נאום ההגנה: ויקטור וומבניאמה בדיון לתואר האישי?

מנפק מספרים היסטורים, אבל לא יציב ובקבוצה מפסידה. ענו בסקר

רועי ויינברג
רועי ויינברג   09.04.24 - 15:58

תגיות: NBA, ויקטור וומבניאמה

Getting your Trinity Audio player ready...

עונת הרוקי של ויקטור וומבניאמה היא הצלחה. גם אם הספרס לא מדהימים ברמה הקבוצתית, בלשון המעטה, וומבי מראה את הפוטנציאל הגדול שלו כבר מהרגע הראשון על המגרש. הוא קולע שלשות מכדרור באחוז יוצא דופן לכל שחקן, בטח אחד בגובה 2.24 מ', מצליח להשיג נקודות בצבע, לקחת ריבאונד ומראה ניצוצות גם כמנהל משחק. הפנטזיות על קווין דוראנט גבוה ב-10 ס"מ נראות כאילו הן עומדות להתגשם, כשהוא מראה יכולות שליטה בכדור וגמישות שלא ראינו משחקנים בגובה שלו, או כמעט בכלל.

בשלב הזה בקריירה, ובטח כשהוא במאזן 51:17 במשחקים בהם שיחק ב-NBA, רוב הפוקוס על וומבי מגיע מההגנה. הוא מוביל את הליגה הטובה בעולם עם 3.5 חסימות למשחק, נתון אליו הגיעו פעמיים בלבד מאז 2009. בשונה מחסן ווייטסייד וסרג' איבקה שהגיעו אליו אי אז, וומבי לא משחק כאילו הוא "מחפש" חסימות על חשבון הגנה יציבה, אלא כחלק בלתי נפרד מהמשחק שלו. כשמוטת הידיים שלו היא 2.43 מ' הוא מצליח גם לחטוף לא מעט עם 1.3 כדורים – המקום ה-30 בליגה – וכבר עכשיו נראה כמו שחקן שמגדיר הגנות שלמות.

לכן, למרות שהספרס במקום האחרון במערב ואחת הקבוצות החלשות בליגה, התחילו לא מעט טענות על כך שוומבי צריך לזכות בשחקן ההגנה של העונה. סוכנויות ההימורים מציבות אותו במקום השני אחרי רודי גובר, הסנטר המצוין של מינסוטה שצפוי לזכות בפרס בפעם הרביעית ובכך להשתוות לבן וואלאס ודיקמבה מוטומבו כשיאני כל הזמנים.

דריימונד גרין, זוכה עבר בפרס בעצמו, בטוח שזה צריך להיות של וומבי: "הוא שומר מדהים. הדרך שבה הוא משפיע, גם כשהוא לא שומר על השחקן עם הכדור. שחקנים חודרים לסל ויכולים להגיע לליי-אפ, אבל מפחדים ומוציאים את הכדור. זה כמו חסימה. אף אחד לא סופר את זה, כמו אסיסט אחרי חסימה. אנשים נכנסים לצבע, רואים את וומבי ובורחים. אני לא יודע באיזה מעבדה הוא נוצר, אבל אני רוצה לברוא שם את הילד שלי".

הוא לא לגמרי טועה. וומבי עם 3.5 חסימות למשחק, נתון היסטורי, אבל כמות הפעמים במשחק בה שחקנים חוששים להגיע לסל כשוויקטור שם גבוהה בהרבה. אין נתונים שמודדים את זה באופן ממשי, קצת כמו אפקט הריווח של סטף קרי שמשמעותי יותר מהשלשות אותן הוא קולע בכל ערב, וזה אולי הופך אותו לשחקן ההגנה של העונה או למועמד ראוי. הבעיה היא שסן אנטוניו אחרונה במערב ועם ההגנה ה-22 בטיבה בליגה. לא נתונים שהופכים שחקן לשחקן ההגנה של העונה, אבל כן נתונים שגורמים לנו לחשוב מחדש על הדרך בה אנחנו מעריכים הגנה.

סטף של ההגנה
שחקן ההגנה של העונה הוא פרס אישי למאמץ קבוצתי. הגנה גדולה יותר משחקן אחד, והעובדה שמישהו חוסם או חוטף הרבה כדורים לא הופכת אותו לשחקן הגנה טוב. מרקוס סמארט זכה ששיחק ליד שחקני הגנה טובים ממנו כמו אל הורפורד וג'ייסון טייטום, ג'ארן ג'קסון ג'וניור זכה לצד סטיבן אדאמס ודזמונד ביין.

