גדול עליה? הבעיה של הלייקרס מול מינסוטה

לברון ולוקה מתקשים מול הטימברוולבס של אנתוני אדוורדס, שכופה עליהם איבודים, שולטת מתחת לסל ועשתה כרצונה בחלקים גדולים מהסדרה. לקראת משחק שעשוי להכריע עונה שלמה

רועי ויינברג
רועי ויינברג   27.04.25 - 14:37
Getting your Trinity Audio player ready...

לכל פלייאוף יש את הקאץ' פרייז שלו. בשנים הקודמות דיברנו על כדורסל בלי עמדות או על סטרץ' פור או פייב, וב-2025 המונח שמסתמן כמרכזי הוא "מרווח הטעות". כמה קבוצה יכולה לטעות לפני שזה יהיה מסוכן מדי.

  • ישיר, 22:30, 5LIVE: המשחק הרביעי בין הלייקרס לטימברוולבס

אם אתם לא מאמינים לי, אז אולי תאמינו לאחד לברון ג'יימס. "אין שום מרווח לשגיאה בפלייאוף", אמר אחרי ההפסד של הלייקרס לטימברוולבס שקבע 2:1 בסדרה. "אתה לא תשחק משחק מושלם, אבל ככל שתטעה, שתטעה ושתטעה, אתה תשלוט בפחות דברים והסיכוי שלך לנצח קטן יותר".

הלייקרס הפסידו ב-8 מ-12 רבעים עד עכשיו בסדרה, כשבמשחק השלישי הם השיגו 78 זריקות לעומת 91 של הטימברוולבס (שזרקו פעם אחת יותר מהעונשין). הם קלעו באחוז טוב מאוד, 17 מ-40 מהשלוש, וקיבלו ימי קליעה חריגים של לברון ג'יימס (5 מ-9 מחוץ לקשת), אוסטין ריבס (5 מ-11) ויום לא גדול של הטימברוולבס שקלעו ב-13 מ-36 מחוץ לקשת.

הם הצליחו למצוא את עצמם במצב של 103:103, 4:37 דקות לסיום, ואז חטפו ריצת 1:12 שסיימה את המשחק. מינסוטה, לפרקים, נראית פשוט גדולה עליהם. רגע לפני המשחק הרביעי, שיתקיים הלילה (ראשון, 22:30), זה עשוי להיות גורלי. קשה עד בלתי אפשרי לחזור מ-3:1, גם אם קוראים לך לברון ג'יימס, ובטח אם זה מול קבוצה שחזרה מפיגור עשרים במשחק שבע נגד האלופה המכהנת בשנה שעברה.

 

 

גדולים עליהם?
השחקן הכי טוב של מינסוטה בסדרה עד עכשיו והקלע המוביל בשני הניצחונות שלה היה ג'יידן מקדניאלס. הפורוורד של מינסוטה שחקן שלא מוערך דיו ומעלה את הרמה בפלייאוף, אבל לא ככה. הוא קלע 25 נקודות ב-11 מ-13 מהשדה במשחק הראשון ו-30 ב-13 מ-22 במשחק השני, אחרי שהגיע לשלושים פעם אחת בלבד במהלך העונה הסדירה.

מקדניאלס, כמו כל שחקן אחר בהתקפה של מינסוטה, חי מאותו "מרווח טעות" שלברון דיבר עליו. הטימברוולבס משחקים מהר, ארוכים יותר מהלייקרס ופשוט מנצלים את זה שאין ללייקרס את קו ההגנה השני.

נדגים. לברון ג'יימס מאבד למקדניאלס וקופא במצב בו הלייקרס בפיגור נקודה. מקדניאלס, 2.08 מ' עם מוטת ידיים של 2.12 מ', שועט פנימה. רוי האצ'ימורה (2.03 מ') וג'ארד ונדרבילט (2.03 מ'), הפאוור פורוורד והסנטר של הלייקרס, מנסים לעצור אותו ולא כל כך מצליחים. אין ללייקרס את הקו השני של ההגנה. 



