שוברי מסך: אוקלהומה סיטי ואינדיאנה עולות לקרב. גם על הקהל

לראשונה מ-1971, 2 ערים שאינן בין ה-20 המאוכלסות ביותר בארה"ב ייפגשו בגמר. לראשונה מ-2007, המעמד יפגיש בין 2 קבוצות שלא שובצו למשחקי חג המולד. מהלילה, אוקלהומה סיטי ואינדיאנה ינסו לבדר את אוהד הכדורסל המזדמן, עם מטרה משותפת: למנוע ממנו להעביר ערוץ | איך זה יקרה? כך גמר ה-NBA יהפוך למרתק

ערן סורוקה   05.06.25 - 18:46

תגיות: NBA, אוקלהומה סיטי ת'אנדר

Getting your Trinity Audio player ready...

בתקופה בה הרבה אנשים צופים אחוזי צפייה נמוכים לסדרת הגמר, אנשים כמו כריס הם ניצוץ של תקווה עבור מחלקת השיווק של ה-NBA. כריס, או בשמו המוכר יותר Whristan, הוא יוצר יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם צעיר שעובד גם עבור ערוץ House of Highlights, עם מאות אלפי עוקבים בכל פלטפורמה. הוא אוהב לעשות את מה שדור ה-Z מכנה Glazing (לתת מחמאות מוגזמות) לשחקנים רבים, ועדיין אחרי משחק 5 בסדרת גמר המערב, הוא נתן מעל גבי הפלטפורמה שלו הצהרה שבשדרה החמישית 645, האולימפיק טאוור, משרדי ה-NBA, שמחו לשמוע: "שיי גילג'ס אלכסנדר הוא השחקן האהוב עליי".

כריס מייצג דור צעיר שה-NBA מתחרה על תשומת הלב שלו, ושיי עושה כמיטב יכולתו לספק את הצד שלו במשוואה. הכוכב של הת'נדר מחזיק בחוזים מסחריים עם קונברס, Skims וגופים אחרים, הוא אושיית סטייל ואופנה מחוץ לפרקט. רק שעל הפרקט, הדברים שהופכים אותו ל-MVP הם לאו דווקא אלה שממגנטים אוהדים למשחק: עבודת רגליים מופלאה, הבנת זוויות ומשחק ברמה עילאית - כזו שגם עוזרת לו לסחוט עבירות, לעתים בצורה מרגיזה - וקליעה מכל טווח, בדגש על חצי מרחק. לשיי יש 66 סלים מטווח של 3-6 מטר בפלייאוף הזה, יותר מפי 2 מהשחקן הבולט הבא (סיאקם, 32) שנשאר בגמר. לא ממש החומר ממנו עשויים היילייטס. בלי הבעות פנים מוחצנות, בלי חגיגות שהופכות למימ'ס, כש"כל דבר שאני עושה בחיים הוא יציב", אין פלא שאפילו בעונתו הטובה בקריירה, הוא מדורג רק תשיעי ברשימת הגופיות הנמכרות ביותר בליגה.

"יש לו סיכוי להיות הפנים של הליגה", אמר עליו טורל האריס, אביו של טוביאס האריס ומנכ"ל סוכנות שחקנים, לאתר "ספורטיקו", רגע אחרי שגילג'ס אלכסנדר פיטר את הסוכן שלו בסוף פברואר האחרון. גילג'ס הבין שיקבל את חוזה הסופר-מקס החדש שלו בכל מקרה. הפיטורים חסכו לו עמלת סוכן בגובה 4% - בסכום החדש מדובר על עוד 11 מיליון דולר שיילכו אליו לכיס. "הוא יכול להסתדר בלי סוכן, אבל הוא חייב לוודא שיש סביבו אנשים עם ניסיון", הוסיף האריס. שיי עצמו לא היסס, לדבריו, לפני שעשה את הצעד החריג: "אני בטוח ביכולתי לייצג את עצמי. זה לא עניין של לחסוך עמלות - אני רוצה להיות אדם שלם יותר, לא רק ככדורסלן אלא כאיש עסקים, כאבא, כבן זוג. אני רוצה לסמן וי על כל הקטגוריות".

בשבועיים וחצי הקרובים, החל מסדרת הגמר שתיפתח הלילה (3:30) בפייקום סנטר שבאוקלהומה סיטי נגד אינדיאנה, הוא יצטרך לסמן וי על קטגוריה שאולי תהיה מאתגרת יותר מכל האחרות: בסדרה שבה אחוזי הצפייה, בעיקר של אוהדים שאינם "השרופים" אלא אלה שמצטרפים לליגה רק בשלבי ההכרעה שלה, ייבחנו בזכוכית מגדלת - שיי גילג'ס אלכסנדר יצטרך להיות שחקן מושך קהל.

