בלתי שביר? משמעות השיא של לברון ג'יימס

כוכב הלייקרס הגיע ל-40,000 נקודות בעונה הסדירה, ובדרך הבטוחה ל-50,000 נקודות כשסופרים גם את הפלייאוף. אפשר להגיע אליו? השינוי במשחק, המחסומים והמועמדים

רועי ויינברג
רועי ויינברג   03.03.24 - 13:00

תגיות: NBA, לברון ג'יימס

Getting your Trinity Audio player ready...
אנשים אוהבים שיאים. מהספר של גינס, מבשלת בירה שהפכה לאחת ההוצאות הגדולות בעולם, דרך טיפוסים על הרים יוצאי דופן ועד לגזרה שלנו, הספורטיבית. האמונה שיש רף כל כך גבוה שהופך לכמעט בלתי שביר גורמת לנו לנסות להבין כמה הישג כלשהו גדול, ובעיקר לתהות מתי יגיע היום ומישהו ישבור אותו.

ההישג של לברון ג'יימס, שהגיע הלילה (בין שבת לראשון) ל-40,000 נקודות בעונה הסדירה, מרגיש כמו אחד כזה. ג'יימס כנראה יהיה השחקן הראשון שמגיע ל-50,000 נקודות במצטבר, כשיש לו 8,023 נקודות נוספות בפלייאוף, וכבר עכשיו הוא מלך הסלים של ה-NBA בכל הזמנים. הוא אמנם בן 39, אבל קולע 25.3 נקודות למשחק ונראה כאילו הוא יכול לשחק עוד 4 או 5 שנים בלי מאמץ.

לא חסרות תיאוריות על העתיד של לברון. ממי שבטוחים שהוא יעזוב כדי לשחק עם הבן שלו, דרך אלה שמאמינים שבשנה הבאה הוא ישתף פעולה עם סטף קרי בגולדן סטייט ועד לאלה שחושבים שהוא יתלה את הנעליים אחרי האולימפיאדה, אף אחד לא באמת יודע. מה שאנחנו יודעים זה מספר אחד, שכרגע עומד על 40,017 נקודות. כל כך גדול, כל כך מוחלט, שנראה שאף אחד לא יכול להתקרב אליו.

אמנם חשבנו אותו הדבר על 38,387 הנקודות של כרים עבדול ג'באר, שיא שהחזיק מעמד מ-1984 עד 2023, אבל ייתכן שהשיא של לברון אף יותר בלתי שביר. יכול להיות שלא נראה אף שחקן שקולע את כמות הנקודות של לברון, בטח בפלייאוף, אבל עוד לפני כן - בואו נדבר על העונה הסדירה.
לברון קולע מעל הוראס גרנט. היו זמנים (Stephen Dunn/Getty Images)
לברון קולע מעל הוראס גרנט. היו זמנים (Stephen Dunn/Getty Images)
מתמטיקה וחברים
שיאים בלתי שבירים, בתוך עולם ה-NBA, הם בעיקר שיאים שיישארו כאלה כי המשחק השתנה. 88 המשחקים של וולט בלאמי בעונה אחת לא יחזרו על עצמם כי אין הפרשים כאלה גדולים בין לוחות המשחקים של הקבוצות, וכך גם 23,924 הריבאונדים של וילט צ'מברליין, שחקן שרשם משחקים של 40 ו-50 ריבאונדים, כמויות של קבוצות שלמות במשחק של היום.

שיא הנקודות של לברון במשחק בודד הוא 61. דמיאן לילארד, ג'ואל אמביד, לוקה דונצ'יץ' ודווין בוקר הגיעו ליותר, והשאלה היא לא כמות הנקודות במשחק אחד או בעונה שלמה. בשנה הראשונה בה ג'יימס קלע מעל 25 נקודות למשחק, 2004/05, היו שבעה שחקנים שעושים את זה. השנה, כמעט עשרים שנה לאחר מכן, יש 19.

לברון עבר את ה-30 למשחק פעמיים בלבד, מתחת לסקוררים אחרים כמו ג'יימס הארדן (3 עונות רצופות ועוד 2 של 29) או יאניס (שתיים מעל 30, אחת של 29.9 ואחת של 29.5). היום כנראה יותר קל לקלוע מאשר בעבר, ולא נראה שה-NBA מנסה לעשות משהו כדי להפוך את החיים של ההגנות לקלים יותר.

