סוס שקיבלת במתנה: האם הלייקרס בזבזה ללברון ולוקה שנה מהקריירה?

הביטוי הלטיני Noli equi dentes inspicere donati, הופיע לראשונה, כך נטען, באחד הפירושים לספרי הברית החדשה, באיזור שנת 400 AD - או 400 לספירה. "סוס שקיבלת במתנה, אל תבדוק את שיניו", אומר הפתגם בעברית, ומשמעותו על פי מילון אבניאון: "כשמקבלים משהו במתנה, לא שואלים יותר מדי שאלות ולא מחפשים בה פגמים. הביטוי לא מתחשב בכך שהמתנה, יכול שתתגלה כפיל לבן".

ברית חדשה (יחסית) בהשוואה לתאריכים ההם, אם כי אחת בת יותר מעשור - בין ניקו האריסון לבין AD, או אנתוני דייויס, עוד מהימים בהם האריסון עבד בחברת נייקי - הובילה לכך שג'נרל מנג'ר הלייקרס, רוב פלינקה, מצא לפתע בתחילת פברואר מתנה מפתיעה על סף דלתו. דאלאס מאבריקס, הקבוצה עם הסוס בלוגו, יזמה עסקה על לוקה דונצ'יץ'. בהתחלה, כך שיחזר שאמס צ'ארניה כתב ESPN שקיבל את הידיעה לראשונה, רעדו לו הידיים. הוא התגבר על כך, והעלה פוסט ברשת איקס. 108.2 מיליון חשיפות היו לציוץ שלו, שהרעיד את הליגה ואת עולם הספורט.

והנה, בדיוק רבע שנה עברה. דאלאס חוותה שלושה חודשים מהגיהנום. פציעות, ביטולי מנויים, קריאות לפיטורי המנג'ר, מסיבות עיתונאים שהגדירו מחדש את המונח "אסון יחסי ציבור", ובסוף תבוסה במשחק על העפלה לפלייאוף. בלייקרס השמש זרחה. הסופרסטאר החדש נעטף באהבה מכל עבר. הגופיה מספר 77 הפכה לנמכרת ביותר בליגה, והפכה את לוקה לשחקן האירופי הראשון שזוכה לכבוד. הלייקרס, כך נראה, חוזרים לגדולתם. רק בעיה אחת קטנה מלווה את כל הפיל-גוד סטורי הזה: דונצ'יץ' סיים את עונת 2024/25 עם ניצחון פלייאוף אחד בלבד יותר מאשר האקסית המבוישת שזרקה אותו.

האם הלייקרס פישלו לגמרי עונה בריאה (יחסית) של לברון ג'יימס בן ה-40, ושל לוקה עצמו, באופן שירדוף אותם אחרי הרבה שנים? התשובה הקלה היא "כן!" מהדהד, כמעט כמו עוד סל מאני טיים פלוס התרברבות פלוס ציטוט ויראלי של אנתוני אדוורדס על חשבונו של לוקה. המציאות, מה לעשות, נוטה להיות מורכבת יותר. 

מיינד דה גיים, עונה 1, פרק הבונוס
המחצית השנייה בטארגט סנטר יצאה לדרך, ועם כל דקה שעברה, התברר שאי אפשר להסיר ממנה את העיניים. בשידור חי, ערך המאמן ג'יי ג'יי רדיק את אחד הניסויים הנועזים - או ההזויים, או גם וגם - שנראו על מגרש: הוא שיחק עם אותם 5 שחקנים במשך 24 דקות. למביט מהצד נראה שהלייקרס קיבלו בראש באותה מחצית. הטבלה הסטטיסטית מספרת סיפור קצת אחר: אותם 5 שחקנים, במשחק חוץ קריטי נגד יריבה מלאת ביטחון ומומנטום, קלעו באחוזים טובים יותר מהשדה מאשר היריבה, לקחו ריבאונד אחד פחות, מסרו 4 אסיסטים יותר, איבדו שלושה כדורים בלבד, וסיימו בתיקו. 55-55.

