ממיאמי ועד בוסטון: ההתאמות לוולף ושרף

הסדר של מקומות 15-59 נקבע, כאשר שחקני אולם ומישיגן לא צפויים להיבחר ב-14 הבחירות הראשונות. מההתאמה האפשרית של הרכז אצל ספולסטרה ועד השילוב של הסנטר בת'אנדר

רועי ויינברג
רועי ויינברג   14.04.25 - 16:14

תגיות: בן שרף

Getting your Trinity Audio player ready...
העונה הסדירה של ה-NBA הסתיימה אתמול (ראשון) ועכשיו מתחיל החלק האמיתי. זה נכון כמובן במקרה של פלייאוף ה-NBA, שימשוך את כולנו ועוד רבים שלא טרחו להסתכל בעונה הסדירה כל הדרך לטבעת החמישית של לברון ג'יימס, וגם בקשר לדראפט ה-NBA.

סיום העונה הסדירה למעשה אומר שאנחנו יודעים מה הסדר של מקומות 14-59 בדראפט של הליגה הטובה בעולם. הלוטרי שיקבע את סדר 14 הראשונות יתקיים ב-12 במאי, ובו נדע למשל היכן בוחרת פורטלנד או מי תקח את קופר פלאג.

במקרה של בן שרף ודני וולף, שצפויים להצטרף לדני אבדיה ב-NBA, ייתכן כי הרגע הגורלי היה הסדר של הקבוצות. רוב תחזיות הדראפט האחרונות הציבו את שניהם בעשירייה השלישית. אמנם לשניהם יש לאן להתקדם בעזרת האימונים השונים שקבוצות יערכו לפני הדראפט, בפרט במקרה של שרף שצפוי לטפס במוקים לאחר שהסתיימה עונת המכללות וכשהעונה שלו עדיין בעיצומה ובטח בהתחשב בשיפור שהוא הראה במשחקיו האחרונים.

למרות זאת, לא מופרך ששניהם יבחרו מחוץ ללוטרי באחד הדראפטים המוכשרים ביותר שראינו בשנים האחרונות. עוד נכנס כאן לאימונים עם הקבוצות, לקומביין בו מודדים את האתלטיות של כל אחד מהם ולסיטואציה כשנתקרב לדראפט עצמו, שיתקיים ביוני. חודשיים קודם לכן, ושנקבעו המקומות, זה הזמן להערכה מוקדמת של כל אחד. נתחיל מהישראלי של אולם.
הולך ומתקרב (Getty)
הולך ומתקרב (Getty)
הקבוצות שמתאימות לשרף
ההשוואות בחו"ל: גוראן דראגיץ', דיאנג'לו ראסל.

התדמית: לפי התחזיות בארה"ב, שרף נחשב לגארד שיכול להוביל התקפה במגרש הפתוח, אתלט טוב ושמאלי שיכול לעבור את השומרים שלו בכדרור ולהכנס לצבע. למרות זאת, הקליעה הבעייתית (33.3% מהשלוש ובעיקר 69.9% מהעונשין) מהווה דגל אדום עבור לא מעט סקאוטים, כשהוא לא נתפס כאתלט טוב בצורה יוצאת דופן. הקליעה תקבע את העתיד שלו ב-NBA.

התאמות אפשריות:
מיאמי (הבחירה ה-18). ההיט יקבלו את הבחירה של גולדן סטייט, בהנחה שהיא תגיע לפלייאוף אחרי ההפסד המפתיע לקליפרס הלילה. יש למיאמי בעיה קשה של ניהול משחק ואין לה רכז של ממש כשבמשחקים האחרונים טיילר הירו פותח בחמישייה, ושרף עשוי להתאים על המשבצת של דראגיץ' שעשה חיל אצל ספולסטרה. האופי של שרף, שחקן קשוח שלא מפחד מעבודה קשה, נראה כאילו הוא תפור על ה-heat culture.

אורלנדו (הבחירה ה-16). המג'יק אמנם קבוצת קליעה בעייתית, אך יותר מכך מתקשה מאוד התקפית. אורלנדו יכולה להרוויח משחקן נוסף שיכול להכנס לצבע ולשנות את הדינמיקה של היריבות מולה, כשאמנם הקליעה של שרף לא תפתור את המצוקה הגדולה ביותר אבל הוא יכול להכניס ניצוץ שחסר לקבוצה בהתחשב בירידה ביכולת של קול אנתוני.

יוטה (הבחירה ה-21). איזייאה קולייר של הג'אז נראה כמו שחקן שיכול להיות שחקן חמישייה טוב ב-NBA, ובחצי השני של העונה קלע 12.2 נקודות עם 7.1 אסיסטים למשחק, אבל נראה יותר כמו פליימייקר ופחות כמו שחקן שמחפש את הסל. שרף שחקן עם תקרה גבוהה, הימור טוב לקבוצה כמו הג'אז שבחרה שחקנים כאלה בשנים האחרונות, ושחקן שיכול לנצל את הריווח שייצרו לו שחקנים כמו מרקנן וברייס סנסבו בקבוצה שזרקה כ-40 שלשות למשחק השנה, מקום שישי בכל ה-NBA.

