מותר לחלום בגדול: סיכום העונה של דני אבדיה

עד כמה העונה הסדירה ב-NBA יכולה להיות אינטנסיבית? בתוך פחות מחצי שנה דני אבדיה הספיק להשתתף ב-82 משחקים ולהשכיח פציעה רצינית, להסתכל על כל המזרח מלמעלה, להסתכל על כמעט כל המזרח מלמטה, לשתף פעולה עם 28 שחקנים שונים בוושינגטון, למצוא זהות, להפוך לשחקן משמעותי מהספסל, להפוך לשחקן לא משמעותי על הספסל, להיות מועמד לטרייד, לשבור שיאי קריירה בכל חמש הקטגוריות הגדולות, לקבוע שיא שלילי של שלושה משחקים רצופים ללא נקודות, ולקינוח - להיוולד מחדש בחודש האחרון ולפתוח לכולנו את התיאבון.

הרבה אירועים, המון עליות ומורדות ורכבת הרים אחת שהצליחה לשכלל את עצמה מעונת הרוקי. לפני שניגע בכל המספרים ונשאל את עצמנו מה אפשר לקחת מ-2021/22, נעשה סדר בתוך הבלאגן ונרענן את הזיכרון שלנו עם מיטב הרגעים המשמעותיים בעונתו השנייה של אבדיה.

7 בנובמבר: "משחק הבריאה" של אבדיה כשומר מוביל ב-NBA. קלע רק 3 נקודות, אבל הודות להגנה האדירה שלו נגד יאניס אנטטוקומפו - המצלמה התמקדה בו בסיום הניצחון של הוויזארדס על מילווקי. המשחק בו ה"איקס" נולד.

15 בנובמבר: 11 נקודות ב-83% מהשדה, 10 ריבאונדים וסלי קלאץ' בניצחון על ניו אורלינס בדרך למאזן 3:10 בפסגת המזרח. הקפיץ לראשונה את יציעי הקפיטל וואן ארנה (לא שיחק לעיני קהל אשתקד) ואמר בסיום: "הרגשתי בת"א, חלום שמתגשם".

23 בדצמבר: 14 נקודות (משחק רביעי רצוף בספרות כפולות) וניצחון במדיסון סקוור גארדן של ניו יורק ניקס. משחקו הרשמי הראשון מול "מכה" מלא, שהסתיים עם שלל קריאות עידוד בעברית.

17 בינואר: משחק ביתי מוקדם נגד פילדלפיה (וושינגטון חגגה ניצחון ענק) בו התייבש על הספסל עד שלוש הדקות האחרונות, ועורר תהיות לגבי המשך דרכו בבירת ארצות הברית.

10 בפברואר: שעות ספורות לאחר הטרייד דדליין, אבדיה חזר להתמקד בכדורסל תוך שהוא מנצל את הסגל הקצר וקולע 13 נקודות בניצחון על ברוקלין אחרי חמישה משחקים בחד ספרתי. זה היה חלק מרצף של שישה משחקים בספרות כפולות, שכלל גם 12 נקודות ו-15 ריבאונדים (שיא קריירה נגד דטרויט).

12 במרץ: נקודת השפל של אבדיה ב-NBA. בהפסד לפורטלנד החלשה, דני ספר משחק שלישי רצוף ללא נקודות וחמישי בשבעה משחקים עם 2 נקודות ומטה.

19 במרץ: 17 נקודות ושלשת קלאץ' (כמו בעונה שעברה) בניצחון על לברון ג'יימס ולוס אנג'לס לייקרס. ראסל ווסטברוק אמר לאבדיה לאחר ההתמודדות: "אהרוג אותך אם לא תשחק ככה בכל ערב, אני יודע למה אתה מסוגל". זה המשפט הכי חשוב שאפשר לקחת מהעונה הזאת.

