לא הכל שחור ולבן: בן שרף ודני וולף יבנו את ברוקלין מחדש?

הסיטואציה אליה מגיע הצמד הישראלי בדראפט 2025 נדירה מאוד: הנטס, עם סגל כמעט ריק, מנסים לבנות קבוצה מאפס. קואוץ' פרננדס, שהפך את יוקיץ' לשחקן הגנה טוב, קיבל הרבה חלקים לעבוד איתם - ומי שיצליח להוכיח את עצמו, אולי ירגיע את אוהדי הנטס הזועמים. סורוקה מנתח

ערן סורוקה   26.06.25 - 10:37

תגיות: NBA, בן שרף, ברוקלין נטס, דני וולף

Getting your Trinity Audio player ready...

שני דברים משותפים לבריאן דונלי (KAWS) ולז'אן מישל בסקיאט. שניהם אמנים שמזוהים עם ברוקלין, ושניהם זכו, בשנים האחרונות, להכניס קצת צבע למדים הכי חד-גוניים בליגה. כאשר ג'יי-זי ומיכאיל פרוכורוב העבירו את הנטס מניו ג'רזי לברוקלין ב-2012, השחור-לבן היה הצהרה: אנחנו הקבוצה הכי אופנתית בעיר. אבל עם הזמן, ובעיקר אחרי שהיו בצד הלא נכון של הטרייד הגרוע ביותר בהיסטוריה, בנו מחדש, נגעו בשמיים ושוב התפרקו בקול רעש גדול, בעונות האחרונות השחור-לבן דהה והפך לאפור. עכשיו, בלילה אחד, האפור הזה קיבל הזרקה של צבעים מכל רחבי אירופה, וגם קצת כחול-לבן. 

בן שרף ודני וולף נכנסים לסיטואציה נדירה מאוד. זה לא שהנטס הוא מועדון עשיר בהצלחות ובהישגים, אבל האוהדים שם, ברשת ובספייסים, נשמעו הבוקר זועמים על המנג'ר שון מארקס - בעיקר על הבחירות הגבוהות יותר שלו. רק שמארקס לא חיפש סופרסטארים בדראפט הזה, שממילא היו בו רק שניים כאלה, קופר פלאג ודילן הארפר: הוא חיפש שחקנים שיכולים להתאים למה שהמאמן שלו, שהגיע רק לפני שנה, רוצה וצריך.

הנה השחקנים הוותיקים שנמצאים כרגע תחת חוזה לעונה הבאה בברוקלין נטס: ניקו קלקסטון (נמצא בשמועות טריידים לפחות שנתיים), קאם ג'ונסון (כנ"ל), טרנס מאן (הגיע שלשום מאטלנטה בעסקת פורזינגיס), וכמה שחקנים על חוזי רוקי - נואה קלאוני, ג'יילן ווילסון ודאריק ווייטהד. קאם תומאס, שסיים את העונה שעברה כסקורר המוביל של הנטס לאחר שהיה בריא בערך שליש מהעונה, צפוי לקבל חוזה חדש. חמישה רוקיז בסיבוב הראשון זה המון, על פניו, וקבוצות לא נוהגות לשלב כל כך הרבה שחקנים צעירים באותו הרכב. אבל הנטס במצב שונה לגמרי. בכניסה לקיץ 2025, לא היה להם שום דבר שאפשר לבנות עליו לעתיד. כמו בסקיאט ו-KAWS, גם שון מארקס, המנג'ר של הנטס, עמד בקיץ הזה מול קנבס לבן - ועכשיו נראה מה הוא מנסה לצייר עליו.

דני וולף. המסע מתחיל (GETTY)

אליפות תוך חמש שנים? כמעט
"הטרייד הזה כל כך רע עבור הסלטיקס, שדוק ריברס פשוט החליט לוותר על הקבוצה הזו שוב" (ביל סימונס, 27.6.2013)

