הכל פתוח: בן שרף ודני וולף קיבלו הזדמנות מושלמת

דראפט עשוי להזכיר לידה, או הקראת שמות. ההמתנה הארוכה הזאת, ארוכה שבעתיים במקרה של הסיבוב הראשון של דראפט 2025 הלילה (בין רביעי לחמישי) שנמשך לא פחות מארבע שעות, מרגישה כמעט סיזיפית. אתה מחכה, ומחכה, ויש שמות אחרים.

כל התחזיות האמריקאיות (והישראליות, כולל אלה של הח"מ) התבדו. דיברו על סן אנטוניו ומינסוטה בהקשר של דני וולף, דיברו על מיאמי בהקשר של בן שרף. דיברו ודיברו ודיברו, ובבחירה ה-25 אורלנדו בחרה בג'ס ריצ'רדסון. נכונו לאכזבה.

אז, פתאום, הגיעה ה"מודעי בומב". שליח ערוץ הספורט לארה"ב פרסם שהנטס יבחרו בדני וולף, ודקות לאחר מכן מייקל סקוטו מהופסהייפ פרסם שבן שרף יבחר בחירה אחת לפניו, בבחירה ה-26. מושבה ישראלית, מהסוג שאנחנו רגילים לראות בליגה הבלגית, הטורקית או ראסינג סנטנדר של תחילת המאה ה-21, אבל בליגה הטובה בעולם. בברוקלין נטס, מכל המקומות.

לפני שנצלול פנימה לכל הכדורסל, הסיטואציה ורוח התקופה, בואו נתלהב. חלקכם בוודאי זוכרים את הלילה בו עומרי כספי נבחר בדראפט ה-NBA, או את המשחק שלו מול גל מקל בתחילת 2013/14. עכשיו, במשך 82 משחקים (כפי שאישר סוכנו בשיחה עם ערוץ הספורט), וולף ושרף הולכים להיות חלק מאותה הקבוצה. זה ימשיך, כנראה, ב-4 השנים הקרובות לכל הפחות. קבוצה "ישראלית" ב-NBA, מכבי או הפועל ברוקלין. תוסיפו לזה את הקהילה היהודית הגדולה ברובע שתחבק אותם, וקיבלתם הבה נגילה בפסקי הזמן.

כיף גדול. אולי התסריט האופטימי ביותר, למרות שאוהדי הכדורסל הישראלי הולכים להכיר מקרוב את הפרקט המכוער בעולם ה-NBA או את קאם תומאס והנטייה שלו לא לשחרר את הכדור. אחרי ההקדמה החשובה הזאת, בואו נדבר כדורסל.

הוואקום בסגל
בכנות? לא היה יותר מדי כדורסל בברוקלין בשנה שעברה. הקבוצה ניצחה 26 משחקים, סיימה במקום ה-12 במזרח וראתה את השחקנים הטובים ביותר שלה - דניס שרודר ודוריאן פיני סמית', למשל - עוזבים. לא פחות מ-19 שחקנים שונים פתחו פעם אחת לפחות בחמישייה, כששלושה שחקנים בלבד (ניק קלאקסטון, קמרון ג'ונסון וקיאון ג'ונסון) פתחו מעל 50 משחקים.

קלאקסטון וקמרון ג'ונסון הם שני השחקנים היחידים שחתומים על חוזה לעונה הבאה, כשהאחרון הוזכר מספר פעמים כמועמד לעבור בטרייד ונראה כמו שחקן הכדורסל הטוב ביותר בנטס, והמבוגר בקבוצה בגיל 28. הוא קלע 18.8 נקודות עם 4.3 ריבאונדים ו-3.4 אסיסטים למשחק, כולל 39% מהשלוש כשההגנות התמקדו רק בו. קלאקסטון שיחק ב-70 משחקים, נראה כמו סנטר הגנתי לא רע ויכול לעזוב גם כן.

מי שמעניין אותנו, בראש ובראשונה, הוא תומאס. תומאס עלול להזכיר לכם את בראדלי ביל או ג'ורדן פול, גארדים שאוהבים את הכדור גם אם הכדור לא כל כך אוהב אותם חזרה. אשתקד הוא קלע 24 נקודות ב-18.2 זריקות למשחק ובגיל 23 נראה כמו השחקן המוכשר בנטס, גם אם לא בהכרח שחקן חמישייה בהתחשב בחוסר ההגנה או חוסר חיבתו להנעת הכדור. הוא יהיה הפנים של המועדון גם השנה.

