לוקה בחסר? העבודה שמחכה לדונצ`יץ`

הסלובני אחד הטובים בעולם, אבל צריך לעבוד על עצמו כדי להפוך לטוב בעולם

אורן לוי
אורן לוי  22.06.24 - 15:52

רק בספורט יש לנו את הקטע הזה שבו לוקחים את הא.נשים הטובים בעולם במקצוע שלהם, בפסגה של הפסגה, ואומרים להם שהם צריכים לשכוח את כל מה שהם יודעים על איך שהם הגיעו לשם. עכשיו בואו נעשה את זה עם לוקה דונצ`יץ`.

לפני הכל באמת שווה לבסס את העובדה שלוקה לא חייב לשנות כלום או להתפתח בפרומיל של אחוז בשביל להיות אחד מהשחקנים הגדולים שדרכו על הפרקט. הוא יכול לזכות באליפות או אליפויות, הוא יכול להחשב לשחקן הטוב בעולם. דונצ`יץ` הוא יותר מסופרסטאר. בכל דור יש שחקן אחד או כמה בודדים שסוחבים את הליגה קדימה. לוקה הוא אחד מהם. בדאלאס הבינו את זה עוד לפני שהגיע אליהם (מוזר שפיניקס, סקרמנטו ואטלנטה לא, אבל זה לא להיום). דונצ`יץ` מפעיל את תשעת השחקנים האחרים על הפרקט בצורה ששמורה רק לעוד חמישה-עשרה יחידי סגולה בהיסטוריה.

אז דונצ`יץ` יכול להמשיך בדיוק ככה, להיות אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה ל-5-8 שנים, ולהגיע לקריירה של טופ 10-20 בההיסטוריה. אבל כדי להגדיל את הסיכוי שלו להשיג טבעת אחת או יותר, ולהרים את עצמו גבוה יותר בדיון של השחקנים הטובים בכל הזמנים, הרשיתי לעצמי להכין לו תוכנית עבודה לאוף-סיזן. אני מקווה שמישהו יתרגם לאנגלית/סלובנית/ספרדית.

רוחות עזות
לאחר ההפסד במשחק השלישי, בריאן ווינדהורסט עמד על הקווים באולמה הביתי של דאלאס, ונכנס בדונצ`יץ` על מאה קמ"ש. ווינדי טען אז שחוסר הדחיפות שלוקה מפגין בהגנה הוא הסיבה שהסלטיקס עתידים לזכות באליפות. הכתב המוערך של אי אס פי אן לא עצר שם, והסביר שאנשי הארגון התחננו בפני דונצ`יץ` לאורך השנים לשנות את היחס שלו לשופטים, והיחס הזה גם הוא עולה לקבוצה שלו בניצחונות. אם לוקה רוצה להיות אלוף, הוא יצטרך ללמוד מהחווייה הזאת.

אם או בלי קשר, במשחק הרביעי ראינו לוקה אחר עולה למשחק הרביעי. הוא היה מחוייב הגנתית, וסירב להיות החור שהסלטיקס עשו ממנו. המשחק היה הניצחון הבודד של המאבס בסדרה. לוקה לא ארז את הנחישות החדשה שלו למשחק החמישי בבוסטון, והיריבה הוכתרה כאלופה בביתה.

אז כמה טוב דונצ`יץ` יכול להיות בהגנה - בבסיס, לאורך זמן, ולא בהבלחות רגעיות של פוזשן פה או משחק שם? למרבה האירוניה, התשובה נמצאת כנראה בעיקר בצד השני של המגרש, כשהכדור אצלו. או אולי לא אצלו. זה מאוד מבלבל.

