בחצי הדרך: חלוקת פרסי העונה ב-NBA עד כה

מהמירוץ המטורף ל-MVP, דרך השחקן המשתפר שנתן לכולנו "טיזר" בקיץ האחרון ועד השחקן השישי שלא ידע שהוא כזה. ומי יזכה לראשונה בתואר שחקן הקלאץ'? סיכום המחצית

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   10.01.23 - 15:35

תגיות: NBA

Getting your Trinity Audio player ready...

עבור חובבי ה-NBA עונת 2022/23 היא טירוף אחד מוחלט. כל לילה ליגת הכדורסל הטובה בעולם מספקת סיפורים מיוחדים על הפרקט ומחוצה לו, הכוכבים מתפוצצים בתדירות שלא נראתה בעבר, הדרמות לא עוצרות ורמת הכישרון בשמיים.

לצד הקרבות על המיקומים בטבלה לקראת הפלייאוף (רק 4.5 משחקים מפרידים בין המקום ה-4 ל-13 במערב) ועל המאבק לאולסטאר, אחת העלילות המסקרנות של העונה הסדירה, כמדי שנה, היא הפרסים האישיים. בימים אלו כל קבוצות הליגה "נוגעות בקיר" עם המשחק ה-41 שלהן, וזה הסימן עבורנו לקחת הפסקה קלה מהמרתון ולסכם את החצי הראשון של העונה דרך חלוקת התארים. מוזמנים להסכים עם הבחירות, עוד יותר מוזמנים לחשוב אחרת ולשתף את דעתכם.

רוקי העונה: פאולו באנקרו
נתחיל עם דור העתיד של ה-NBA. באנקרו הפך לשחקן הראשון מאז לברון ג'יימס שרושם לפחות 5/5/25 בבכורה ומאותו לילה אורלנדו הבינה שסוף סוף יש לה כוכב ביד, שבינתיים עומד על למעלה מ-21 נקודות למשחק לצד כ-7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים.

רק שבעה שחקנים בקו הקדמי במזרח זכו ליותר קולות לאולסטאר מבאנקרו (212,417), מה שמלמד אותנו הרבה על ה"סטאר קווליטי" שלו. על אף שחגג 20 בנובמבר האחרון, הוא משחק כמו שחקן הרבה יותר מבוגר, תמיד נראה רגוע וגם אם לא ייבחר העונה לאולסטאר - יהיו לו הרבה הופעות במעמד הזה בהמשך.

לבאנקרו יש שמונה משחקים העונה עם 25+ נקודות, בדיוק כמו לכל שאר המחזור שלו במצטבר. ההחלטה של המג'יק בדקה ה-90 לבחור בפורוורד של דיוק ולא בג'בארי סמית' ג'וניור נראית כרגע כמו החלטה שאולי תציל את המועדון הזה בשנים הבאות. לערוץ הספורט באנקרו מסר העונה: "אני חי במציאות מטורפת. זאת זכות לראות את השם שלי בנתונים ובשיאים לצד אגדות".
ראוי לאזכור: בנדיקט מת'ורין (אינדיאנה)

שחקן ההגנה של העונה: ג'רן ג'קסון ג'וניור
אשתקד ג'קסון ג'וניור זכה לכבוד הראוי לו כשנבחר לחמישיית ההגנה של העונה, אבל השנה הוא נראה מוכן לשלב הבא. הביג-מן של ממפיס הוא העוגן של אחת ההגנות החזקות ב-NBA והוא מוביל את כל הליגה בחסימות, עם 3.3 כאלה למשחק.

לג'קסון ג'וניור, שהחמיץ את 14 המשחקים הראשונים, יש כבר ארבע הופעות העונה עם לפחות 8 חסימות/חטיפות (במצטבר). לכל שאר הליגה, ביחד, יש שלושה משחקים כאלה, כשאנתוני דייויס חתום על שניים מהם. JJJ סופר 11 משחקים רצופים עם לפחות שתי חסימות וכל עוד הוא יצליח להישאר בריא - נדמה שהתואר יגיע אליו בפעם הראשונה (וכנראה לא האחרונה) בקריירה.
ראויים לאזכור: ברוק לופז, ניק קלקסטון, יאניס אנטטוקומפו

מאמן העונה: ג'ו מאזולה (בוסטון)
שלוש סיבות מרכזיות לבחירה הזו. קודם כל, הסלטיקס מחזיקים במאזן הטוב בליגה (12:29) עם ההתקפה החזקה ביותר וההגנה השביעית בטיבה ב-NBA. בדרך כלל התואר הזה הולך למאמן שנמצא בטופ, אבל הסיפור של מאזולה מיוחד עוד יותר.