גופיה של טייריס? מישהו?
רגע לפני שחוזה השידורים הנוכחי מסתיים, הליגה תקבל גמר ראוי בין שתי הקבוצות עם המאזן הטוב ביותר מאזן תחילת שנת 2025. הרבה נקודות דמיון יש ביניהן, ואחת מהן תשחק לידיהם של אלה שמחפשים את נתוני הרייטינג כהוכחה לתזות שלהם על ירידה בפופולריות של הליגה. מתוך 28 שווקים בליגה (לוס אנג'לס וניו יורק מחזיקות בשתי קבוצות כל אחת), אינדיאנאפוליס היא ה-22 בגודלו; אוקלהומה סיטי ניצבת במקום ה-26 כאשר רק ניו אורלינס וממפיס מתחתיה. מבחינת גודל ערים בכלל, אינדי מדורגת 25 בארה"ב ואוקלהומה סיטי 47. זה יהיה הגמר הראשון בין שתי ערים מחוץ לטופ-20 בארה"ב, על פי CBS, מאז מילווקי הביסה את בולטימור בגמר 1971. אפילו אם תחברו את איזורי המטרופולין של שתי המתמודדות בגמר, עדיין יחסרו לכם יותר מחצי מיליון אנשים כדי להגיע לאוכלוסייה של גוש דן. 

הנושא הזה היה תמה מרכזית בליגה ככל שהתברר מי הקבוצות שעולות לפסגה, והועלה גם לפתחו של מאמן קבוצה אחרת משוק קטן שהצליחה יפה - קליבלנד, שהודחה מול אינדיאנה. קני אטקינסון, כאשר נשאל בינואר האחרון 'איך הליגה תראה גמר בין הקאבס לת'נדר', ענה: "הרעיון לא היה לסדר את החוקים לטובת השוויוניות, כך שיהיו יותר קבוצות כמו קליבלנד ואוקלהומה סיטי? אני חושב שהליגה תשמח, לא נראה לי שהיא תראה בכך בעיה. כל עוד המוצר נהדר, התחרות נהדרת, זה לא אמור לשנות. כן, אולי אני נאיבי, אבל כל אוהד שרואה כדורסל כזה - אני סומך על המוצר, אני סומך על האיכות, ובסופו של דבר זה מה שינצח".

כן, אולי הוא נאיבי. בליגה לא יצהירו לעולם שמדובר בבעיה, אבל כאשר ישבו שם בקיץ 2024 ותכננו את לוח המשחקים של חג המולד - חלון הראווה של הליגה - שתי הפיינליסטיות לא היו בין העשר ששובצו. זו הפעם הראשונה שזה קורה מאז 2007, וב-2007 עוד שובץ משחק בודד - הלייקרס של קובי בראיינט נגד מיאמי של שאקיל אוניל. לפעמים מדובר בקבוצות שוק קטן שמקבלות או מצמיחות כוכב גדול - לברון ג'יימס בקליבלנד, קווין דוראנט וראסל ווסטברוק באוקלהומה סיטי, ויקטור וומבניאמה בסן אנטוניו. בגמר הנוכחי, המקום התשיעי של שיי במצעד הגופיות הוא עוד מצב טוב; ליריבה שלו אין אף נציגה. טייריס הליברטון אפילו לא נבחר העונה לאולסטאר. ושתי הקבוצות, כצפוי, לא נמצאות בטופ-10 של מכירת מרצ'נדייזינג.

ביל סימונס, האיש שמאחורי אתר The Ringer, אף הרחיק לכת כאשר העלה במצב של 3-2 לאינדיאנה קונספירציה אפשרית, לפיה ה-NBA "לא תיתן לגמר השווקים הקטנים להתרחש, כמו שעשה דייויד סטרן ב-2002, כאשר הלייקרס ניצחו את הקינגס - ומנעו גמר בין סקרמנטו לניו ג'רזי". עם זאת, גם התיאוריה הזו התאדתה במהירות בה הליברטון מוציא מתפרצת, ועכשיו קיבלנו גמר היסטורי: היי, אולי הרייטינג יהיה נמוך, אבל כאשר הסלבס בשורה הראשונה לא יהיו ספייק לי, קיילי ג'נר וג'ק ניקולסון אלא אנשים כמו קייטלין קלארק, קירסטן צ'נווית' ושחקני פוטבול, לפחות אף אחד לא יבכה יותר על כך שהליגה מכורה מראש ועוזרת לקבוצות מהערים הגדולות.