השאלה, אם כן, היא כמות המשחקים. באותה 2004/05 אלן אייברסון שיחק 75 משחקים, לברון 80, דירק נוביצקי וטרייסי מקגריידי 78, אמארה סטודמאייר וגילברט ארינאס 80 כל אחד. קובי בראיינט התפשר על 66 "בלבד". בשנה שעברה, מבין 20 השחקנים שקלעו מעל 25 במשחק, רק אחד - ג'וליוס רנדל - עבר את ה-75. שלושה נוספים עברו את ה-70.
נכנס לעידן ניהול העומסים (Mike Ehrmann/Getty Images)
נכנס לעידן ניהול העומסים (Mike Ehrmann/Getty Images)

לשם כך ה-NBA הכניסה את החוק שדורש משחקנים לשחק 65 משחקים בעונה כדי להיבחר לחמישיות הליגה השונות, מה שהוביל לצמצום בניהול העומסים כבר עכשיו. שחקן שקולע 27 נקודות למשחק ומשחק 70 משחקים בעונה, בממוצע, יצטרך 21 עונות וקצת כדי לשבור את השיא של לברון.

זה נתון כמעט בלתי נתפס או בלתי ריאלי, ואולי מה שמראה את הגדולה של קינג ג'יימס - אדם שהגיע לליגה עם הר של ציפיות, התעלה עליהן, ומחזיק באינספור שיאי "הצעיר ביותר" ו"המבוגר ביותר" בעת ובעונה אחת. לקח לו 368 משחקים לקלוע את 10,000 הנקודות הראשונות שלו ו-368 נוספים לקלוע את 10,000 האחרונות שלו, לעת עתה. השמירה שלו על הגוף וההזדקנות ההדרגתית נראות כאילו הן מביסות את הזמן, וזה אולי השילוב הקשה ביותר.

אמנם יש שחקנים אחרים שמזדקנים בצורה מדהימה, אבל הם לא הגיעו לליגה בגיל צעיר כמו לברון. סטף קרי קולע 27.5 נקודות למשחק בגיל 35, אבל שיחק 5 משחקים בעונה שלמה פעם אחת ולא היה שחקן של 20 בערב עד גיל 24. קווין דוראנט קולע 27.9 בערב, אבל שיחק 137 משחקים ב-4 שנים עד לעונה הנוכחית. הם מצליחים לקלוע כשהם על המגרש, אבל הם פשוט לא משחקים מספיק. לברון, אגב, היה מהאחרונים שהגיעו לליגה ישירות מהתיכון.

 

 

מי כן יכול לשבור אותו?
המועמד הריאלי ביותר מבין השחקנים שמשחקים כאן ועכשיו הוא לוקה דונצ'יץ', סקורר אדיר שעבר את רף 10,000 הנקודות בגיל 24. ב-5 השנים האחרונות שלו בליגה, לוקה קולע 30.2 נקודות למשחק.

אם הוא מצליח לשמור על הממוצע הזה (כשהשנה הוא על 34.5), אז הוא צריך עוד 15 עונות וחצי כדי להגיע ל-40,000 נקודות. זה אומר שהוא ישחק עד גיל 40, מבוגר מלברון כרגע. דונצ'יץ' עצמו שלל את האפשרות הזאת.

"קשה להחזיק גוף בדרך שבה לברון עשה את זה במשך 20 שנה", אמר בינואר. אני לא הולך לשחק כל כך הרבה שנים". דונצ'יץ', בדומה לכמעט כל שחקן שגדל היום, משחק הרבה יותר כדורסל בגילאים הצעירים ממה שהיה נהוג לפני עשרים שנה. 

לא רק בגלל הקפיצה המוקדמת לכדורסל הבוגרים, ששחקה לחלוטין את הברכיים והנפש של ריקי רוביו, אלא גם בגלל המחנות, ההכנות, האימונים וכן הלאה. רפואת הספורט מתקדמת מאי פעם, אבל לא חסרים מקרים של בני שמונה שמתאמנים 4-5 פעמים בשבוע וצריכים לעבור שחזור של הרצועה הצולבת בברך. יותר קל לקלוע היום, אבל השחיקה מתחילה לפני ה-NBA.

