על כתפי ענקים: ההרכב הגדול של קליבלנד מפתיע את ה-NBA

אוון מובלי זיהה הזדמנות. חמש דקות לסיום המשחק נגד בוסטון, שוויון, ומובלי החליט לקחת את רוברט וויליאמס, אחד הסנטרים האתלטיים והקפיציים ביותר בליגה, לאחד על אחד. הוא עשה סבסוב, עלה לזריקה וחטף גג. בכל זאת רוקי שצריך ללמוד שיעור או שניים, לא? הסלטיקס יצאו למתפרצת ונתנו את הכדור לג'ייסון טייטום, שחתך את ההגנה של קליבלנד והמריא ללייאפ קליל. או כך הוא לפחות חשב; מובלי, שדפק ספרינט להגנה, הגיח מאחוריו ונתן לו גג. אחד מבין 46 שהספיק לצבור ב-20 המשחקים הראשונים בקריירה.

ההגנה של קליבלנד היא רק אחד המקומות שבהם מובלי שינה את המועדון הזה בצורה דרסטית. בעונה שעברה הם דורגו במקום ה-25 בליגה במדד (רייטינג) הגנתי. העונה הם במקום השלישי. שינויים כאלה כמעט ולא קורים; עם זאת, אלה שעקבו אחרי הליגה בשנות ה-90 זוכרים מועדון שדורג במקום האחרון בליגה, בחר בדראפט שחקן פנים ועלה בעונה שאחרי למקום השני. אותו שחקן גם היה הרוקי האחרון, בינתיים, שנבחר לחמישיית ההגנה של העונה. ב-20 המשחקים הראשונים שלו היו לו 47 חסימות, אחת יותר מאשר למובלי. קראו לו טים דאנקן.

כן, צריך רגע לשים ברקס - אף אחד לא מבטיח שמובלי יהיה טים דאנקן. או שהקבאלירס יקחו אליפות בעונה הבאה (סביר להניח שהם לא) ויתחילו 20 עונות רצופות בפלייאוף. או שהמאמן ג'יי.בי ביקרסטאף יהפוך לגרג פופוביץ'. אבל דבר אחד די ברור כרגע: הקבוצה שפתחה את העונה עם אנדר/אובר של איזור ה-26 ניצחונות, ועם המון סימני שאלה, מוסיפה כיום לשם שלה סימן קריאה, ואז עוד אחד, ואז עוד אחד - למשל, כיום היא הקבוצה עם יחס הסלים הטוב ביותר במזרח - עם כל יום ושבוע שעוברים.

הילד ענק
"קליבלנד עשתה עבודה טובה בדראפט לאורך השנים", אמר בחיוך ערמומי לברון ג'יימס. הלייקרס שלו השלימו ניצחון בית נאה על הקבאלירס, והצליחו לעצור אותם ברבע האחרון, אבל את תשומת הלב משך הרוקי בגופיה מספר 4, שנבחר במקום מספר 3, אחרי שקלע 23 נקודות. זו לא היתה הפעם הראשונה שבה ג'יימס התרשם מהאיש ששתי עונות קודם ניצח את ברוני ג'יימס, הבן שלו, עם תיכון ראנצ'ו כריסטיאן. "קליבלנד השיגה חתיכת שחקן", הוסיף ג'יימס, בעוד מובלי הופך לאחד השחקנים הטובים ביותר שהקאבס בחרו בדראפט מאז קיבלו את הבחירה הראשונה ב-2003 ולקחו בה אחד, לברון ג'יימס.

במשך שנים היכולת של הקאבס להיות תחרותיים היתה קשורה באופן ישיר ל"ילד מאקרון". ב-11 עונות של ג'יימס בקאבס, הם ניצחו בממוצע ב-51 משחקי עונה רגילה, או 62% מסך המשחקים. בשבע העונות שבהן ג'יימס רעה בכרי דשא ירוקים יותר, קליבלנד ניצחה בפחות מ-30% מהמשחקים שלה. יתרה מזאת, לקאבס היו בתקופה הזו 3 עונות של 19 ניצחונות בסך הכל. לפנות בוקר, למרות היעדרות של מובלי שנכנס לבידוד (מול הרכב טלאים של הבאקס), הם רשמו ניצחון 19 העונה מול 12 הפסדים בלבד - כשאנחנו שבוע לפני חג המולד. מובלי מסתמן לא רק כאבטיפוס לביג מן המודרני, הוא יכול להתברר כשחקן שמשנה גורל של מועדון.