25 במרץ: שיא קריירה חדש. אבדיה קלע 17 נקודות במחצית הראשונה ו-21 בסה"כ (לצד 10 ריב') בדרך לניצחון נוסף והצגה נוספת נגד הפיסטונס.

10 באפריל: הפך לשחקן הראשון העונה שמגיע ל-82 משחקים וקינח עם 12 נקודות אצל שארלוט. "זכה" בתואר "איש הברזל" לצד מיקל ברידג'ס, סדיק ביי, קוון לוני ודווייט פאוול.

מאז שאבדיה הגיע לליגה של הגדולים ראינו כמה וכמה גרסאות שלו, כאשר חלקן הזכירו לנו את השחקן שרקד על הפרקט במחוזותינו וחלקן גרמו לנו לתהות לאן השחקן ההוא נעלם. חוסר היציבות הזאת במספרים ובשפת הגוף לעיתים מרגישה לנו זרה, מהסיבה הפשוטה שמעולם לא נתקלנו בה כאן בישראל. קל להשוות לעומרי כספי, אבל גם קל לשכוח כמה אבדיה צעיר, מה שמסביר את ההבדלים ברמה שלו ממשחק למשחק או אפילו תוך כדי משחק. כשכספי ערך את הופעת הבכורה שלו ב-NBA הוא היה בן 21, ארבעה חודשים ו-6 ימים; זה חודש יותר מבוגר מאבדיה *היום*.

Deni Avdija out here with the straps on Giannis Antetokounmpo 👀 pic.twitter.com/yNd1lE0YQo

— Hoop District (@Hoop_District) November 8, 2021

המספרים מספרים
הסטטיסטיקה של אבדיה בעונת 2020/21: 23.3 דקות, 6.3 נקודות ב-41.7% מהשדה, 31.5% משלוש ו-64.4% מהעונשין, 4.9 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 0.6 חטיפות, 0.3 חסימות ו-0.6 איבודים.

הסטטיסטיקה של אבדיה בעונת 2021/22: 24.2 דקות, 8.4 נקודות ב-43.2% מהשדה, 31.7% משלוש ו-75.7% מהעונשין, 5.2 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 0.7 חטיפות, 0.5 חסימות ו-1.1 איבודים.

כל נתון ונתון מבשר טובות, כולל האיבודים שמראים כי העונה אבדיה נוגע יותר בכדור ומקבל יותר החלטות. מדד היוסג' של דני עלה מ-11.8% ל-15.8% העונה, כאשר ב-16 משחקיו האחרונים המספר הזה זינק ל-20%. העונה אבדיה נוגע 37.8 פעמים בממוצע למשחק בכדור (1.59 כדרורים לנגיעה), לעומת 31.3 נגיעות בממוצע אשתקד (0.93 כדרורים לנגיעה). ב-16 המשחקים האחרונים אבדיה נוגע בכדור למעלה מ-50 פעמים בממוצע למשחק (למעלה מ-2 כדרורים לנגיעה) - הכי הרבה בקבוצה אחרי קריסטפס פורזינגיס, קייל קוזמה ואיש סמית'. 

כמו שציינו קודם אבדיה חגג שיא קריירה חדש בכל אחת מחמש הקטגוריות הגדולות, וככה זה נראה על דף המספרים: שיא הנקודות השתפר מ-20 ל-21, שיא הריבאונדים מ-10 ל-15, שיא האסיסטים מ-5 ל-8, שיא החטיפות מ-3 ל-4 ושיא החסימות מ-1 ל-3, כשלמעשה בשבעה משחקים שונים העונה אבדיה חסם יותר מפעם אחת. מגמת שיפור זה כל מה שביקשנו, וקיבלנו.

אם כבר במספרים עסקינן, זה המקום להזכיר שאבדיה הגיע בימים האחרונים ל-1000 נקודות - וזה הזמן להביא לכם את הנתון הבא. על פי "Insignifistats", אבדיה הגיע ל-1000 נקודות ב-134 משחקים כשלצד זאת הוא הוסיף 678 ריבאונדים, 223 אסיסטים, 89 חטיפות ו-59 חסימות ב-24 דקות בממוצע.

