אלוהים יעזור: ההרס העצמי של ג'ה מוראנט

ג'ה מוראנט נחשב לאחד השחקנים האהובים ב-NBA. רק לברון ג'יימס וסטפן קרי מקדימים אותו במספר צפיות בסרטונים והוא מדורג שישי במכירת גופיות, למרות שהוא משחק בקבוצה משוק קטן - ממפיס גריזליס. כשרואים אותו משחק, אפשר להבין למה.

בעוד לוקה דונצ'יץ' או ניקולה יוקיץ' מנסים להיות חכמים יותר מהשאר, מוראנט נלחם בכוח המשיכה. הוא יותר קרוב במימדיו אליי או אליכם (1.90 מ', 78 ק"ג) מאשר להרי אדם כמו יאניס אנטטוקומפו או ג'ואל אמביד, ולכן לראות אותו מטביע פעם אחר פעם זה אחד הדברים המלהיבים ביותר. בעידן בו הכוכבים הגדולים של הליגה הם שחקנים זרים, העלייה בפופולריות שלו הפכה אותו לסמל של רבים בארה"ב. מי שגדלו על אלן אייברסון או על דריק רוז רואים בו יורש. מוראנט מסמל, עבור רבים, את העתיד של ה-NBA.

בחודש האחרון הוא הפך לסמל של דברים אחרים. חבריו של מוראנט, לכאורה, כיוונו לייזר דמוי אקדח לאנשי צוות של אינדיאנה פייסרס לאחר משחק בין הקבוצות. בהמשך פורסם כי הוא הכה ילד בן 17 וכיוון אליו אקדח, ובתקרית האחרונה ברשימה, העלה תמונה של עצמו, עם נשק, במועדון חשפנות. בקבוצה חושדים כי הנשק עלה עם מוראנט למטוס של הקבוצה. ה-NBA, שהבליגה עד לאותה נקודה, נאלצה להגיב והוא הושעה משני משחקים.

מרקע קשה ל-193 מיליון דולר
מוראנט עצמו גדל בעיירה בת 3,000 איש בדרום קרוליינה, במגרש כדורסל מאולתר שבנה עבורו אביו. הוא שיחק במכללה קטנה והגיע ממשפחה קשת יום, כל הדרך לחוזה של 193 מיליון דולר ל-5 שנים, שייכנס לתוקף בשנה הבאה. סגנון המשחק של מוראנט, ברמה מסוימת, משקף את התרבות ממנה הגיע: הוא משחק בלי פחד, נכנס לסל פעם אחרי פעם על שחקנים שגדולים ממנו בראש ולא חושש לנסות להטביע עליהם.

מיד לאחר ההודעה על השעייה, מוראנט עצמו אמר "אני לוקח אחריות על הפעולות שלי מהלילה. אני מצטער בפני משפחתי, חבריי, מאמניי, האוהדים, שותפיי העסקיים וכל ממפיס גריזליס. אכזבתי אתכם". התדמית שטיפח לעצמו עם האירועים האחרונים יכולה להוביל להרס הקריירה של אחד הכוכבים העולים בליגה.

תרבות ההיפ-הופ מכה שנית
הסיפורים האלה, כנראה, נשמעים לכם מוכרים. אפשר להחליף את השם מוראנט ב"גילברט ארינאס", "בארון דיוייס" או "אלן אייברסון" ולקבל את הגארדים של תחילת שנות האלפיים, שחקנים שהזכירו את מוראנט בסגנון המשחק והסתבכו עם החוק. לכו תדעו לאן חלקם היו מגיעים אם היו מצליחים לצאת מהבעיות האלה בזמן.

אייברסון, אחד השחקנים האהודים והכיפיים ביותר לצפייה בתחילת המאה ה-21, התמודד עם בעיות משפטיות לכל אורך הקריירה. "התשובה" נעצר מספר פעמים ושוחרר, בהמשך אף פשט רגל, ודעיכתו המקצועית אמנם הושפעה בעיקר מפציעות, אך קשה לדעת לאן היה מגיע אם היה גדל בסביבה אחרת.

עברו מאז כ-20 שנה, וה-NBA היום שונה לחלוטין. הליגה מספקת מעטפת הרבה יותר טובה לשחקניה, הקול שלהם הרבה יותר משמעותי בעידן ה-Player Empowerment, ואדם סילבר מאמין בגישה יותר מקלה מזאת של דיוייד סטרן שניסה להלחם בתרבות ההיפ הופ והנהיג קוד לבוש בליגה.

לכן גם הביקורות על מוראנט משמעותיות יותר. בארצות הברית קראו לג'ה "להתבגר ולהפסיק לסכן אנשים", בעוד סטיבן איי סמית', פרשן ESPN, שתמיד יודע לאן הרוח הציבורית נושבת, תקף: "כולנו מעריצים שלו. ג'ה חייב לשאת באחריות, זה לא שווה את זה. ה-NBA עוקבת אחרי כולם, ג'ה וסביבתו חייבים לדאוג שהוא יגן על עצמו". שאקיל אוניל, אגדת NBA בעצמו, אמר ש"ג'ה אידיוט וחייב להתבגר. התנצלות לא תספיק". הפעם עוד יש סלחנות מסוימת בתגובות כלפיו, אך היא תעלם מהר מאוד אם הוא יחזור לדרכיו הישנות.

הזדמנות גדולה, סיכון עצום
זאת צומת גורלית כבר בשנה הרביעית של ג'ה. הוא עוד ישחק שוב ב-NBA, כנראה שגם העונה, וראינו שחקנים יוצאים מפרשות חמורות יותר. קובי בראיינט הואשם באונס והגיע להסכם פיצויים עם המתלוננת לפני שהפך לפעיל גדול למען כדורסל הנשים. אוהדיו הגדולים זוכרים יותר את פעולתו למען ה-WNBA מאשר את אותה פרשה בקולורדו, ויכול להיות שזה גם העתיד של מוראנט.

אם ג'ה, רק בן 23, יחנך נגד שימוש לא נכון בכלי נשק ויהפוך להשראה עבור שחקנים שיוצאים מסביבה פושעת, זה יכול להיות אחד הסיפורים המרגשים של השנים האחרונות. משהו יותר גדול מכדורסל. מנגד, אם הוא ימשיך להסתובב עם כלי נשק ולהסתבך בפרשות כשהוא מוקף בהשפעות רעות, הקריירה שלו תהיה בסכנה.

אנחנו חייבים להאמין בסיכוי של אנשים להשתקם ובכך שיכול להיות סוף טוב לסיפור הזה, אבל כרגע נראה שהסיכויים נגד מוראנט. אבל זה המצב גם בכל פעם בה הוא תוקף את הטבעת. התקווה היא שהוא יצליח להטביע גם על השדים של עצמו.