר בשנתיים הבאות. עם איך שוושינגטון קיבלה אותו, ניתן להעריך שגאפורד יחתום על חוזה חדש במועדון ב-2023, אך בינתיים האוהדים בבירה עסוקים בהווה, ובהווה הם מאחלים לדבר אחד - לראות את גאפורד עולה בחמישייה הפותחת, דבר שמשום מה עדיין לא קרה.

חודשיים אחרי הטרייד דדליין בו גאפורד היה בסך הכל שם זוטר לצד הסנטר האימתני באמת מהמזרח, אפשר להגיד שעוד חוזר הניגון. בסדרת הפלייאוף הראשונה שלו הכישרון המבטיח של וושינגטון יפגוש את ג'ואל אמביד שיתפוס את כל תשומת הלב, אבל גאפורד כבר הוכיח לנו שהוא יודע לפרוח על רקע הצלילים של המנגינה הזו. רק תנו לו תופים או קלרינט והוא יראה לכם.