ב-25 השנים האחרונות היו רק חמישה שחקנים נוספים שרשמו את המספרים הללו ב-134 משחקיהם הראשונים ב-NBA תוך שהם משחקים פחות מ-24 דקות בממוצע: טרייסי מקגריידי, ניקולה יוקיץ', באם אדבאיו, קלי אוליניק ורונדה הוליס ג'פרסון. מבין השחקנים האלו דני קלע הכי הרבה שלשות ואיבד הכי מעט כדורים.

אגב, ב-25 השנים האחרונות רק שני שחקנים העמידו לפחות 1000 נקודות, 600 ריבאונדים, 220 אסיסטים, 90 חטיפות ו-50 חסימות בפחות מ-24 דקות לערב בשתי העונות הראשונות שלהם ב-NBA: אדבאיו ואבדיה.

יטביע חותם?
בעוד שהסיפור החיובי הגדול של אבדיה העונה הוא ההגנה (למרות שהייתה מצוינת גם אשתקד), הסיפור השלילי הגדול הוא בראש ובראשונה הסיומת באיזור הטבעת. ביותר מדי שידורים של רשת "NBC וושינגטון"/כתבות מקומיות דיברו במהלך החודשים האחרונים על ההחטאות הקלות של הישראלי, שפשוט לא מספיק מרוכז מתחת לסל. בהרבה מקרים ראינו את אבדיה לבד לגמרי בצבע ולמרות גובהו (2.06 מטר), מחליט לסיים בלייאפ שעלה לו ביוקר. מישהו אמר דאנק? כן, מישהו אמר דאנק. 

אם אותו ניסיון הטבעה נגד טאקו פול בעונה שעברה היה מצליח, תהיו בטוחים שלאבדיה הייתה תדמית של שחקן שמסוגל לרחף לדאנקים תוך כדי משחק והיינו רואים יותר מהלכים בסגנון הזה, אבל זה לא קרה. בכל עונת הרוקי שלו אבדיה הטביע 11 פעמים (הגביר הילוך לקראת הסוף), מה שנחשב נמוך מאוד ביחס לעמדה ולגודל שלו, והעונה המספר היה ירד ל-7 בלבד. 13 ניסיונות הטבעה, 7 הטבעות (אחד אתמול נגד שארלוט). ב-82 משחקים.

כשמסתכלים על היעילות של אבדיה בתוך חצי העיגול שבצבע, מגלים שהוא קלע העונה ב-62%* - האחוז הכי נמוך בקבוצה אחרי שלושת הגארדים הנמוכים ארון הולידיי, ספנסר דינווידי ואיש סמית'. שאר הפורוורדים של הקבוצה שמזכירים את אבדיה ברמת ה'סייז' קולעים הרבה יותר טוב: רוי האצ'ימורה 76%, קורי קיספרט 75% וקוזמה 72%.  

כמעט בכל פעם ששוחחתי העונה עם אוהדי הוויזארדס בקפיטל וואן ארנה, נושא ההחטאות הקלות של דני עלה וניתן היה לראות שהם עדיין לא מרוצים מהסיומת של הכישרון הישראלי שלהם. בעונה הבאה נקווה לראות הרבה יותר הטבעות וכניסות חזקות לסל, וגם כאן כמו בהרבה מקומות אחרים הפן המנטלי משחק תפקיד. אבדיה אמר לאחרונה שהוא לפעמים שוכח שהוא 2.06 מ', אז כל מה שהוא צריך זה הטבעה אחת ב-NBA שתזכיר את זו נגד ג'יג'י דאטומה בטורקיה - והוא כבר לא ישכח מה הגובה שלו.