הכל מתחיל בהגנה (GETTY)
הכל מתחיל בהגנה (GETTY)
לחלק את העומס
הנטל ההתקפי של דונצ`יץ` הוא הגדול בליגה, בפער ניכר. מבחינת אחוז שימוש, זמני אחזקה בכדור, זריקות ואסיסטים, הוא מגיע למחוזות שרק ראסל ווסטברוק וג`יימס הארדן הכירו בשיאם. הוא לא חייב לזרוק כל זריקה, אבל הוא זה שקובע מי יזרוק. אין איך למדוד את זה, אבל כמות ההחלטות שהוא מקבל מתוך סך ההחלטות שהקבוצה שלו מקבלת במהלך הזמן שלה בהתקפה היא פשוט חסרת תקדים. זה יצטרך להשתנות, כדי שללוקה ישאר יותר גז גם לצד השני.

כדי להיות משתתף פעיל במאמץ ההגנתי של המאבס, דונצ`יץ` יאלץ לאפשר לאחרים להיות יותר מעורבים ביצירת הנקודות, ולא רק בקל יעה שלהן. קיירי אירווינג הוכיח כבר שהוא יכול להשתלב נהדר בתפקיד הזה, ואחרי פלייאוף נהדר (שנגמר לא נהדר), נדמה שהוא יכול לשאת יותר מהאחריות הזו. חוץ ממנו, לדאלאס אין מספיק שחקני התקפה מוכשרים בשאר הסגל, ובמובן הזה הלחץ עובר לההנהלה ולצוות האימון. עליהם להמשיך לחזק את הסגל הזה עם מקבלי החלטות ראויים וקלעים טובים - ואם אפשר כאלה שלא מחזירים את הכל בהגנה. קל יותר לדבר על זה מאשר לעשות את זה. ועדיין. אם לרוץ לאליפות היה קל כולן היו מנסות לעשות את זה. 

מעבר לזה. גם אם היעילות של ההתקפה תיפגע קצת בחלוקת עומסים שיוויונית יותר, יש סיכוי סביר שההגנה תתחזק ותפצה על כך - גם כתוצאה מהאנרגיה של לוקה וגם כתוצר של האקטיביות של הסגל המשלים. הבולס של ג`ורדן תחת פיל ג`קסון, הקבוצות האדירות של הספרס מתחילת המילניום והווריורס של קר וקרי בנו את הזהות שלהם על הקונספט הזה בדיוק. מי שנוגע בכדור מרגיש יותר מעורב, ומתאמץ יותר בצד השני.
קבוצה של איש אחד (Getty)
קבוצה של איש אחד (Getty)
מה קשור כושר
להגיד על שחקן ששיחק 38.3 דקות לערב במשך 92 משחקים של עונה ופלייאוף שהוא לא בכושר זה שטויות. אבל אסור גם להתעלם מהעובדה שדונצ`יץ` לא מצוי בכושר הגופני האידיאלי בשביל לשאת בנטל הפיזי שהמשחק דורש ממנו. באופן קבוע הוא השחקן שהולך הכי הרבה על המגרש במקום לרוץ. זו פשוט המציאות.

עוד ניגע בנפרד בתלונות שלו לשופטים, אבל צריך לשאול מה מתוכן זה תירוץ לא לרדת בספרינט להגנה. הכישרון העילאי של דונצ`יץ` מאפשר לו להתחמק עם פשעי כדורסל שהיו מטיסים כל שחקן אחר לקצה הרוטציה.

כך גם כשהוא מוסר את הכדור, הסלטיקס ידעו שהוא לא הולך לעבוד קשה כדי לקבל את אותו בחזרה, למרות שיש לו את הידע המקצועי ואת הכישרון הפיזי לעשות את זה ביעילות, כפי שהוכיח כבר. אפילו מצבי ספוט-אפ נורמלים נראים בלתי מושגים עבורו - לרוב הוא עומד רחוק מדי בשביל לאיים על הסל בזריקה, או שהוא משתהה ונותן להגנה לסגור אותו, רק כדי להתחיל את המהלך מחדש. השנה הוא עשה מאמץ גדול יותר לקחת זריקות ממסירה, והתוצאות הראו שהוא צריך לעשות את זה אפילו יותר.

