פעמוני אזהרה: הבחירות הקשות של פילדלפיה

בתרבות בה פעמים רבות אנדרסטייטמנט היא הבחירה המובנת והעדיפה, ג'ואל אמביד הוא לא טיפוס כזה. כבר שנה שנייה ברציפות שהסנטר, שמסיים שני בהצבעות ל-MVP, מודח בסיבוב השני בפלייאוף ומתפנה לומר מה הוא באמת חושב על מי שלצידו.

"בכנות, נקודת המפנה היתה המהלך בה ויתרנו על זריקה פנויה, וקלענו רק פעם אחת מהעונשין", אמר אמביד בעונה שעברה, לאחר שבן סימונס לא זרק חופשי מתחת לסל בפיגור 2, כשלוש וחצי דקות לסיום משחק 7, הפעם האחרונה נכון לעכשיו - בלתי נתפס לכתוב זאת - שבה ראינו את בן סימונס משחק כדורסל. אז סימונס עבר לנטס ובמקומו הגיע שחקן שפחות מפחד לזרוק, כפי שיעידו יותר מ-16 זריקות שדה בממוצע למשחק בקריירה. אותו שחקן, ג'יימס הארדן, לקח הלילה זריקה אחת מהשדה במחצית השנייה של משחק ההדחה (תזכרו את הנתון הזה, עוד נחזור אליו).

"מן הסתם, כולם ציפו שנקבל את הארדן של יוסטון. "הוא כבר לא שחקן מהסוג הזה, הוא יותר עושה משחק", סיכם אמביד לפנות בוקר, אחרי ההפסד למיאמי 99-90, שהשאיר את אמביד על 0 הופעות קריירה בגמר אזורי. "חשבתי לעצמי מדי פעם שכמו כולנו, גם הוא היה יכול להיות אגרסיבי יותר. בשלב מסוים צריך להפסיק להסתכל על צוות האימון ולהסתכל על השחקנים עצמם. אולי אנחנו לא מספיק טובים. אולי אין לנו מספיק שחקנים קשוחים".

כנות היא תכונה שמותר להעריך, גם אם אתם מתקשים לדמיין כוכבים אחרים בליגה מדברים כך על חבריהם לקבוצה, וגם אם בעיניכם זה מעיד משהו על יכולת המנהיגות של אמביד. איך שלא תסתכלו על זה, במצב הנוכחי של הסיקסרס, הנה רגע של כנות שגם אמביד יצטרך להסכים איתו: הקיץ הנוכחי יכול להיות כזה שיקבע את גורלו של המועדון, ואולי את המורשת של שני הכוכבים שלה, אמביד והארדן, לשאר הקריירה.

בעיה מספר 1
"תנו לזה כיתוב", היו המילים שצורפו לאחת התמונות הראשונות של הארדן בפילי, בחשבון הרשמי של הסיקסרס. רוב המגיבים השתעשעו אז עם כיתובים כמו "כשהחברים שלך לקבוצה מחוסנים", "כדור הארץ עגול!", "כשאתה מגלה שהכוכב השני יכול להשתתף במשחקי בית". האלי גראנט, אוהדת יוטה, היתה פחות אלגנטית עם הכיתוב "עוד קבוצה שבאתי להרוס!".

הארדן, כזכור, פילס את דרכו החוצה מיוסטון באלגנטיות של גודזילה בחנות של מזכרות מפורצלן. אחרי תקופה נפלאה ביוסטון תחת דריל מורי, אפשר לפחות היה להבין את הרציונל כשמורי עזב והקבוצה סביבו התחילה בתהליכי פירוק וטנקינג. הוא הגיע לברוקלין ונראה מאושר, אבל סיפורי קיירי אירווינג, שחקן שיכול להוציא מדעתו כל בן אנוש, הוציאו לו את החשק. המעבר לסיקסרס באמת היה אמור להביא את הארדן אל המנוחה והנחלה. פרטנר אידיאלי לפיק'נ'רול בדמות אמביד - המהלכים המשותפים של שניהם יצרו כמות פסיכית של נקודות ביעילות מטורפת - גארד צעיר שמוריד ממנו את הנטל, ומנג'ר, אחד דריל מורי, שמאוהב בו עד כלות הנשמה.

בכניסה לפלייאוף 2022, בראש רשימת הקבוצות שיש להן הכי הרבה מה להפסיד, עמדו שתי המעורבות בעסקת הענק של עונת 2021/22. הנטס הודחו בסוויפ, אבל לפחות ברמה התיאורטית בן סימונס עוד צעיר ואם יסתדרו הראש והגב, יש תקווה מסוימת שהוא כן יוכל לתרום בעונה הבאה. הסיקסרס עומדים בפני מציאות מורכבת לכשעצמה. להארדן, ההוא שכבר אינו השחקן שהיה ביוסטון לדברי חברו לקבוצה, יש אופציית שחקן לעונה הבאה על סך כ-47 מיליון דולר. הוא יכול לוותר עליה ולקבל חוזה חדש של עד כ-270 מיליון דולר, כולל כ-60 מיליון דולר בגיל 37. אגב, הארדן סיים את הפלייאוף הנוכחי עם 18.6 נקודות למשחק, הנתון הכי נמוך שלו מאז עזב את אוקלהומה סיטי לפני עשור, ב-40.5% שדה.