למי ששכח, מאזולה בן 34, כלומר - שנתיים יותר צעיר מהגבוה שלו אל הורפורד. הוא הצליח לייצב את הספינה הירוקה אחרי קיץ רועש במיוחד, דווקא אחרי ההצלחה, בו ג'יילן בראון היה מועמד לעזוב לברוקלין בטרייד על קווין דוראנט ואימה אודוקה הושעה לאחר הסערה מאחורי הקלעים. בסיטואציה הזו, כשהוא עדיין נקרא "מאמן זמני" והציפיות רק עלו לאחר ההעפלה לגמר - מאזולה לקח את בוסטון צעד אחד קדימה.
ראויים לאזכור: מייק מלון, ווילי גרין, ז'ק וון

השחקן השישי של העונה: ראסל ווסטברוק
ראסל ווסטברוק עלה מהספסל ב-17 משחקיו הראשונים בקריירה. בסוף נובמבר 2008 הוחלט להקפיץ אותו לחמישייה של אוקלהומה סיטי ומאז הגארד פתח לאורך 14 שנים ברציפות, עד העונה הנוכחית.

אחרי הכישלון האדיר בעונה שעברה, לוס אנג'לס לייקרס ידעה שיש בפניה את האופציה לנסות משהו חדש - לתת לווסטברוק לעלות כמחליף ובכך לשחק פחות "אוף-בול", ולאחר שלושה הפסדים בפתיחת העונה דרווין האם לחץ על הכפתור ועשה זאת.

התוצאה: שיפור (יחסי) בניסוי הזה שנקרא "ווסטברוק בלייקרס". הרכז הוותיק עם ממוצעים של 15.1 נקודות לצד 7.9 ריבאונדים ו-6.4 אסיסטים, כשההבדל הדקות הוא באסיסטים פר 36 דקות: 7.4 אשתקד ו-10.1 העונה. למרות זאת, האחוזים שלו (41.4%) הכי נמוכים מאז עונת הרוקי שלו וכמות האיבודים גבוהה מדי (3.7) ביחס לדקות (28.2).

בסך הכל ווסטברוק מתגלה כאופציה מעניינת מהספסל, כזו שיכולה לתרום המון ל-LA ברגע ששאר הסגל בריא, ולשמחתו אין לו יותר מדי תחרות בקטגוריה הזו.
ראויים לאזכור: ג'ורדן פול (כרגע פתח ביותר משחקים מאשר עלה מהספסל), מלקולם ברוגדון, בנדיקט מת'ורין

השחקן המשתפר של העונה: לאורי מרקאנן
בעיניי, כשבוחרים את התואר הזה חייבים לשאול את עצמנו האם ראינו את הזוכה הזה בא. לפני העונה שעברה למשל, יכולנו לדעת שג'ה מוראנט יעשה עוד קפיצת מדרגה, אבל זה לא מנע מהבוחרים ללכת על הסופרסטאר של ממפיס. העונה ישנם שלושה מועמדים לגיטימיים לתואר הזה, אבל רק אחד שהפך לאולסטאר בפוטנציה בניגוד לכל הציפיות: לאורי מרקאנן.  

חודשים ספורים לפני העונה הקהל הישראלי ראה את מה שאוהדי יוטה רואים בכל משחק. נבחרת ישראל שיחקה פעמיים נגד מרקאנן, כשבפעם הראשונה הענק הפיני קלע 28 נקודות וניצח, ובפעם השנייה סיים עם 33 נקודות אבל נכנע לדני אבדיה בתום קרב מרתק. כיום - המספרים האלה נראים רגילים עבורו.

