מבט פנימה: החיים החדשים של בן שרף ודני וולף בברוקלין

המפגש עם אבדיה בווגאס, הכימיה, החוויה ברכבת התחתית, נקודת הפתיחה הנהדרת של וולף והרצון של שרף להוכיח למי שלא בחר בו. מאחורי הקלעים מההתאקלמות של שני הישראלים

יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב
יואב מודעי, שליח ערוץ הספורט לארה"ב   20.07.25 - 21:10
Getting your Trinity Audio player ready...

(גרפיקה: ניר מרקס)

בניו יורק פועלות כ-25,000 מסעדות/מזללות. יממה אחרי שבן שרף נחת מגרמניה הוא בחר באחת מהן – מסעדה של אייל שני, אולי כי קצת התגעגע לטעם של בית. בשולחן הצמוד, לגמרי במקרה, ישב דני וולף עם ההורים שלו.

ברקע התנגנו שירים של כוורת, באוויר היה ריח של חומוס ושניצל, ושם, בין הצלחות ויתר הסועדים, נערך המפגש הראשון בין שרף לוולף כשחקני ברוקלין נטס. מפגש של שני חבר'ה צעירים, בני 19 ו-21, שרק מתחילים להבין שהם כותבים ביחד את ההיסטוריה בצבע כחול-לבן.

יש שיקראו לזה צירוף מקרים, ויש שיגידו מכתוב. בפעם הראשונה אי פעם ששני שחקנים ישראלים/יהודים עתידים להיבחר בסיבוב הראשון של אותו דראפט – הם נבחרים על ידי אותה קבוצת NBA (בזה אחר זה) ומשחקים בעיר עם הכי הרבה יהודים בעולם. ובאופן סימבולי, שניהם פרצו במדים הלאומיים.

"אנחנו כל כך שמחים שדני משחק עם בן", אמרו ההורים לבית משפחת וולף, "זה ממש חשוב לנו, הוא נראה בחור נהדר". אחרי שוולף והוריו סיימו את ארוחת הערב שלהם במסעדה, האמא, טינה (שענדה את סיכת החטופים בליל הדראפט), ניגשה לשרף ונתנה לו חיבוק חם של דודה אוהבת בארוחת שישי. "היא תסתדר מצוין עם אמא של בן", צחקו בשולחן. 

"היה נחמד ממש באותו ערב, דני והמשפחה שלו סופר נחמדים", שיתף שרף, שמהר מאוד קלט שהוא הגיע למיני-ישראל, ושהוא הפנים החדשות של הקהילה הישראלית בתפוח הגדול. באחד השולחנות אפילו הזמינו לו משהו קטן על חשבונם ואמרו: "אתה הגאווה שלנו". 

כך נראה הפרק הראשון בסיפור המשותף של שרף ו-וולף, שבלב העולם, פתחו ארץ חדשה.  

"בן היה בשוק מהעוצמות של ניו יורק"

בימיו הראשונים בניו יורק, שרף היה עם המשפחה, סוכנו נדב מור וחברו הטוב עילי שאול, ששיחק איתו במכבי נתניה, כך שהנחיתה הייתה קלה.

"כמו כל מי שמגיע לעיר הזאת בפעם הראשונה – בן היה בשוק מהעוצמות", סיפר שאול, "הוא נדהם מהגודל, מגורדי השחקים ומהקצב המהיר. כל זה ריגש אותו מאוד. הייתה לו מצד אחד התלהבות מטורפת, ומצד שני רגע של 'אוקיי, זה הבית החדש שלי, אני צריך לעכל את זה'".

שרף, שגדל בעמק חפר ולפני בסך הכל 13 חודשים עוד שיחק בעירוני קריית אתא, מצא את עצמו על גג העולם - מחזיק גופייה של הנטס ומצטלם עם הנוף עוצר הנשימה של מנהטן.