כמות הדקות של וומבניאמה עצמה הייתה עשויה להיות מכשול לפרס כשהוא עם 29.4 בלבד בערב, אך לאחר שג'ארן ג'קסון ג'וניור זכה בה עם 28.4 דקות, בוחרים יכולים להרשות לעצמם לבחור בשחקנים שנמצאים שליש מהזמן על הספסל. בדקות בהן וומבניאמה על המגרש, לספרס יש הגנה ברמה של ההגנה הרביעית בטיבה בליגה והם סופגים 111.3 נקודות ל-100 פוזשנים, בין אורלנדו השלישית למיאמי הרביעית. כשהוא על הספסל הם סופגים 118.7 נקודות, מקום 28 בליגה.

בעברית - כשוומבי משחק סן אנטוניו שומרת ברמה של מיאמי, כשהוא על הספסל הם שומרים ברמה של וושינגטון. גובר, לשם ההשוואה, סופג 106 נקודות ל-100 מהלכים כשהוא משחק ו-106.5 כשהוא על הספסל. הבדל כמעט זניח. זה רלוונטי גם אצל מועמדים אחרים כמו הרברט ג'ונס (כשהפליקנס סופגים פחות כשהוא על הספסל, לא מעט בזכות היכולת של החמישייה השנייה) וג'ארט אלן. אף אחד מהם לא משפיע כמו ויקטור.

למרות זאת, חוסר ההצלחה הקבוצתי עלול להשאיר אותו בחוץ ולא רק בגלל שמרנות של המצביעים. וומבי חטף 70 נקודות מג'ואל אמביד העונה, כולל 10 מ-15 של ה-MVP היוצא במהלכים בהם הצרפתי שמר אותו במשחק הספציפי ההוא. השפלה כל כך גדולה, לבדה, עלולה להשאיר אותו בחוץ.

משחק קבוצתי
ההבדל החד בין הזמן של וומבי על המגרש לזה שהוא על הספסל מושפע גם מכך שהוא משחק חצי שעה בערב, וגם מכך שהספרס מתפרקת בלא מעט משחקים. העונה של קבוצה במקום האחרון נחשבת כישלון, גם אם וומבניאמה הראה פוטנציאל גדול וגם אם הוא הולך לזכות בשחקן ההגנה של העונה כמה פעמים בעשור הקרוב.

המספרים, יש לציין, לצידו. אין אף שחקן שחוסם כמוהו בליגה, הוא אחד מריבאונדרי ההגנה הטובים ב-NBA ויעיל בצורה יוצאת דופן. הוא  עשוי להיות הרוקי הראשון שנבחר לחמישיית ההגנה הראשונה מאז טים דאנקן ב-1998, עוד לפני שוומבי נולד. דאנקן עשה את זה עם 39 דקות למשחק ובקבוצה שניצחה 56 משחקים.

וומבניאמה לא קרוב לזה ולא משחק מספיק. יש 14 שחקני NBA ששומרים על יותר זריקות ממנו במשחק, וכשמוסיפים לזה את כמות הדקות וההגנה הקבוצתית הרעה של הספרס, זה פוגע בו. אי אפשר לברוח מהמאזן, למרות שרובו באשמת ההתקפה והדקות בלי וומבנייאמה עצמו, אבל שחקן מהמקום האחרון במערב ואחד החלשים בליגה לא צריך לקבל פרס. גם אם ההשפעה שלו כרגע יוצאת דופן.

השנה, בשונה מכל עונה אחרת, אין הגבלת עמדות על חמישיות ההגנה. יכולים להיבחר 5 סנטרים בתיאוריה, ויהיה מעניין לראות אם וומבי ימצא את עצמו באחת מהן. הרברט ג'ונס, רודי גובר ובאם אדביו כנראה יהיו בחמישיית ההגנה הראשונה, אבל מסביבם זה פתוח לחלוטין. אם יבקשו ממכם לעשות רשימה של 10 שחקני ההגנה הטובים בהיסטוריה, גובר כנראה לא יהיו שם. בכך, למעשה, טמון הדיון – ההבדל בין "שחקן ההגנה של העונה הסדירה" ל"שחקן ההגנה הטוב ב-NBA". יכול להיות שוומבי בדיון השני, וכך גם ג'ונתן אייזק (שלא שיחק מספיק), קוואי לנארד, יאניס ואחרים. למרות זאת, הם לא לגמרי בדיון על שחקן ההגנה של העונה הסדירה ולא בהכרח יבחרו לחמישיות ההגנה. האם צריך להיות הבדל כזה? האם וומבי צריך להיות שחקן ההגנה של העונה? מוזמנים לענות בעצמכם.

*כל הנתונים בכתבה נכונים לראשון בערב

.