סוף עידן: ההתחלה החדשה של קליי תומפסון

סוף עידן. קליי תומפסון יעלה בשנה הבאה לראשונה לפרקט במדי קבוצה אחרת, לאחר שסיכם היום (שני) על חוזה של 50 מיליון דולר לשלוש שנים בדאלאס מאבריקס. המהלך הזה היה באוויר בימים האחרונים, אבל ברגע שנפל ה"ווז` בומב" משהו בלב נצבט.

כל אדם שראה את ה-NBA בין 2011 ל-2024 ראה את הספלאש בראד`רס, שיתפרקו אחרי 4 אליפויות ושני הפסדים נוספים בגמר. בלי הריווח של קליי תומפסון ויכולת שחרור הכדור המיידית שלו, סטף כנראה לא היה סטף. היכולת שלו לרוץ בין חסימות התאפשרה גם בזמן שקליי משך אליו שומרים, וב-2015/16 למשל קליי קלע 22.1 נקודות למשחק וניצח 73 משחקים.

אפשר להמשיך ולדבר על זה שהוא לקח יותר זריקות מקווין דוראנט ב-2 מ-3 העונות של KD בגולדן סטייט, על הדרך המדהימה בה הוא חזר מפציעה קשה בדרך לאליפות הרביעית ועל אנקדוטות כאלה ואחרות, כמו המשחק הבלתי נשכח מול אוקלהומה, אבל יש מספר אחד שמשנה. 0 מ-10.

במשחק האחרון של קליי בגולדן סטייט הוא לא קלע פעם אחת והפסיד ב-24 הפרש לסקרמנטו בפליי-אין. סטף קלע, אנדרו וויגינס ומוזס מודי קלעו, אבל קליי לא. אחרי עונה בה הוא לא היה מספיק טוב, עבר לספסל ושב לחמישייה, הוא מוצא קבוצה חדשה. ייתכן שזהו הפתרון הטוב ביותר לצדדים.

החיים הם לא הריקוד האחרון (כשגם במקרה שלו, אגב, מייקל ג`ורדן בוושינגטון שיחק מול סקוטי פיפן בפורטלנד). שושלות לא נגמרות בתנאים שלהן, כשפאו גאסול של סן אנטוניו שיחק מול קובי בלייקרס שנעלה את המערב. דווין ווייד שיחק בשיקגו, ולא חסרות עוד דוגמאות לסמלים שעזבו. זהו טבע החיים ב-NBA. בשונה מכמעט כל אחד מהמקרים האלה, כאן נראה שזה הפתרון הטוב עבור כל המעורבים.

תודה על הריקוד 
במקרה של גולדן סטייט זה נראה בלתי נמנע. אחרי פתיחת עונה קשה הם שיחקו כדורסל טוב יותר, ודיברנו על זה בהרחבה גם כאן, אבל יש שם שילוב בין שחקנים ותיקים וצעירים שלא מספיק טוב. לפי מספר דיווחים הם ניסו לצרף את כל העולם ואשתו - לברון ג`יימס, פול ג`ורג`, ג`ימי באטלר - ללא הצלחה, ויכול להיות שהזמן הוא לשינויים קיצוניים יותר. 

ברנדין פודזיימסקי נתן עונת בכורה לא רעה עם 28 משחקים בחמישייה ויכולת טובה כמקשר בהתקפה ושחקן שתורם בהגנה. ג`ונתן קומינגה מתפתח בהדרגה ככוכב, מוזס מודי הראה ניצוצות וטרייס ג`קסון דיוויס אחלה של סנטר מחליף. כל אלה משחקים יחד עם סטפן קרי ודריימונד גרין,לא ה כמו שחקן שקבוצה אחרת תרצה. אותו דבר נכון גם לוויגינס.

בהתחשב במה שראינו מהם בפגרה האחרונה, קשה להגיד שגולדן סטייט התחזקה. שאר המערב התחזק. הפליקנס קיבלו את דז`ונטה מארי, קבוצות צעירות כמו הספרס והרוקטס התבגרו בשנה. הווריירס במשך שנים הוציאו הון, ללא הצלחה. גם אם פתאום באטלר מגיע, קשה להגיד שסטף/באטלר/דריימונד שווים אליפות.

הספלאש בראד`רס היו אחד הדברים העקביים והטובים בליגה במשך שנים ושלטו בה, כשהם ריגשו גם ב-2022. למרות זאת, השימוש במונח נעלם בשנים האחרונות ובצדק. זה כבר לא לגמרי היה שם, והשילוב של שני גארדים עם קליעה אבסולוטית מהשלוש מרגיש כמעט טבעי (גם אם פחות טהור משל שניהם). גארד שיודע להרים זריקה וגארד שיודע לקלוע ממסירה הפכו לסטנדרט, והרבה מאוד בזכות קליי. הוא שינה את המשחק. 

לכן, אולי, הגיע הזמן למשהו אחר. הווריירס לא יעבירו את סטף קרי שלא ביוזמתו, אבל הם יכולים להשיג עליו הווה ועתיד של מועדון שלם ולחוץ (מישהו אמר לייקרס?). סביר שנראה את הווריירס מנסים להריץ משהו חדש, בטח כשדיאנתוני מלטון חתם עכשיו יכול להכנס לקבוצה בצורה לא רעה, אבל השאלה היא כמה רחוק זה יחזיק.