הטרקטור בארגז החול: מה עובר על זאיון וויליאמסון?

האוהדים בטוחים שהמנג'ר מסתיר את האמת, הפרשנים מאשימים אותו בחוסר מקצוענות והפציעה האחרונה, יחד עם העלייה המדאיגה במשקל, "מכפילה פי 10 את הסיכוי לפציעה נוספת". זאיון החמיץ כמעט חצי ממשחקי ניו אורלינס מאז שנבחר בדראפט, והעתיד נראה קודר. סורוקה על הפורוורד

ערן סורוקה
ערן סורוקה  20.11.21 - 11:30
תחילת כתבה

בפסיכולוגיה, המונח "דיסוננס קוגניטיבי" מתייחס ל"מצב שמערב גישות, אמונות או התנהגויות המנוגדות זו לזו". במונחים של אוהדי NBA, דוגמה טובה לדיסוננס קוגניטיבי היתה פתיחתו של הפודקאסט "פליקנס פלוס" לפני שבועיים. אחרי פתיח בו מושמעת ההקלטה בה הקומישנר אדם סילבר אומר "ניו אורלינס בוחרת בזאיון וויליאמסון", בליווי מחיאות כפיים, ואז שדר נלהב צועק "ברוך הבא ל-NBA!", פתח המגיש אליוט קלאף את השידור, והמשפט הראשון או השני שלו היה "אני אחד האוהדים האופטימיים ביותר שיש - ואפילו אני כבר מתחיל להתייאש".

הפרשנים האחרים בפאנל דווקא הפגינו קצת יותר אופטימיות, ודיברו על כך שהצעירים מקבלים זמן פרקט יקר, השחקנים נותנים את הלב והנשמה עבור ווילי גרין באופן שלא נראה בניו אורלינס מאז המאמן מונטי וויליאמס (שגרין היה עוזרו בשנה שעברה בפניקס), והניצחונות עוד יבואו, אחרי הכל הם בלי שני השחקנים הטובים ביותר שלהם, זאיון וברנדון אינגרם. בינתיים אינגרם כבר חזר, הניצחונות עדיין לא באו ומיאמי קצרת-הספסל אפילו נתנה מנוחה מרצון לקייל לאורי, הרכז הפותח שלה, בניצחון חוץ על הפליקנס בין רביעי לחמישי. וזאיון? מתי הוא יחזור?

אם תקראו את ההודעות הרשמיות, תשמחו לדעת שזאיון כבר "התקדם לאימוני אחד על אחד" ו"ממשיך להתקדם לעבר חזרה לפרקט", על פי עדכון נדיר ששחררו הפליקנס. מצד שני, אלה אותם פליקנס שהג'נרל מנג׳ר שלהם, דייויד גריפין, התייצב ביום פתיחת מחנה האימונים, ועידכן את התקשורת בלאקוניות על כך שזאיון שבר את כף רגלו ועבר ניתוח, אבל אמור להיות כשיר למשחק הראשון של העונה ב-20 באוקטובר. זאיון עצמו, שחקן שמשלב מאסה של טרקטור ומהירות של מכונית פורמולה 1, אמר דברים דומים.

מאז עבר חודש, ולאף אחד עדיין אין מושג מתי זאיון ישחק כדורסל.

מתי הוא ישוב? (GETTY)
מתי הוא ישוב? (GETTY)

מה אתם מסתירים
אוהדי NBA יכולים לחיות עם קבוצה שמסריחה את הפרקט, הם יכולים להבין פציעות, אבל אין דבר שמטריף אותם יותר מאשר חוסר ודאות והרגשה שמישהו מסתיר מהם את האמת. גריפין, המנג'ר של ניו אורלינס שהגיע עטור תהילה מהאליפות ההיסטורית ההיא בקליבלנד, נחשב לקונטרול פריק עם יד ברזל על ברז המידע. אפשר לפטור את העניין ב"העיתונאים ממורמרים", אבל בינתיים מדובר באחת הקבוצות הגרועות בליגה, עם מאזן 14:2, כשעברנו כמעט 20% מהעונה. יכול להיות שעד שוויליאמסון יחזור, כל מה שיישאר לפליקנס להילחם עליו זה בקושי מקום בפליי-אין, מול מערב עמוק וצפוף.

אחת הסיבות למדיניות הזו של גריפין היא הרצון לשמור על זאיון עטוף בצמר גפן, בתוך שתי שכבות נייר פצפצים, בתוך כספת שממוקמת 20 מטר מתחת לאדמה. "יש לנו אחריות גדולה לאפשר לזאיון להישאר בתוך מרחב של שמחה והכרת תודה, עד כמה שאפשר", אמר המנג'ר לפני עונת הרוקי. מדובר בבחור רגיש עם אגו גדול, אמא שהיתה "המאמנת הקשוחה ביותר שלי" לדבריו, ובכלל, משפחה שעל פי שמועות כבר רוצה להוציא אותו לשוק גדול יותר. בניו אורלינס מדובר בנושא רגיש: המועדון, שהגיע ללואיזיאנה אחרי שאיבד את תמיכת הקהל בשארלוט, שהפך במהלך העשור האחרון ליחיד שתיפקד בלי בעלים, שמסר את כריס פול, את אנתוני דייויס ואת הולידיי - רועד מפחד מחשש שעוד סופרסטאר יילך.