איך זה קרה לעזאזל? בגדול, ראינו שם פרק של הפודקאסט Mind the Game מעונה 1, עם רדיק ולברון, בשידור חי. דמיינו לעצמכם את רדיק ולברון משתעשעים באפשרות שבה הפודקאסטר, בעונתו הראשונה כמאמן, ימצא ליינאפ אחד בלבד שעובד לו מול יריבה מסוימת וינסה לא להוריד אותו מהמגרש במשך מחצית שלמה.

איך מנהלים דבר כזה, היו שואלים אחד את השני? קודם כל, הורגים את הקצב. מניעים כדור בסבלנות. מנהלים מלחמת התשה. הלייקרס שיחקו במחצית הזו בקצב של 86 התקפות למשחק. כמה זה איטי? בעונת ההשבתה של 1999 נרשם קצב המשחק האיטי בתולדות הליגה לעונה שלמה - 89 התקפות לכל קבוצה למשחק. למעשה, בהשוואה לקצב של כ-100 התקפות במשחק רגיל, רדיק הוריד את העומס כך ששחקני הלייקרס יתאמצו כאילו הם משחקים פחות מ-21 דקות - במקום 24.

לוקה ולברון בקושי התקרבו לאזור הצבע, בכוונה, כדי לקצר מרחקים ולנוח על המגרש לסירוגין. שניהם מושכים שמירות כפולות, מה שאיפשר תמיד לשחקן אחר - דוריאן פיני סמית', רוי האצ'ימורה או אוסטין ריבס - לקבל כדור וליזום. הלייקרס זרקו 26 שלשות במחצית הזו וקלעו אותן באחוזים טובים. לעתים נראה שהלייקרס פשוט משחקים "4 פינות ואחד באמצע". מינימום תנועה, מקסימום יעילות. לפני שהוולבס הבינו מה קורה, הם הפסידו ברבע השלישי 36:23. ברבע האחרון, העייפות באמת התחילה לדבר. הזריקות כבר היו קצרות יותר. הרגליים כבדות יותר. בעיקר אלה של לוקה, שנראה שבשלב מסוים אפילו לא ניסה לשמור.

רדיק הסיק שהדבר היחיד שיעבוד מול מינסוטה גבוהה, אתלטית ועמוקה יותר, זה לשים על המגרש 5 שחקנים פיזיים שמסוגלים לקלוע מבחוץ, לקחת ריבאונד, להניע כדור, ואינם חורים בהגנה (לוקה קצת היה חור, אבל הוא בכל זאת לוקה). הוא הסתכל מה יש מסביב: ג'קסון הייז? לא יעיל מחוץ לצבע ועושה שטויות. דלטון קנקט? רוקי, ויריבות צדו אותו בהגנה. ג'ארד ואנדרבילט? דופק את הריווח.

נשארו גייב וינסנט וג'ורדן גודווין. בעיניי, היה ראוי לנסות לפחות אחד מהם לאיזה 2-3 דקות פה ושם כדי להשאיר קצת יותר אוויר אצל לוקה ולברון. רדיק העדיף ללכת אול-אין, ועדיין, אלמלא לוקה מחטיא 3-4 זריקות שהוא קולע בעיניים עצומות תוך כדי עישון נרגילה (לכאורה), וכמה החלטות שיפוט מעוררות מחלוקת, הלייקרס היו מנצחים, רדיק היה יוצא גאון, ואת המחצית הזו היו מלמדים משלשום בקורס מאמנים. אבל בניגוד לדייויד אדלמן שעשה דבר דומה עם דנבר ברבע האחרון יום קודם וניצל בזכות אלי-אופ של ארון גורדון, רדיק הפסיד. עכשיו אפשר להתחיל לבוא בטענות למי שאחראי לסגל הזה.