טייריס הליברטון מול שיי גילג`ס אלכסנדר. תתחילו להתרגל לפריים (GETTY)

גורמים לאחרים להיראות רע

רשימת קניות מעודכנת לגמר 2025
1 בצע טרייד מתישהו על פול ג'ורג'
2 תן אולסטאר לקבוצה נואשת ואנדראצ'יברית מקליפורניה, ורכוש תמורתו שחקן על חוזה רוקי שלא נבחר בטופ-10 בדראפט, ושהקבוצה הנואשת ויתרה עליו מוקדם מדי
3 החזק שני שחקנים קנדים בתפקידי מפתח ברוטציה
4 התקדם עד גמר הגביע כדי לצבור ניסיון במעמדים מכריעים, רק כדי להפסיד שם

בהתחשב בכך שב-7 העונות האחרונות ראינו 7 אלופות שונות ו-11 קבוצות בגמרים, יהיה קצת מגוחך לנבא המשכיות, אבל שיהיה: אוקלהומה סיטי ואינדיאנה, גם אם לא יחזרו לגמר בשנים הקרובות, הן הסן אנטוניו של פעם (אגב, נחשו באיזו הנהלה גדל מנג'ר הת'נדר סם פרסטי) - כקבוצות שמספקות את תוכנית המתאר החדשה לבניית קבוצה מודרנית בשוק קטן. בלי לאבד את הראש על חוזים מופרכים וטריידים של הכל או כלום, עם רוטציה עמוקה של שחקני משנה שמרוויחים חוזים של 10-20 מיליון דולר. זו תהיה הפעם הראשונה מאז נכנס עידן מס המותרות, ששתי קבוצות שלא שילמו אפילו דולר אחד קנס לליגה ייפגשו בגמר. שתי הקבוצות נבנו באיטיות ובשיטתיות בשנים האחרונות, משלבות הרבה חוכמה וקצת מזל עם אופורטוניזם, גם בטריידים שלא עושים כותרות. 

עד קיץ 2026 הת'נדר ימשיכו לא לשלם מס מותרות, אז כנראה ייכנסו לתוקף החוזים הגבוהים של ג'יילן וויליאמס וצ'ט הולמגרן, ושלוש משכורות גבוהות - בעיקר אם השחקנים הללו מתבררים ככאלה שלא שווים אותן - מקטינות את היכולת להתחזק מסביב. רק שכאן יש טוויסט: הת'נדר הפכו בסוף העשור הקודם לתחנת רכבת לווטרנים, לפעמים מקבלים בחירות דראפט על שחקנים שקלטו כדי לעזור לקבוצות לחוצות שכר, ואז מקבלים עוד בחירות כשהם מוסרים את אותם שחקנים ממש לקבוצות אחרות, לחוצות טבעת. כך נבנה סטוק מפחיד, שכולל לפחות 20 בחירות חמש שנים קדימה. ניקולה טופיץ', בחירת טופ-5 בדראפט בפוטנציה בדראפט הקודם, קרע רצועה בברכו באמצע 2024. הת'נדר אמרו תודה ולקחו אותו במקום ה-12, יודעים שהוא לא ישחק העונה, ושיש להם סבלנות. המנג'ר פרסטי יודע שהכוכבים הם שחקני המפתח; הוא פשוט דואג שיהיו לו הרבה הזדמנויות למצוא סביבם את החתיכות החסרות.

בצד השני, הפייסרס עשויים להיכנס למס המותרות אם ישאירו את מיילס טרנר שהופך לשחקן חופשי. עד עכשיו, גם הם בנו בסבלנות ובחוכמה. כשבוסטון רצתה לשדרג את הקו האחורי עם מלקולם ברוגדון, הפייסרס לקחו מהם את ארון ניסמית', שסידר להם ניצחון בתצוגה היסטורית במשחק 1. כשהניקס רצו לחסוך שכר, כל מה שאינדיאנה נדרשה למסור להם היו שתי בחירות סיבוב שני, ותמורתן הובא אובי טופין, שקלע 18 נקודות במשחק 6 והעיף את האקסית. תומאס בראיינט הגיע ממיאמי שלא ממש בנתה עליו, וקלע שלוש שלשות ענקיות במשחק ששלח את הניקס הביתה. כמו במקרה של הת'נדר, גם כאן הובאו שחקני משנה שמתאימים לזהות ולשיטת המשחק של הקבוצה: אין שותף מושלם יותר לאלי-אופים עבור הליברטון, למשל, מאשר ספרינטר ומנתר אדיר כמו טופין. 