מצד שני, גודל השוק הוא כבר לא תירוץ. במילווקי ובפניקס ראינו שני ג'נרל מנג'רים בתפקיד בכיר ראשון בקריירה, סביב גיל 40, בונים קבוצות מספיק טובות, עם סבלנות ויציבות, סביב סופרסטארים צעירים - ומגיעים לסדרת גמר. וויליאמסון מתחיל עונה שלישית בקריירה עם מאמן שלישי, סנטר שלישי וגארד מוביל שלישי. בעונה הראשונה היו לו את ג'נטרי, פייברס והולידיי, בעונה השנייה את סטן ואן גאנדי, סטיבן אדאמס ולונזו בול, בעונה השלישית את גרין, ואלנצ'ונאס ודבונטה גרהאם. השחקן הכי יציב לאורך שלוש העונות האלה הוא ברנדון אינגרם, שעדיין לא השתכנענו ששילוב שלו ושל זאיון עובד.

ואולי הבעיה הכי גדולה של ניו אורלינס היא לא השחקנים שלצד זאיון - אלא זאיון עצמו. וזו בעיה, סליחה מראש, כבדת משקל.

אולי הבעיה היא זאיון עצמו (GETTY)
אולי הבעיה היא זאיון עצמו (GETTY)

ללמוד מצ'ארלס בארקלי
קנדייס באקנר, הפובליציסטית המצוינת של הוושינגטון פוסט, כתבה טור שבו טענה שזאיון עובר ״fat shaming״. זה קרה בין היתר לאחר שידיעות שהתפרסמו, ולפיהן משקלו של זאיון האמיר ל-145 קילו והוא הפך לשחקן הכבד בליגה (כל זה על 198 סנטימטר), גרמו לצ׳ארלס בארקלי להיכנס בו חזיתית. "הוא נראה כמו התינוק שלי ושל שאק", אמר בארקלי. כיום בדיחות כאלה הן פחות פוליטיקלי קורקט, אבל במקרה של בארקלי אפשר להבין מאיפה זה מגיע. הוא מהדור הישן, ומפגש אחד עם סופרסטאר מהדור העוד-יותר-ישן, זה שבו עוד היו אומרים את האמת בפרצוף בלי לחשוש מפתיתי שלג ייחודיים, שינה את חייו.

בארקלי בעצמו היה שחקן שסבל מבעיות משקל. ערב הדראפט ב-1984, מתווי שכר לרוקיז עוד לא היו קיימים ופילדלפיה יכלה להציע לו רק 75 אלף דולר בחוזה רוקי. הסיקסרס היו מעוניינים בו, וביקשו שיוריד במשקל; הוא היה פחות מעוניין בסיקסרס ובתגובה, הסתער על רשת הג'אנק פוד Denny's. "לארוחת בוקר אכלתי כל פנקייק שהצלחתי להכניס לפה, לצהריים הלכנו לבופה, ובערב סטקייה ענקית", סיפר ב-2018 בראיון רדיו."כשהגעתי לפילדלפיה התברר שעליתי 10 קילו ביומיים. הסיקסרס קראו לי בכל כינוי גנאי שנמצא במילון, ואני צחקתי לעצמי - אז אל תבחרו בי".

למרות הכל, הסיקסרס כן בחרו בו. כשהגיע לעיר הקשוחה, הוא פגש את מוזס מאלון שהטיח בו: "אתה שמן ועצלן". בארקלי, אולי הכדורסלן הכי דומה לזאיון מבחינת שילוב של מבנה וכישרון, לקח את הביקורת ללב. הוא נשאר עגלגל, אבל קרע את התחת, הצליח להישאר בריא רוב הקריירה והגיע עד עונת MVP ומרחק שני ניצחונות מאליפות על הראש של מייקל ג'ורדן. בתשע העונות הראשונות שלו, 82 משחקים כל אחת, בארקלי החמיץ במצטבר 52 משחקי עונה רגילה. בשתי העונות הראשונות שלו, 72 משחקים כל אחת, זאיון החמיץ כבר 59. אם כוללים את העונה הנוכחית, זאיון שותף רק ב-54% ממשחקי הקבוצה שלו מאז שנבחר בדראפט, וכידוע, עוד לא הגיע לפלייאוף.

