לבד במגרש: העונה שעוברת על יוקיץ'

כוכבי הכדורסל הגדולים ביותר יכולים לעתים להדמות לנו כדמויות מיתולוגיות ברגע שהם מרימים את הכדור ומגדירים מחדש את חוקי הגרביטציה, קולעים את הכדור מחצי המגרש או שולחים את שחקני ההגנה הטובים ביותר לאיבוד. אם היה צריך לדמות את העונה הנוכחית של ניקולה יוקיץ', ה-MVP המכהן מדנבר, אז ההשוואה הטובה ביותר הייתה סיזיפוס.

סיזיפוס, אחת מהדמויות המוכרות ביותר מהמיתולוגיה היוונית ומושא השראה של פילוסופים במשך שנים, היה מלך יווני שהסתכסך עם זאוס והצליח להתחמק מספר פעמים מהמוות. העונש שהוא קיבל מהאלים היה טרגי במיוחד. על סיזיפוס לגלגל סלע עצום במעלה הר, רק כדי לראות אותו מתגלגל למטה ולעשות זאת שוב ושוב לנצח.

הסיפור של ניקולה יוקיץ' העונה דומה. כשהוא על המגרש, דנבר נאגטס היא אחת מהקבוצות הטובות ביותר ב-NBA. הם קולעים 111.5 נקודות וסופגים 98.9 ב-100 מהלכים, מה שנותן לו נט רייטינג (מדד שמזכיר את מדד הפלוס/מינוס, אבל מתעלם מקצב המשחק או מכמות הדקות) עצום של 12.6+. כשהם על הספסל המספר הזה צונח ל-12.2-.

במילים אחרות: כשיוקיץ' משחק, לדנבר יש נט רייטינג יותר טוב מזה של גולדן סטייט בימי דוראנט. כשיוקיץ' על הספסל, יש להם נט רייטינג ברמה של פילדלפיה שניצחה עשרה משחקים בלבד בעונה שלמה. דנבר צריכה ממנו כמה שיותר, והיא מקבלת את זה: הוא קולע 26.4 נקודות למשחק (59.3% מהשדה, 41% מהשלוש) עם 13 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים. למרות זאת, הקבוצה לא מצליחה להתרומם מעבר לשאר המערב ומגיעה למשחק מול שיקגו היום ב-04:00 (שידור ב-SPORT5) מהמקום השישי בקונפרנס ובמאזן פחות טוב מזה של הבולס.

החולשה הקבוצתית של דנבר מסתירה את זה שיוקיץ' משחק עכשיו את הכדורסל הטוב ביותר בקריירה. ה-MVP המכהן היה במשך שנים אחד משחקני ההתקפה הטובים באן.בי.איי, בזכות השילוב הנדיר בין המסה, הקליעה מרחוק וחוכמת המשחק, אך השנה הוא קפץ מדרגה גם בהגנה.

החולשה הגדולה ביותר של יוקיץ' לכל אורך הקריירה הייתה האתלטיות. הוא לא רודי גובר, ג'ואל אמביד או אפילו ג'בל מגי שיכולים לקפוץ גבוה יותר מהיריב שלההם, אלא שחקן כבד יותר. הוא אמנם הוריד במשקל משמעותית, אך עדיין לא מהיר כמו שחקני הגנה אחרים וזה מתבטא בכמות חסימות יחסית נמוכה (0.9 לסנטר).

הנאגטס הבינו את זה והקיפו את יוקיץ' בשחקני הגנה אתלטיים כמו וויל בארטון, מייקל פורטר ג'וניור וארון גורדון. יוקיץ' מנצל את העובדה הזאת בשביל לנצל את חוכמת המשחק הגבוהה שלו גם בצד השני של המגרש. הוא פשוט נמצא במקומות הנכונים בשביל להקשות על זריקות או להשיג ריבאונדי הגנה, אחד הדברים החשובים במשחק שלו ושל דנבר.

יוקיץ' לוקח 10.9 ריבאונדים הגנתיים במשחק, הכמות השנייה הכי גבוהה היום בליגה (אחרי רודי גובר), ושיא אישי שלו בהפרש גדול מהקודם. הוא לוקח 36.2% ריבאונדי הגנה מסך הריבאונדים האפשריים בזמן בו הוא משחק, אחוז גבוה שכנראה לא יחזיק הרבה זמן, אבל הנוכחות הזאת בצבע צפויה להמשיך: הוא מונע מיריבות ריבאונדי התקפה ונקודות קלות בזכות הפיזיות וחוש המיקום.