שתי הקבוצות האלה אולי מעוררות חשש שלא מספיק אנשים יראו אותן בגמר, אבל בינתיים, הן בעיקר גורמות למנהלי קבוצות רבים בליגה להיראות רע. ניהול שפוי בשוק קטן, בנייה במשך שנים של קבוצה מלהיבה, תהליך סבלני שמביא תוצאות? הם עלולים לעורר תקווה אצל כל אוהד של איזו שארלוט או יוטה, שיום אחד זה יכול לקרות גם אצלו. ואולי "עלולים" זו לא המילה הנכונה, אלא "עשויים".

פול ג`ורג`. יבוצע טרייד? (GETTY)

דור ה-Z משאיר לכולם אבק
עניין אחר שתורם לסיפור הרייטינג הוא הגיל. האוהדים שמצטרפים לחגיגה רק בגמר יפגשו שם דמויות חדשות - שוב. חוץ מפסקל סיאקם, שלקח אליפות עם טורונטו לפני 6 שנים, מאמנו ריק קרלייל שלקח את אליפות 2011 עם דאלאס, ואלכס קארוסו שהיה רול פלייר חשוב בלייקרס באליפות הבועה - כל היתר עורכים את הופעת הבכורה שלהם על הבמה הגדולה ביותר.

זה הולך להיות הגמר הראשון של דור ה-Z. "ברוכים הבאים ל-Zoomers NBA", הגדיר זאת כתב ופרשן "יאהו", טום האברסטרו, בטור שפרסם לפני הגמרים האזוריים. הת'נדר יהיו הקבוצה הראשונה בסדרת גמר שבממוצע נולדה אחרי שנת 2000. היא אחת הקבוצות הצעירות ביותר בליגה - כמה מהלכים בשולי הסגל גרמו לפורטלנד לקחת מהם את הבכורה - והקבוצה הצעירה ביותר שהגיעה לסדרת גמר מאז פורטלנד של 1977. הבלייזרס ההם עשו זאת כל כך מזמן ששני הכוכבים הצעירים שלהם דאז - ביל וולטון ומוריס לוקאס - יצפו בגמר הנוכחי רק אם יש להם מסך בעולם הבא.

הפייסרס קצת יותר קרובים לממוצע מהבחינה הזו, ועדיין נכון לתחילת העונה דורגו במקום ה-13 ברשימת הצעירות ביותר. גולדן סטייט היתה הצעירה ביותר שלקחה אליפות לפחות ב-30 השנים האחרונות, והיו במקום ה-15 בליגה. בניגוד לשיר של ג'ימבו ג'יי, במקרה הזה גיל זה לא רק מספר. זה גם סגנון משחק. שתי הקבוצות מתבססות על המון רגליים צעירות, רוטציה של 10-11 שחקנים וקצב מסחרר. הן גם מדורגות 2 ו-3 בקצב משחק, גם מובילות את כל הפלייאוף בנקודות מאיבודים, וגם יורדות היטב להגנה - שתיהן הקבוצות היחידות שמצליחות להגביל את היריבות לפחות מ-10 נקודות במתפרצת בממוצע למשחק. 

רוב הדור הוותיק של הליגה פשוט לא מסוגל לעמוד בקצב, לא מבחינת כדורסל - שחקנים עוברים כיום כ-9% יותר קילומטראז' למשחק מאשר לפני כעשור - וכתוצאה מכך, גם לא מבחינת שמירה על גוף שלם. "למי יש יותר סיכוי לשרוד את הקצב, את הריווח ואת לוח המשחקים - לשחקנים הצעירים יותר או למבוגרים יותר?", העלה סטיב קר, מאמן הווריורס, שאלה רטורית בפני העיתונאי האברסטרו, וענה: "הצעירים יוכלו. שחקנים מכסים הרבה יותר מרחק, אתה רואה את כל הפציעות הללו - אני חושש ששחקנים כבר לא מקבלים מספיק מנוחה".

שיי גילג`ס אלכסנדר וג`יילן וויליאמס. מתי הם נחים? (GETTY)

לפחות תעשו את זה מעניין
אם העלינו את גמר 2007, שהובס ברייטינג מול הפרק האחרון של הסופרנוס והסתיים בסוויפ של סן אנטוניו על קליבלנד, כדאי להזכיר אותו מסיבה נוספת: זה היה הגמר הראשון בקריירה של כוכב עולה מקבוצת שוק קטן יחסית, בתקופה בה אחוזי הצפייה היו במצב לא מזהיר. רק שכאן כנראה נגמרים קווי הדמיון בין שיי, שהיה סבבה כרוקי והלך והתפתח ל-MVP, לבין מכונת היח"צ שהתחילה לעבוד עוד לפני שהשחקן ההוא - לברון ג'יימס - הגיע לליגה. שחקנים כמוהו וכמו סטף קרי מגיעים פעם ב-, אבל אם אחת הקבוצות תצליח לייצר רצף של הצלחות לאורך שנים, אולי גם היא תיכנס ללבבות של אוהדי הספורט המזדמנים.

