סטיינג אלייבלי: ילד בן 20 החייה את דאלאס

דרק לייבלי נתן למאבס תקווה קטנה לסדרת הגמר, ולא פחות חשוב מכך - תקווה גדולה לעתיד. "סל הניצחון" של הרוקי ברבע הראשון, ההפתעה ההיסטורית שקיד קיבל ברבע האחרון, ההוכחה של דונצ'יץ' בהגנה והאם בוסטון צריכה להיות בלחץ לקראת משחק מספר 5 בבית? סיכום משחק 4

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   15.06.24 - 11:00

תגיות: NBA, בוסטון סלטיקס, דאלאס מאבריקס

Getting your Trinity Audio player ready...

סל מקו העונשין שווה נקודה, סל שדה בתוך קשת השלוש שווה שתי נקודות וסל מחוץ לקשת השלוש שווה שלוש נקודות. למדנו את זה קצת אחרי שלמדנו ללכת. אבל בהמשך החיים, עם הניסיון בצפייה בכדורסל - מגלים שיש סלים ששווים הרבה יותר.

הם לאו דווקא סלי ניצחון, אלא סלי מומנטום שמרגישים כמו סלי ניצחון. אלה סלים חריגים/מיוחדים שפשוט גורמים לאנרגיות באולם להשתנות ומחדירים באוהדים אמונה שאת המשחק הזה הם לא יפסידו. כזה היה הסל של דרק לייבלי 5:46 דקות בתוך משחק מספר 4 בגמר ה-NBA.

לוקה דונצ'יץ' ראה מולו בחילוף את זאבייר טילמן (שעשה עבודה לא רעה בכלל) וג'ייסון טייטום עזב את לייבלי בפינה על קשת השלוש כדי לעזור לסנטר המחליף שלו. לוקה מסר ימינה לרוקי בן ה-20, ובלי להסס הילד הכי לא ילד בליגה צלף שלשה. רק רשת. ואחלה טכניקה לביג-מן בגובה 2.16 מ'.

זאת הייתה השלשה הראשונה של לייבלי ב-NBA. במשחק ה-75 שלו בליגה הטובה בעולם והרביעי בסדרת הגמר, כשקבוצתו נלחמת על עונה שלמה - הוא לקח את השלשה השלישית שלו, בפעם הראשונה ראה את הכדור צולל פנימה ועל הדרך הפך לשחקן הצעיר ביותר שקולע בגמר. טייטום, שאפילו לא יצא ללייבלי, מיד הניד את ראשו ונעץ מבט של "מאיפה הבאת את זה?". אך אם את זה JT לא ראה מגיע, הוא בטוח לא דמיין את מה שקרה הלאה.

אותה שלשה של לייבלי העניקה למאבס יתרון 11:13 ומאותה נקודה הם לא איבדו את ההובלה לשנייה, כשבשיא ההפרש עמד על 48 - הגבוה ביותר במשחק גמר ב-50 השנים האחרונות. לאחר השלשה הסנטר עצר את טילמן בהגנה ובהתקפה שלאחר מכן ריחף לאלי-אופ. חוץ מרצף המהלכים הזה, לייבלי קבע את הטון עם 5 ריבאונדים (3 בהתקפה) ב-7 דקות ברבע הראשון, בזמן שלכל בוסטון היו 6 ריבאונדים.

במחצית היו ללייבלי 6 נקודות ו-10 ריבאונדים (איכשהו הרגיש יותר) והמאבס הוליכו 35:61. לוקה כיכב עם 25 נקודות, אבל המהלכים המנצחים הקטנים של הסנטר המחליף עשו את ההבדל, כמו למשל בשלשה של מקסי קליבה לפני ההפסקה, כשקרא לו להגיע לפינה וחסם עבורו את טייטום. אלה לא מהלכים של רוקי.