האבטיפוס של ניקו, ולמה זה לא קרה
רגע לפני פתיחת הפלייאוף שהיה אמור להיות סיבוב הניצחון שלו, הלייקרס הכריזו על כך שהמנג'ר רוב פלינקה קיבל הארכת חוזה. הקדנציה שלו ידעה עליות וירידות, אבל אם השגת את לוקה דונצ'יץ' בגיל 25 - לא משנה אם בטרייד, כשחקן חופשי, בשוד בנק, בהונאת קריפטו - כנראה שתקבל הארכת חוזה. רק שבאותו יום היסטורי והיסטרי, פלינקה היה צריך להרגיע מהר את המסיבות - הקבוצה שלו, שנבנתה באופן הגיוני יחסית סביב ללברון ואנתוני דייויס, פתאום שינתה כיוון ב-180 מעלות. מקבוצה עם שני מובילי כדור וביג מן דומיננטי היא הפכה לקבוצה עם שלושה מובילי כדור, שניים מהם מבכירי השחקנים בליגה, ואפס סנטרים רציניים.

למזלו של פלינקה, קצת פחות משנה קודם, ראינו לראשונה אבטיפוס של קבוצה שיכולה להצליח סביב לוקה. באדיבות מנג'ר דאלאס ניקו האריסון, התבנית הזו כללה עוד מוביל כדור מוכשר לצדו, סנטרים שיודעים להגן על הטבעת, לחסום ולרוץ לאלי-אופים ("Rim Runners"), ופורוורדים מוכשרים הגנתית שיודעים לקלוע שלשות. ללייקרס כבר היה את מוביל הכדור (ואפילו שניים - לברון וריבס), היו להם פורוורדים מהסוג הרצוי בדמותם של האצ'ימורה ופיני סמית'. עכשיו רק נשאר העניין הפעוט הזה של הסנטר, ולפלינקה נשארו ארבעה ימים למצוא אחד כזה, לפני סוף מועד ההעברות.

פלינקה מיהר לעשות את מה שעושים בוסים בלייקרס ב-45 השנים האחרונות, ולהתייעץ עם הסופרסטאר לגבי שינויים בסגל. שארלוט, לפי הדיווחים, היתה זו שהציעה את מארק וויליאמס, ופלינקה הסכים לתת תמורתו את שני הנכסים האטרקטיביים שנותרו ללייקרס - הרוקי המבטיח קנקט, ובחירת הסיבוב הראשון האחרונה שבה יכלו לסחור. "הוא מתיישר כל כך טוב מבחינת השלב בקריירה ומבחינת הגיל עם לוקה ואנשים אחרים בסגל, שכשההזדמנות הגיעה, היינו אגרסיביים", הסביר פלינקה.

רק שבבדיקות הרפואיות התברר כי וויליאמס, ששותף רק ב-85 משחקים בשנתיים וחצי על חוזה רוקי, סובל מבעיות רפואיות שהדאיגו את הלייקרס יותר מדי. הטרייד בוטל אחרי שהדדליין עבר, והם נשארו עם סנטר אחד. וויליאמס, לפנות בוקר, חגג את ההדחה בשמחה לאיד עם ציוץ ובו סמיילי. בתגובות היה מי שהזכיר לו שרודי גובר רשם נגדו 21.5 נקודות, 11 ריבאונדים ו-3 חסימות למשחק. לא בטוח שהוא היה הפיתרון, רק שמי שכן נשאר בסגל היה עוד פחות מזה.