יחד איתו, יהיו בקבוצה גם איגור דמין, נולאן טראורה ודרייק פאוול, שלושה רוקיז שנבחרו לפני וולף ושרף. דמין וטראורה שני מובילי כדור, כשהראשון לכל הפחות צפוי לזכות לעדיפות על שרף (ומשלים בצורה טובה יותר את תומאס בזכות ההגנה). וולף, לעומתם, יכול למצוא את עצמו גם בחמישייה במשחקים מהם ג'ונסון או קלאקסטון ייעדרו ונראה כאילו הוא מתאים לצד שניהם.

הפיק-נ'-רול ההפוך של וולף יכול להתאים לשחקנים כמו תומאס או דמין ולשנות את הדרך בה הקבוצה תוקפת, דבר חשוב עבור מועדון שהתקשה בכל מה שקשור לייצור נקודות בשנה שעברה. שרף יכול לקבל דקות בחמישיות השניות, כשהוא נראה כמו שחקן בשל יותר מנולאן טראורה בעונה שעברה על השניים. שרף הרשים בפלייאוף הגרמני, בזמן שטראורה קלע באחוזים רעים בצרפת. ייתכן אף ששרף מעליו ברוטציה כבר עכשיו.

אין דקות "חינם" ב-NBA, ובשונה למשל מדני אבדיה (שנבחר בבחירה התשיעית ולא בבחירות ה-26 וה-27) אף אחד לא הולך למקום מובטח בחמישייה. לא מופרך שנראה את שרף בשנה הבאה בליגת הפיתוח של ה-NBA בניסיון לתת לו ולאחרים דקות משחק, תהליך נפוץ בליגה היום שהיה רלוונטי לכמה כוכבים גדולים, הבולט שבהם הוא פסקל סיאקם ששיחק כדורסל עילאי בגמר האחרון. הסיטואציה צמודה, כולם מוכשרים, אבל וולף ובעיקר שרף יכולים למצוא לעצמם כרטיס ביקור לא שגרתי.

הראש בהגנה
עונת 2024/25 הייתה העונה הראשונה בבנייה מחדש של הנטס, והראשונה בעידן המאמן הספרדי ג'ורדי פרננדס. כיאה למאמן ספרדי, הוא דרש לא מעט בהגנה. הנטס הראו פוטנציאל בכפיית איבודי כדור על היריבה, במניעת ריבאונד התקפה ובמניעת שלשות בעונה הקודמת.

פרננדס לא היסס לבקר את שחקניו על הגנה "מזעזעת" מספר פעמים בפומבי, וכחלק מבניית הקבוצה יהיו בשנה הבאה לא פחות מחמישה רוקיז. מי שלא מתאמץ אצלו בהגנה לא ישחק, וזאת עשויה להיות חלק מהזהות החדשה של הנטס, קבוצה שבחרה חמישה שחקנים ארוכים באופן יחסי בדראפט 2025.

הנטס פתחו את העונה הקודמת עם ניסיון ללחוץ כמה שיותר את הכדור ונראו לא רע, עד לטרייד על שרודר שפגע קשות בכישרון ההתקפי שלהם. הם נראו כאילו הם מתאמצים יותר מהיריבות, סוגרים את הצבע ומצליחים, לפרקים, לשחק כדורסל טוב.

הכדורסל הזה הוביל לריצה של שישה ניצחונות משבעה משחקים בפברואר, כולל שניים על יוסטון. זה אמנם קרה מול קבוצות התקפה לא טובות, אבל זאת מסתמנת בתור הזהות החדשה של ברוקלין - קבוצה עם שחקנים גדולים שמנסה לייאש יריבות.

בהתחשב במזרח המדכא של 2024/25, יש להם סיכוי לא רע לפליי-אין. הנטס נראים יותר טוב על הנייר מוושינגטון ושרלוט, מה שמשאיר 13 קבוצות בתחרות על 10 מקומות. יחד עם הפציעות של ג'ייסון טייטום וטייריס הליברטון שעלולות להוביל לעונות טנקינג, או המצב הלא ברור בטורונטו ושיקגו, אפשר להיות אופטימיים.

למרות זאת, הסיכוי לא גבוה. לא בטוח שזה דבר רע בהכרח עבור וולף ושרף, שמגיעים לקבוצה בה הכל פתוח. הם יוכלו להרוויח את הדקות שלהם, ובתור שני שחקנים שנבחרו בסיבוב הראשון (גם אם בסופו) יש לנטס אינטרס לתת להם כמה שיותר דקות כדי להוכיח את עצמם. מכאן, כמו שאתם כבר יודעים, זה תלוי בהם.