פעם אחים: קווין דוראנט וראסל ווסטברוק נפגשים לקרב על המורשת

משחק האולסטאר, בעיקר בשנים האחרונות, לא מספק יותר מדי רגעים מרגשים. אבל בשנת 2017, מהלך אחד גרם לכל הספסל של נבחרת המערב לקום ולהריע.

ראסל ווסטברוק כידרר לעבר הסל ומצא את קווין דוראנט בצבע. דוראנט לקח צעד אחורה החוצה מהצבע, ובסיבוב העיף את הכדור לאוויר. קשר העין ביניהם, תוצאה של שנים של שיתוף פעולה, הפך תוך עשיריות שנייה למהלך מרהיב: ווסטברוק האיץ, תפס את הכדור והטביע אותו. "או מיי גאד! מעולם לא ראיתי דבר כזה", נשמעו שחקני הספסל משתעשעים. בפסק הזמן, כל השחקנים נעמדו על הרגליים ומחאו כפיים. הצמד שהתגרש רק כמה חודשים קודם נראה שוב, לרגע, כמו זוג נשוי בירח דבש. "קומבאיה, מיי לורד, קומבאיה!", זימר רג'י מילר בעמדת השידור, "הזמן מרפא את כל הפצעים".

זו היתה מערכת יחסים סוערת, מרתקת, מרהיבה. הם גדלו ביחד, חלמו ביחד, כמעט השיגו ביחד את כל מה ששחקן כדורסל יכול לבקש. אבל ה"כמעט" הזה רדף אותם, הפך לצל מעליהם, וגרם בסופו של דבר לפירוק החבילה. כל אחד מהם השיג יותר אהבה, יותר כבוד ותארים חשובים יותר בנפרד, ותמיד ברקע נשאלת שאלת ה"מה היה קורה אילו היו נשארים ביחד". אבל עכשיו הגיע הזמן לשים את האהבה והכבוד ההדדי בצד.

החל מסוף השבוע הזה, 15 ו-16 שנים לאחר שנבחרו בדראפט על ידי אותה קבוצה, קווין דוראנט וראסל ווסטברוק נפגשים בפעם הראשונה בסדרת פלייאוף, כשהקבוצה אליה הצטרף דוראנט בפברואר, פיניקס סאנס, תארח את הקבוצה אליה הצטרף ווסטברוק בפברואר, לוס אנג'לס קליפרס. המנצחת תהפוך למועמדת הבכירה לאליפות המערב, ואולי לאליפות בכלל. המפסידה תכתיר את העונה, לא פחות, ככישלון מהדהד.

לרוץ בשבילו דרך קיר
הודות להחלטה שתרדוף את פורטלנד למשך שנים - להעדיף את הביג מן הדומיננטי של אוהיו סטייט, גרג אודן, על פני דוראנט - זכתה סיאטל סופרסוניקס בפורוורד הארוך והאתלטי של אוניברסיטת טקסס בדראפט 2007. אחרי עונת רוקי ללא התקדמות קבוצתית משמעותית, ותחת עננת השמועות על מעבר לאוקלהומה סיטי, קיבלו הסוניקס בחירה גבוהה גם בשנה שאחרי, ובמקום הרביעי מצאו את ראסל ווסטברוק, הרכז האקספלוסיבי של UCLA. שנה אחר כך הסוניקס, שהפכו לת'אנדר, צירפו גם את שחקן הכנף ג'יימס הארדן מאריזונה סטייט, והשלישייה הזו נראתה כמו פוטנציאל לשושלת הבאה של ה-NBA.

באביב 2012, נראה סוף סוף שהכל מתחבר. הת'אנדר קיבלו את האלופה הגאה דאלאס בסיבוב הראשון והעיפו אותה בסוויפ, עם 26.5 נקודות של דוראנט ו-22.3 של ווסטברוק. בסיבוב הבא הם קיבלו את אלופת 2010, לוס אנג'לס לייקרס, ובעטו את קובי בראיינט ופאו גאסול החוצה 1:4. סן אנטוניו הקשתה עליהם וניצחה בשני המשחקים הראשונים בגמר המערב, לפני שהפסידה בארבעת המשחקים הבאים. רק מיאמי, עם טריו כוכבים משלה, עצרו את הת'אנדר בגמר, אבל העתיד נראה ורוד עבור OKC.

למרות זאת, הת'אנדר מעולם לא חזרו לגמר. עם בעלים חסכן, בהנהלה החליטו לא לשלם לג'יימס הארדן את מה שרצה והעבירו אותו ליוסטון, מעדיפים לפרק את הטריו על פני להיכנס למס המותרות. הקבוצה הפכה לזו של דוראנט ו-ווסטברוק. לפעמים היו שם פציעות ארוכות שפגעו בסיכוי שלהם, בפעמים אחרות הם פשוט נחנקו ברגעי ההכרעה - מה שגרם לכולם באופן טבעי לחפש אשמים. מכיוון שדוראנט היה סקורר טבעי נדיר, רוב האצבעות הופנו לעבר ווסטברוק, שחקן עם אחוזים בינוניים ומטה מהשדה, שהיה לוקח יותר מדי זריקות מכריעות. עדיין, הצמד הזה המשיך לספק היילייטס ורגעים אדירים יחד. "הוא כמו אח בשבילי, אחד שמוכן לרוץ דרך קיר עבורי", אמר עליו דוראנט הנרגש בטקס קבלת ה-MVP שלו בשנת 2014.