"כשהתכוננו לדראפט, היינו בטוחים שזה מה שאנחנו רוצים", מספרת לירון פנאן, האחראית בקבאלירס על הקשר עם קבוצת הג'י-ליג של המועדון בקאנטון. "חשבנו שהשילוב בינו לבין אלן יעבוד וזה מוכיח את עצמו. הוא בחור מאוד מיוחד ומוכשר, שקט אבל חכם, בוגר ועם אינטליגנציית משחק גבוהה, שעושה דברים מדהימים על המגרש ומתחבר בצורה נפלאה גם מחוץ למגרש. הוא עושה קפיצות ענקיות קדימה - לא יודעת אם חשבנו שזה יקרה כל כך מהר - ועדיין לא מתקרב למצות את הפוטנציאל שלו".

"הוא פשוט שחקן מיוחד", מוסיף המאמן ביקרסטאף. רק לפני שנה, שמו של ג'יי.בי עלה בעיקר כאחד המועמדים המובילים לפיטורים על פי סוכנויות ההימורים. לא שהיתה באמת סיבה - הקאבס בחרו בלוטרי שני גארדים שעושים בערך אותו דבר וסמול פורוורד שמתקשה להתבטא התקפית, והציגו תערובת של צעירים היפראקטיביים חסרי מנוח ו-ותיקים מצוברחים חסרי מנוע. אוהדי NBA התרגלו לאורך עשורים למועדון שמדשדש בבינוניות, ולפחות עד 2014 - גם לכזה שעד שנוחתת אצלו מתנה של פעם ביובל כמו לברון, לא מסוגל לשמור עליה. גם להנהלה הנוכחית לקח זמן להתניע, אבל נראה שהעונה עלו שם על נוסחה מנצחת.

ליינאפ גדול מול כל הסמול
עסקת ג'יימס הארדן טלטלה את הליגה בעונה שעברה, ואיכשהו נראה כי הקבוצה שיצאה עם השיפור הגדול ביותר היא לא זו שקיבלה את הארדן, וגם לא זו שנתנה אותו. בעוד ברוקלין היתה חייבת להשיל מעליה עשרות מיליוני דולרים בשכר, התנדבה קליבלנד לקלוט את ג'ארט אלן. הסנטר עם האפרו היה בעונה אחרונה של חוזה רוקי, וכאשר לנטס אין שום דרך לשלם לו כל עוד דוראנט, אירווינג והארדן בסביבה. הוא נחשב אז למגן טבעת מצוין, אבל גם לשחקן התקפי מוגבל.

העונה, "שחקן מוגבל" תקראו למישהו אחר. אלן מייצר לעצמו באמצעות תנועה נהדרת, עם הכדור ובלעדיו. נכון לאתמול, הוא קולע ב-70% (!) מהשדה. בידודים שלו שווים 1.30 נקודות להתקפה - מקום שני בליגה מבין הביג-מן אחרי ה-MVP ניקולה יוקיץ'. פוסט אפ? שביעי בליגה, 1.10 נקודות להתקפה. התקפות מעבר? שמיני בליגה, 1.76 נקודות למהלך. וכשהוא מסיים פיק'נרולים הוא מייצר 1.19 נקודות להתקפה, מקום 15 בליגה (מינימום 2 מהלכים למשחק). השילוב בין אלן, מגן טבעת עילאי, לבין מובלי, גבוה מודרני שאפקטיבי בכל שטח המגרש, הגנתית והתקפית, יוצר צמד תאומי מגדל שלא נראה בליגה שנים.

החלק העוד יותר מעניין מגיע כשמצרפים אליהם את לאורי מארקנן, שהטרייד שבמסגרתו הגיע ולארי נאנס חביב הקהל עזב, זכה בזמן אמת לענני קיטור וקיטורים. השרוך הפיני, 2.13 מטר בעצמו, תופקד כל הקריירה בשיקאגו בעמדות 4-5, שם לא הצליח להגן על הטבעת. העונה הוא משחק בעיקר בעמדה 3, שם מגבלת הפיזיות שלו פחות מפריעה, והאורך הוא יתרון. בליגה שבמשך שנים התרגלה לסמול-בול, קליבלנד מראה שאפשר לשלב ורסטיליות עם גודל, שוחה נגד הזרם, ומנצחת.

"ביקרסטאף אמר לנו פשוט על הקונספט - אני אגרום לזה לעבוד. אני לא יודעת אם נגרום לכל הליגה לשחק ככה, לא לכל קבוצה זה מתאים, אבל הרבה קבוצות מחפשות להתחזק בעוד גבוהים כיום", ממשיכה פנאן ומספרת על אחד המועמדים המובילים למאמן העונה כרגע: "הכרתי את ג'יי.בי מהימים עם עמרי כספי כעוזר מאמן ביוסטון וכמאמן בממפיס. הוא אדם מדהים שזה חשוב, עובד אישית עם שחקנים ויש לו גישה טובה מאוד אליהם. הוא עושה המון בשביל המערכת והתרבות הארגונית כאן, ומעבר לזה, מקצועית הוא מצוין".

