קוונטין ריצ'רדסון: "סטף קרי ייזכר כרכז הגדול אי פעם"

כולם יודעים שסטף קרי שינה את הענף ושבכדורסל המודרני זורקים יותר שלשות מאי פעם, אבל לפעמים צריך להביט במספרים כדי להבין את גודל המהפכה. בעונה החולפת 25 שחקנים קלעו לפחות 2.9 שלשות בממוצע למשחק, לעומת אחד כזה בעונת 2004/05 - קוונטין ריצ'רדסון, שהצטרף אלינו לראיון מיוחד.

ריצ'רדסון (42) נבחר במקום ה-18 בדראפט 2000, בילה 13 שנים ב-NBA במהלכן שיחק בלוס אנג'לס קליפרס, פיניקס, ניו יורק, מיאמי ואורלנדו, ואף זכה בתחרות השלשות ב-2005. לאורך הקריירה העמיד ממוצעים של 10 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק, כאשר בעונת השיא שלו (2004) קלע למעלה מ-17 נקודות למשחק במדי הקליפרס.

ב-2013 ריצ'רדסון תלה את הנעליים, בין 2014 ל-2016 שימש כמנהל פיתוח השחקנים של דטרויט וכיום יש לו פודקאסט מצליח בשם "Knuckleheads", בו הוא מארח את כוכבי הליגה הטובה בעולם. בראיון לערוץ הספורט, הגארד/פורוורד לשעבר שוחח על עידן השלשות, קרי (שהתארח אצלו בפודקאסט לפני כמה חודשים), עתיד הענף, הבעיה של הניקס, החוויה שנקראת נייט רובינסון ועוד.

הפודקאסט של קוונטין ריצ'רדסון וסטף קרי>>

בעונת 2004/05 אתה הובלת את ה-NBA עם 2.9 שלשות בממוצע למשחק. אתה חושב שבמובן כזה או אחר הקדמת את זמנך?
"אני חושב שבהחלט יכולתי להתאים ב-NBA של היום. לא הייתי משנה כלום במסע שלי אבל הייתי מסתדר מצוין בעידן הנוכחי".

מי הקבוצה שהייתה יכולה הכי להתאים לך היום לדעתך?
"כל קבוצה צריכה שחקן שצולף שלשות ושומר בכדורסל של היום. הייתי מביא את הדברים האלה ביחד עם קשיחות".

כל חובב כדורסל זוכר את "Q-Rich" בצורה שונה, אבל איך אתה רוצה שאנשים יזכרו את השחקן שהיית?
"מישהו שעבד הכי קשה שהוא יכול ושנתן את כל מה שיש לו מדי לילה. היריבים שלי ידעו שאני לא מתכוון לסגת לאחור מולם, הם ידעו שמחכה להם יום קשוח במשרד ושהם יצטרכו להרוויח את הנקודות שלהם נגדי".

מה משך אותך לעולם הפודקאסטים?
"אני לא יכול לומר שתכננתי להיכנס לעולם הזה. אני ודריוס מיילס (לצדו בפודקאסט, שיחקו ביחד בקליפרס) כתבנו כמה כתבות באתר "The player's tribune", ראו את הכימיה שיש בינינו ואמרו לנו שאנחנו צריכים לעשות משהו ביחד. אנחנו חברים כבר למעלה מ-25 שנה, הקלטנו פרק ניסיון והשאר היסטוריה. אנחנו נהנים מאוד".

מה הפרק שהכי נהנית להקליט עד כה?
"זאת שאלה קשה מדי שאני אף פעם לא אוכל לענות עליה. כמובן שהפרק עם קובי בראיינט מיוחד מהסיבות הברורות. נהנתי לשוחח עם חברים כמו דוויין ווייד וסטיב נאש, וגם אהבתי לשמוע את הסיפור המדהים של דיימונד דשילדס מה-WNBA. לכל פרק יש את הסיפור שלו וזה היופי".