בקיץ 2016 שוב נראה שהת'נדר בכיוון הנכון: עם סטיבן אדאמס, סרג' איבקה ואנדרה רוברסון הקשוחים לצידם, הם הובילו 1:3 בגמר המערב על קבוצת העונה הרגילה הטובה בהיסטוריה, גולדן סטייט. בשלושת המשחקים הבאים ראס נעצר על 37% מהשדה, דוראנט לא הצליח גם הוא לבוא לידי ביטוי ובמאני טיים שניהם נחנקו. הווריירס השלימו קאמבק לניצחון 3:4, וזו היתה הפעם האחרונה בה השניים שיחקו יחד: כעבור מספר שבועות, דוראנט העלה את הכתבה ב"Players Tribune" על "היעד הבא שלי", והצטרף לקבוצה לה הפסיד בגמר המערב: גולדן סטייט ווריירס.

פחדן, אבל מעליך
דוראנט היה אז בשיא הקריירה שלו, גם ווסטברוק. הסנטימנט הרווח היה שווסטברוק מנע מדוראנט אליפות ולכן KD היה רשאי לעשות כרצונו. מצד שני, העזיבה של עיר קטנה ומועדון צנוע לטובת שוק ענק וקבוצה שהיתה בשלה לאליפות הפכה את דוראנט בבת אחת לנבל. "זה המהלך הכי פחדני שראיתי מסופרסטאר אי פעם", הגיב הפרשן סטיבן איי סמית'. הכתב רויס יאנג טען שווסטברוק כעס והתאכזב - לא רק מההחלטה של דוראנט לעזוב, אלא גם מכך שהיה צריך לקרוא על זה בתקשורת ואפילו לא קיבל עדכון מוקדם. שני הכוכבים סעדו בלוס אנג'לס עם ניק קוליסון, חברם לת'אנדר, לפני שדוראנט נסע להמפטונס למפגש עם כוכבי הווריירס ששינה את הכל. ווסטברוק, דיווח יאנג, היה תחת הרושם שדוראנט יישאר.

במשחק הראשון של דוראנט בת'אנדר, האוהדים הכינו לדוראנט שריקות בוז אדירות, חולצות עם הכיתוב KowarD (משחק על הכינוי KD והמילה "פחדן") וציור של קאפקייק. "קאפקייק" היה כינוי שנתן קנדריק פרקינס, בימיו בת'אנדר, לשחקנים שהוא חשב ל"רכים" מדי. אחרי ההחלטה של דוראנט, העלה ווסטברוק לאינסטגרם פוסט עם ערימת קאפקייקס - וכינוי הגנאי הפך לדרך הפופולרית ביותר להיכנס ב-KD. ווסטברוק קלע 47 נקודות באותו ערב, לעומת 34 של דוראנט; הת'נדר עדיין הפסידו ב-16.

ווסטברוק, שבחר להישאר בת'נדר, הפך לא רק לחביב הקהל שם, אלא לפרצוף של המועדון - נועז, אינטנסיבי, חסר מורא. משוחרר מ"כבליו" של דוראנט, הוא יצא לריצה חסרת תקדים של 3 עונות רצופות עם ממוצע של טריפל דאבל, כולל זכייה ב-MVP. "ברכות עצומות לראסל ווסטברוק על ה-MVP", בירך דוראנט ביוטיוב, "הילד יצא למגרש ונראה כל העונה כמו שחקן שנוצר במשחק וידאו, הוא פשוט נתן את הכל. חייבים לכבד את זה!". גם דוראנט יצא די סבבה מפרק ב': הוא הגיע לשלושה גמרים רצופים, וזכה בשתי טבעות ושני תארי MVP של הגמר. יש סיכוי שהוא היה זוכה בעוד טבעת, אלמלא היה פוגש בגמר את קוואי לנארד, אז בטורונטו, וקורע את האכילס.

מצד שני, ראס לא עבר באותן 3 עונות סיבוב בפלייאוף, והת'נדר הבינו שהם תקועים והחליטו לפרק את החבילה. בתוך שבעה ימים ביולי 2019 הם שלחו את ווסטברוק ליוסטון תמורת אחד מיריביו הגדולים - כריס פול, ואת פול ג'ורג' לקליפרס תמורת חבילה נדיבה שתכלול גם את הכוכב הנוכחי שלהם - שיי גילג'ס אלכסנדר, שסיים את עונת הרוקי. ג'ורג' גויס לקליפרס על ידי קוואי, שעשה לטורונטו את מה שדוראנט עשה לאוקלהומה סיטי 3 שנים קודם - אבל לפחות השאיר אחריו אליפות היסטורית. פול נשאר שנה בת'נדר, הפסיד להארדן, ווסטברוק ויוסטון בסיבוב הראשון בבועה, ועבר לפיניקס, שם חיפש את מה שהוא, הארדן ו-ווסטברוק לא מצאו עד עכשיו: טבעת אליפות.