הלייקרס איבדו לא פחות מ-16 פעמים באותו המשחק, גם באשמת המחלה של דונצ'יץ' (שאמנם שיחק), אך לא רק בגללה. לברון איבד פעם אחת, אוסטין ריבס איבד ארבע פעמים. קצת קשה לבוא אליהם בטענות, בהתחשב בזה שהם משחקים מול קבוצה עם יתרון פיזי משמעותי.

היתרון הזה מתבטא גם במפת הזריקות של מינסוטה, בטח ביום בו הם קלעו בצורה ממוצעת והגיעו ל-116 נקודות. 42 מ-91 הזריקות של מינסוטה במשחק הראשון הגיעו בטבעת, לעומת 31 מ-86 למשל במשחק הראשון. ככל שמינסוטה מגיעה יותר לסל, יותר קשה ללייקרס לעצור אותה.

הפתרון של הלייקרס היה אמור להיות ג'קסון הייז. הסנטר הפותח של הקבוצה עשה עבודה לא רעה, אך הלך אחורה, בלשון המעטה. בשלושת המשחקים האחרונים הלייקרס ב-18- ב-25 הדקות שלו, כשהוא אמנם פותח אבל נעלם אחרי הרבע הראשון. 

הייז לא באמת מאיים על הסל, וכשדונצ'יץ' לא בריא לחלוטין זה נותן חופש פעולה גדול לרודי גובר. הלייקרס משחקים במעין ארבע על חמש, כשמי שנשאר חופשי הוא שחקן הגנה היסטורי (לפחות בעונה הסדירה) וזה משאיר למינסוטה יותר מדי אפשרויות נגד הלייקרס.

בעקבות זאת, האופציות בקו הקדמי הן האצ'ימורה, ונדרבילט ולברון. אלכס לן, הסנטר המחליף שהגיע בפברואר, לא נראה כמו שחקן ברמת NBA. גם ג'וליוס רנדל (2.06 מ' פיזי ואולי בפלייאוף הטוב בקריירה) ונאז ריד נראים כאילו הם גדולים על הלייקרס. מקדניאלס לא היה צריך כישרון מיוחד, אלא פשוט לצעוד לטבעת. 

 

 

מה עושים?
הלייקרס לא יוכלו לצמוח בין לילה. ההפך, הפער הקטן בין משחקים 3 ל-4 לצד כאבי הבטן של לוקה, 42 הדקות של לברון ושל ריבס ו-38 הדקות של האצ'ימורה לא בדיוק עוזרים להם, בלשון המעטה. הפיזיות והמומנטום בצד של מינסוטה.

ובכל זאת, יש כמה דברים שהלייקרס יכולים לעשות. הראשון הוא כמובן לצמצם את כמות האיבודים כמה שאפשר, אחרי יותר מדי מסירות שלא היו מספיק מדויקות. זה בלט גם במקרה של המחלה של דונצ'יץ', ובעיקר אצל ריבס שעדיין רחוק משיאו בסדרה הזאת. גם כאן, במשחק שלוש, קשה להגיד שהוא היה טוב כשקלע 20 נקודות ב-18 זריקות ואיבד 4 פעמים.

לכן הלייקרס אולי לא יהיו גדולים יותר, אבל הם יכולים להיות יצירתיים יותר. זה גם קשור לרמת המאמץ ההגנתי, כפי שראינו במשחק השני בו הם עצרו את הטימברוולבס על 85 נקודות, וגם לזהות השחקנים שמקבלים דקות. לא מן הנמנע שאוסטין ריבס יהיה מי שישלם את המחיר וירד לספסל, כשהלייקרס תנסה לשלוט בהתמודדות עם קצב איטי יותר ועם הצבתו של דוריאן פיני סמית' בחמישייה.

פיני סמית' גדול יותר מריבס ואולי יכול להתמודד איתו עם פחות עזרה, מה שישנה את כל השיטה מולו. יש מהלכים בהם ריבס מקבל שחקן אחר בחילוף וכל ההגנה מסתבכת, ולחילופין ההעלאה של יוצר מהספסל משנה את כל ההגנה מולו. כאן, למשל, אתם יכולים לראות איך חילוף פשוט וקפיצה "נכונה" כביכול של לברון מסתיימות בשלשה טובה של אדוורדס. אלה הזריקות שהלייקרס רוצים למנוע.