"בשנה הבאה בתאריך הזה", הודיע חגיגית המאמן אייברי ג'ונסון ב-30 באפריל 2012, "אתם תדברו איתי במסיבת עיתונאים בפלייאוף". הנטס עם פרוכורוב, האוליגרך הרוסי-יהודי העשיר, עזבו את ניו ג'רזי והחליטו לכבוש את ניו יורק בסערה. זה לא קרה, אבל הסימנים היו חיוביים כשהקבוצה של האולסטאר בן ה-24 ברוק לופז, ג'ו ג'ונסון והרכז דרן וויליאמס הצליחה לסיים במאזן 33:49, במקום הרביעי במזרח. ב-30 באפריל הם אכן עדיין היו בפלייאוף, מצליחים לצמצם מול שיקאגו בסיבוב הראשון, בדרך למשחק שביעי בבית בו הפסידו 99:93. ג'ואקים נואה ומרקו בלינלי (שפרש בדיוק השבוע) קלעו 24 נקודות בעוד ג'ימי באטלר הצעיר שיחק את כל 48 הדקות עבור הקבוצה של טום ת'יבודו.

המקום הרביעי לא הספיק, והנטס החליטו לעשות צעד שאפתני. בטרייד אחד הם שאבו מבוסטון, שהודחה גם היא בסיבוב הראשון, שני וטרנים כדי להביא אליפות - קווין גארנט ופול פירס, לצד ג'ייסון טרי, וכל זאת עם מאמן חדש, ג'ייסון קיד הנערץ שבדיוק פרש מכדורסל. דמיטרי ראזומוב, ראש הדירקטוריון של הנטס שניהל את העניינים עבור פרוכורוב, והמנג'ר בילי קינג, ראו כוכבים בעיניים. המחיר, כמה בחירות והחלפות סיבוב ראשון, לא נראה גבוה מדי - ברוקלין עמדה להתמודד בצמרת שנים קדימה. או לפחות כך היא חשבה. גארנט בן ה-37 סיים את אותה עונה עם 6.5 נקודות למשחק. פירס בן ה-36 היה גם הוא בירידה. הנטס סיימו במאזן 38:44, עברו סיבוב מול טורונטו והתרסקו מול מיאמי של לברון. זו היתה תחילתה של התרסקות כואבת. קיד הלך, גארנט המשיך לאכזב, והנטס התחילו בצלילה חופשית.

רוב הקבוצות שמגיעות לתחתית יודעות שלפחות יש סיכוי לאור בקצה המנהרה. רק שההצהרה השאפתנית של פרוכורוב מ-2010 על אליפות תוך חמש שנים נראתה הכי גרוע שאפשר, כשהקבוצה רשמה מאזן 61:21 בעונת 2016/15, ואז נאלצה להעביר את הבחירה השלישית בדראפט לבוסטון, שבחרה בג'יילן בראון. שנה אחר כך בוסטון השתמשה בבחירה של הנטס כדי לעשות החלפה עם פילדלפיה ולקחת את ג'ייסון טייטום. אוהד הסלטיקס סימונס, למרות הציוץ שבתחילת הפיסקה, יצא די מבסוט בדיעבד מהבחירות האלה כשחגג את האליפות ה-18 לפני שנה. 

בנטס, בינתיים, המצב היה חושך. בלי הווה, בלי עתיד, בלי תקווה. עד שמנג'ר חדש הגיע לעיר, כדורסלן העבר הניו זילנדי שון מארקס, והלך על מאמן חדש, קני אטקינסון, שניהם יוצאי המערכת של סן אנטוניו או שלוחותיה (אטקינסון עבד באטלנטה תחת מייק בודנהולזר, עוזרו של גרג פופוביץ' במשך 19 שנים). לאט לאט, אטקינסון התחיל לבנות בברוקלין קבוצה צעירה, עובדת קשה, עם תרבות חיובית, סביב צעירים כמו דיאנג'לו ראסל שהגיע מהלייקרס, קאריס לוורט, ג'ארט אלן, ג'ו האריס וספנסר דינווידי. 

הקבוצה הנבנית היתה מספיק אטרקטיבית כדי שבקיץ 2019, בדיוק בשנה בה פרוכורוב מכר את המועדון לג'ו טסאי, הבעלים של ענקית המסחר עליבאבא, קווין דוראנט וקיירי אירווינג יחליטו להצטרף אליה. ואז הצטרף גם ג'יימס הארדן, והנטס שוב כיוונו גבוה, ואז דוראנט בפלייאוף 2021 קלע סל ניצחון נגד האלופה העתידית מילווקי, שהתברר כסל שוויון מכיוון שהרגל שלו דרכה על הקו, וקיירי עשה קיירי, והארדן עזב, והקבוצה שוב התפרקה. מארקס, שוב, היה צריך לזרוק את הציור לפח ולצייר הכל מחדש.