דיברנו על ההחטאות מקרוב, אז נגיד כמה מילים גם על ההחטאות מרחוק. אבדיה אמנם שיפר משמעותית את הקליעה שלו מהעונשין (ב-11%), אבל מחוץ לקשת זה עדיין לא זה. גם ב-20/21 וגם ב-21/22 אבדיה קלע שלשה למשחק, כשבעונה שעברה לקח 3.1 זריקות משלוש בממוצע והעונה 3.2. הבעיה הגדולה כרגע היא שיותר מדי החטאות מגיעות כשהוא פנוי.

בזריקות פנויות משלוש (כשהשומר הכי קרוב אליו במרחק של 1.2 מ' עד 1.8 מ'), אבדיה עמד על 24 מ-97 (24.7%*), הנתון הכי נמוך בוושינגטון. בזריקות פנויות לגמרי מחוץ לקשת (1.8 מ' ומעלה) כבר יש שיפור - אבדיה קלע 57 מ-145 (39.3%*) - מקום שביעי בקבוצה. אגב, הוא החטיא את כל 12 הזריקות שלו מחוץ לקשת בהן השומר שלו היה צמוד אליו. עוד נחזור לזה בעונה הבאה.
*המספרים הללו נכונים ל-81 המשחקים הראשונים של אבדיה.

חופשי חודשי
מאז רצף שלושת המשחקים ללא נקודות באמצע מארס, קיבלנו אבדיה חדש, חופשי ובעיקר מבטיח. 16 משחקים עם ממוצעים של 12.6 נקודות לצד 5.8 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים, במהלכם הציג שמחת חיים, ביטחון וחוצפה שהזכירה תקופות אחרות. זה אומר חיוכים לפני, תוך כדי ואחרי משחקים; זה אומר כדורסל יותר 'אנוכי', מסירות יצירתיות (כמו זו מאחורי הגב לרוי האצ'ימורה במתפרצת) וגם קצת 'טראש טוק', כמו הסימון "אתה קטן מדי" לחברו למחזור ממינסוטה ג'יידן מקדניאלס.

בחודש האחרון ווס אנסלד ג'וניור נתן הרבה יותר חופש לאבדיה, ואת ההזדמנות שהוא קיבל הוא ידע לקחת בשתי ידיים. לפתע כל משחק עם פחות מ-10 נקודות נראה מאכזב, הריבאונדים והאסיסטים החלו להגיע בקלות (תרשמו - עניין של זמן עד שדני יחגוג טריפל דאבל) ולפרקים ראינו ניצוצות של כוכב - שלפחות ברמת הפוטנציאל יכול להיות כזה בעתיד. 

לקראת הישורת האחרונה של העונה הזו ידענו שאבדיה הולך לקבל הזדמנות ענקית לאור המציאות בוושינגטון, כזו שכנראה לא הייתה לו בשום קבוצה אחרת, ולשמחתנו אפשר לומר שהוא ניצל כמעט כל דקה שלו על הפרקט. כבר ראינו בשתי העונות האחרונות את אבדיה מפספס כמה הזדמנויות שניתנו לו, אבל בחודש האחרון נדמה שהוא פשוט נזכר עד כמה הוא מוכשר וחזר ליהנות.

ואז יש את אלו שיגידו - "קוזמה וביל לא שיחקו", "המשחקים היו חסרי משמעות" ו"בעונה הבאה אבדיה שוב ישחק רחוק מהכדור". קודם כל, חלק גדול מההופעות של דני בשבועות האחרונים הגיעו מול קבוצות שהיו צריכות את הניצחון, ובכמה מקרים וושינגטון הייתה זו שהפתיעה, כך שחיים קלים לא עשו לו. האם הוא יהיה דומיננטי באותה צורה גם ב-22/23? כנראה שלא, אך הוא סיפק מספיק מהלכים שהוכיחו כי הוא צריך לקבל דקות, והרבה, כי לוויזארדס יש משהו מיוחד בין הידיים.