לרוע המזל, המכונה שבנה פרסטי עלולה לבצע ברייטינג שפטים מבחינה נוספת: הת'נדר, שרשמו את העונה הרגילה הטובה בהיסטוריה מבחינת הפרש סלים, שרשמו מאזן היסטורי של 29 ניצחונות והפסד בודד נגד יריבות מהמזרח, שהפכו לקבוצה עם הכי הרבה ניצחונות ב-30+ (ארבעה) ויתרונות במחצית של 30+ (שלושה) בפלייאוף אחד, נחשבים פייבוריטים ברורים ברמה היסטורית בסוכנויות ההימורים. אם הגמר יתברר כחד-צדדי, ארבעה משחקים של 107:123 בווריאציה כזו או אחרת, המספרים עלולים להידרדר למחוזות הלא-נעים. 

"יש שיגידו שלפייסרס אין אפילו סופרסטאר אמיתי", כתב בראד בוטקין ב-CBS, "אם ה-NBA רוצה לרכב בהצלחה על גל השוויוניות, היא תצטרך לעניין את האוהדים בסדרה בין שתי קבוצות מבדרות שאינן מוכרות לרוב האוהדים המזדמנים. מבחינה שיווקית, אין ספק שהליגה היתה מעדיפה את הניקס ולא את הפייסרס. שוב, האם זה בכלל משנה? התשובה כנראה חיובית, אבל פחות מאשר לפני כחצי עשור. עם הגישה שיש לאוהדים לכל השחקנים והקבוצות בעידן ה'ליג פאס', וככל שמאגר הכישרון הולך ומתרחב, קבוצות ושחקנים גדולים יכולים להגיע מכל מקום. האוהדים, כך הליגה מקווה, יתחברו בסופו של דבר לכדורסל טוב ולסיפורים טובים".

הדברים של בוטקין ושל אטקינסון, יחד בדיקה של נתוני החיפוש בגוגל, מראים שאולי בכל זאת יש תקווה: אמנם שיי והליברטון דורגו רק 68 ו-84 (נכון לשבוע השני של מאי, על פי אתר Glimpse) ברשימת האנשים שמחפשים הכי הרבה בגוגל בעולם, אבל כאשר שיי זכה ב-MVP, וכאשר הליברטון ניצח את הניקס במשחק 1 ההיסטורי (שהביא את הרייטינג הגבוה ביותר למשחק 1 בגמר מזרח מאז 2018) - אמריקה כבר התעניינה בהם הרבה יותר. אם נקבל בסדרה הזו משחקים צמודים, סלי ניצחון הירואיים, קאמבקים פסיכיים - את כל אלה כבר ראינו בפלייאוף 2025, גם מצד שתי הקבוצות הללו - הקשר הרגשי בין האוהדים המזדמנים הללו, לבין הסופרסטארים שזהו חודש יוני הראשון שלהם על המסך, יתחיל להיבנות.

ובאמת, כנראה שאין פתרונות קסם. לברון כבר בן 40, סטף בן 37, ושניהם סיימו את העונה עם פציעות שמעולם לא חוו בעבר. אולי מהם כבר לא תגיע הישועה. מבין קבוצות השוק הגדול, ניו יורק עדיין צריכה קצת יותר יציבות וספסל, הלייקרס חייבים שחקני פנים, גולדן סטייט מתבגרת, בוסטון תצטרך להסתדר ברוב העונה הבאה או בכולה בלי ג'ייסון טייטום ויש שמועות על שינויים גדולים בסגל, ושיקאגו - עדיף שלא נדבר עליה במעמד חגיגי זה. היריבויות הבאות של הליגה יצטרכו לצמוח בצורה אורגנית. אנט, שיי, לוקה, ויקטור וומבניאמה, אולי קופר פלאג (וזה רק במערב, כן?), כל אלה יצטרכו להחזיר את הרייטינג עם כדורסל מרהיב וכריזמה כובשת. להליברטון, שיי ושות' יש נעליים ענקיות להיכנס לתוכן, וקהל שמחכה שיבדרו אותו. העבודה שלהם מתחילה ממש הלילה.