מרקאנן עבר לג'אז בטרייד של דונובן מיצ'ל ועשה קפיצת מדרגה משוגעת משחקן של 14.8 נקודות ב-44.5% מהשדה ו-35.8% משלוש, לכוכב NBA לגיטימי שקולע 24.5 נקודות לערב ב-52.9% מהשדה ו-41.5% מחוץ לקשת. הפורוורד בן ה-25 הוא השחקן היחיד העונה בליגה עם לפחות 70 שלשות ו-70 הטבעות, כאשר אין אף אחד שבכלל קרוב למספרים האלה. אגב, כשמסתכלים על ה"טרו שוטינג", רואים שלמרקאנן יש אחת מעונות הקליעה היעילות בהיסטוריה.
ראויים לאזכור: שיי גילג'ס אלכסנדר, טייריס הליברטון

שחקן הקלאץ' של העונה: שיי גילג'ס אלכסנדר
אם לא השחקן המשתפר (למרות שהוא פייבוריט על פי סוכנויות ההימורים), ניתן לגילג'ס אלכסנדר את התואר החדש שהתווסף השנה. אוקלהומה סיטי הפסידה לא מעט משחקים צמודים העונה (פחות מחמש הפרש חמש דקות ומטה לסיום), 14 ליתר דיוק, אבל היא גם ניצחה 10 כאלה. והקרדיט - ל-SGA, האיש שנותן סיכוי לקבוצה הזו.

לגילג'ס אלכסנדר 92 נקודות בקלאץ' העונה (שלישי הכי הרבה ב-NBA) על 41.7% מהשדה, 33.3% משלוש ו-93% מהעונשין (38 מ-41), כולל שלשת ניצחון בוושינגטון וסל ניצחון עם הבאזר נגד פורטלנד. אגב, התואר החדש הוא על שמו של הלוגו ג'רי ווסט, האיש שהנחית את שיי בקליפרס עם הבחירה ה-11 בדראפט 2018.
ראויים לאזכור: דיארון פוקס (יותר מראוי, קלע העונה 99 נקודות בקלאץ' ב-61.5% מהשדה), דמאר דרוזן (מוביל את הליגה בנקודות בקלאץ' עם 109) ולוקה דונצ'יץ'.

ה-MVP: ניקולה יוקיץ'
שמרנו את הטוב לסוף. לפחות בינתיים אי אפשר לשים את האצבע על MVP מובהק, אפילו לא על שניים פייבוריטים, אבל בהחלט אפשר לומר שהמירוץ העונה הוא מהמטורפים שידענו. עד כה יש שישה מועמדים לגיטימיים לתואר היוקרתי מכולם, כשלכל אחד יש 'קייס' משלו: לוקה דונצ'יץ', ג'ייסון טייטום, יאניס אנטטוקומפו, קווין דוראנט, ג'ואל אמביד וניקולה יוקיץ', שרוצה להיות הראשון מאז לארי בירד (1984-1986) שזוכה ב-MVP שלוש שנים ברציפות.

אז למה יוקיץ'? כי אם חשבתם שהעונה הקודמת של הג'וקר הייתה היסטורית (מדד היעילות הגבוה אי פעם), יש סיכוי די טוב שהעונה הנוכחית שלו עוד יותר טובה. כוכב דנבר מעמיד העונה 25.0 נקודות למשחק ב-61.6% מהשדה (58.3% בעונה שעברה) ו-37.5% משלוש (33.7% בעונה שעברה) לצד 10.8 ריבאונדים ו-9.7 אסיסטים (7.9 בעונה שעברה). הטרו שוטינג שלו, 69.1%, הוא הגבוה בהיסטוריה לשחקן בעונה של 20+ נקודות בממוצע.

לכל זה תוסיפו את העובדה החשובה שהנאגטס מוליכים את המערב עם מאזן 13:27. השחקן הכי טוב של הקבוצה הכי טובה + עונה היסטורית + יש לו קייס בדיון הטוב בעולם = MVP. כאמור המערב צפוף מאוד, כך ששינוי כזה או אחר יכול להפוך את התמונה. קשה להתווכח עם הטענות לטובת כל אחד מהכוכבים שמועמדים לתואר, הרבה יותר קל ליהנות ממה שהם עושים בעונה הזו.