במקביל, יוקיץ' יותר טוב מאי פעם בהתקפה. הוא קולע את כמות הנקודות הגבוהה ביותר שלו למשחק ובאחוז היעילות הגבוה ביותר. הוא מגיע יותר לטבעת ומסיים יותר התקפות מכל שנה אחרת, בעונה בה הוא קולע 26.4 נקודות יחד עם 6.4 אסיסטים למשחק (ירידה בהשוואה לשנים הקודמות).

אז אם יוקיץ' כל כך טוב, איך דנבר שלו כל כך אפורה? הנאגטס עם מאזן של 6:9 ואחרי הפסדים לקליבלנד, ממפיס (פעמיים) ודאלאס, בין היתר. הקבוצה נראית יותר טוב מהלייקרס למשל, אבל לא בצמרת הליגה. זה קורה בגלל המצב שלה כשהוא על הספסל: דנבר פשוט לא מצליחה לקלוע נקודות בלי יוקיץ'.

המצב קשור כמובן להיעדרו של ג'מאל מארי, אחד משחקני המשנה הטובים בליגה וסקורר של 20 נקודות בערב, שפצוע בברכו מאמצע העונה שעברה ולא צפוי לחזור עד מרץ, אבל לנאגטס הייתה פגרה שלמה כדי להתכונן לזה ולא "לבזבז" שנת שיא של יוקיץ'. מלבדו, מייקל פורטר ג'וניור מאכזב עם 9.9 נקודות בלבד באחוזים נמוכים מאוד (ירידה של 25% באחוזים לשלוש וכמעט 20% באחוזים מהשדה בהשוואה לעונה שעברה). השיפור היחסי של בארטון לא מחפה על החולשה של שאר ההתקפה.

זאת אולי הבעיה הגדולה שנשארה לדנבר, אחת הקבוצות המלהיבות בליגה בהרכב מלא ומי שחזרה פעמיים מפיגור 3:1 בבועה של 2020, לפני לא כל כך הרבה זמן. ייתכן והפתרון יהיה המעבר של מונטה מוריס, אחד המחליפים הטובים בליגה ומי שמחליף את ג'מאל מארי בחמישייה הפותחת של דנבר, חזרה לחמישייה השניה כך שיהיה לה מנהל משחק. אולי נראה פתרון דרך טרייד מפתיע, אבל המצב לא יכול להמשיך ככה.

יוקיץ' איבד את שלוותו באותו משחק מפורסם מול מיאמי, בו הכה באכזריות את מרקיף מוריס והושעה רק למשחק אחד. במשחק האחרון של דנבר, הפסד לפילדלפיה, הוא עזב את הספסל לפני שהמשחק הסתיים כדי לבדוק מה שלום מאמנו מייק מלון שהושעה. אנחנו רק בנובמבר וכבר עכשיו אפשר לראות סימנים של חוסר שביעות רצון בדנבר, למרות המאזן החיובי.

הסרבי, למרות אותה מכה למוריס, עדיין בין המועמדים ל-MVP במרוץ שמזכיר באופן אירוני את זה מהשנה שעברה. בעוד בשנה שעברה יוקיץ' היה השחקן המרכזי באחת הקבוצות הטובות בליגה וסטפן קרי היה דומיננטי מאוד בקבוצה בינונית, השנה נראה שהם החליפו תפקידים - יוקיץ' סוחב את דנבר על גבו וקרי משחק בקבוצה עם המאזן הטוב בכל ה-NBA.

העונה הקודמת של גולדן סטייט נגמרה עם שני הפסדים בפליי-אין ללייקרס ולגריזליס ולהדחה מוקדמת ומאכזבת. דנבר לא רוצה שיקרה אותו דבר, ובשביל זה היא צריכה לתת יותר ליד יוקיץ'. ניצחון במשחק הקשה נגד שיקגו היום, בה הסנטר הפותח ניקולה ווצ'ביץ' לא משחק, יהיה הצהרת כוונות חשובה בדרך לשם.