"אני רוצה להישאר כאן", אמר הגארד בגופיה מספר 1 על העונה הבאה, "אעשה מה שצריך כדי לעזור לקבוצה הזו להמשיך ולצמוח, אהיה טוב יותר ואעשה את הדברים הנחוצים כדי להתחרות ברמה הגבוהה ביותר". בגיל 32, לא היה צריך את אמביד כדי להכיר בכך שהארדן, אולי בגלל הפציעות בהמסטרינג בשנים האחרונות, כבר לא מהיר ואקספלוסיבי כמו פעם. היכולת שלו להגיע לסל על אפם וחמתם והגנתם של כולם נפגעה. כתוצאה מכך, משחק ההתקפה שלו - שבשיאו היה אחד הקטלניים בתולדות הכדורסל - הפך לצפוי יותר. בבירור, הוא לא שווה את הכסף הזה, וחוזה עצום כזה גם יכול לסנדל את הסיקסרס שנים קדימה.

מצד שני, אולי הסיבה לצניחה בתפוקה ההתקפית היא בכלל לא הארדן אלא נמצאת במקום אחר. "הרצנו את ההתקפה שלנו, והכדור לא חזר אליי", הסביר את העובדה שלקח זריקה אחת ב-22 דקות במחצית השנייה. הוא נשאל האם המאמן דוק ריברס הריץ עבורו תרגילים, וענה: "השאלה הבאה".

השאלה הבאה: וואטס אפ, דוק?
בתחילת עונת ה-75 של הליגה, נבחר דוק ריברס על ידי פאנל מכובד לאחד מ-15 המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA. מצד שני, אם תקחו כיום את כל הג'נרל מנג'רים בליגה ותעשו דראפט של "איזה מאמן היית לוקח לקבוצה שלך", אפשר לדמיין לפחות עשרה שהיו נבחרים לפניו. הוא לקח אליפות ב-2008 והגיע לעוד גמר בבוסטון עם קווין גארנט, פול פירס, ריי אלן ורג'ון רונדו, אבל כבר עשור שהוא לא הגיע אפילו לגמר אזורי. מאז עזב את עיר השעועית ב-2013 - היום מטורף להיזכר בזה, אבל הקליפרס עשו עליו טרייד ונתנו לסלטיקס בחירת סיבוב ראשון - הקבוצות של ריברס תמיד נמסות ו/או נפצעות ברגעי ההכרעה, כולל כמה מהקריסות המפוארות שנראו בתולדות הפלייאוף.

"אני לא חושש למעמדי. אני חושב שעשיתי עבודה נהדרת", אמר ריברס הלילה במסיבת העיתונאים אחרי עונה נוספת שהסתיימה במפח נפש. "ואם אם אתם לא חושבים כך, כדאי שתכתבו על זה. בכל פעם שאתם טועים, אתם צריכים לאבד את העבודה שלכם?". כולנו טועים, אכן, ומערכת היחסים בין דוק לבין העיתונאים מייצרת הרבה רגעים מרתקים כאלה. מעטים מאיתנו טועים שוב ושוב כשאנחנו מקבלים שכר שנתי של 8 מיליון דולר כדי להביא ארגון ששוויו 2.5 מיליארד דולר לעמידה ביעדיו. ריברס כן.

במשך שנים הוא נחשב למאמן מקובע, שהחלטות שלו עולות לקבוצות שלו ביוקר. למשל, ההתעקשות לשחק עם מונטרז הארל מול ניקולה יוקיץ' בהדחה בבועה, על פי דיווחים, היתה הקש ששבר את מנהלי הקליפרס. הפעם הוא החליט להשאיר את אמביד, שחקן פיזי וחותר למגע, על הפרקט במשחק 6 בטורונטו עמוק לתוך הגארבג' טיים. 3:58 דקות לסיום, ביתרון צנוע ושברירי של 90-119, אמביד חטף בומבה בפרצוף מפסקל סיאקאם שגרמה לו להחמיץ את שני המשחקים הראשונים בסדרה מול מיאמי ולחזור אליה עם שבר בארובת העין ורצועה קרועה באגודל. לא מצב אידיאלי.

