בקול רעם: שיי גילג'ס אלכסנדר יוכיח שהוא MVP "אמיתי"?

"מעולם לא רצתי יותר מ-400 מטרים", סיפרה שרמיין אן-מארי גילג'ס, שייצגה את אנטיגואה וברבודה בריצת 400 מטרים באולימפיאדת ברצלונה 1992. "המנטליות שלי תמיד הייתה להינעל על המטרה וכך חינכתי את הילדים שלי". 

הגישה הזו בדיוק חלחלה לבנה הבכור - שיי גילג'ס אלכסנדר. 

גם הסופרסטאר בן ה-26 של אוקלהומה סיטי רץ בכל הכוח אל עבר המטרה שלו, שמעטים האמינו שבכלל אפשרית, אבל במקרה שלו מדובר במרתון. 

"אני סטיב נאש השחור", הצהיר גילג'ס אלכסנדר בספטמבר 2021. "אני רוצה להיות אחד הרכזים הגדולים בהיסטוריה. אני לא משחק כדורסל רק כדי להיות טוב בענף הזה, אני רוצה להיות אחד הגדולים אי פעם. אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות עם המשחק שלי, ובסופו של דבר, אין הרבה שחקנים כאלו".

אותה אמירה גרמה להרבה אנשים להרים גבה, בכל זאת היא באה משחקן ש"הוביל" את הקבוצה שלו בעונה קודם לכן למקום ה-14 במערב עם מאזן 22:50, אבל הקנדי, שהגיע לת'אנדר כחלק מעסקת פול ג'ורג' ביחד עם דנילו גלינארי ועוד שבע (!) בחירות סיבוב ראשון, ידע משהו שאנחנו לא. 

הוא ידע שהאופי היציב שלו יביא אותו לטופ. "כל החיים שלי עקביים" היא אחת האמירות הכי מפורסמות של גילג'ס אלכסנדר, שהרחיב: "כל מה שאני עושה הוא עקבי. ממה שאני אוכל, דרך שעות שינה והתאוששות שלי ועד האנשים הקרובים אליי. החיים שלי הם כבר כמו רוטינה". 

וכך גם המספרים שלו ושל אוקלהומה סיטי. SGA קלע העונה 20+ נקודות ב-72 משחקים רצופים, הרצף הרביעי הכי ארוך בהיסטוריה לעונה אחת (עקף את מייקל ג'ורדן), וסחף את הת'אנדר למאזן החמישי הכי טוב בכל הזמנים, 14:68. 

בקרוב שיי צפוי לזכות ב-MVP ולהפוך לקנדי השני אי פעם עם התואר האישי אחרי נאש, ורק אז הוא יתחיל לרוץ את החלק במרתון שיוביל אותו למועדון היוקרתי אליו הוא שואף להגיע - "אחד הגדולים". בחלק הזה הוא יפגוש לדו-קרב נוסף, אבל הפעם ישיר וחשוב יותר, את מי שכבר עבר סלקציה: ניקולה יוקיץ'. 

"How are you just so consistent?"

SGA: "My whole life is consistent" 🔥 pic.twitter.com/97hXYsg3f8

— Bleacher Report (@BleacherReport) March 9, 2024

למה בחרתי בשיי גילג'ס אלכסנדר ל-MVP? 
לפני שנדבר על הסדרה המרתקת בין אוקלהומה סיטי לדנבר שתגלה לנו מי הוא SGA באמת, נתנתק מהפלייאוף ונחזור למירוץ ה-MVP שליווה אותנו לאורך כל העונה הסדירה. 

סביר להניח שכמעט בכל עונה אחרת לא הייתה לנו תחרות ולי לא הייתה דילמה רצינית, אבל שיי ויוקיץ' החליטו לשכתב את ההיסטוריה בו זמנית. מצד אחד איך אפשר לא לבחור בשחקן של 32.7 נקודות בממוצע עם הגנה אדירה שניצח על העונה אולי הכי דומיננטית אי פעם? ומצד שני איך אפשר ללכת נגד סנטר עם ממוצע טריפל דאבל שסיים בטופ 3 בארבע מתוך חמש הקטגוריות המובילות?

