אקורד הסיום: בוסטון צריכה לזכות עם סוויפ

"יש לך כבר תוכניות לקיץ?", שאל אתמול (חמישי) אחד מכתבי ה-NBA את הגבוה של דאלאס מקסי קליבה, שהיה בהלם מהשאלה. אני לא בא ללמד אתכם על חוסר טאקט, אבל אני כן רוצה לתת לכם לטעום מהתחושות כאן בגמר. והתחושות הן שהסיפור גמור, שהאליפות של בוסטון ושאפילו משחק 5 נשמע מוגזם.

הסלטיקס יעלו הלילה על הפרקט של האמריקן איירליינס סנטר במטרה להשלים 0:4 מהדהד על לוקה דונצ'יץ' וקיירי ארווינג, בדרך לאליפות ה-18 של המועדון והראשונה מאז 2008. המאבס קיבלו את ההזדמנות שלהם לחזור לסדרה, אבל גם במגרש הביתי שלהם כשקריסטפס פורזינגיס בכלל לא שיחק - לא באמת היה ספק מי הקבוצה הטובה יותר.

כל 156 הקבוצות לאורך ההיסטוריה שהובילו 0:3 גם ניצחו בסדרה, בוסטון לא הפסידה העונה יותר מפעמיים ברציפות, היא ניצחה את כל חמשת המשחקים שלה העונה נגד המאבס וקיירי סופר 13 הפסדים רצופים מול האקסית. אם במקרה נהיה עדים לקאמבק של דאלאס, החזרה של לברון ג'יימס מ-3:1 בגמר 2016 תיראה כמו משחק ילדים ואוהדי הסלטיקס כנראה לא ייצאו מהבתים שלהם כל הקיץ, אבל צריך להיות לא שפוי כדי להאמין שזה יכול לקרות.

מתי הייתה הפעם האחרונה שבוסטון הפסידה ארבעה משחקים ברציפות באותה עונה? מאי 2021. השיח בין כתבי ה-NBA בדאלאס הוא ששחקני המאבס נראו "מובסים" במדיה דיי (אפילו לא הופיעו לאימון הפתוח לתקשורת) ובודדים העיתונאים שחושבים שנחזור ל-TD גארדן. אלה שכן חושבים כך, מאמינים שהסלטיקס פשוט רוצים לחגוג לעיני האוהדים שלהם. בכל אופן, זה מרגיש כמו גיים אובר.

מה ההבדל בין 0:4 ל-1:4?
מבחינת שחקני בוסטון, ג'ו מאזולה, הצוות שלו ושאר אנשי הארגון המפואר - התשובה היא כלום. הם רוצים את הטבעת שתכניס אותם לספרי ההיסטוריה, הם רוצים את האליפות ה-18 שתשבור שוויון עם לוס אנג'לס לייקרס בדרך לראש טבלת הזכיות ולא אכפת להם איך ובכמה משחקים זה יקרה.

האוהדים הירוקים אולי אפילו יעדיפו 1:4 כדי לראות את ההנפה אצלם בבית, אבל מצד שני רבים פשוט ירצו לגמור את הסיפור הזה ולהתחיל להתכונן ברוגע למצעד האליפות. אז גם לקהל לא משנה מתי השמפניות ייפתחו. איפה כן נראה הבדל בין 0:4 ל-1:4? במורשת של בוסטון מודל 2023/24.

אם הסלטיקס יחתמו את הפלייאוף עם מאזן 2:16, הם יהיו רשומים על אחוז ההצלחה (88.8%) הרביעי הכי גבוה בהיסטוריה והשני הכי גבוה בפורמט הנוכחי של הטוב מ-7 בסיבוב הראשון (בפסגה - גולדן סטייט 2016/17 שסיימה עם 1:16).

משחק 4 יהיה המשחק ה-100 בעונה המופלאה של בוסטון, שתוכל לחתום אותה עם 80 ניצחונות לעומת 20 הפסדים. רק פעם אחת בתולדות המועדון הסלטיקס סיימו עונה עם אחוז הצלחה גבוה מ-80% (82.0% ב-1986).