ברוקלין (הבחירה ה-20, 26 ו-27). אמנם יש לנטס את קאם תומאס, סקורר שאוהב זריקות, אבל כקבוצה בבנייה הם צריכים כמה שיותר כישרון. הנוכחות של שרף תספק להם 48 דקות של שחקן שיכול לייצר נקודות ולהיות מרכז ההתקפה, כשתומאס (7.8 ניסיונות מהשלוש למשחק) יכול להרוויח משחקן נוסף שמייצר לצידו. בדומה ליוטה, גם הנטס צריכים כמה שיותר שחקנים עם פוטנציאל גבוה. אל תופתעו אם הם יבחרו "להמר" על שרף, בטח כשיש להם את ג'ורדי פרננדס, המאמן האירופי היחיד בליגה. 
חולמים על מיאמי (Getty)
חולמים על מיאמי (Getty)
דני וולף
השוואות: מו וגנר, קלי אוליניק, פרנק קמינסקי.

התדמית: קשה לסקאוטים ב-NBA לאכול את וולף. מצד אחד גבוה שיודע להרים שלשות מכדרור וליצור בעצמו בפיק-נ'-רול, אבל מצד שני שחקן שעשוי להתקשות בהגנה מול ריווח ברמה של הליגה הטובה בעולם. לא מספיק פיזי כדי לשחק כסנטר, לא מספיק נייד כדי לרדוף אחרי גארדים כמו סטף קרי אחרי חסימות.

התאמות אפשריות:
בוסטון (הבחירה ה-28). התסריט האופטימי ביותר. בוסטון היא הקבוצה שזורקת הכי הרבה שלשות ב-NBA, בהפרש גדול, כאשר כל המשחק שלה מבוסס על השלכות משלוש ופיק-נ'-רולים שנועדו לייצר מצבים טובים לשני הכוכבים שלה. זה בדיוק סגנון ההתקפה של וולף, והסלטיקס הראו שהם יכולים לפתח שחקנים שסובלים מתדמית בעייתית בסוף הסיבוב הראשון לשחקני רוטציה לכל דבר. תוסיפו לזה תנועה טובה בלי כדור, יכולת להתעלות במשחקים חשובים ודמיון פיזי ללארי בירד, והוא נראה כמו מטרה מושלמת לסלטיקס. השאלה היא האם הוא יישאר עד הבחירה ה-28.

אוקלהומה סיטי (הבחירה ה-25). הת'אנדר יכולים להרוויח מגבוה שלישי אחרי צ'ט הולמגרן ואיזייאה הארטנשטיין, קבוצת הגנה מצוינת שיכולה לחפות על וולף ובשתי העונות האחרונות במקום הראשון במערב, כך שהיא יכולה להרוויח משחקנים בשלים יותר לליגה. הת'אנדר אולי הייתה הקבוצה הטובה ביותר בעונה הסדירה, והיא בהחלט יכולה להרוויח משחקן נוסף שקולע שלשות, משתלב טוב ליד צ'ט בהרכבים גבוהים ועשוי אף להוריד חלק מהעומס ההתקפי על שיי גילג'ס אלכסנדר, שחקן אדיר אבל לא אחד שצריך לזרוק 22 זריקות מהשדה ו-9 מהעונשין בכל עונה גם בשנים הבאות.

אינדיאנה (הבחירה ה-23). דני וולף לא שחקן התקפה שגרתי, וגם ריק קרלייל לא מאמן התקפה שגרתי. הנוכחות של שחקן נוסף שיכול להקל על טייריס הליברטון ולהכניס עוד מימד של פיק-נ'-רול הפוך, או פיק-נ'-רול גבוה עם סיאקם ומיילס טרנר (אם האחרון ימשיך). יחד עם הקצב הגבוה של הפייסרס והשאלה הקבועה של העומס על הליברטון, מה שהשפיע עליו תוך כדי עונה, ייתכן שהפייסרס תבחר להמר.

אטלנטה (הבחירה ה-22). יש להוקס בעיה התקפית, בטח בדקות בהן טריי יאנג על הספסל, ודני וולף יכול לספק עוד דקות שמשנות את הדרך בה שומרים על הקבוצה, כשלהוקס כבר עכשיו יש בסיס צעיר וטוב באופן יחסי, עם לא מעט שחקנים אתלטיים שיכולים לכסות את עמדות 2-4 עד עכשיו. הבחירה בשחקן נוסף שיכול להיות מרכז ההתקפה בדקות מסוימות תהיה יציאה מהקופסה, ואולי פתרון רלוונטי עבור קבוצה שמרגישה כאילו היא מולחמת לפליי-אין.