לכן גם מועמדים אחרים כמו אנתוני אדוורדס (22.8 נקודות למשחק בגיל 22), ויקטור וומבנייאמה (20.7 למשחק בעונת הרוקי ופוטנציאל לשחקן של 30 בערב) או אחרים עם ממוצע נקודות גבוה בתחילת הדרך מרגישים לא ריאליים, כי פשוט אי אפשר לצפות מהם להגיע לשיא של ג'יימס. למרות זאת, יכול להיות שנראה משהו כזה בעתיד.

לברון לא היה מעולם שחקן שחיפש קודם כל את הזריקה. מעבר ל-40,000 הנקודות שלו, יש לו 10,838 אסיסטים. בין 2008 ל-2014 הוא אולי היה אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה, והוא היה יכול להגיע ליותר נקודות אם היה קלע עונשין טוב יותר. יכול להיות שיגיע איזה שחקן אחר שישמור על הגוף שלו כמו ג'יימס, ינצל את זה שהמשחק הפך לריכוזי יותר ונוח יותר לסקוררים ב-20 השנה שחלפו מאז ויתחיל להתקרב אליו.

אפשר להמשיך ולחשב עוד. 27 נקודות למשחק ו-75 משחקים אומרים 19 עונות, 30 ו-75 אומרים קצת פחות מ-18, וכן הלאה. כל שיא נולד בשביל להישבר, ויכול להיות שנראה מישהו עובר את שיא הנקודות של לברון בעונה הסדירה בימי חיינו.
שיאים נועדו להישבר ( Jim Poorten/NBAE via Getty Images)
שיאים נועדו להישבר ( Jim Poorten/NBAE via Getty Images)
השיאים האמיתיים
למרות זאת, יש שני שיאים שקשה לראות נשברים. הראשון הוא מועדון ה-40,000/10,000/10,000 של ג'יימס, זה שעוד יכול להפוך ל-42/11/11 בהמשך הדרך. משחק האול אראונד שלו היה כל כך ריכוזי מצד אחד וכל כך יציב מהצד השני, שהוא משאיר מרחק עצום מהשאר.

יש 12 שחקנים בתולדות הליגה שקלעו מעל 27,000 נקודות. יש רק שחקן אחד שקלע מעל 27,000 נקודות, לקח מעל 7,000 ריבאונדים ומסר מעל 7,000 אסיסטים (לברון כמובן). זה רק שיא אחד. השני, ואולי המשמעותי יותר, זה הפלייאוף.

ג'יימס קלע 28.5 נקודות למשחק בפלייאוף לאורך הקריירה והגיע ל-8,023 נקודות, זכר ל-8 הגמרים הרצופים ועשר ההופעות סך הכל. אף שחקן אחר לא הגיע 10 פעמים לגמר כסקורר המוביל בצורה כה דומיננטית, כשגם כן ההיסטוריה "משחקת" למען ג'יימס - הוא שיחק בשנים בהן הסיבוב הראשון היה הטוב מ-7 ולא הטוב מ-5, כמו ג'ורדן.

שני השחקנים הפעילים במקומות 3 ו-4 ברשימה, ג'יימס הארדן וסטף קרי, קלעו ביחד פחות מג'יימס בפלייאוף אחרי שנים בצמרת של הליגה. ככל שאתה טוב יותר אתה משחק יותר, והשילוב בין הדומיננטיות האישית של לברון והכמות הגבוהה של סדרות שהגיעו ל-7 משחקים הופך את השיא הזה לרחוק מאוד.

כאן, אולי, תמדד הגדולה של ג'יימס שבעצמו אמר שזה לא ההישג הגדול בקריירה שלו. 10 גמרים ו-4 אליפויות כן, 8,023 נקודות בפלייאוף כן, 3:1 ב-2016 כן. לזכור את אחד משני השחקנים הגדולים בהיסטוריה בתור "מלך הסלים בכל הזמנים" עושה לו עוול ברמה מסוימת. מלך הסלים של הפלייאוף, הדירוג החשוב באמת, קצת פחות.