זה אכזרי, אין תשובה חד משמעית (ובטח לא "שוד" לכאן או לכאן) ואני לא יכול לדבר בשם שאר 99 המצביעים, אבל אני שברתי את הראש לפני שקיבלתי החלטה ונתתי את הקול שלי לגילג'ס אלכסנדר. מבלי להיכנס לכל השיקולים, כי אז לא נצא מפה, הנה כמה מהטיעונים המרכזיים מאחורי הבחירה: 

- שיי קלע 32.7 נקודות בממוצע ב-51.9% מהשדה, בדרך לעונה השביעית אי פעם של שחקן עם 30+ נקודות בממוצע ו-65+ ניצחונות, כשהוא עם הממוצע הכי גבוה ברשימה. כל הקודמים (מייקל ג'ורדן 30.1 ב-1992, סטף קרי 30.1 ב-2016, ג'ורדן 30.4 ב-1996, ג'יימס הארדן 30.4 ב-2018, קארים עבדול ג'באר 31.7 ב-1971) גם זכו ב-MVP. היסטורית, אם אתה והקבוצה שלך ממש ממש טובים, אתה ה-MVP.

- רק ארבע קבוצות ניצחו יותר משחקים בעונה מאשר הת'אנדר, שפירקו את היריבות שלהם יותר מכל קבוצה אחרת שראינו. OKC שברה את שיאי כל הזמנים של הלייקרס 71/72 עם הפרש סלים של 1,055+ ו-54 ניצחונות בהפרש דו ספרתי. שיי ניצח על הנוקאאוט המתמשך הזה, ויש נתון אחד שממחיש את גודל ההשפעה שלו. הוא הוביל את ה-NBA במדד הפלוס מינוס עם 918+, כשבמקום השני לא היה שחקן הת'אנדר, אלא יוקיץ' עם 594+.
- אוקלהומה סיטי זאת סופר-טים? אוקלהומה סיטי זאת *הקבוצה הכי צעירה בליגה*, ובניגוד לסיבוב הראשון מול ממפיס, בעונה הסדירה היא סבלה משלל פציעות ועדיין טיילה כמעט בכל משחק. צ'ט הולמגרן פספס 50 משחקים, אלכס קארוסו 28 משחקים, אייזאה הרטנשטיין 25 משחקים וג'יילן וויליאמס 13. שיי, ששיחק 76 משחקים, החזיק במאזן 7:48 במשחקים בלי צ'ט או וויליאמס. מבין שחקני הרוטציה הבכירה בדנבר, אגב, רק ארון גורדון החמיץ יותר מ-15 משחקים (31).

- שיי חי על קו העונשין? אם תורידו את קליעות העונשין של כל שחקני הליגה, גילג'ס אלכסנדר (7.9 נקודות ב-89.8% בממוצע) עדיין יהיה מלך הסלים. 

- מבין 180 השחקנים ששיחקו לפחות 25 דקות בממוצע, שיי סיים חמישי במדד ההגנה עם 105.7 (יוקיץ' במקום ה-129 עם 115.1). כמובן שהמספרים הללו הם נגזרת של ההגנה הקבוצתית, אבל שיי מועמד להיבחר לאחת מחמישיות ההגנה של העונה, והג'וקר, פחות. 

אי אפשר להישאר אדישים לכדורסל המופתי של יוקיץ' לילה אחר לילה, ואפשר להתעכב על עוד שלל מספרים וטיעונים לטובת שני המועמדים, אבל בסוף, אם יש שובר שוויון, זה הניצחונות. הת'אנדר ניצחו 18 משחקים יותר מהנאגטס, שיי ניצח 17 משחקים יותר מיוקיץ' (63 לעומת 46). אם ההבדל ביניהם היה אפילו 8-10 משחקים הסיפור היה שונה, אבל זה פער עצום שאני והרבה מצביעים אחרים לא הצלחנו להתעלם ממנו כשלקחנו הכל בחשבון. 

"אין שאלה ששיי הוא ה-MVP", אמר רכז אינדיאנה טייריס הליברטון, "הוא השחקן הכי טוב בקבוצה הכי טובה, וגם בלי קשר למאזן הוא ה-MVP. אני מתערב שאם יהיה סקר שחקנים, שיי ייבחר". לאחרונה 'האתלטיק' אכן עשו סקר כזה, ו-56.1% מתוך שחקני ה-NBA שענו הלכו עם גילג'ס אלכסנדר, בעוד ש-37.4% בחרו את יוקיץ'.