אף אחד לא מצפה מלוקה להפוך לסטף קרי בין לילה, ולהתחיל להתרוצץ בין השחקנים במגרש כמו נקודת לייזר. אבל קצת יותר הזדמנויות במצבי ספוט-אפ כדי לנצל את הגרביטי שלו או תנועה ללא כדור בצד החלש, יתקבלו בברכה. אולי אפילו נראה אותו מנצל את המסה שלו כדי לסדר לשחקן אחר חסימה - קיירי ישמח לדעתי. לא צריך יותר מ-10-15 התקפות כאלה בשביל לעשות הבדל גדול. פוזשנים כאלה גם יתנו לו רגע לנשום, וגם יפתחו ויגוונו את משחק ההתקפה של הקבוצה שלו.

כושר אירובי טוב יותר גם יאפשר לגוף של לוקה להמנע ולהחלים מהר יותר מפציעות - גם כאלה שנגרמות מעומס, וגם כאלה שלא. מחקרים מראים שעייפות ופציעות הולכים יחד. אפשר להבין למה.
הכל מתחבר (Getty)
הכל מתחבר (Getty)
די לשפוט את השופטים
דונצ`יץ` הוא לא הכוכב הצעיר הראשון שמתמודד עם הבעיה הזאת, ויהיו עוד כאלה אחריו. אבל מדובר בצעד שהוא חייב לעשות. אולי שווה לדונצ`יץ` לקבל טיפים מחברו הטוב ניקולה יוקיץ`, שהתגבר על טמפרמנט דומה בעבר, ואולי הגיל והניסיון פשוט יעשו את שלהם. העיקר שימצא דרך להתקדם מזה. המאמצים של דונצ`יץ` צריכים להיות מופנים כדי לנצח את היריבה ולא את צוות השיפוט.

המשחק השלישי בגמר היה מיקרוקוסמוס יעיל להדגים את הצדדים השונים של הבעיה - דונצ`יץ` החליט לשים לחץ על השופטים באופן שהשפיע על קבלת ההחלטות שלו. הוא חדר כשלא היה לו יתרון, הוא זרק זריקות רעות בתקווה להוציא עבירות, הוא לא ירד להגנה כדי לצעוק עליהם, והוא שמר באגרסיביות לא מרוסנת מתוך מחשבה שהם חייבים לו (זה מה שהוא אמר בראיונות, במילים שלו). חאלס. הרי אתה שחקן מספיק טוב בשביל שהאחריות על ניצחון או הפסד תיפול עליך. שאל את יוקיץ`.

יש סיבה שהתקרה של כדורסל הליוצנטרי היא די נמוכה - אם מסתכלים על הכדור בתור איום אחד שההגנה חייבת לעסוק בו, ובכוכב היריבה בתור איום בפני עצמו, יש הגיון בלהפריד בין השניים במידה מסוימת. לא תמיד, אבל לפעמים. דאלאס ככלל ודונצ`יץ` בפרט יכולים להיות נפיצים יותר אם דונצ`יץ` ישחק פחות כמו ג`יימס הארדן ויותר כמו לברון ג`יימס וניקולה יוקיץ`. המאבס צריכים לייצר סביבו את המערכת שתאפשר את זה, אבל כמו שראינו הם לא כל כך רחוקים.

כותב שורות אלה נמנה על אחד מחסידיו הנאמנים ביותר (תבדקו אותי לגבי זה, יש קבלות). כאמור, דונצ`יץ` לא חייב ליישם אף אחת מההערות כדי לרשום קריירה היסטורית. כזאת שבאה עם מספר שמופרש ופסל מחוץ לאולם. היו גם שחקנים גרועים ממנו שלקחו אליפות בתור הכוכבים הראשיים - האחרון עשה זאת מולו. אבל כאוהדים ואוהדות של המשחק יש לנו צורך לראות את הסופרסטארים האלה ממצים כל גרם מהפוטנציאל האדיר שלהם. זה הכל.