ברבע השלישי לייבלי ריחף לשתי הטבעות רצופות ועוצמתיות תוך 17 שניות שגרמו לג'ו מאזולה להרים דגל לבן ואת המשחק הוא סיים עם 11 נקודות ב-80% מהשדה ו-12 ריבאונדים ב-22 דקות. השחקן היחיד חוץ ממנו שבגיל 20 ומטה רשם יותר מדאבל דאבל אחד בסדרת גמר - מג'יק ג'ונסון.

במסיבת העיתונאים לייבלי הקדיש את השלשה לאמא שלו, שהלכה לעולמה לפני כמה חודשים: "זה בשבילה. היא עזרה לי לקלוע את השלשה הזו והיא תעזור לי לקלוע עוד הרבה שלשות בהמשך". מאמנו ג'ייסון קיד אמר: "דרק יודע לקלוע שלשות, זה השלב הבא בהתפתחות שלו".

וזה נשק שטורף את הקלפים. ידענו שלייבלי הולך להיות שחקן משמעותי מאוד ב-NBA להרבה שנים, אבל אם בעתיד (אולי כבר בעונה הבאה כחלק מהקפיצה הטבעית אחרי עונת הרוקי) נראה אותו צולף שלשות - כבר לא נדבר עליו רק כסנטר מצוין, אלא כאולסטאר עתידי.

לייבלי פשוט החייה את דאלאס, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. נקודתית הלילה הוא סיפק מהלכי מומנטום, בדגש על שלשת הבכורה שהדליקה את האמריקן איירליינס סנטר, ומעבר לכבוד של המועדון שהציל ולפתח הקטנטן שהשאיר בשביל הקאמבק הגדול בהיסטוריה, הוא מסתמן כאופציה המושלמת ב-5 לצד לוקה דונצ'יץ'.

התקרה של הסנטר האנרגטי והחכם הזה מסמלת את העתיד של דאלאס, שמגיעה לעונה הבאה עם פוטנציאל בשמיים ובלי צורך להציל את הסגל ולהרכיב קונטנדרית אמיתית בטרייד דדליין. יש לה את רוב החתיכות הנכונות בפאזל ואפילו אם תראה את העונה המופלאה שלה מסתיימת לה בתום משחק 5 בין שני לשלישי - היא תצא לפגרה עם גאווה גדולה והרבה תקווה. אם זה היה נגמר בסוויפ ונוקאאוט של הסלטיקס, תהיו בטוחים שהתחושות היו קצת שונות בצד הכחול של טקסס.

אותה בחירה 12 בדראפט 2023, שהגיעה לדאלאס אחרי טנקינג סוער ויקר (750 אלף דולר שהלכו ל-NBA בקנס) ברגע האחרון של העונה הסדירה, היא הבשורה שאולי תבטיח את הישארותו של דונצ'יץ' גם לתוך החוזה הבא בסוף העשור.

הרבע האחרון במשחק 4 אמור היה להיות שעמום מוחלט. כלומר, עם אפס סיפורים. מאזולה הוריד את הכוכבים שלו לספסל 3:18 דקות לסיום הרבע השלישי וכתבי ה-NBA שישבו לידי ביציע החלו לקפל את הציוד שלהם ולרדת מוקדם מהרגיל לחדר העיתונאים בקומה התחתונה. חשבתי לעצמי שאם כבר תתפתח איזושהי עלילה, היא ה"מתח" האם דאלאס תשבור את הפרש השיא למשחק גמר (42 של שיקגו על יוטה ב-1998), אבל אז קיד קיבל הפתעה נעימה מהספסל.

טים הארדוויי ג'וניור, הקלע השלישי בטיבו של דאלאס העונה, קטע בצורת של כמעט חודש בלי נקודה. אחרי שרשם 0 נקודות ו-0 מ-7 מהשדה ב-27 דקות עד כה בסדרת הגמר (0 מ-5 מהשדה ב-19 דקות במשחק 3), הארדוויי ג'וניור ניצל את הדקות שקיבל בגארבג' טיים כדי לצלוף חמש שלשות תוך 2:39 דקות.