"אין ספק שבן הגיע למקום מיוחד ועם הזמן הוא כבר מתחיל להתחבר לאנרגיות של העיר", הוסיף שאול, "אחת החוויות הראשונות הייתה נסיעה ברכבת התחתית בלילה. זו חוויה שכנראה תישאר איתו, לטוב ולרע...".

"בן הופתע מאוד מההשקעה של הנטס", הוסיף, "אין שום דבר שיכול להכין אותך לזה - מהרמה של המתקנים, היחס לשחקנים והתמיכה המקצועית והאישית. זה עולם אחר. כל הסביבה בנויה כדי למקסם את היכולות שלך כשחקן וזה מדהים לראות. הוא עדיין לומד איך להתנהל מול כל זה ואיך לנצל את המשאבים בצורה הכי יעילה. כפי שאני מכיר את בן, אין לי ספק שהוא יידע לקחת את כל הכלים שהוא מקבל ולהפוך אותם להתקדמות אמיתי בקריירה".

בליל הדראפט שרף שיתף שאחרי הבחירה הג'נרל מנג'ר של ברוקלין שון מרקס אמר לו - 'אמרתי לך שאבחר בך'. האמונה בו והיחס הזה הם ה"מנוע" של הגארד, כפי ששאול מספר: "מהרגע שבן נחת בניו יורק אפשר היה להרגיש שהוא במקום שרוצה אותו. גם הוא וגם המשפחה קיבלו תמיכה מדהימה, הביקור הראשון במתחם האימונים השאיר עליו רושם חזק. זו תחושת סיפוק מטורפת שגורמת לו לעבוד קשה ולהוכיח את עצמו".

עוד נמסר מהסביבה של שרף: "בן הגיע לנטס עם הרבה כבוד וצניעות, הוא בחור שמעדיף לשמוע ולהקשיב מאשר לדבר, הוא נותן לדברים לקרות. עם זאת, הוא מבין שברוקלין זאת לא אולם (כמו שאולם לא הייתה קריית אתא) והוא מבין שפה זה עולם אחר, מבחינת הזכויות וכמובן החובות".

מה החובות אתם שואלים? "בן רוצה להוכיח שהוא שייך, שהוא יכול לעזור לנטס לנצח ושיש כמה קבוצות שטעו בדראפט", נאמר. 

שרף. הגיע לעיר הגדולה (פרטי)
שרף. הגיע לעיר הגדולה (פרטי)

"וולף ייאבק על דקות משמעותיות החל מפתיחת העונה"

בן שרף ודני וולף הם חלק מפרויקט מסקרן שלא ראינו אף פעם ב-NBA – חמישה רוקיז שנבחרו בסיבוב הראשון משחקים באותה קבוצה. שישית מהסיבוב הראשון היה שייך לנטס, כשבנוסף לישראלים הם בחרו גם את הפוינט פורוורד הרוסי ייגור דיומין, הגארד הצרפתי נולאן טראורה והגארד/פורוורד האמריקאי דרייק פאוול. איך כל הדבר הזה יעבוד? החל מאוקטובר נגלה.

דבר אחד אנחנו יודעים כבר עכשיו: על הנייר, כשמסתכלים על הסגל הנוכחי של הנטס, וולף מגיע לסיטואציה הכי "נוחה".

הקו הקדמי של ג'ורדי פרדננדס דליל יותר, כאשר ניק קלקסטון ודיירון שארפ הם הסנטרים המובילים ובעמדה 4 בונים על קפיצת מדרגה של נואה קלאוני בן ה-21, בעוד שעדיין לא ידוע אם מייקל פורטר ג'וניור יפתח ב-3 (כמו בדנבר) או כפאוור פורוורד. דרו טימי, ששותף ב-9 משחקים אשתקד והיה השחקן הכי טוב של הנטס בליגת הקיץ, צפוי לקבל דקות ב-4, אבל את העונה הבאה הוא יפתח כשהוא כבר בן 25.