בן שרף. נכנס לקבוצה חדשה (GETTY)

"לא תמיד ננסה לנצח במשחק הבא"
הצעד הראשון בבנייה המחודשת של הנטס בקיץ 2024, אחרי שהסתיימו עידן דוראנט-אירווינג-הארדן ההרפתקני והשלכותיו, היה להביא את ג'ורדי פרננדס. המאמן הספרדי שהדריך את נבחרת קנדה ב-2025 הקנה לנטס סגנון משחק אירופי: קבוצתי, איטי, מתודי. הוא ידוע כמאמן קשוח ותובעני ששם דגש על פיתוח שחקנים ותרבות קבוצתית. הקבוצה דורגה במקום החמישי בליגה במסירות למשחק בעונה שעברה. הבעיה היתה שלא היה מי שיקלע אותן, פרט לג'ונסון, ואחוז המסירות שהסתיימו באסיסטים היה 9.7% - מקום אחרון. תומאס היה פצוע רוב העונה, קלקסטון מאוד מוגבל התקפית. הם ניצחו ביותר מדי משחקים בתחילת העונה, מה שהפריע לטנקינג; דניס שרודר, שהתחיל את העונה מצוין עם 18.4 נקודות למשחק, נשלח לגולדן סטייט. אחר כך גם דוריאן פיני סמית', שחקן ותיק שעוזר לנצח, נשלח ללייקרס תמורת דיאנג'לו ראסל. 

רוב המנג'רים שעושים טנקינג מנסים להסתיר את הכוונה הזו מאחורי מילים יפות. מארקס, במהלך מסע משחקים בחוף המזרחי, בחר דווקא לענות בכנות לניו יורק פוסט. "אנחנו רוצים לבנות הצלחה ארוכת-טווח ובת קיימא, ולכן נהיה שיטתיים בכמה מההחלטות שנעשה. זה אולי לא תמיד יביא לניצחון במשחק הבא או להעמדת ההרכב המוכשר ביותר", הודה. "בכנות, אתה עדיין צריך להיות קצת בר מזל, כולנו יודעים".

להגיד שההרכב של הנטס לא היה המוכשר ביותר זה אנדרסטייטמנט פראי. זו היתה תחנת רכבת עם תנועת שחקנים שגרמה לתחנה המרכזית באטלנטיק אווניו להחוויר. לא פחות מ-18 שחקנים סיימו את העונה שעברה בנטס עם ממוצע של לפחות 7 נקודות למשחק. חלקם עשו זאת במספר חד ספרתי של משחקים; אגב, אחד מהם היה באופן אירוני קיליאן הייז, שמאז יצא מהקבוצה הגרמנית אולם ונבחר בלוטרי בדראפט של דני אבדיה, איכזב בשיטתיות ונמצא בדרך החוצה מהליגה.

הפעם מארקס לא עשה את הטעות של בילי קינג: הוא דאג לאסוף בשיטתיות בחירות דראפט, כשהוא מוכן לקלוט כל חוזה שלא מסתדר לקבוצות אחרות. מגולדן סטייט הוא לקח את דיאנתוני מלטון לאחר שזה קרע את הרצועה. מהלייקרס הוא הביא את ראסל, שלא הצליח להתעלות ברגעי ההכרעה. הוא השתחל גם לעסקת קריסטפס פורזינגיס וקיבל בתמורה עוד בחירת סיבוב ראשון. אם וכאשר הנטס יוותרו גם על קלקסטון, ג'ונסון או מאן במהלך העונה, צפו לעוד בחירות כאלה. עד שהנטס ימצאו משהו לעבוד איתו.