באופן די מדהים, THJ שבר את שיא השלשות של שחקן דאלאס במשחק גמר וגם הפך לשחקן השלישי בתולדות סדרות הגמר עם 5+ שלשות ברבע אחד, אחרי שני הקלעים הגדולים בהיסטוריה - סטף קרי וריי אלן. אם יש נתון משקר, זה זה, אבל למי אכפת? בשביל הסיכוי שקיד קיבל שחקן חדש למשחק 5 או אולי אפילו לעונה הבאה (האחרונה שלו בחוזה), שווה לאוהדי המאבס להתלהב.

עוד הפתעה נעימה, שלא הייתה צריכה להיות בכלל הפתעה, היא ההגנה של דונצ'יץ'. אחרי שחטף ביקורות מוצדקות על השמירה (הלא קיימת) שלו במשחקים 1-3 בגמר, לוקה סיפק תצוגה הגנתית נהדרת שהדביקה את חבריו. אם לוקה שומר - אז כולם שומרים.

כבר ראינו אותו מתפתח למגן לא רע בכלל, כולל בפלייאוף הזה, ולכן התחרפנו מהזלזול שלו במשחקים הקודמים. אף אחד לא מצפה מדונצ'יץ' להפוך לג'רו הולידיי, הבקשה היחידה היא שהוא ישאיר את הלב שלו על הפרקט בצד הזה של המגרש. הלילה זה קרה.

בוסטון הבינה שאף אחד לא מתכוון לתת לה את הגמר הזה, אם היא בטעות חשבה ככה. אלופת המזרח הפסידה 16:2 את קרב הנקודות בהזדמנות שנייה ו-13:4 את הריבאונדים בהתקפה. למאבס כן יש כבוד עצמי וגאוות יחידה, ובמשחק 5 האנרגיות הירוקות יהיו חייבות להיות הרבה יותר גבוהות מהשנייה הראשונה. ועם מה שמחכה להם ב-TD גארדן, הם יהיו.

הסלטיקס תחת לחץ אבל הם לא צריכים להיות בלחץ. מי כמוהם יודעים שאפשר לחזור מפיגור 3:0 ל-3:3, ומי כמוהם יודעים איך זה מרגיש לפשל במשחק ביתי עם הזדמנות לעשות היסטוריה. הירוקים גם מודעים לכך שהפסד בעוד פחות מ-72 שעות והמומנטום יעבור לצד של המאבס, שפתאום יהיו פייבוריטים במשחק 6, אך לפני כל הדיבורים הללו הם הוכיחו לעצמם שהסדרה הזו תלויה בעצמם. הם טובים יותר וגם הפסד ב-38 הפרש לא ישנה את העובדה הזו.

לאורך כל העונה הזו החבורה ממסצ'וסטס לא הפסידה יותר משני משחקים רצופים ופעם אחר פעם היא הוכיחה שהיא מגיבה מצוין להפסדים, גם גדולים. האם מישהו מאיתנו יכול להתחייב שלשחקנים של הקבוצה הטובה בעולם לא עברה המחשבה להוריד קצת הילוך כדי שבמקרה הגרוע במשחק 4 הם יחזרו הביתה למשחק 5 ויזכו באליפות לעיני האוהדים שלהם? לא. ולכן יכול להיות שזאת באמת הייתה התחושה בחדר ההלבשה. תחושה שיש מזרן נוח ליפול אליו.

אז הסדרה חוזרת למזרח והחדשות הכי טובות מבחינת מאזולה הן שקריסטפס פורזינגיס ייהנה מעוד יום מנוחה. אחרי שלא נרשם למשחק 3, הגבוה הלטבי נכלל בסגל למשחק 4 אך עוד לפני המשחק הובהר כי הוא ישחק רק במידת הצורך, והצורך כנראה לא עלה משום שכבר ברבע הראשון המאבס ברחו לדו ספרתי. יש הפרש של שלושה ימים בין המשחקים, מה שעשוי להחזיר את האקס פקטור הגדול לגמר, וזה - הפרש שצריך לעניין אותנו.