תגיות: סטיבן איי סמית'
סטיבן איי סמית' הוא פרשן הכדורסל המוביל בארה"ב. דעותיו, שלעיתים פרובוקטיביות, הן נחרצות וקיצוניות, אבל הוא? שומר על מעמדו כאחד מהפרשנים המשפיעים באמריקה. איי סמית' צפה מהצד במלחמת איראן-ישראל ובביקורת בארה"ב נגד טראמפ, והחליט לא לעמוד מנגד. במונולוג יוצא דופן, הפרשן יצא להגנת נתניהו, טראמפ וישראל, ויצא נגד תומכי איראן.
"אין לי יומרה להתחרות בפרשנים הפוליטיים הוותיקים", הוא פתח את דבריו, "אני רואה בעצמי "הטירון" בצוות, אך לעיתים גם מבט רענן מהצד חושף דברים ברורים שאחרים נוטים להתעלם מהם. אחד מהם – האיום המתמשך שמציבה איראן לבת בריתנו, ישראל"."איראן אינה מסתירה את עוינותה. היא קראה להשמדת ישראל, וכך גם לארצות הברית. כאשר נזכרים בהתבטאויות אלו ובנחישותה של טהרן להשיג נשק גרעיני, לא מפתיע לראות איך העולם המערבי דרוך"."אני לא מחפש מלחמה. אבל אם איראן תצליח להשיג נשק גרעיני – אין לי ספק שהיא תשתמש בו. אסור לתת לאויב מוצהר של המערב להגיע ליכולת גרעינית. זה בעיניי פשוט"."ועדיין – חובה לשאול שאלות. כי זה לא שחור ולבן. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, מזהיר כבר מ-1996 שאיראן קרובה לפצצה. הוא חזר על כך שוב ושוב – ב-2000, 2005, 2011, 2015, 2020 – וגם ב-2024. ועדיין – הפצצה לא הופיעה. אז כשיש ספקנות כלפי האיום – היא לא מנותקת מהמציאות. העובדה היא שנתניהו מתריע כבר קרוב ל-30 שנה. האם ייתכן שיש כאן גם שיקולים פוליטיים?"."וכאן אני מגיע למה שמטריד אותי באמת – הפוליטיקה האמריקאית. בזמן שהעולם עוסק באיומים בינלאומיים – בתוך ארצות הברית, שוב נשמעות קריאות להדחת הנשיא דונלד טראמפ. הדמוקרטים טוענים שהוא פעל ללא אישור הקונגרס. אבל איפה היו הקולות האלה כשברק אובמה תקף את לוב ללא אישור דומה? אז לא דובר על "הפרת חוק סמכויות המלחמה". למה יש דין אחד לאובמה ודין אחר לטראמפ? יתרה מכך – טראמפ לא יצא למלחמה. הוא חיסל תשתיות גרעין של אויב. לא הופנו תקיפות לאזרחים – אלא למטרות צבאיות ברורות"."חשוב לזכור – איראן אינה מדינה מבודדת כמו צפון קוריאה. היא פועלת דרך שליחים – חמאס, חיזבאללה והחות'ים – ומחזקת קשרים עם רוסיה, וזה משנה את המשוואה"."הנשיא טראמפ טוען שהתקיפות הצליחו. הוא משתמש בפלטפורמת 'Truth Social' כדי להאשים את התקשורת ב"הפצת שקרים", תוקף את CNN ואת אנדרסון קופר באופן אישי, ולעיתים נשמע לא ממלכתי בעליל, זה נכון. במקום לקרב – הוא תורם להעמקת הקרע. ומהצד השני – הדמוקרטים צריכים לשאול את עצמם: האם באמת מדובר בניצול לרעה של סמכויות הנשיא? ואם כן, למה שתקו בתקיפות קודמות? אי אפשר להפעיל ביקורת סלקטיבית רק לפי זהות היושב בבית הלבן"."לבסוף, בואו נשים את הפוליטיקה בצד לרגע. ברחבי ארה"ב יש תחושה גוברת של חרדה – בקהילה היהודית לנוכח אנטישמיות ברחובות, ובציבור הכללי שחושש מעוד מלחמה, עוד עימות, עוד טרגדיה. לא הכל שחור ולבן. אבל דבר אחד בטוח – עלינו לדרוש מהמנהיגים שלנו אחריות, שקיפות ויושרה. אם נתניהו וטראמפ צדקו – צריך להודות בכך, גם אם הם מהצד השני של המפה הפוליטית. אם טעו – יש להעמידם לביקורת"."כך או כך – אסור לשחק בפוליטיקה כשמדובר בחיי אדם. במיוחד כאשר סכנת מלחמה עולמית לא נראית מופרכת כלל. עלינו לפעול מתוך אחריות, לא מתוך נקמה או תאוות קרדיט".