לא רק רוצה לרקוד: ניקולה יוקיץ' מחרפן את אמריקה

בעולם שחי ונושם כדורסל 24/7, הסנטר הפך לגיבור עממי בזכות מסיבות פרועות בסרביה. בליגה שמקדשת מהירות ואתלטיות, הג'וקר משחק בקצב משלו. למה לאמריקאים כל כך דחוף להציג אותו כעוף מוזר? סורוקה על תחביבים של מרימי משקולות, שילוב בין עבודה לבילוי ונתון אחד מפתיע

ערן סורוקה
ערן סורוקה   12.01.24 - 18:29

תגיות: NBA, ניקולה יוקיץ'

Getting your Trinity Audio player ready...

אני יכול להישבע שניקולה יוקיץ' התאמן פעם. הוא הרים משקולות וגם הוריד אותן; על אף קיומו של כוח המשיכה גם בסביבתו, הן לא נפלו לבד לרצפה. לפי עדויות שהתקבלו במערכת, ולאחר ששכרנו משרד חקירות, עשינו סיאנס עם שרלוק הולמס וחיפשנו ביוטיוב, התגלגלה לידינו הוכחה שהוא אפילו עשה מתיחות - גם בתחילת האימון וגם בסופו. זה לא מפריע לאמריקאים להמשיך לצחוק עליו: כמעט בכל פעם בה יוקיץ' רושם רגע שיא, כמו שקרה בשבוע שעבר עם סל הניצחון המופרע שלו נגד גולדן סטייט, שב ועולה הקליפ שמראה את סטף, לברון ויתר כוכבי הליגה עורכים אימונים מפרכים, ולעומתם את הג'וקר עושה חיים, רוקד במסיבות ורוכב על סוסים.

הכדורסל שהוא משחק לא נראה מעולם בליגה ברמות האלה. הכלאה בין מחול מודרני לבין גיאומטריה, טנק שיודע לדלג מקשת השלוש אל הטבעת בסדרה של פירואטים אלגנטיים, קולע מכל מקום ומזוויות בלתי אפשריות. "אני חושב שיש רמה מסוימת של ידע ורמה מסוימת של מקצב שקיימים בכדורסל - והוא פשוט הגיע לרמה הגבוהה ביותר עם קבלת ההחלטות שלו", אמר פאולו באנקרו, בחירה מספר 1 בדראפט 2022, לאחר שנלקח על ידי אורלנדו ונשאל מי השחקן הנערץ עליו.

אז למה, בעצם, דחוף כל כך לאמריקאים לחזור לאותו וידאו בכל פעם? האם הסנטר של דנבר באמת מסתמך רק על חוכמת משחק ומנצח את הקונבנציות המקובלות? למה העובדה שהוא היה פעם ילד שמנמן, חובב מאפים ומשקאות ממותקים, ושרגע אחרי האליפות הדבר הראשון שהוא רוצה זה לחזור הביתה, מטריפה כל כך את אוהדי הספורט המקומיים, עד כדי נסיונות להקטין - ובמקרה של יוקיץ', זה אולי הדבר היחיד שאפשר להקטין - את מה שהוא עושה?

מישהו הולך תמיד איטי
גוראן דראגיץ' פרש לאחרונה מכדורסל, אחרי קריירה מרשימה ב-NBA, בשיאה היה אחד הרכזים הטובים בליגה. הוא משחק בעמדה הקשוחה ביותר עבור שחקנים אירופים שמגיעים לאמריקה: בעוד רוב שחקני הפנים המצטיינים כיום הם זרים - מסרביה, צרפת, יוון, קמרון, בוסניה, ליטא, איי הבהאמה, טורקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אוסטריה, מונטנגרו ומקומות אחרים - הרי שעמדת הרכז עדיין נשלטת ברובה על ידי אמריקאים כמו סטף קרי, דמיאן לילארד, ג'יילן ברונסון, שני הטייריסים, ג'רו הולידיי, טריי יאנג, ג'יימס הארדן וקיירי.

כאשר דראגיץ' נשאל בראיון בעיתון בבולגריה בקיץ שעבר על ההצלחה של יוקיץ', הוא ענה: "האינטליגנציה שלו כל כך גבוהה, שהוא פשוט משטה בהם. האמריקאים מודדים הצלחה דרך שיווק וזה טבעי, אבל כשאתה משאיר את הכל על הפרקט, זה סיפור שונה לגמרי. יוקיץ' אינו מהיר, הוא לא קופץ גבוה, וזה יוצא להם מהאף - איך בנאדם מסוגל לשחק ככה? כל שחקני ה-NBA בכושר טוב, אתה צריך 6 אחוזי שומן, אתה צריך לקפוץ גבוה, וזה עולה להם על העצבים: איך יוקיץ' ולוקה מסוגלים לשחק ככה?".