כאשר ג'קסון הייז חתם בלייקרס בקיץ 2023 על חוזה מינימלי לשנתיים, זה נראה כמו הימור די סולידי - שחקן שייתן כמה דקות טובות מהספסל, ואולי אפילו יוכלו לצוות לצד דייויס - שביקש לשחק בעמדה מספר 4 - מפעם לפעם. הייז ודייויס שיתפו פעולה על המגרש העונה 70 דקות בלבד, והלייקרס הפסידו ב-8 נקודות ל-100 התקפות באותן דקות. ופתאום, הייז נשאר הסנטר הסביר היחיד של הלייקרס. אלכס לן (זה הכי טוב שמצאתם?) שנשאר מובטל ונאסף, לא תרם כלום, והרבה דקות הלכו לטריי ג'מיסון, שחקן על חוזה דו-כיווני. הייז היה לכמה שבועות הסנטר ההגנתי הכי טוב בליגה, אבל עם הזמן חזר לסורו. עם משחק מפוזר וטעויות מנטליות שלו, הלייקרס נוצחו ב-17 נקודות ב-31 דקותיו על הפרקט מול מינסוטה. במחצית של משחק 4 רדיק מחק אותו מהרוטציה.

ועדיין, למרות שהחזיקו בעמדת הסנטר הכי חלשה בליגה, הציפיות מהלייקרס נותרו לרוץ לאליפות. 

אצא לי השוקה, סנטר רים-ראנר אקנה לי
הלייקרס, ייאמר לזכותם או לחובתם, לא עשו שום דבר כדי למנוע את הדיבורים הללו. להיפך, הם עלו למקום השני במערב, לפני ששורת פציעות לשחקני מפתח, בראשם לברון, השאירו אותם דלילים עוד יותר בקו הקדמי. סיום חזק של העונה הוביל אותם למקום השלישי, ולסדרה נגד מינסוטה. למרות המיקום בטבלה, הוולבס הגיעו לפלייאוף בכושר מעולה, עם ניצחון עונה סדירה אחד בלבד פחות מהלייקרס. הוולבס היו אתלטיים יותר, עמוקים יותר - כפי שתעיד חמישיית המחצית השנייה של הלייקרס במשחק 4 - ולוקה ולברון מוצאים את עצמם מחוץ למאבקי האליפות כבר אחרי סיבוב אחד.

הקיץ החשוב ביותר של פלינקה מאז 2019 מתחיל מוקדם מהצפוי, וכשיש לך את לוקה בכניסה לשנות הפריים שלו, זו תהיה עבודה קלה יותר וקשה יותר בו זמנית. קשה, בגלל הרקורד שלו: לברון הגיע ב-2018 בגיל 33, ועד עכשיו רשם אליפות אחת, פלייאוף אחד שהסתיים בגמר המערב, עונה אחת שהתחרבנה בגלל הפציעה הארוכה הראשונה בקריירה של לברון, עונה אחת שהלכה לפח בגלל פציעה של דייויס, אחת שירדה מהפסים מכיוון שלברון רצה את ווסטברוק, ועוד שתיים שמסתיימות בהדחה בסיבוב הראשון. איך שלא תסובבו את זה, הצלחה מזהירה זו לא.

כל עונה שחלפה, בה לברון דהר לכיוון גיל 40, הקשתה להרכיב סביב הסופרסטאר המזדקן סגל איכותי: כוכבים לא רצו להגיע לקבוצה שבה את הקרדיט יקבל (לרוב) לברון והאשמה תיפול (לרוב) עליהם. לעומת זאת, כאשר די מובן לכולם שעכשיו זו הקבוצה של לוקה, העתיד בהיר יותר. דונצ'יץ' לא הגיע ללייקרס כדי לקחת את אליפות 2025, אלא בשביל העשור הקרוב. סנטרים יידעו שעכשיו הם יכולים גם לקבל אור זרקורים מחמיא בלייקרס, וגם לשפר ליד לוקה ממוצעים.