התקפית, אגב, הפרדת הדקות בין לוקה, לברון וריבס יכולה להוביל לזה שתהיה להם מעט יותר אנרגיה, מה שהיה חסר בדקות האחרונות ובריצת ה-12:1 שהם ספגו במשחק הקודם. רוי האצ'ימורה יכול להשתפר משמעותית, ואולי דקות נוספות של הייז בתפקיד שונה - קרוב יותר לטבעת, יכולות לגרום לו להיראות טוב יותר. למרות זאת, קשה להגיד שהוא הצדיק את מקומו בחמישייה.

ההגנה היא רק צד אחד. הצד השני הוא ההתקפה, כשהלייקרס לא הצליחו להגיע ליותר מ-104 נקודות באף משחק בסדרה. כאן נכנס יתרון אחר שלהם, משהו שלא ראינו עד עכשיו בחודשיים של לברון ולוקה: החלפת התפקידים. מצב בו לברון (שבעה אסיסטים בשני ההפסדים, שבעה אסיסטים בניצחון) מוביל את ההתקפה בזמן שלוקה בתפקיד "חופשי" יותר לנצל טעויות ולתקוף מצ'-אפים, יכול להוציא יותר מהשניים.

הגדולה של לברון ולוקה, והסיבה שרבים (כולל אותי) האמינו שהם יכולים לזכות באליפות כבר השנה, היא היכולת שלהם למצוא את מרווח הטעות הזה אצל יריבות. אם הם יצליחו לעשות את זה מול מינסוטה, בעיקר בעזרת בידודים יעילים מול מייק קונלי, רודי גובר וג'וליוס רנדל, אז המשחק הבא יראה אחרת. 

הלייקרס איבדו 19 פעמים במשחק השלישי, מה שהפך ל-28 נקודות יקרות של מינסוטה. זה לא יכול לחזור לע עצמו אם הם רוצים לנצח בסדרה. לכן התקפה שמתבססת יותר על תנועה מאשר על מסירות יכולה להיות הפתרון מבחינתם: שיבוש הקצב וניסיון לתת ללברון ולוקה לנצח באחד על אחד, מה שיכול לנטרל חלק מיתרון הגודל. בשביל זה הם צריכים גם לקלוע באחוזים גבוהים, וגם פשוט לא לאבד.

במשחק השני בסדרה, הטוב של הלייקרס, הם הגבילו את התקפות המעבר של מינסוטה, היו פיזיים יותר וקפצו ראשונים לכל כדור. גם ביום קליעה רע זה הספיק ב-85:94, והפעם האווירה במודה סנטר או המחלה של דונצ'יץ' לא הספיקו.

בתיאוריה, יש ללייקרס את הכלים להשוות ל-2:2. בטח אם לוקה בריא. הם לא אמורים לאבד ככה, הם לא אמורים לאבד את הראש בדקות הסיום ובטח שלא לשמור ככה. מצד שני, עד עכשיו מינסוטה בבירור הייתה הקבוצה הטובה יותר בסדרה. היא ניצחה ב-8 מ-12 רבעים בסדרה.

הפעם, הערב, זה משחק גורלי. אם מינסוטה תנצח, היא תגיע לקריפטו אחרי שניצחה שני משחקים וכשהיא צריכה לא להפסיד פעם אחת בשלושת הבאים כדי לנצח את הסדרה. אם היא תגיע אליו ב-2:2, זאת סדרה של הטוב מ-3 מול אחת מקבוצות הבית הטובות בליגה עם לברון ולוקה דונצ'יץ'. 

מי שתנצח כאן, בסבירות גבוהה, תנצח בסדרה. היא גם יכולה לצאת מהמערב המטורף שלנו. מה זה אומר בעצם? אני עוד לא יודע, אבל אני יודע שאתם צריכים למצוא את עצמכם מול טלוויזיה בשעה הזאת.