במילים אחרות, אם וולף ירשים יותר מקלאוני (9.1 נקודות ב-35.8% בלבד מהשדה לצד 3.9 ריבאונדים בעונה שעברה), קיים תסריט שבו הוא הפאוור פורוורד הפותח של ברוקלין. במישיגן הוא פרח לצד ולאד גולדין, שהוא סנטר אמיתי, ואותו דבר עשוי לקרות עם קלקסטון.

גורם אמריקאי בכיר שמקורב לוולף ושרף אמר: "דני ייאבק על דקות משמעותיות מאוד החל מפתיחת העונה. הוא בן 21 והוא קצת יותר מוכן. גם בן ייאבק על דקות, אבל ייתכן שייקח לו קצת יותר זמן להיכנס לעניינים. הוא צעיר יותר וזה לגיטימי".

"בן הראה בליגת הקיץ שיש דברים שהוא עושה ברמה גבוהה מאוד, כמו להגיע לסל למשל", הוסיף, "אבל על הקליעה הוא חייב לעבוד. כשאתה ב-NBA יש לך הזדמנות אמיתית לעבוד על האלמנטים שאתה פחות טוב בהם, יש לך את המעטפת האולטימטיבית. זה ייקח כמה שבועות או חודשים, אבל הקליעה שלו ממש תשתפר, זה מה שקורה בליגה הזו".

לפעמים זה גם לוקח שנים. דני אבדיה, לדוגמה, קלע ב-31.5%, 31.7% ו-29.7% מחוץ לקשת בשלוש עונותיו הראשונות, ואז שיפר את האחוזים שלו ל-37.4% ו-36.5% בשנתיים האחרונות - בהן עשה קפיצה מטאורית וזכה לקולות לתואר השחקן המשתפר.

שרף ו-וולף שיחקו בסך הכל שלושה משחקים כ"א בליגת הקיץ, ומלבד הניסיון החיובי וההתאקלמות לקצב והאתלטיות, אין יותר מדי מה לקחת. מה גם ששניהם שחקנים קבוצתיים של מערכת, ופחות של הבלאגן בווגאס שבו שחקנים רוצים לבלוט כדי להרוויח חוזה ודקות. 

המספרים של שרף: 7.0 נקודות ב-30.4% מהשדה (0 מ-4 משלוש) ו-53.8% מעונשין, 2.0 ריבאונדים, 3.7 אסיסטים (2.7 איבודים), 1.0 חטיפות ו-0.3 חסימות ב-22.9 דקות. 
המספרים של וולף: 9.0 נקודות ב-36.4% מהשדה, 33.3% משלוש ו-66.7% מהעונשין, 7.3 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים (3.3 איבודים), 1.0 חטיפות ו-2.0 חסימות ב-24.7 דקות.

שרף בעיקר הראה שהוא יכול להגיע לטבעת מתי שהוא רוצה, היו לו מסירות נהדרות וגם חצי מרחק אופייני אחרי הטעיה – שאנחנו נראה עוד הרבה. בברוקלין אהבו לראות את הסבלנות שלו ואת הפעולות הקטנות שמזכירות שהוא כבר רגיל לשחק מול בוגרים. "המשחק של ה-NBA שונה", אמר שרף, "אני בטוח שאתרגל אליו, לא הייתי רגיל לקצב והאתלטיות האלה. גם אני בעצמי אגדל ואתחזק. יותר קל לי כאן עם הריווח בגלל החוקים". 

אגב, דיומין הפתיע לטובה בווגאס בכל הקשור לקליעה, אך הדליק נורות אזהרה בנוגע לכדרור שלו, מה שמטיל ספק לגבי התפקוד שלו כרכז בתחילת דרכו ב-NBA. אם דיומין לא יהיה מוביל כדור – שרף וטראורה יהיו אלה שירוויחו מזה. 