מיילס טרנר, כבר בן 30, הוא אופציה, ואינדיאנה תנסה להשאיר את השחקן שחיוני להצלחה שלה. נאז ריד ובובי פורטיס הם פחות רים-ראנרס קלאסיים, אבל החתמה של אחד מהם, שיכול לפתוח הגנות וגם לשמור, תהיה שיחוק. קלינט קאפלה, יעד ריאלי יותר, יכול להיות יופי של סנטר מחליף, אבל גם הוא לא שחקן לאליפות, וכנ"ל לוק קורנט מהסלטיקס. אופציה אחרת היא להקריב את קנקט, האצ'ימורה (חוזה נגמר של 18 מיליון לעונה הבאה), וינסנט או קליבה (כנ"ל, 11 מיליון) ובחירות דראפט כדי להביא בטרייד ביג מן, כמו ניקו קלקסטון מהנטס, ווקר קסלר מיוטה, או יאקוב פרטל מטורונטו. אם הפיסטונס או המג'יק ינסו להוריד בשכר, גם אייזיה סטיוארט או וונדל קרטר ג'וניור יכולים לעזור, ואם הגריזליס יחליטו לפרק - לא יחסרו להם הצעות על ג'ארן ג'קסון ג'וניור.

תרוויח פחות, תצא קינג
בסוף, השאלה המרכזית היא לברון - בהנחה שלוקה האריך את חיי המדף שלו, נתן לו סיכוי שבכלל לא היה יכול לדמיין להתמודד על עוד אליפות, ויעודד אותו להמשיך לשנה נוספת. בתור התחלה, לוקה עשה לו טובה גדולה. להוציא משחקים 3 ו-4 בסדרה הזו, לברון כבר לא נראה כמו שחקן שיכול לסחוף קבוצה לאליפות במשך פלייאוף שלם. מצד שני, הוא קיבל במתנה סוס צעיר לבלות איתו את שנותיו האחרונות. הכימיה שלו עם לוקה אכן נהדרת, ועכשיו כשפתרנו את שאלת הכימיה, נשארנו עם כלכלה והנהלת חשבונות.

בקיץ שעבר לברון הסכים לוותר על חלק משכרו אם הלייקרס יצליחו להחתים שחקן ותיק כמו קליי תומפסון או דמאר דרוזן. קליי העדיף פחות כסף כדי לחתום על חוזה תלת-שנתי ליד לוקה בדאלאס, בעוד דרוזן, שנשאר מריר מההחלטה להעדיף את ווסטברוק על פניו ב-2021, בחר בערימות של כסף רק כדי לעוף בפליי-אין עם סקרמנטו. לברון בחר בסופו של דבר חוזה נמוך במעט מהמקסימום, שהשאיר ללייקרס את מעט הגמישות הכלכלית הנדרשת כדי להביא את פיני-סמית', שעובד טוב מאוד לצד לוקה. גם דוריאן מסיים חוזה ויהיה מבוקש מאוד, כך שיש מצב שלברון יצטרך לוותר על אופציית השחקן, להשהות את החוזה החדש שלו עד שיראה את מי הלייקרס השיגו, ולבסוף, לחתום על הרבה פחות מאשר בעונה שעברה.

האיש שהרוויח 530 מיליון דולר בשכר עד עתה יצטרך לשים את האגו בצד כשישלח את הסוכן ריץ' פול לשולחן המו"מ. זה עולם של ביזנס קר והוא הראשון שיודע את זה. הלייקרס ופלינקה עשו בשבילו במשך שנים כל מה שביקש, בצדק או שלא, וספגו את האש, כולל להחתים את הבן שלו (שייאמר לזכותו, השתפר יפה במהלך העונה - ועדיין). עכשיו, פלינקה צפוי לבנות סביב לוקה, ולהציע לסלובני הארכת חוזה של 229 מיליון דולר ל-4 עונות. ועכשיו זו ההזדמנות של קינג ג'יימס לצאת באמת מלך. אם יתעקש בכל זאת על סכום גבוה, יצטרך לברון, שלראשונה בקריירה אינו השחקן הכי טוב בקבוצתו, להתמודד עם ביטוי לטיני אחר הלקוח מעולם הנצרות: Sic Transit Gloria Mundi - כך חולפת תהילת עולם.