אמרת קודם סיפורים, אז תן לי לקחת אותך לשחקן שאתה מכיר היטב עם לא מעט כאלה - נייט רובינסון (שיחקו ביחד בניו יורק ניקס), שזכור היטב לקהל הישראלי מהתקופה שלו בהפועל תל אביב ב-2016. מה הסיפור הכי מצחיק שיצא לך לחוות איתו?
"קודם כל - מספיק לבלות יום אחד עם נייט כדי לקבל סיפור מצחיק. את רוב הסיפורים המצחיקים אני לא יכול לספר כאן... פעם אחת נייט איחר לטיסה של הקבוצה כדי לעצור בבית מרקחת ולקנות שוקולד לטיפול בעצירות, במטרה לשים אותו בקורנפלקס של אדי קרי ששיחק איתנו. וזה מה שהוא עשה".

בעבר טענת שהכוכבים של היום מהססים להגיע לניקס, למה לדעתך זה קורה?
"הם לא רוצים להתמודד עם כל מה שמלווה בהחלטה כזו, אבל אני חושב שמתישהו יגיע כוכב וירצה לקחת את המועדון הזה על הגב שלו. זאת תמיד תהיה ה-עיר, עם הכי הרבה לחץ, אך אין לי ספק שממש כרגע צומח שחקן שחולם על האתגר הזה".

"אולי כבר יש שחקן כזה ב-NBA, שחקן חכם שמבין שאם הוא יצליח להפוך לכוכב בניו יורק ולהפוך את הקבוצה למנצחת - הוא יהיה הכוכב הכי גדול בליגה. זאת האמת, ברגע שיגיע השחקן הזה שייקח את הניקס לטופ הוא יהיה הסיפור הכי גדול בליגה. קחו את ג'רמי לין כדוגמה קטנה לכך, עד היום הוא אגדה בתפוח הגדול בגלל כמה שבועות טובים לפני עשור".

איך תואר ה-MVP של הגמר משפיע על המורשת של סטף קרי?
"המורשת שלו לא הייתה צריכה את התואר הזה, קרי תמיד ייזכר כקלע הגדול בהיסטוריה וכשהוא יפרוש הוא ייזכר כרכז הגדול בהיסטוריה. כמובן שזה תואר נהדר והוא שמח שהוא זכה בו, אבל זה כמו שנשאל מיליארדר אם עוד 100 מיליון דולר ישנו את החיים שלו, והתשובה היא לא. זה עוד הישג משמעותי בקריירה של קרי אבל זה לא משנה מורשת".

במשחק הראשון בין גולדן סטייט לבוסטון ראינו את שיא השלשות במשחק גמר נשבר וכמעט חצי מהזריקות בגמר הגיעו מחוץ לקשת (462 מתוך 1017). כצלף בעצמך אתה חושב שיש דבר כזה 'יותר מדי שלשות'? אתה אוהב את הכיוון אליו הולך הענף?
"אני מאמין שהענף יעבור מתיחת פנים. כלומר, אני חושב שבעתיד גבוהים שוב ישלטו בליגה ואנחנו רואים את ההתחלה של זה עם ג'ואל אמביד וניקולה יוקיץ'. ברגע שיגיעו עוד ביג-מנים דומיננטיים לליגה ישתמשו בהם יותר והם הולכים להיות ורסטיליים מתמיד".

לא מפריע לך למשל ששחקנים לפעמים מחפשים את השלשה במתפרצת במקום להיכנס לסל?
"זה לא מפריע לי כשמדובר בזריקה טובה. כן מפריע לי לראות שחקנים רצים במעבר לפינות ולא חושבים על האופציה ללכת לטבעת. אני תמיד אחפש את הלייאפ הקל או את הדאנק. בגדול - אין לי בעיה עם צורת המשחק כי היא מחזוריות שתשתנה בעתיד".

הייתה לך קדנציה קצרה בצוות האימון של דטרויט, מעניין אותך לחזור לתחום הזה?
"אני לא שולל כלום אבל כרגע טוב לי איפה שאני נמצא, אני נהנה מאוד ואני עובד לצד החבר הכי טוב שלי. כל מי שעבד בקבוצת NBA יודע שזה שואב ממך המון כוחות, ולי יש ילדים קטנים בבית שאני רוצה להיות איתם".

גם הם משחקים כדורסל? אנחנו נראה בעתיד את קוונטין ריצ'רדסון הדור הבא?
"הם בהחלט ישחקו. הילדים שלי בני 5 ו-6 והילדה שלי בת 8, נראה מה יהיה".