אנס קאנטר: "יש ספורטאים שבוחרים בצד השגוי של ההיסטוריה"

חצי שנה עברה מאז שאנס קאנטר היה שייך לקבוצת NBA: זה קרה בפברואר האחרון, כאשר יוסטון רוקטס - ארבעה ימים לאחר שהוא עבר אליה בטרייד - החליטה לשחרר אותו. מאז, קאנטר לא מוצא קבוצה - למרות שהוא בהחלט כשיר לשחק. כזכור, קאנטר "הסתבך" לאחר שיצא בגלוי נגד משטרים דכאניים בטורקיה ובסין - ועקב כך, הוא נותר מחוץ ללופ.

בינתיים, הוא הגיע לביקור בישראל, במסגרת מחנה כדורסל שפתח - וניצל את ההזדמנות כדי לדבר עם "מגרש פתוח" על כדורסל וזכויות אדם - מביל ראסל, דרך לברון ג'יימס ועד דני אבדיה.

"זה בהחלט אחד המחנות המיוחדים, אם לא המיוחד ביותר שהיה לי", סיפר קאנטר על המחנה שהקים. "זה יותר מרק כדורסל. אנחנו כאן כדי לדבר על דבר אחד, וזה שלום. יש לנו ילדים שונים מדתות שונות, אנחנו באים לכאן, נהנים, מחייכים, לומדים איך לחלוק ולתקשר יחדיו".

מה המחשבות שלך על ביל ראסל שהלך לעולמו?
"הייתי בארוחת ערב אתמול ושמעתי את החדשות, כמובן לא רק עבורי ועבור משפחת ה-NBA, משפחת הספורט איבדה ספורטאי חשוב מאוד. הוא זכה ב-11 אליפויות, הכי הרבה שאפשר. הוא ייצג מקצוענות והוא היה אדם שעמד על מה שהוא מאמין בו, על המגרש ומחוצה לו. זו הסיבה שהוא היה משמעותי לכ"כ הרבה אנשים. אני אתפלל עבור משפחתו".

האם אתה עדיין שחקן כדורסל פעיל?
"כמובן. לא הודעתי על פרישה. אני בן 30 ואני מאמין שאני יכול לשחק עוד חמש-שש שנים בליגה. כולם יודעים שזה לא קשור בכדורסל, הסיבה היחידה שאני לא בליגה עכשיו היא בגלל הדברים שאני מאמין בהם. זה מה שזה, אני אמשיך לעשות את מה שאני עושה".

ב-NBA אתה לא משחק, ביורוליג (בגלל "טורקיש אירליינס") נחסמה דרכך. נגמרות לך האפשרויות.
"כן, זה נכון. אני אוהב כדורסל, עבדתי כל כך קשה כל חיי להגיע לרמה שאני נמצא בה, אבל כרגע כל מה שאני יכול לעשות זה להמשיך לעבוד קשה, להתאמן וכשההזדמנות תגיע - לצאת למגרש, לשחק ולנסות לנצח. לפני הכל, אני שחקן כדורסל ואני אשמח לשחק עוד 5-6 שנים בליגה".

נלחמת נגד דיקטטורים בטורקיה ובסין, איך זה מרגיש להיות שחקן "רעיל"?
"צריך להחזיק אנשים אחראיים כשהם לא עושים את העבודה שלהם, כשהם לא מייצגים את הדברים הנכונים. לא רק אנשים, גם חברות וארגונים, ולצערי הליגה הליגה בה אני שיחקתי ב-11 השנים האחרונות נסוגה מול הדיקטטורה של סין. אז אני אעשה מה שאני יכול כדי לעמוד למען אנשים חפים מפשע שם. כשאתה מסתכל על סין, זו המדינה שיש בה הכי הרבה הפרת זכויות אדם בעולם. כל מה שדיברתי הוא על זכויות אדם, פגיעה באנשים חפים מפשע והם שנאו את זה".

מאוכזב מלברון ג'יימס והקומישינר אדם סילבר, שלא גיבו אותך?
"לא רק לברון ג'יימס, יש הרבה ספורטאים שבוחרים את הצד הלא נכון של ההיסטוריה. אכפת להם יותר מדי מהכסף, יותר מהמוסר, העקרונות והערכים שלהם. כשאתה קורא לעצמך 'פעיל זכויות אדם', אתה לא יכול לחתום על עסקאות עם אחת החברות הצבועות ביותר - נייקי. נייקי ניסו לקחת את העמדה של "חיי שחורים חשובים", קהילת האסייתים, הלטיניים, וזה יפהפה. אבל אם אתה יוצא מאמריקה, הם מפחדים לצאת נגד דברים כי זה אולי ישפיע על מכירות הנעליים, על העסקים. אני מנסה לעמוד על האחריות שלהם".

בוא נדבר על קבוצתך לשעבר, הסלטיקס היו קרובים לקחת אליפות בשנה שעברה.
"זה היה מדהים, כי זאת קבוצה ששיחקתי עבורה ואם היו זוכים באליפות - הייתי מקלב טבעת גם. לצערי זה לא קרה, אבל יש להם קובצה מדהימה, ואני מאמין שיש להם סיכוי טוב העונה".

בוא נדבר על "התכשיט" שלנו - דני אבדיה. נפגשת איתו?
"למען האמת, זכיתי לפגוש אותו. כל שאר 8 הקבוצות שלא בחרו בו בדראפט הולכות להתחרט על זה ובגדול. כי הוא שחקן מדהים, על המגרש ומחוצה לו. אני זוכר ששיחקתי נגדו בוושינגטון, ניגשתי אליו ואמרתי לו משפט אחד: תייצג את המדינה שלך, כי יש כל כך הרבה ילדים שמסתכלים עליך ומעריצים אותך. הם רוצים להיות כמוך. אז הדבר החשוב פה הוא שאתה חייב לייצג את המשפחה שלך, המדינה שלך והאמונה שלך. לכן שמחתי ממש עבורו שוושינגטון בחרה בו, כי וושינגטון היא עיר בינלאומית אז הוא יהיה טוב מאוד עבורם השנה".