וולף התקשה יותר בשני המשחקים הראשונים (צריך להזכיר - הראשונים בקריירה שלו נגד בוגרים), בהם שיחק לצד טימי בקו הקדמי (לא שילוב אידיאלי), אבל בהופעתו השלישית הוא פתח ב-5 והיה השחקן הכי טוב על המגרש עם 18 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. וגם אייזאה תומאס האגדי התלהב לאורך כל השידור האמריקאי: "וולף ממש מוכשר. יש לו יכולות של גארד, הוא רואה כל מהלך לפני שהוא קורה". 

אם המטרה הראשונה של שרף היא לשפר את הקליעה, וולף חייב להתחזק כדי להתמודד מול הגבוהים ב-NBA (היה לו מהלך בפוסט נגד פורוורד הוויזארדס קישון ג'ורג' שבו הוא לא הצליח להזיז אותו) ולהדק את הכדרור. הניצוצות היו שם אצל שניהם וזה כל מה שהיינו צריכים לראות בשלב הזה. 


 

המפגש עם אבדיה (צילום: עידו גור)
המפגש עם אבדיה (צילום: עידו גור)

"בן ודני חברים כאילו הם מכירים שנה, הם סוחבים את ישראל על הגב"

לפני שהנטס המריאו לליגת הקיץ, הם קיימו מפגש מיוחד עם הקהילה שבו חמשת הרוקיז שלהם הגיעו לפגוש ילדים במגרש כדורסל בברוקלין. שם ניתן היה להבחין בניצני החברות בין וולף לשרף – השניים לא נפרדו לרגע, ובסיום הם נכנסו ללייב של ערוץ הספורט באינסטגרם ויצרו רגע ויראלי. 
"יש לך משהו לומר לגולשים?", שאלתי את שרף, שהביט מיד בוולף – מלא בהתלהבות וציפייה לראות האם חברו יצלח את המבחן הראשון שלו בעברית, ויזכור את המשפט שלמד. כך היה, כשהגבוה אמר "מים זה טוב מאוד" והשניים צחקו בדרך לרכב. במשחקים בווגאס, אגב, הם תמיד ישבו אחד ליד השני על הספסל.

 

 

"דני ובן חברים כאילו הם מכירים כבר שנה", אמר ג'ייק וולף, האח שהפך לכוכב הרשתות אחרי הדראפט (בעקבות הסרטון שלו בוכה). "הקשר ביניהם היה מיידי. בלילה האחרון שלהם בלאס וגאס הם הלכו רק שניהם לארוחת ערב, הם מבלים המון זמן ביחד".

"דני ובן מאוד דומים זה לזה", המשיך, "יש דמיון בין הסיפורים שלהם, שניהם מייצגים משהו שהוא יותר גדול מהם ושניהם סוחבים את ישראל על הגב. דני כמובן אמריקאי, אבל היהדות והישראליות שלו מאוד קרובים לליבו. אנחנו במשפחה מאוד גאים להיות יהודים. אתה חווה הרבה דברים כספורטאי יהודי וכבן אדם יהודי בכלל, וזה מחבר בין דני לבן. דני גם יודע מצוין שיש קשר ישיר בין מערכות היחסים האישיות לבין ההצלחה המקצועית והקבוצתית. הוא התחבר עם כל הרוקיז, כולם אנשים ממש טובים וזה חשוב לבנייה של קבוצה צעירה".

ג'ייק סיפר כי הוא היה עם אחיו בארוחת ערב בווגאס, ובין היתר גם דני אבדיה נכח שם. "שמעתי את דני מדבר עברית ואמרתי לו שגם אני רוצה לדבר את השפה, הוא בן אדם נהדר. דני ממש רוצה ללמוד עברית. זה גם ייתן לו יתרון על המגרש עם בן". וולף כבר שיתף בעבר שהוא למד עברית באוניברסיטת ייל, אבל שם זה נעצר. 