Youngest team in the @NBA put in the work 📊 pic.twitter.com/p8ZxrYtytH

— OKC THUNDER (@okcthunder) April 13, 2025

חובת ההוכחה
הכל טוב ויפה כשאתה אנדרדוג שעושה את דרכו למעלה, כולם אוהבים אותך ונהנים לצחוק על הקליפרס שפספסו אותך, אבל ברגע שהגעת לטופ ואתה ה-MVP, זה משחק חדש. 

בהנחה ששלוש האותיות האלה אכן ייצמדו בקרוב לשמו של שיי גילג'ס אלכסנדר, הוא יישפט בהתאם ויצטרך להוכיח שהוא יכול לעשות רעש גם בפלייאוף. ואין הזדמנות מתאימה יותר לעשות את זה מאשר מפגש מול יוקיץ', היריב שלו במירוץ האישי והשחקן הטוב בעולם. 

יוקיץ' הראה בפלייאוף 2023 שהוא שייך לאליטה של ה-NBA לדורותיה וכבר היום יש הטוענים (סטיב קר, למשל) שהוא הסנטר הכי טוב אי פעם. שיי, לעומת זאת, עוד לא עשה כלום בפלייאוף. השנה זאת הפעם הרביעית שהוא בפלייאוף, כשבעבר הוא הודח פעמיים בסיבוב הראשון ופעם אחת בחצי גמר המערב, לדאלאס אשתקד (בשישה משחקים העמיד ממוצעים של 32.0 נקודות ב-50.7% לצד 8.0 ריבאונדים ו-7.3 אסיסטים). 

ואם כבר הזכרנו את המאבס – מי האמין שה-MVP הראשון ממחזור דראפט 2018 לא יהיה לוקה דונצ'יץ'? בזמן שלוקה מתחיל לעורר סימני שאלה, בעיקר על ההגנה שלו שלא משתפרת, גילג'ס אלכסנדר שנבחר 11 בדראפט ההוא רק מתקדם משנה לשנה.

הרכז הקנדי רוצה וצריך להראות שהוא MVP אמיתי גם אחרי שהעונה הסדירה מסתיימת, בניגוד לג'ואל אמביד שפעם אחר פעם קרס עם פילדלפיה בפלייאוף. ניצחון בסדרה מול הנאגטס יבדיל את שיי מאמביד, כי הוא שווה כרטיס לגמר אזורי. 

אבל גילג'ס אלכסנדר והת'אנדר לא יסתפקו בגמר המערב. "זה אליפות או כישלון", אמר שיי. "כל השיאים ששברנו העונה לא מעניינים אותנו בכלל. אנחנו רודפים אך ורק אחרי האליפות, זה הדבר היחיד שנמצא בראש שלנו". 

המיינד-סט של שיי נהדר, אבל אם OKC תסתפק "רק" בגמר NBA זה לא יהיה כישלון. זה יהיה עוד צעד בדרך לאליפות (עם סיכוי גבוה לאליפויות) בהמשך, וזה יהיה הישג שלנאש, פעמיים ה-MVP, אין ברזומה. 

אני חשבתי שהרגע הגדול של SGA יגיע בגמר גביע ה-NBA, אבל הוא אכזב בדצמבר האחרון עם 8 מ-24 מהשדה (21 נקודות) ו-2 אסיסטים בלבד בהפסד למילווקי.

גילג'ס אלכסנדר תמיד היה סבלני במרתון שלו לפסגת הענף, הוא גם סבלני מאוד בצורת המשחק הערמומית שלו, אך עכשיו מצופה ממנו לצאת לספרינט ולצעוק שהוא הדבר האמיתי על אמת.

אחד הדברים שהחבורה המלוכדת של אוקלהומה סיטי הכי אוהבת זה הפוסטים באינסטגרם של שיי, שמלווים בכיתוב מתוחכם ופואטי. מול דנבר, התסריט הפואטי של הקנדי כבר כתוב – ניצחון על יוקיץ' ואגדת הת'אנדר ראסל ווסטברוק, בסדרה שבמהלכה הוא צפוי לקבל את תואר ה-MVP. רק נשאר להפוך אותו למציאות.