בחלק מהמשחקים הוא קיבל מנוחה מטעמי זהירות, וגם העונה הפליקנס לוקחים את הזמן - אבל זו חלק מהבעיה. אם בעונה השלישית שלך בעיות הבריאות שהטילו ספקות לגבי יכולתך להנות מקריירה ארוכה רק מחמירות, יכול להיות שדווקא הפליקנס הם אלה שצריכים למכור את הסחורה - עד כמה שזה יישמע פסיכי, בהתחשב בכך שבעונה שעברה היו לו 27 נקודות למשחק ב-61% שדה - כל עוד היא חמה יחסית. אחרי הכל, עניין המשקל חרג מגבולות השיימינג - והפך למשהו שמסכן באופן מהותי את הקריירה שלו.

הפליקנס לוקחים איתו את הזמן (GETTY)
הפליקנס לוקחים איתו את הזמן (GETTY)

לא מקשיב לתזונאים
לקראת עונתו השנייה בליגה, חלק מהסיקור החיובי סביב וויליאמסון עסק בכך שאיכשהו הוסיף לגוף שלו עוד שרירים והוריד 15 קילו של שומן, כש"נפטר מהבייקון והרטבים". עכשיו, כמו שזה נראה, הקילוגרמים האלה חזרו ואפילו צירפו כמה חברים. עיתונאים בניו אורלינס כבר קוראים לזה בשם: חוסר מקצוענות. ועל פי דיווחים וסיפורים שכן דולפים מהבונקר של גריפין, זאיון פשוט לא מקשיב לתזונאים. "החלק הקל הוא להבין איך לאכול פחות", ייעץ לו כוכב העבר והפרשן קני סמית', בראיון ל-TMZ, "כשזה המקצוע שלך, זה לא אמור להיות קשה. הוא השקיע שעות בלהפוך לשחקן כדורסל נהדר. הוא יבין איך לשמור על הגוף שלו במצב טוב. זה לא קשה, פשוט תאכל פחות".

זאיון אמור לדעת את המתמטיקה הפשוטה הזו גם בלי העצה מסמית'. במועדון שלו נמצא ארון נלסון, אחד ממאמני הכושר הטובים בליגה. אז או שהוא באמת לא מקשיב, או שלא אכפת לו והוא מוכן לעשות הכל כדי לצאת מניו אורלינס. לא ברור איזו מהאופציות גרועה יותר, בטח בהתחשב בהשפעה שיכולה להיות לכך על המשך הקריירה שלו. "הקילוגרמים העודפים מעמיסים עוד משקל על הגפה, וכל קילו נוסף - בטח אחרי שכבר קרע את המניסקוס - יכול להיות אגרסיבי ומסוכן עבורו", אומר לנו פיזיותרפיסט הספורט יונתן קריא. "עבור כל בנאדם, עודף משקל מהווה סיכון - אבל בצורת המשחק שלו, הסיכון גדל אפילו יותר".

קריא מחזיר אותנו לדריק רוז, שזכה ב-MVP בעונתו השלישית בליגה, בדיוק השלב בו זאיון נמצא - לפני שקרע רצועה בברך וכל הקריירה המבטיחה איבדה כיוון. "בגלל האקספלוסיביות שלו, רוז נפצע שוב ושוב עד ששינה את צורת המשחק שלו. זאיון די דומה, הוא זז כמו גארד, אז כל קילו משפיע עליו הרבה יותר. אפילו בלי עודף המשקל, הוא היה צריך לשנות את צורת המשחק כדי להישאר בריא לאורך הקריירה". הפציעה הנוכחית, שבר באחת העצמות בכף הרגל, מדאיגה במיוחד. "אם העצם לא תתקבע כמו שצריך, פתאום ההשפעה על כל הגוף שלו תהיה משמעותית יותר, ויגדל הסיכוי לפציעה בתאומים או בגיד האכילס, למשל. סטטיסטית, במצב הנוכחי, אני מעריך שהוא הכפיל פי עשרה את הסיכוי לפציעה נוספת".

עם הנבואות הללו, וכשהטרקטור מקורקע עד להודעה חדשה, העתיד של כל צלעות המשולש זאיון-גריפין-ניו אורלינס נראה קודר. קשה להאמין שמישהו יופתע אם תוך שנה או שנתיים העיר תאבד את הסופרסטאר שלה, ו-וויליאמסון וגריפין יהיו מחוץ לליגה. "מרחב של שמחה והכרת תודה", בכל מקרה, זה כבר מזמן לא. וכן, האפשרות שזאיון יחזור תוך כמה שבועות, ייתן עונה מצוינת ויסחוב את הפליקנס נגד כל הסיכויים לפליי-אין ואז לפלייאוף, עדיין קיימת. אבל נראה שכמות המאמינים שנשארו בניו אורלינס - בניגוד לנפח של זאיון וויליאמסון - רק הולכת ויורדת.

כמות המאמינים בו הולכת ויורדת (GETTY)
כמות המאמינים בו הולכת ויורדת (GETTY)