"בן ודני הם שני חבר'ה זהב", אמרו בסביבה של שרף. "הם חמודים ממש ומסתדרים טוב, יש ביניהם כימיה טובה. זאת מערכת יחסים שנרקמת לאט לאט ובטבעיות, אין ספק שהם יהיו קרובים וישתפו פעולה על המגרש ובכלל".

התחברו מייד (צילום: CAA)
התחברו מייד (צילום: CAA)

"וולף רוצה להגיע הקיץ לארץ, הוא ושרף חייבים לקחת פסק זמן"

שרף נחת לתוך הטירוף של החיים החדשים בברוקלין יומיים אחרי ההפסד בגמר לבאיירן מינכן, וולף ישן במלונות במשך שלושה חודשים רצופים בגלל ההכנות הבלתי פוסקות לקראת הדראפט. כלומר – לשניהם לא הייתה שנייה לנשום. 

"מעולם לא ראיתי לו"ז כל כך אינטנסיבי", אמר הגורם האמריקאי, "בדרך כלל כששחקן נבחר בדראפט הוא חוזר הביתה לשבוע כדי לנוח לפני ליגת הקיץ, אבל כאן בן ודני התאמנו בברוקלין מיד אחרי הדראפט. לא היה להם רגע לעכל, לא הייתה להם הפסקה פיזית ומנטלית והם לא היו בביתם חודשים ארוכים. שניהם צריכים לקחת פסק זמן מהכדורסל, הטירוף והלחץ, לנשום עמוק, לחגוג ולחזור במלוא המרץ כי מחכה להם עבודה רצינית מסביב לשעון. זה המסר שלי אליהם". 

וולף כמובן התגעגע הביתה, אבל בכל הקשור לאוכל הוא הסתדר מצוין גם עם הזמנות למלונות. "החבר הכי טוב שלו הוא 'DoorDash' (אפליקציית משלוחים בארה"ב)", סיפר אחיו, "למרות זאת הוא בן אדם שאוכל בריא, הוא למד לקחת את הגוף שלו ממש ברצינות. בנבחרת ישראל החברים ואלעד חסין, שהוא אגב איש מדהים, היו קוראים לו דני וולט. דני רוצה להגיע הקיץ לישראל, אבל נראה אם זה ייצא לפועל. אם לא – נבוא בקיץ הבא". 

כעת שרף ו-וולף ייהנו מחופשה – ובעוד כמה שבועות הם יתחילו בצורה מסודרת את חייהם בניו יורק. שניהם שכרו דירה לבד בברוקלין, אך הם כבר עברו את החוויה הזו באולם ובמישיגן, כך שהם לא נרתעים מ"הבדידות" שבכל אופן לא תורגש הודות לקהילה שעוטפת אותם. 

"בן אמנם רחוק מהבית, אבל התחושה שיש סביבו קהילה שמבינה אותו ומדברת עברית – מחממת לו את הלב", אמר חברו. "החיבוק שהוא קיבל מהקהילה היהודית והישראלית בניו יורק מהרגע הראשון ריגש אותו ונתן לו תחושת שייכות. אני בטוח גם שהמסעדות של אייל שני יהפכו למקומות הקבועים שלו. בסוף, כשאתה גר בחו"ל, הדברים הקטנים שמחזירים אותך הביתה עושים את כל ההבדל".

בעוד שלושה חודשים, כשבן שרף ודני וולף יהפכו לאהובי הקהל בברקליס סנטר וישמרו על לוקה דונצ'יץ', לברון ג'יימס, ניקולה יוקיץ' ושאר הסופרסטארים של ה-NBA, הם יראו את החלום שלהם לנגד עיניהם ויסתערו עליו בכל הכוח.

"אין ספק שהולך להיות ג'ונגל בברוקלין עם כל הרוקיז שרוצים להשתפר ולהתקדם", נאמר בסביבתו של הגארד הישראלי, ובהחלט אפשר לצפות גם לרגעים יותר קשים של בן שרף ודני וולף, אבל ה'Concrete Jungle' הזה הוא בדיוק המקום שבו חלומות מתגשמים.