לאורך כל העונה הסדירה אף קבוצה לא ניצחה יותר מ-11 משחקים ברציפות. בוסטון יכולה *לזכות באליפות* אחרי 11 ניצחונות רצופים, וכך להפוך על הדרך לקבוצה הראשונה בהיסטוריה שרשמה סוויפ בגמר האזורי ובגמר ה-NBA. בנוסף, היא תסגור פלייאוף מושלם בחוץ עם מאזן 0:8.  

כל הנתונים האלה ביחד הם שווי ערך לקבוצה היסטורית. 1:4 עדיין יהיה מדהים, אבל בואו נגיד שיזכרו קצת יותר את הריצה הקלה לגמר. 0:4, משהו שקרה בגמר רק תשע פעמים (הפעמיים האחרונות - 0:4 לווריירס על קליבלנד ב-2018 ו-0:4 לסן אנטוניו על קליבלנד ב-2007) והנרטיב יתמקד בכך שבוסטון רשמה את אחת העונות הגדולות שנראו.

הסלטיקס כבר הגיעו עד לפה - אז שיסיימו חזק, ומבחינתם רצוי בנוקאאוט (בלי לאפשר איזושהי ריצה של דאלאס, כפי שקרה בשלושת המשחקים הראשונים בסדרה). זה הזמן לאקורד סיום של אלופה.

זו לא בושה להפסיד לבוסטון, אבל לא ככה
גם אם שחקני דאלאס הפנימו בתוך עצמם שאת האליפות הם כנראה לא יקחו, יש צורה ודרך ללכת הביתה - וזה לא בסוויפ.

"עכשיו זה הכל עניין של גאווה", אמר קיירי שנשמע די שלם עם ההפסד בגמר. "מקסמנו העונה את היכולות שלנו והגענו עד לכאן כנגד הציפיות. אנחנו מתקדמים בכיוון הנכון, יש לנו מה לקחת ואנחנו צוברים ניסיון. זה כמובן ממש מבאס שאנחנו לא תחרותיים בגמר אחרי שלושה משחקים. הסיפור שלנו לא נגמר פה".

למרות שקיווינו לסדרה ארוכה, כבר במשחק הראשון (למרות שלימדו אותנו לא לקפוץ למסקנות) ניתן היה לראות את הפער באיכויות של שתי הקבוצות. אבל האם הפער האמיתי ביניהן הוא סוויפ? לא, ולכן לא נוכל שלא להתאכזב מהמאבס אם זה ייגמר במשחק 4. לא יכול להיות שאינדיאנה פצועה נתנה יותר פייט (תוך כדי המשחקים עצמם) לבוסטון מאשר דאלאס.

דונצ'יץ' צריך להוכיח שהוא למד מהביקורות, ושהוא יכול להתמקד בכדורסל ולשחק לפחות במשחק גמר אחד כמו השחקן הטוב בתבל. לאוהדים המאוכזבים בטקסס מגיע לקבל הצגה של 35-40 נקודות מלוקה + תרומה של כולם כולל כולם, כדי לא לסיים את העונה הכי טובה של המועדון מאז 2011 עם טעם חמוץ מאוד.

דאלאס תשחק על הכבוד שנשאר לה בסדרה הזו וטים הארדוויי ג'וניור ישחק על התדמית שלו לקראת הקיץ. THJ, שסיים כקלע השלישי בטיבו של המאבס בעונה הסדירה עם 14.4 נקודות בממוצע למשחק, נעלם לחלוטין בגמר: 32 נקודות, 0 נקודות, 0 מ-7 מהשדה.

נדמה שג'ייסון קיד מיצה אותו, אך אם הארדוויי ג'וניור ישאיר איזשהו חותם חיובי בגמר הזה, אולי זה יעזור לו בעתיד. בעונה הבאה הוא ירוויח 16.2 מיליון דולר, לפני שיהפוך לשחקן חופשי, וכפי שזה נראה - ההנהלה תעשה הכל כדי להיפרד ממנו ומהחוזה שלו.

יכול מאוד להיות שהלילה נראה את משחק ה-NBA האחרון לארבעת החודשים הקרובים, אז תיהנו ממה שנשאר, ותעריכו את הקבוצה ההיסטורית של בוסטון.