ואחרי כל זה, אתם בטח שואלים את עצמכם האם אנחנו צריכים להיות מרוצים מעונת ה"סופמור" של אבדיה. ייתכן שחלקכם ציפיתם לקפיצת מדרגה יותר גדולה, אבל הודות לשלושה דברים משמעותיים אפשר לומר באופן חד וחלק שאנחנו צריכים לצאת מעודדים מהעונה הזאת. לפני חצי שנה היה ברור לכולם שאבדיה נכנס לעונת מבחן בה הוא היה צריך למצוא זהות ("טיקט"), להצדיק את הבחירה התשיעית בדראפט 2020 ולהשתפר בכל אלמנט אפשרי. במבט לאחור, אפשר לסמן 'וי' על כל השלושה ולהגיד שדני עבר בהצלחה מבחן לא קל.

במהלך ששת החודשים האחרונים אבדיה בנה לעצמו שם של "לוק-דאון דיפנדר" - כל שחקן ב-NBA יודע שאבדיה שומר מצוין ואפילו יש לו כבר סימן היכר (חשוב מאוד מאוד מאוד בליגה הזאת). אחד הרגעים האהובים עליי העונה היה אצל יוטה, כשדני עצר את דונובן מיצ'ל בקלאץ' וביציע ניתן היה לראות אוהדי חוץ של וושינגטון מסמנים את ה"איקס" המפורסם.

גם כשהולכים לדפי הסטטיסטיקה ובוחנים את האחוזים של השחקנים עליהם אבדיה שומר, מגלים שהוא אחד משחקני ההגנה היותר טובים בליגה. מפתיחת העונה אבדיה ניצב מול הכישרונות ההתקפיים הגדולים ביותר של היריבה, ובכל זאת הוא עוצר את השחקנים שמולו על 43.5% מהשדה. מבין השחקנים שזורקים מולם 12+ זריקות למשחק, זה הנתון ה-15 הכי גבוה בליגה - כשלפניו שומרי על כמו רוברט וויליאמס, רודי גובר, ג'רן ג'קסון ג'וניור ואדבאיו.

"טיקט" יש לאבדיה, בשבועות האחרונים הוא הראה את הפוטנציאל המדהים שלו כ"פוינט-פורוורד" (הסיבה האמיתית לכך שנבחר בטופ 10) וכפי שראינו קודם, הוא השתפר בכל אספקט אפשרי. ככל שהעונה התקדמה אפילו קיבלנו יותר מהלכי אחד על אחד וגם סלים ביד שמאל (עדיין יש המון מקום לשיפור), וככה זה נראה על הנייר: על פי "InStat", אבדיה קלע העונה 16 סלים בשמאל, לעומת 4 בכל עונת הרוקי שלו.

לו דראפט 2020 היה מתקיים שוב הלילה, אבדיה עדיין היה נבחר בטופ 10, והעובדה שהוא לא נח פעם אחת העונה בהחלט מעלה את המניה שלו ומשפרת את התדמית שלו ברחבי הליגה. הקיץ האחרון של אבדיה סבב סביב השיקום מהפציעה, אבל הפעם יש לו הזדמנות נפלאה לשדרג את עצמו על מנת שימשיך להיות דומיננטי גם לצד ביל, פורזינגיס וקוזמה בעונתו השלישית ב-NBA.

אחרי כמה חודשים בהם יעבוד על היכולת האישית שלו, בספטמבר הקרוב אבדיה יוביל לראשונה את הנבחרת הבוגרת ביורובאסקט, במה שעשוי להיות האירוע שכולנו צריכים. אבדיה יחזור ללבוש את המדים איתם הפך לכוכב צעיר וכך אולי יזכיר לנו ובעיקר לו כמה "סטאר קווליטי" יש בו - כזה שיכול וחייב לבוא לידי ביטוי גם בליגה הטובה בעולם.