הם מסוגלים מכיוון שהם למדו להתאים את סגנון המשחק שלהם לקצב של ה-NBA, במקום להיסחף עם הזרם. הם לא חייבים לרוץ מצד לצד כדי להשפיע על המשחק. להיפך. בשנים האחרונות, בעת שמספר הנקודות עולה ונראה שהמשחק רק נעשה מהיר יותר, יוקיץ' דווקא רץ פחות בממוצע למשחק מעונה לעונה. היכולת שלו לנווט מעמדת הסנטר, כשהוא גם רואה מעל כולם בזכות יתרון הגובה וגם ניחן באינטליגנציית המשחק יוצאת הדופן, מאפשרת לו לשמר אנרגיה לרגעי ההכרעה. של המשחק, ובשנה האחרונה, גם של העונה. והאמת שבדיקה של הנתונים מעלה עוד תופעה מעניינת, שגם אותה אפשר להסביר.

חלק מהכוכבים הכי גדולים בליגה הם גם השחקנים הכי איטיים בה, מבחינת מהירות ממוצעת. חלקם שחקני פנים - שכבר לא יכולים לנטוע את עצמם בצבע כי יש חוק 3 שניות, אבל טווח התנועה שלהם עדיין מוגבל יחסית והם פחות עסוקים בריצה מסביב לקשת ודרך חסימות, ובהתקפה חלק גדול מהמשחק שלהם מתבסס על חסימה וריצה מהירה לטבעת. בין האחרים יש שחקנים כמו הארדן, דונצ'יץ', לברון, דוראנט ואפילו טייטום, שמקבלים בידודים, מחזיקים בכדור הרבה, ומושכים תשומת לב הגנתית, ולפעמים שמירות כפולות, שמאפשרות להם למצוא חברים חופשיים ושחקנים שחותכים לצבע. יוקיץ' מדורג במקום ה-11 במירוץ (סליחה) לתואר השחקן האיטי בליגה; במקום הראשון ניצב, בגאון, הנמסיס של יוקיץ' וה-MVP, ג'ואל אמביד. ועם זאת, מה שעזר ליוקיץ' לעלות לרמה הבאה היה דווקא מה שלא רואים בסרטון הוויראלי ההוא.

"מה דומה ביני לבין לברון? המהירות, אנחנו זהים מבחינה אתלטית. הוא יכול לנתר גבוה כמוני?.. חבר'ה, אני צוחק" (ניקולה יוקיץ', פברואר 2021)

פליפה אייכנברגר נולד בריבריאו פרטו, סאו פאולו, ברזיל, וגויס על ידי מאמני אוניברסיטת נורת'ווסטרן לשחק בליגת ה-NCAA. בשנה השנייה שלו בקולג'ים הוא התאהב בנושא הכושר הגופני והסיבולת, והחליט להקדיש את עצמו לתחום לאחר שסיים את קריירת המשחק, ועשה תואר בתחום. בשנת 2011 הוא התחיל לעבוד בדנבר נאגטס ובשנים האחרונות משמש כמאמן הכושר הראשי שלה, כולל בשנותיו הראשונות בליגה של ניקולה יוקיץ', שהפך לחבר קרוב שלו.

ב-2019, אחרי הדחה מאכזבת מהפלייאוף, אייכנברגר לקח טרמפ את יוקיץ' ובדרך הם דיסקסו מה יקרה אם יוקיץ' יקדיש זמן להורדה במשקל, התחזקות פיזית ושיפור הכושר הגופני והסיבולת. "אתה תוכל להיות MVP", אמר המאמן לשחקן, על פי כתבת פרופיל שנעשתה על הג'וקר ב-ESPN לפני סדרת הגמר האחרונה, ויוקיץ' שלח למאמן הכושר בחצי חיוך סרטון של באדי-בילדרים ואמר שהוא רוצה להיראות כמוהם. שם התחיל השינוי.

המשקאות הממותקים נבעטו הצידה יחד עם הבירה והחטיפים. אחרי כל משחק, הרמת משקולות. יוקיץ' התחיל להוריד במשקל, והדהים את חבריו לנאגטס כשהגיע למחנה האימונים בכושר גופני מעולה. העייפות שהיתה מכבידה עליו בסיומי משחקים הפסיקה להיות פקטור. כשהעולם עצר מלכת בגלל הקורונה, יוקיץ' חזר לסרביה וערך אימונים אישיים. שלושה חודשים אחרי עצירת ה-NBA, הגיעו התמונות שלו בגרסת ה"אחרי" לידיעת הציבור. על פי ההערכות, הוא הוריד במהלך אותה עונה 18 קילו. "הוא שלח לי תמונות וראו את שרירי הבטן שלו", סיפר המנג'ר דאז, טים קונלי, "אף פעם לא ראו אצלו שרירי בטן".