לברוקלין היו 5 בחירות סיבוב ראשון בדראפט (GETTY)

הפייבוריט של יוקיץ'
הקשר עם פרננדס יהיה חשוב במיוחד לשני הנציגים שלנו בנטס, ואת העובדה הבאה וולף - שנקודת התורפה הבולטת אצלו נוגעת ליסודות הגנתיים - ספציפית ישמח לשמוע: פרננדז, בזמן שעבד בדנבר נאגטס, נחשב לאיש שהפך את ניקולה יוקיץ' מחור בהגנה לשחקן הגנה לגיטימי. קודם יוקיץ', עכשיו Jewkic? "הוא מאמן אירופי שפיתח את עצמו כמאמן NBA", אמר עליו השחקן הטוב בעולם, שהביע את צערו בצורה מופגנת מאוד לאחר שהמאמן האהוב עליו עזב, "ויש לו ראש טוב, עם שילוב של רעיונות מה-NBA ומאירופה. הוא יכול לנצח ב-NBA, למה לא?".

הנטס אמנם צפויים להיות אחת הקבוצות החלשות ב-NBA העונה, אבל לא תראו את זה על פרננדס. הוא לא מהאנשים שבאים להעביר כרטיס. הוא יכול לצרוח על השחקנים שלו בפסקי זמן. "הוא מאוד אינטנסיבי", הודה לו דורט, אלוף ה-NBA עם אוקלהומה סיטי ובחור שכשחקן ההגנה הטוב ביותר בקבוצת ההגנה ההיסטורית הזו, יודע משהו על אינטנסיביות, "הוא מדרבן אותנו לפני משחקים, בכל אימון, פשוט גורם לנו לעלות ולתת פייט. זה משוגע". אגב, שלושה מעוזרי המאמן שהצטרפו לסגל שלו בעונה שעברה - סטיב הצל, דייוידאס דולקיס וקונור גריפין - הגיעו עם רקע בפיתוח שחקנים מדטרויט, סקרמנטו ודנבר. גריפין לקח עם דנבר את אליפות 2023, דולקיס היה בצוות של מייק בראון בעונת הפריצה של הקינגס ב-2022/23.

חמשת הנבחרים בסיבוב הראשון אמנם יתחרו זה בזה על דקות, אבל אל תצפו לפרק של "משחקי הרעב". איגור דמין הרוסי מבריגהאם יאנג הוא מוביל כדור גבוה עם כישורי מסירה טובים, ויש שהגדירו אותו כאחד השחקנים הכי מוכשרים בדראפט, אבל הכדרור שלו נחשב לנקודת חולשה. נולאן טראורה הצרפתי הזריז, בחירה 19, נחשב רק לפני שנה לבחירת טופ-5 מובטחת, לפני שלא הרשים עם נבחרת צרפת - כשבין היתר הוא מפסיד לבן שרף (שקלע 23 מול 12 של טראורה) ברבע גמר אליפות אירופה, ורשם עונה בינונית בסאן קנטן הצרפתית. דרייק פאוול הוא שחקן כנף שלא צריך את הכדור ביד. 

בקבוצה עם 0 מובילי כדור לגיטימיים בסגל עד אתמול שחתומים לעונה הבאה, שרף, טראורה ודמין יקבלו את כל ההזדמנויות בעולם במשך 82 משחקים להיות המנצח על התזמורת, ביחד ולחוד (אולי יחד עם רכז או שניים ותיקים יותר שיוחתמו). לא ברור מי יהיה הסנטר הפותח, אבל וולף יחפש איתו את הפיקנרולים מהרגע הראשון. מי שישחק בסוליסטיות יראה את הישבן שלו ממוסמר לספסל. מי שישחק כדורסל קבוצתי ואירופי, יחפש את המסירה הבאה, ינסה לעשות את חבריו טובים יותר, יקבל את הדקות. אפשר להניח שעבור וולף שמשגשג כיוצר התקפי, ושרף, שחקן קבוצתי ואחראי, אלו בשורות טובות. גם קליעה יציבה יותר - משהו שכל הגארדים החדשים שלהם לא הצטיינו בו בעונה האחרונה - תעזור.

מעבר לכל, הנטס משוועים לתקווה חדשה. לסימני נפט. לשחקנים מוכשרים שירצו לייצג את הקבוצה הזו ולהתחבר לחזון של פרננדז. עם סגל שהוא כמעט ריק, עם תקרת השכר הכי פנויה בליגה - שתנוצל, מעבר לרוקיז, כנראה על וטרנים שיוכלו לתת ערך מוסף ומנהיגותי מהספסל - יש לוולף ולשרף הזדמנות להיות שותפים בציור עתיד טוב יותר, ורוד יותר, עבור ברוקלין נטס.