בלעדיו, ריברס פתח מול מיאמי עם דיאנדרה ג'ורדן, אולי זכר לימים הטובים בקליפרס. די.ג'יי היה מינוס 22 ב-17 דקות במשחק 1, נותן לבאם אדבאיו מסלול המראה לסל. למרות זאת, ריברס אמר לעיתונאים: "נמשיך לפתוח עם ג'ורדן, אם אתם אוהבים את זה או לא". הוא היה מינוס 9 ב-13 דקות במשחק 2, ומאז הוא לא שיחק יותר. נכון שלא היו הרבה אופציות טובות יותר בסגל הנוכחי, אבל הסיקסרס החליטו, אקטיבית, להחתים את ג'ורדן אחרי שהלייקרס המיואשים העדיפו על פניו את די.ג'יי אוגוסטין. "אנחנו צריכים גודל", הסביר ריברס שאיבד את אנדרה דראמונד בעסקת סימונס, "וג'ורדן אולי יכול לשחזר את ימי הלוב סיטי מהקליפרס. נהדר שיש לנו אותו".

בכל פלייאוף 2022, ג'ורדן הטביע 3 פעמים. לריברס, אגב, יש חוזה עד 2025.

הגיע הזמן ללכת למורי
כל ההחלטות האלה מגיעות עכשיו לפתחו של דריל מורי. החלטה משנית אחת עשויה להיות קלה יותר עבורו, דווקא "באדיבות" אמביד שנפל והתרסק לדני גרין על הברך, כמה דקות לתוך משחק 6. הדיווחים הראשוניים מדברים על חשש מפציעה קשה ובגיל 34, עם חוזה לא מובטח בעונה הבאה, ייתכן שהמשמעות תהיה צורך להיפרד משחקן הכנף המנוסה והאהוב - שנמצא מעבר לשיאו, אבל החזיק בחוזה הרביעי בגובהו בסיקסרס העונה, 10 מיליון דולר, עם אופציה לא מובטחת בגובה זהה לעונה הבאה.

מורי וריברס לא היו בקבוצה כשההנהלה החליטה בקיץ 2019 לתת לג'ימי באטלר ללכת, אחרי שלא הצליח להתחבר לשני הכוכבים האחרים דאז, אמביד וסימונס, בקבוצה שהגיעה מרחק נס של קוואי לנארד מלקחת את האלופה העתידית טורונטו להארכה במשחק 7. החלטה נוספת של אותה הנהלה היתה לתת לטוביאס האריס חוזה של 180 מיליון דולר ל-5 עונות. לפנות בוקר, אחרי שבאטלר העיף את הסיקסרס, הוא תועד בדרכו לחדר ההלבשה בפילדלפיה אומר "טוביאס האריס על פניי?". בארבעת המשחקים נגד מיאמי בהם אמביד שותף, האריס קלע 12 נקודות לערב ב-42% שדה. להאשים בהדחה את השחקן הרביעי בטיבו בסיקסרס יהיה מופרך. לשלם לו 78 מיליון דולר בשתי העונות הבאות יהיה מופרך עוד יותר.

מה אם, למשל, פילי היתה מציעה עכשיו לשלוח את האריס לאוקלהומה סיטי, עם בחירת דראפט, תמורת מייק מוסקאלה וקנריץ' וויליאמס? אם לא יקחו על עצמם עוד משכורות עד סוף העונה, הת'אנדר יצטרכו לחלק 22 מיליון דולר (!!!) בין שחקני הסגל הנוכחי מכיוון שלא הגיעו אפילו לרצפת השכר, כך שטרייד כל כך חד צדדי מבחינת משכורות יכול לעבוד רק איתם. לשני הווטרנים מהת'אנדר חוזה לא מובטח לעונה הבאה (בעיניי וויליאמס דווקא יכול לתרום לקבוצה מנצחת כשחקן כנף, אגב). עסקה כזו, בנוסף לויתור על גרין, יכולים לפנות לסיקסרס 48 מיליון דולר לעונה הבאה, מספיק כסף כדי להציע חוזה גבוה לשחקן שעל פי השמועות אמביד רצה באמת בדדליין האחרון: בראדלי ביל, שיהפוך בכך לסקורר משלים אידיאלי.

במצב כזה, עם ביל וטייריז מקסי המצוין, הסיקסרס יהיו מסודרים מבחינת ייצור נקודות בקו האחורי וריווח, ולמורי יישאר רק לסדר את עמדות 3-4 ולמצוא סנטר מחליף בנחת. במקביל, מה יקרה אם הארדן ייצא מחוזהו ויקבל ממורי הצעה להישאר כשחקן שישי בשכר מופחת? 25-30 דקות לערב, להוביל את המחליפים ולהגיע למאני טיים טרי, בקבוצה שרצתה אותו ויכולה לתת לו אליפות. הרי זה לא שבגיל 33, קונטנדרית אחרת תשבור בשבילו את הבנק.

הסיקסרס הקריבו הרבה מבחינת תדמית ציבורית, עשו את תהליך הטנקינג המכוער והבוטה בתולדות הספורט המקצועני וגרמו להנהלת ה-NBA לעמוד על הרגליים האחוריות, להנחית עליהם שינויים בהנהלה ולשנות את כל שיטת הלוטרי - כל זה כדי להגיע לרגע בו יוכלו להסתער על אליפות. הרגע הזה מבושש להגיע, ואם לא יקבלו החלטות אמיצות בקיץ הקרוב - אולי כבר לא יקרה.