השרירים החדשים עזרו ליוקיץ' להיות לא רק פחות עייף אלא גם זריז יותר. עבודת הרגליים, יכולת המסירה וראיית המשחק שלו היו ברמת סופרמן גם ככה, אבל האפשרות לחבר את כל זה ואת 213 הסנטימטרים שלו לסבסובים וכניסות מהירות יחסית לצבע, כבר העמידו אותו ברמה משלו. התוצאות לא איחרו לבוא: גמר מערב בעונת הבועה, שתי זכיות רצופות ב-MVP, ואחר כך גם אליפות ו-MVP של סדרת הגמר. זה עוד לא גוף של באדי בילדר, אבל הילד השמנמן, שכבר מזמן אינו ילד, הפסיק גם להיות שמנמן. הוא עדיין לא הכי אתלטי או מהיר, אבל להיות הכי אתלטי, מהיר או גבוה אף פעם לא הבטיח שום דבר. הוא פשוט צריך להיות השחקן הכי טוב בליגה, ואת זה הוא עושה כבר כמה שנים טובות. אף אחד לא אמר שיש רק דרך אחת להגיע לשם.

מכניס את הוואלבאלה
האלמנט הנוסף שמשגע בניקולה יוקיץ' הוא שההתנהלות שלו מחוץ לעונת המשחקים - וזה בלט ביתר שאת לאחר זכיותיו בתארים אישיים וקבוצתיים - מזכירה לכולנו ששחקני ה-NBA הם גם עובדים (שכירים! שכירים!! ואפילו מרוויחים בחלקם יותר משש ספרות בחודש) וגם בני אדם. כבני אדם, יש להם תחביבים. לקראת משחקי בייג'ינג 2008, שסימנו את שיאו של הספורט כטירוף טוטאלי וטוטליטארי שסוחף אחריו מדינה שלמה ומשאיר מאחור מיליוני אנשים קרועים ושבורים, רואיינה צ'ן יון, מרימת משקולות סינית בת 14, למגזין "טיים". היא נשאלה על התחביבים שלה, וענתה "הרמת משקולות". כשהכתבת ניסתה לשאול על תחביבים נוספים, היא נענתה "הרמת משקולות", ואחרי שהנערה האמיצה העזה לומר "פעם אהבתי לרוץ ליד הכפר", התערב התעמולן הסיני התורן והבהיר: "אבל עכשיו היא מעדיפה הרמת משקולות".

יוקיץ' הוא ההיפך הגמור, גם מצ'ן יון וגם מכל השחקנים שאוכלים, נושמים ושותים כדורסל 24/7. את החופשות שלו הוא מבלה במולדת, רוקד, אוכל, שותה, שולח את הסוסים שלו למירוצים באצטדיונים ריקים כשהוא יושב בצד בכפכפים ושורטס. ממש בנאדם רגיל. ויש משהו מרענן גם בזה. כמו בסרטון המפורסם של ברקוני עבור LSports, יוקיץ' הוא התגלמות הוורק-לייף באלאנס, או הוואלבאלה בשבילכם - אפשרות גם להיות העובד הכי טוב שיש, וגם לדעת להתפרק במסיבות. גם להיות הכי טוב שיש באור הזרקורים, וגם להתרחק מהנפת הגביע עד לסף היציאה מהפריים. גם להיות זה שכולם מדברים עליו, וגם להסתובב בעולם בלי חשבונות מדיה חברתית. "אין לו אינסטגרם, אין לו כלום", סיפר עליו לוקה דונצ'יץ' בראיון לג'ייג'יי רדיק. "הוא פשוט אדם שונה. הוא אוהב את הסוסים שלו. ניסיתי לשכנע אותו לפתוח חשבון אינסטגרם אבל הוא אמר 'לא, אין סיכוי'".

אז בסופו של דבר, כנראה שכולנו פשוט מקנאים ביוקיץ'. בטרנספורמציה שעבר כאתלט וכשחקן, ובעובדה שהצליח להישאר צנוע, כמעט בהגזמה. וכאשר מקנאים במישהו, קל יותר גם לחפש אצלו פגמים, אפילו כאלה שאין. לא ניגרר למחוזות שנאת הזרים, אבל יש לא מעט צביעות וזלזול בהבלטת המסיבות של ניקולה, שנערכו, כזכור, בתקופה בה אין משחקי כדורסל - וכשהוא חוזר למולדתו, למשפחה ולחברים שלא ראו אותו המון זמן.

לברון ג'יימס חגג לאחרונה יומולדת תוך כדי העונה, והזמין את המאמן של היריבה העירונית לבלות איתו רגע לפני דרבי. למרות זאת, אף אחד בארה"ב לא יעלה על דעתו לפרסם אחרי כל דאנק של הפנומן או שלשת קלאץ' של סטף קרי, סרטון שבו רואים קולאז' תמונות של לברון עם פאה ענקית ומשקפי שמש ב"סטודיו 84", לצד ביונסה וג'יי-זי וקווין הארט, ואת סטף משחק גולף - לצד יוקיץ' מרים משקולות בחדר כושר. ואולי בעצם כדאי שמישהו ירים את הכפפה? אחרי הכל, הטכנולוגיה קיימת.