"הגודל הוא דבר אחד", אמר ביקרסטאף. "כששלושת החבר'ה האלה על המגרש ביחד, זה נהיה צפוף עבור היריבות". שניים משלושת הליינאפים הטובים ביותר בליגה מבחינה הגנתית, מבין אלה ששיחקו לפחות 300 דקות העונה, כוללים את אלן ומובלי; אחד עם מארקנן, אחד עם דריוס גארלנד. "לכולם יש אינסטינקטים של הגנה על הצבע, וורסטיליות לעשות פעולות שונות בדרכים שונות. כשהם יכולים להחליף משימות הגנתיות ואי אפשר לעבור אותם, לא צריך להביא סיוע, היריבות נקלעות לבידודים, וההגנה שלנו נעשית טובה יותר".

אין סקס(טון), יש אהבה
הקו האחורי הוא סיפור מעניין לכשעצמו. קולין סקסטון נבחר שמיני בדראפט בקיץ בו לברון עזב ללייקרס, והראה ניצוצות כגארד סקורר שלא מוסר הרבה. גארלנד נבחר שנה אחריו, והראה ניצוצות כגארד סקורר שלא מוסר הרבה. הכינוי המשותף שלהם היה "סקסלנד", אבל הכדורסל שהציגו הקאבס היה פחות סקסי והקבוצה סיימה בשתי העונות האחרונות בשליש התחתון של הליגה בממוצע האסיסטים. החיבור עם אלן התחיל להראות פוטנציאל, ובתחילת העונה בחרו בקאבס לא לתת לסקסטון הארכת חוזה, מכיוון שביקש יותר ממה שההנהלה רצתה לתת. ואז, אחרי 11 משחקים, סקסטון קרע את המניסקוס.

במקום שהפציעה תעכיר את מצב הרוח ותהרוס את העונה, היא דווקא הכניסה סדר ברוטציה. בעוד גארלנד מתפתח כמוסר ומנהיג מצוין ומשכלל את הארסנל ההתקפי, אוקורו האגרסיבי, למרות 30% העונה לשלוש, הפך לשוטינג גארד הפותח, ונותן לחמישייה עוד איזון בין קו אחורי לקדמי ובין הגנה להתקפה. פתאום יש מספיק משני אלה, מקדימה ומאחור.

החמישייה הפותחת החדשה - גארלנד, אוקורו, מארקנן, מובלי ואלן - רשמה נכון לאתמול נתון מרשים של 15.2+ נקודות ל-100 התקפות, הרביעי בטיבו בליגה (מינ' 100 דקות). ריקי רוביו עולה מהספסל לעשות סדר עם 12.6 נקודות, 6.5 אס' ואפילו 34% סבירים לשלוש, והקאבס מצליחים לשרוד אפילו פציעה קשה של מי שהיה אמור להיות הכוכב הבא שלהם. הכבוד הזה, כפי שהבנתם, שמור כרגע למישהו אחר: 20 משחקים לתוך עונת הרוקי שלו, את מובלי כבר משווים לא רק לדאנקן אלא גם לאנתוני דייויס, כריס בוש, אפילו דריימונד גרין. ורסטילי כבר אמרנו?

ואולי הסיפור שהכי מסמל את הקאבס העונה הוא קווין לאב. אחרי עזיבת לברון הוא חתם על הארכת חוזה של 120 מיליון דולר לארבע עונות עד 2023, חוזה שהפך למעמסה. בעונה שעברה הוא כבר נראה סובל, והתקשה להסתיר את זה בין פציעות, רגע ויראלי של הוצאת כדור חוץ לקבוצה היריבה, וניפוי מהסגל לטוקיו 2020. "אני לא רוצה לחזור אחורה לדברים אחרים, היום קווין הוא חלק חשוב מאוד מאיך שאנחנו נראים, ורואים שהוא נהנה מכל יום", אומרת פנאן, "כיף אדיר לראות שחקן כזה חוזר לעצמו". וככה זה נשמע כשאפילו לאב, אלוף NBA, אלוף אולימפי ואלוף עולם, הופך לגרופי של ילד בן 20: "אוון הולך להיבחר לחמישיית ההגנה כמה וכמה פעמים בקריירה. יש לו עתיד אדיר".

ולראשונה מזה שנים - גם לקליבלנד.